1.1  Es war ein Mann von Ramataim-Zophim, vom Gebirge Ephraim, der hieß Elkana, ein Sohn Jerochams, des Sohnes Elihus, des Sohnes Tohus, des Sohnes Zuphs, eines Ephraimiten. 1.2  Der hatte zwei Frauen, die eine hieß Hanna, die andere Peninna; Peninna aber hatte Kinder, und Hanna hatte keine Kinder. 1.3  Dieser Mann ging jährlich hinauf aus seiner Stadt, um den HERRN der Heerscharen anzubeten und ihm zu opfern zu Silo. Daselbst aber waren Hophni und Pinehas, die beiden Söhne Elis, Priester des HERRN. 1.4  An dem Tage nun, da Elkana opferte, gab er seinem Weibe Peninna und allen ihren Söhnen und Töchtern Teile vom Opfermahl . 1.5  Hanna aber gab er ein doppeltes Teil, denn er hatte Hanna lieb; aber der HERR hatte ihren Mutterleib verschlossen. 1.6  Und ihre Nebenbuhlerin reizte sie sehr mit kränkenden Reden, um sie darüber zu erzürnen, daß der HERR ihren Leib verschlossen hatte. 1.7  Und so ging es Jahr für Jahr; so oft sie zu des HERRN Hause wallte, kränkte jene sie also, daß sie weinte und nichts aß. 1.8  Elkana aber, ihr Mann, sprach zu ihr: Hanna, warum weinst du? Und warum issest du nicht? Warum ist dein Herz so traurig? Bin ich dir nicht besser als zehn Söhne? 1.9  Eines Tages aber stand Hanna auf, nachdem sie zu Silo gegessen und getrunken hatte. Eli, der Priester, saß eben auf seinem Stuhl beim Türpfosten des Tempels des HERRN. 1.10  Sie aber, betrübt, wie sie war, betete zum HERRN und weinte sehr. 1.11  Und sie tat ein Gelübde und sprach: HERR der Heerscharen, wirst du das Elend deiner Magd ansehen und an mich gedenken und deiner Magd nicht vergessen, und wirst du deiner Magd einen Sohn geben, so will ich ihn dem Herrn geben sein Leben lang, und kein Schermesser soll auf sein Haupt kommen! 1.12  Während sie nun lange vor dem HERRN betete, beobachtete Eli ihren Mund; 1.13  und Hanna redete in ihrem Herzen, nur ihre Lippen regten sich, doch so, daß man ihre Stimme nicht hörte. Da meinte Eli, sie wäre betrunken. 1.14  Und er sprach zu ihr: Wie lange willst du trunken sein? Gib deinen Wein von dir! 1.15  Hanna aber antwortete und sprach: Nein, mein Herr, ich bin ein Weib beschwerten Geistes; Wein und starkes Getränk habe ich nicht getrunken, sondern ich habe mein Herz vor dem HERRN ausgeschüttet. 1.16  Du wollest deine Magd nicht für eine Tochter Belials halten, denn aus großem Kummer und Herzeleid habe ich bisher geredet! 1.17  Eli antwortete ihr und sprach: Gehe hin in Frieden! Der Gott Israels gewähre dir deine Bitte, die du vor ihm ausgesprochen hast! 1.18  Sie sprach: Laß deine Magd Gnade finden vor deinen Augen! Also ging das Weib ihren Weg und aß und sah nicht mehr traurig aus. 1.19  Und am Morgen früh machten sie sich auf, und als sie vor dem HERRN angebetet hatten, kehrten sie wieder um und kamen heim nach Rama. Und Elkana erkannte sein Weib Hanna, und der HERR gedachte an sie. 1.20  Und so geschah es, als das Jahr um war, nachdem Hanna empfangen hatte, gebar sie einen Sohn; den hieß sie Samuel, denn sagte sie, ich habe ihn von dem Herrn erbeten. 1.21  Und als der Mann Elkana mit seinem ganzen Hause hinaufzog, um dem HERRN das jährliche Opfer und sein Gelübde darzubringen, 1.22  ging Hanna nicht mit, sondern sprach zu ihrem Mann: Wenn der Knabe entwöhnt sein wird, alsdann will ich ihn bringen, daß er vor dem HERRN erscheine und daselbst bleibe für immer! 1.23  Elkana, ihr Mann, sprach zu ihr: Mach wie du's für gut findest; bleibe, bis du ihn entwöhnt hast; der HERR aber bestätige, was er geredet hat! So blieb die Frau zurück und nährte ihren Sohn, bis sie ihn entwöhnte. 1.24  Und sobald sie ihn entwöhnt hatte, nahm sie ihn mit hinauf, samt drei Farren, einem Epha Mehl und einem Schlauch Wein und brachte ihn in das Haus des HERRN nach Silo; aber der Knabe war noch sehr jung. 1.25  Und sie schlachteten den Farren und brachten den Knaben zu Eli. 1.26  Und sie sprach: Ach, mein Herr, so wahr deine Seele lebt; mein Herr, ich bin das Weib, das hier bei dir stand und den HERRN bat. 1.27  Ich habe um diesen Knaben gebeten, nun hat mir der HERR die Bitte gewährt, die ich an ihn gerichtet hatte. 1.28  Darum leihe ich ihn auch dem HERRN; alle Tage seines Lebens sei er dem HERRN geliehen! Und er betete daselbst den HERRN an.

1.1  ἄνθρωπος ἦν ἐξ αρμαθαιμ σιφα ἐξ ὄρους εφραιμ καὶ ὄνομα αὐτῷ ελκανα υἱὸς ιερεμεηλ υἱοῦ ηλιου υἱοῦ θοκε ἐν νασιβ εφραιμ 1.2  καὶ τούτῳ δύο γυναῖκες ὄνομα τῇ μιᾷ αννα καὶ ὄνομα τῇ δευτέρᾳ φεννανα καὶ ἦν τῇ φεννανα παιδία καὶ τῇ αννα οὐκ ἦν παιδίον 1.3  καὶ ἀνέβαινεν ὁ ἄνθρωπος ἐξ ἡμερῶν εἰς ἡμέρας ἐκ πόλεως αὐτοῦ ἐξ αρμαθαιμ προσκυνεῖν καὶ θύειν τῷ κυρίῳ θεῷ σαβαωθ εἰς σηλω καὶ ἐκεῖ ηλι καὶ οἱ δύο υἱοὶ αὐτοῦ οφνι καὶ φινεες ἱερεῖς τοῦ κυρίου 1.4  καὶ ἐγενήθη ἡμέρᾳ καὶ ἔθυσεν ελκανα καὶ ἔδωκεν τῇ φεννανα γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς καὶ ταῖς θυγατράσιν αὐτῆς μερίδας 1.5  καὶ τῇ αννα ἔδωκεν μερίδα μίαν ὅτι οὐκ ἦν αὐτῇ παιδίον πλὴν ὅτι τὴν ανναν ἠγάπα ελκανα ὑπὲρ ταύτην καὶ κύριος ἀπέκλεισεν τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς 1.6  ὅτι οὐκ ἔδωκεν αὐτῇ κύριος παιδίον κατὰ τὴν θλῖψιν αὐτῆς καὶ κατὰ τὴν ἀθυμίαν τῆς θλίψεως αὐτῆς καὶ ἠθύμει διὰ τοῦτο ὅτι συνέκλεισεν κύριος τὰ περὶ τὴν μήτραν αὐτῆς τοῦ μὴ δοῦναι αὐτῇ παιδίον 1.7  οὕτως ἐποίει ἐνιαυτὸν κατ' ἐνιαυτὸν ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὴν εἰς οἶκον κυρίου καὶ ἠθύμει καὶ ἔκλαιεν καὶ οὐκ ἤσθιεν 1.8  καὶ εἶπεν αὐτῇ ελκανα ὁ ἀνὴρ αὐτῆς αννα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἰδοὺ ἐγώ κύριε καὶ εἶπεν αὐτῇ τί ἐστίν σοι ὅτι κλαίεις καὶ ἵνα τί οὐκ ἐσθίεις καὶ ἵνα τί τύπτει σε ἡ καρδία σου οὐκ ἀγαθὸς ἐγώ σοι ὑπὲρ δέκα τέκνα 1.9  καὶ ἀνέστη αννα μετὰ τὸ φαγεῖν αὐτοὺς ἐν σηλω καὶ κατέστη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ δίφρου ἐπὶ τῶν φλιῶν ναοῦ κυρίου 1.10  καὶ αὐτὴ κατώδυνος ψυχῇ καὶ προσηύξατο πρὸς κύριον καὶ κλαίουσα ἔκλαυσεν 1.11  καὶ ηὔξατο εὐχὴν κυρίῳ λέγουσα αδωναι κύριε ελωαι σαβαωθ ἐὰν ἐπιβλέπων ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης σου καὶ μνησθῇς μου καὶ δῷς τῇ δούλῃ σου σπέρμα ἀνδρῶν καὶ δώσω αὐτὸν ἐνώπιόν σου δοτὸν ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτοῦ καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πίεται καὶ σίδηρος οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ 1.12  καὶ ἐγενήθη ὅτε ἐπλήθυνεν προσευχομένη ἐνώπιον κυρίου καὶ ηλι ὁ ἱερεὺς ἐφύλαξεν τὸ στόμα αὐτῆς 1.13  καὶ αὐτὴ ἐλάλει ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς καὶ τὰ χείλη αὐτῆς ἐκινεῖτο καὶ φωνὴ αὐτῆς οὐκ ἠκούετο καὶ ἐλογίσατο αὐτὴν ηλι εἰς μεθύουσαν 1.14  καὶ εἶπεν αὐτῇ τὸ παιδάριον ηλι ἕως πότε μεθυσθήσῃ περιελοῦ τὸν οἶνόν σου καὶ πορεύου ἐκ προσώπου κυρίου 1.15  καὶ ἀπεκρίθη αννα καὶ εἶπεν οὐχί κύριε γυνή ᾗ σκληρὰ ἡμέρα ἐγώ εἰμι καὶ οἶνον καὶ μέθυσμα οὐ πέπωκα καὶ ἐκχέω τὴν ψυχήν μου ἐνώπιον κυρίου 1.16  μὴ δῷς τὴν δούλην σου εἰς θυγατέρα λοιμήν ὅτι ἐκ πλήθους ἀδολεσχίας μου ἐκτέτακα ἕως νῦν 1.17  καὶ ἀπεκρίθη ηλι καὶ εἶπεν αὐτῇ πορεύου εἰς εἰρήνην ὁ θεὸς ισραηλ δῴη σοι πᾶν αἴτημά σου ὃ ᾐτήσω παρ' αὐτοῦ 1.18  καὶ εἶπεν εὗρεν ἡ δούλη σου χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ ἐπορεύθη ἡ γυνὴ εἰς τὴν ὁδὸν αὐτῆς καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ κατάλυμα αὐτῆς καὶ ἔφαγεν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ ἔπιεν καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῆς οὐ συνέπεσεν ἔτι 1.19  καὶ ὀρθρίζουσιν τὸ πρωὶ καὶ προσκυνοῦσιν τῷ κυρίῳ καὶ πορεύονται τὴν ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἰσῆλθεν ελκανα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ αρμαθαιμ καὶ ἔγνω τὴν ανναν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἐμνήσθη αὐτῆς κύριος 1.20  καὶ συνέλαβεν καὶ ἐγενήθη τῷ καιρῷ τῶν ἡμερῶν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαμουηλ καὶ εἶπεν ὅτι παρὰ κυρίου θεοῦ σαβαωθ ᾐτησάμην αὐτόν 1.21  καὶ ἀνέβη ὁ ἄνθρωπος ελκανα καὶ πᾶς ὁ οἶκος αὐτοῦ θῦσαι ἐν σηλωμ τὴν θυσίαν τῶν ἡμερῶν καὶ τὰς εὐχὰς αὐτοῦ καὶ πάσας τὰς δεκάτας τῆς γῆς αὐτοῦ 1.22  καὶ αννα οὐκ ἀνέβη μετ' αὐτοῦ ὅτι εἶπεν τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς ἕως τοῦ ἀναβῆναι τὸ παιδάριον ἐὰν ἀπογαλακτίσω αὐτό καὶ ὀφθήσεται τῷ προσώπῳ κυρίου καὶ καθήσεται ἐκεῖ ἕως αἰῶνος 1.23  καὶ εἶπεν αὐτῇ ελκανα ὁ ἀνὴρ αὐτῆς ποίει τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου κάθου ἕως ἂν ἀπογαλακτίσῃς αὐτό ἀλλὰ στήσαι κύριος τὸ ἐξελθὸν ἐκ τοῦ στόματός σου καὶ ἐκάθισεν ἡ γυνὴ καὶ ἐθήλασεν τὸν υἱὸν αὐτῆς ἕως ἂν ἀπογαλακτίσῃ αὐτόν 1.24  καὶ ἀνέβη μετ' αὐτοῦ εἰς σηλωμ ἐν μόσχῳ τριετίζοντι καὶ ἄρτοις καὶ οιφι σεμιδάλεως καὶ νεβελ οἴνου καὶ εἰσῆλθεν εἰς οἶκον κυρίου ἐν σηλωμ καὶ τὸ παιδάριον μετ' αὐτῶν καὶ προσήγαγον ἐνώπιον κυρίου καὶ ἔσφαξεν ὁ πατὴρ αὐτοῦ τὴν θυσίαν ἣν ἐποίει ἐξ ἡμερῶν εἰς ἡμέρας τῷ κυρίῳ καὶ προσήγαγεν τὸ παιδάριον καὶ ἔσφαξεν τὸν μόσχον καὶ προσήγαγεν αννα ἡ μήτηρ τοῦ παιδαρίου πρὸς ηλι 1.25  καὶ προσήγαγον ἐνώπιον κυρίου καὶ ἔσφαξεν ὁ πατὴρ αὐτοῦ τὴν θυσίαν ἣν ἐποίει ἐξ ἡμερῶν εἰς ἡμέρας τῷ κυρίῳ καὶ προσήγαγεν τὸ παιδάριον καὶ ἔσφαξεν τὸν μόσχον καὶ προσήγαγεν αννα ἡ μήτηρ τοῦ παιδαρίου πρὸς ηλι 1.26  καὶ εἶπεν ἐν ἐμοί κύριε ζῇ ἡ ψυχή σου ἐγὼ ἡ γυνὴ ἡ καταστᾶσα ἐνώπιόν σου ἐν τῷ προσεύξασθαι πρὸς κύριον 1.27  ὑπὲρ τοῦ παιδαρίου τούτου προσηυξάμην καὶ ἔδωκέν μοι κύριος τὸ αἴτημά μου ὃ ᾐτησάμην παρ' αὐτοῦ 1.28  κἀγὼ κιχρῶ αὐτὸν τῷ κυρίῳ πάσας τὰς ἡμέρας ἃς ζῇ αὐτός χρῆσιν τῷ κυρίῳ

1.1  anthrohpos ehn ex armathaim sipha ex oroys ephraim kai onoma aytoh elkana yios ieremeehl yioy ehlioy yioy thoke en nasib ephraim 1.2  kai toytoh dyo gynaikes onoma teh mia anna kai onoma teh deytera phennana kai ehn teh phennana paidia kai teh anna oyk ehn paidion 1.3  kai anebainen o anthrohpos ex ehmerohn eis ehmeras ek poleohs aytoy ex armathaim proskynein kai thyein toh kyrioh theoh sabaohth eis sehloh kai ekei ehli kai oi dyo yioi aytoy ophni kai phinees iereis toy kyrioy 1.4  kai egenehtheh ehmera kai ethysen elkana kai edohken teh phennana gynaiki aytoy kai tois yiois aytehs kai tais thygatrasin aytehs meridas 1.5  kai teh anna edohken merida mian oti oyk ehn ayteh paidion plehn oti tehn annan ehgapa elkana yper taytehn kai kyrios apekleisen ta peri tehn mehtran aytehs 1.6  oti oyk edohken ayteh kyrios paidion kata tehn thlipsin aytehs kai kata tehn athymian tehs thlipseohs aytehs kai ehthymei dia toyto oti synekleisen kyrios ta peri tehn mehtran aytehs toy meh doynai ayteh paidion 1.7  oytohs epoiei eniayton kat' eniayton en toh anabainein aytehn eis oikon kyrioy kai ehthymei kai eklaien kai oyk ehsthien 1.8  kai eipen ayteh elkana o anehr aytehs anna kai eipen aytoh idoy egoh kyrie kai eipen ayteh ti estin soi oti klaieis kai ina ti oyk esthieis kai ina ti typtei se eh kardia soy oyk agathos egoh soi yper deka tekna 1.9  kai anesteh anna meta to phagein aytoys en sehloh kai katesteh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ekathehto epi toy diphroy epi tohn phliohn naoy kyrioy 1.10  kai ayteh katohdynos psycheh kai prosehyxato pros kyrion kai klaioysa eklaysen 1.11  kai ehyxato eychehn kyrioh legoysa adohnai kyrie elohai sabaohth ean epiblepohn epiblepsehs epi tehn tapeinohsin tehs doylehs soy kai mnehsthehs moy kai dohs teh doyleh soy sperma androhn kai dohsoh ayton enohpion soy doton eohs ehmeras thanatoy aytoy kai oinon kai methysma oy pietai kai sidehros oyk anabehsetai epi tehn kephalehn aytoy 1.12  kai egenehtheh ote eplehthynen proseychomeneh enohpion kyrioy kai ehli o iereys ephylaxen to stoma aytehs 1.13  kai ayteh elalei en teh kardia aytehs kai ta cheileh aytehs ekineito kai phohneh aytehs oyk ehkoyeto kai elogisato aytehn ehli eis methyoysan 1.14  kai eipen ayteh to paidarion ehli eohs pote methysthehseh perieloy ton oinon soy kai poreyoy ek prosohpoy kyrioy 1.15  kai apekritheh anna kai eipen oychi kyrie gyneh eh sklehra ehmera egoh eimi kai oinon kai methysma oy pepohka kai ekcheoh tehn psychehn moy enohpion kyrioy 1.16  meh dohs tehn doylehn soy eis thygatera loimehn oti ek plehthoys adoleschias moy ektetaka eohs nyn 1.17  kai apekritheh ehli kai eipen ayteh poreyoy eis eirehnehn o theos israehl doheh soi pan aitehma soy o ehtehsoh par' aytoy 1.18  kai eipen eyren eh doyleh soy charin en ophthalmois soy kai eporeytheh eh gyneh eis tehn odon aytehs kai eisehlthen eis to katalyma aytehs kai ephagen meta toy andros aytehs kai epien kai to prosohpon aytehs oy synepesen eti 1.19  kai orthrizoysin to prohi kai proskynoysin toh kyrioh kai poreyontai tehn odon aytohn kai eisehlthen elkana eis ton oikon aytoy armathaim kai egnoh tehn annan gynaika aytoy kai emnehstheh aytehs kyrios 1.20  kai synelaben kai egenehtheh toh kairoh tohn ehmerohn kai eteken yion kai ekalesen to onoma aytoy samoyehl kai eipen oti para kyrioy theoy sabaohth ehtehsamehn ayton 1.21  kai anebeh o anthrohpos elkana kai pas o oikos aytoy thysai en sehlohm tehn thysian tohn ehmerohn kai tas eychas aytoy kai pasas tas dekatas tehs gehs aytoy 1.22  kai anna oyk anebeh met' aytoy oti eipen toh andri aytehs eohs toy anabehnai to paidarion ean apogalaktisoh ayto kai ophthehsetai toh prosohpoh kyrioy kai kathehsetai ekei eohs aiohnos 1.23  kai eipen ayteh elkana o anehr aytehs poiei to agathon en ophthalmois soy kathoy eohs an apogalaktisehs ayto alla stehsai kyrios to exelthon ek toy stomatos soy kai ekathisen eh gyneh kai ethehlasen ton yion aytehs eohs an apogalaktiseh ayton 1.24  kai anebeh met' aytoy eis sehlohm en moschoh trietizonti kai artois kai oiphi semidaleohs kai nebel oinoy kai eisehlthen eis oikon kyrioy en sehlohm kai to paidarion met' aytohn kai prosehgagon enohpion kyrioy kai esphaxen o patehr aytoy tehn thysian ehn epoiei ex ehmerohn eis ehmeras toh kyrioh kai prosehgagen to paidarion kai esphaxen ton moschon kai prosehgagen anna eh mehtehr toy paidarioy pros ehli 1.25  kai prosehgagon enohpion kyrioy kai esphaxen o patehr aytoy tehn thysian ehn epoiei ex ehmerohn eis ehmeras toh kyrioh kai prosehgagen to paidarion kai esphaxen ton moschon kai prosehgagen anna eh mehtehr toy paidarioy pros ehli 1.26  kai eipen en emoi kyrie zeh eh psycheh soy egoh eh gyneh eh katastasa enohpion soy en toh proseyxasthai pros kyrion 1.27  yper toy paidarioy toytoy prosehyxamehn kai edohken moi kyrios to aitehma moy o ehtehsamehn par' aytoy 1.28  kagoh kichroh ayton toh kyrioh pasas tas ehmeras as zeh aytos chrehsin toh kyrioh

1.1  וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן־הָרָמָתַיִם צֹופִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמֹו אֶלְקָנָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־אֱלִיהוּא בֶּן־תֹּחוּ בֶן־צוּף אֶפְרָתִי׃ 1.2  וְלֹו שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים׃ 1.3  וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירֹו מִיָּמִים ׀ יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאֹות בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי־עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַיהוָה׃ 1.4  וַיְהִי הַיֹּום וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתֹּו וּלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנֹותֶיהָ מָנֹות׃ 1.5  וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ׃ 1.6  וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם־כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי־סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָהּ׃ 1.7  וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל׃ 1.8  וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלֹוא אָנֹכִי טֹוב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים׃ 1.9  וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה׃ 1.10  וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל־יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה׃ 1.11  וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־רָאֹה תִרְאֶה ׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמֹורָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֹׁו׃ 1.12  וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת־פִּיהָ׃ 1.13  וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעֹות וְקֹולָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה׃ 1.14  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת־יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ׃ 1.15  וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת־נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה׃ 1.16  אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל כִּי־מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד־הֵנָּה׃ 1.17  וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלֹום וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמֹּו׃ 1.18  וַתֹּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ לֹא־הָיוּ־לָהּ עֹוד׃ 1.19  וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתֹּו וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה׃ 1.20  וַיְהִי לִתְקֻפֹות הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו׃ 1.21  וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל־בֵּיתֹו לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֶת־זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת־נִדְרֹו׃ 1.22  וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי־אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת־פְּנֵי יְהוָה וְיָשַׁב שָׁם עַד־עֹולָם׃ 1.23  וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטֹּוב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד־גָּמְלֵךְ אֹתֹו אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת־דְּבָרֹו וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת־בְּנָהּ עַד־גָמְלָהּ אֹתֹו׃ 1.24  וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן וַתְּבִאֵהוּ בֵית־יְהוָה שִׁלֹו וְהַנַּעַר נָעַר׃ 1.25  וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת־הַפָּר וַיָּבִיאוּ אֶת־הַנַּעַר אֶל־עֵלִי׃ 1.26  וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה׃ 1.27  אֶל־הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת־שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמֹּו׃ 1.28  וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַיהוָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַיהוָה׃ פ

1.1  wajHij Aijxx Aaehaad min-Haaraamaatajim cowpijm meHar Aaepraajim wxxmow AaelqaanaaH baen-jrohaam baen-AaelijHwA baen-tohw baen-cwp Aaepraatij׃ 1.2  wlow xxtej naaxxijm xxem Aahat hanaaH wxxem Haxxenijt pninaaH wajHij lipninaaH jlaadijm wlhanaaH Aejn jlaadijm׃ 1.3  wOaalaaH HaaAijxx HaHwA meOijrow mijaamijm jaamijmaaH lHixxtahawot wlizboha lajHwaaH cbaaAowt bxxiloH wxxaam xxnej bnej-Oelij haapnij wpinhaas koHanijm lajHwaaH׃ 1.4  wajHij Hajowm wajizbah AaelqaanaaH wnaatan lipninaaH Aixxtow wlkaal-baanaejHaa wbnowtaejHaa maanowt׃ 1.5  wlhanaaH jiten maanaaH Aahat Aapaajim kij Aaet-hanaaH AaaHeb wajHwaaH saagar rahmaaH׃ 1.6  wkiOasataaH caaraataaH gam-kaOas baOabwr HarOimaaH kij-saagar jHwaaH bOad rahmaaH׃ 1.7  wken jaOaxaeH xxaanaaH bxxaanaaH midej OalotaaH bbejt jHwaaH ken takOisaenaaH watibkaeH wloA toAkal׃ 1.8  wajoAmaer laaH AaelqaanaaH AijxxaaH hanaaH laamaeH tibkij wlaamaeH loA toAklij wlaamaeH jeraO lbaabek HalowA Aaanokij Towb laak meOaxaaraaH baanijm׃ 1.9  wataaqaam hanaaH Aaharej AaaklaaH bxxiloH wAaharej xxaatoH wOelij HakoHen joxxeb Oal-HakiseA Oal-mzwzat Hejkal jHwaaH׃ 1.10  wHijA maarat naapaexx watitpalel Oal-jHwaaH wbaakoH tibkaeH׃ 1.11  watidor naedaer watoAmar jHwaaH cbaaAowt Aim-raaAoH tirAaeH baaOaanij Aamaataekaa wzkartanij wloA-tixxkah Aaet-Aamaataekaa wnaatataaH laAamaatkaa zaeraO Aanaaxxijm wntatijw lajHwaaH kaal-jmej hajaajw wmowraaH loA-jaOalaeH Oal-roAxxow׃ 1.12  wHaajaaH kij HirbtaaH lHitpalel lipnej jHwaaH wOelij xxomer Aaet-pijHaa׃ 1.13  whanaaH HijA mdabaeraet Oal-libaaH raq xpaataejHaa naaOowt wqowlaaH loA jixxaameOa wajahxxbaeHaa Oelij lxxikoraaH׃ 1.14  wajoAmaer AelaejHaa Oelij Oad-maataj tixxtakaarijn Haasijrij Aaet-jejnek meOaalaajik׃ 1.15  wataOan hanaaH watoAmaer loA Aadonij AixxaaH qxxat-rwha Aaanokij wjajin wxxekaar loA xxaatijtij waaAaexxpok Aaet-napxxij lipnej jHwaaH׃ 1.16  Aal-titen Aaet-Aamaatkaa lipnej bat-blijaaOal kij-merob xijhij wkaOsij dibartij Oad-HenaaH׃ 1.17  wajaOan Oelij wajoAmaer lkij lxxaalowm weAloHej jixraaAel jiten Aaet-xxelaatek Aaxxaer xxaaAalt meOimow׃ 1.18  watoAmaer timcaaA xxiphaatkaa hen bOejnaejkaa watelaek HaaAixxaaH ldarkaaH watoAkal wpaanaejHaa loA-Haajw-laaH Oowd׃ 1.19  wajaxxkimw baboqaer wajixxtahaww lipnej jHwaaH wajaaxxubw wajaaboAw Aael-bejtaam HaaraamaataaH wajedaO AaelqaanaaH Aaet-hanaaH Aixxtow wajizkraeHaa jHwaaH׃ 1.20  wajHij litqupowt Hajaamijm wataHar hanaaH watelaed ben watiqraaA Aaet-xxmow xxmwAel kij mejHwaaH xxAiltijw׃ 1.21  wajaOal HaaAijxx AaelqaanaaH wkaal-bejtow lizboha lajHwaaH Aaet-zaebah Hajaamijm wAaet-nidrow׃ 1.22  whanaaH loA OaalaataaH kij-AaamraaH lAijxxaaH Oad jigaamel HanaOar waHabiAotijw wnirAaaH Aaet-pnej jHwaaH wjaaxxab xxaam Oad-Oowlaam׃ 1.23  wajoAmaer laaH AaelqaanaaH AijxxaaH Oaxij HaTowb bOejnajik xxbij Oad-gaamlek Aotow Aak jaaqem jHwaaH Aaet-dbaarow watexxaeb HaaAixxaaH watejnaeq Aaet-bnaaH Oad-gaamlaaH Aotow׃ 1.24  wataOaleHw OimaaH kaAaxxaer gmaalatw bpaarijm xxloxxaaH wAejpaaH Aahat qaemah wnebael jajin watbiAeHw bejt-jHwaaH xxilow wHanaOar naaOar׃ 1.25  wajixxhaTw Aaet-Hapaar wajaabijAw Aaet-HanaOar Aael-Oelij׃ 1.26  watoAmaer bij Aadonij hej napxxkaa Aadonij Aanij HaaAixxaaH Hanicaebaet OimkaaH baazaeH lHitpalel Aael-jHwaaH׃ 1.27  Aael-HanaOar HazaeH Hitpalaaltij wajiten jHwaaH lij Aaet-xxAelaatij Aaxxaer xxaaAaltij meOimow׃ 1.28  wgam Aaanokij HixxAiltiHw lajHwaaH kaal-Hajaamijm Aaxxaer HaajaaH HwA xxaaAwl lajHwaaH wajixxtahw xxaam lajHwaaH׃ p

1.1  ויהי איש אחד מן־הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן־ירחם בן־אליהוא בן־תחו בן־צוף אפרתי׃ 1.2  ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים׃ 1.3  ועלה האיש ההוא מעירו מימים ׀ ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני־עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה׃ 1.4  ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל־בניה ובנותיה מנות׃ 1.5  ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את־חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃ 1.6  וכעסתה צרתה גם־כעס בעבור הרעמה כי־סגר יהוה בעד רחמה׃ 1.7  וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃ 1.8  ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃ 1.9  ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על־הכסא על־מזוזת היכל יהוה׃ 1.10  והיא מרת נפש ותתפלל על־יהוה ובכה תבכה׃ 1.11  ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה ׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו׃ 1.12  והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את־פיה׃ 1.13  וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃ 1.14  ויאמר אליה עלי עד־מתי תשתכרין הסירי את־יינך מעליך׃ 1.15  ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת־רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את־נפשי לפני יהוה׃ 1.16  אל־תתן את־אמתך לפני בת־בליעל כי־מרב שיחי וכעסי דברתי עד־הנה׃ 1.17  ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו׃ 1.18  ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא־היו־לה עוד׃ 1.19  וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל־ביתם הרמתה וידע אלקנה את־חנה אשתו ויזכרה יהוה׃ 1.20  ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃ 1.21  ויעל האיש אלקנה וכל־ביתו לזבח ליהוה את־זבח הימים ואת־נדרו׃ 1.22  וחנה לא עלתה כי־אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את־פני יהוה וישב שם עד־עולם׃ 1.23  ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד־גמלך אתו אך יקם יהוה את־דברו ותשב האשה ותינק את־בנה עד־גמלה אתו׃ 1.24  ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית־יהוה שלו והנער נער׃ 1.25  וישחטו את־הפר ויביאו את־הנער אל־עלי׃ 1.26  ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל־יהוה׃ 1.27  אל־הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את־שאלתי אשר שאלתי מעמו׃ 1.28  וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל־הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה׃ פ

1.1  wjHj Ajx Ahd mn-Hrmtjm cwpjm mHr Aprjm wxmw AlqnH bn-jrhm bn-AljHwA bn-thw bn-cwp Aprtj׃ 1.2  wlw xtj nxjm xm Aht hnH wxm Hxnjt pnnH wjHj lpnnH jldjm wlhnH Ajn jldjm׃ 1.3  wOlH HAjx HHwA mOjrw mjmjm jmjmH lHxthwt wlzbh ljHwH cbAwt bxlH wxm xnj bnj-Olj hpnj wpnhs kHnjm ljHwH׃ 1.4  wjHj Hjwm wjzbh AlqnH wntn lpnnH Axtw wlkl-bnjH wbnwtjH mnwt׃ 1.5  wlhnH jtn mnH Aht Apjm kj At-hnH AHb wjHwH sgr rhmH׃ 1.6  wkOstH crtH gm-kOs bObwr HrOmH kj-sgr jHwH bOd rhmH׃ 1.7  wkn jOxH xnH bxnH mdj OltH bbjt jHwH kn tkOsnH wtbkH wlA tAkl׃ 1.8  wjAmr lH AlqnH AjxH hnH lmH tbkj wlmH lA tAklj wlmH jrO lbbk HlwA Ankj Twb lk mOxrH bnjm׃ 1.9  wtqm hnH Ahrj AklH bxlH wAhrj xtH wOlj HkHn jxb Ol-HksA Ol-mzwzt Hjkl jHwH׃ 1.10  wHjA mrt npx wttpll Ol-jHwH wbkH tbkH׃ 1.11  wtdr ndr wtAmr jHwH cbAwt Am-rAH trAH bOnj Amtk wzkrtnj wlA-txkh At-Amtk wnttH lAmtk zrO Anxjm wnttjw ljHwH kl-jmj hjjw wmwrH lA-jOlH Ol-rAxw׃ 1.12  wHjH kj HrbtH lHtpll lpnj jHwH wOlj xmr At-pjH׃ 1.13  whnH HjA mdbrt Ol-lbH rq xptjH nOwt wqwlH lA jxmO wjhxbH Olj lxkrH׃ 1.14  wjAmr AljH Olj Od-mtj txtkrjn Hsjrj At-jjnk mOljk׃ 1.15  wtOn hnH wtAmr lA Adnj AxH qxt-rwh Ankj wjjn wxkr lA xtjtj wAxpk At-npxj lpnj jHwH׃ 1.16  Al-ttn At-Amtk lpnj bt-bljOl kj-mrb xjhj wkOsj dbrtj Od-HnH׃ 1.17  wjOn Olj wjAmr lkj lxlwm wAlHj jxrAl jtn At-xltk Axr xAlt mOmw׃ 1.18  wtAmr tmcA xphtk hn bOjnjk wtlk HAxH ldrkH wtAkl wpnjH lA-Hjw-lH Owd׃ 1.19  wjxkmw bbqr wjxthww lpnj jHwH wjxbw wjbAw Al-bjtm HrmtH wjdO AlqnH At-hnH Axtw wjzkrH jHwH׃ 1.20  wjHj ltqpwt Hjmjm wtHr hnH wtld bn wtqrA At-xmw xmwAl kj mjHwH xAltjw׃ 1.21  wjOl HAjx AlqnH wkl-bjtw lzbh ljHwH At-zbh Hjmjm wAt-ndrw׃ 1.22  whnH lA OltH kj-AmrH lAjxH Od jgml HnOr wHbAtjw wnrAH At-pnj jHwH wjxb xm Od-Owlm׃ 1.23  wjAmr lH AlqnH AjxH Oxj HTwb bOjnjk xbj Od-gmlk Atw Ak jqm jHwH At-dbrw wtxb HAxH wtjnq At-bnH Od-gmlH Atw׃ 1.24  wtOlHw OmH kAxr gmltw bprjm xlxH wAjpH Aht qmh wnbl jjn wtbAHw bjt-jHwH xlw wHnOr nOr׃ 1.25  wjxhTw At-Hpr wjbjAw At-HnOr Al-Olj׃ 1.26  wtAmr bj Adnj hj npxk Adnj Anj HAxH Hncbt OmkH bzH lHtpll Al-jHwH׃ 1.27  Al-HnOr HzH Htplltj wjtn jHwH lj At-xAltj Axr xAltj mOmw׃ 1.28  wgm Ankj HxAltHw ljHwH kl-Hjmjm Axr HjH HwA xAwl ljHwH wjxthw xm ljHwH׃ p

1.1  Fuit vir unus de Ramathaim Suphita de monte Ephraim, et nomen eius Elcana filius Ieroham filii Eliu filii Thohu filii Suph, Ephrathaeus. 1.2  Et habuit duas uxores: nomen uni Anna et nomen secundae Phenenna. Fueruntque Phenennae filii, Annae autem non erant liberi. 1.3  Et ascendebat vir ille de civitate sua singulis annis, ut adoraret et sacrificaret Domino exercituum in Silo. Erant autem ibi duo filii Heli, Ophni et Phinees, sacerdotes Domini. 1.4  Venit ergo dies, et immolavit Elcana dabatque Phenennae uxori suae et cunctis filiis eius et filiabus partes; 1.5  Annae autem dabat unam partem electam, quia Annam diligebat; Dominus autem concluserat vulvam eius. 1.6  Affligebat quoque eam aemula eius et vehementer angebat, ut conturbaret eam, quod conclusisset Dominus vulvam eius. 1.7  Sicque faciebat per singulos annos, cum, redeunte tempore, ascenderent templum Domini, et sic provocabat eam. Porro illa flebat et non capiebat cibum. 1.8  Dixit ergo ei Elcana vir suus: “ Anna, cur fles et quare non comedis? Et quam ob rem affligitur cor tuum? Numquid non ego melior sum tibi quam decem filii? ”. 1.9  Surrexit autem Anna, postquam comederant et biberant in Silo, et Heli sacerdote sedente super sellam ante postes templi Domini. 1.10  Cum esset Anna amaro animo, oravit Dominum flens largiter 1.11  et votum vovit dicens: “ Domine exercituum, si respiciens videris afflictionem famulae tuae et recordatus mei fueris nec oblitus ancillae tuae dederisque servae tuae sexum virilem, dabo eum Domino omnes dies vitae eius, et novacula non ascendet super caput eius ”. 1.12  Factum est ergo, cum illa multiplicaret preces coram Domino, ut Heli observaret os eius. 1.13  Porro Anna loquebatur in corde suo; tantumque labia illius movebantur, et vox penitus non audiebatur. Aestimavit igitur eam Heli temulentam 1.14  dixitque ei: “ Usquequo ebria eris? Digere paulisper vinum, quo mades! ”. 1.15  Respondens Anna: “ Nequaquam, inquit, domine mi; nam mulier infelix nimis ego sum: vinumque et omne, quod inebriare potest, non bibi, sed effudi animam meam in conspectu Domini. 1.16  Ne reputes ancillam tuam quasi unam de filiabus Belial, quia ex multitudine doloris et maeroris mei locuta sum usque in praesens ”. 1.17  Tunc Heli ait ei: “ Vade in pace, et Deus Israel det tibi petitionem, quam rogasti eum ”. 1.18  Et illa dixit: “ Utinam inveniat ancilla tua gratiam in oculis tuis ”. Et abiit mulier in viam suam et comedit; vultusque illius non fuerunt amplius sicut prius. 1.19  Et surrexerunt mane et adoraverunt coram Domino. Reversique sunt et venerunt in domum suam in Rama. Cognovit autem Elcana Annam uxorem suam, et recordatus est eius Dominus. 1.20  Et factum est post circulum dierum concepit Anna et peperit filium vocavitque nomen eius Samuel, eo quod a Domino postulasset eum. 1.21  Ascendit autem vir Elcana et omnis domus eius, ut immolaret Domino hostiam annuam et votum suum. 1.22  Et Anna non ascendit; dixit enim viro suo: “ Non vadam, donec ablactetur infans, et ducam eum, et appareat ante conspectum Domini et maneat ibi iugiter ”. 1.23  Et ait ei Elcana vir suus: “ Fac, quod bonum tibi videtur, et mane, donec ablactes eum; precorque, ut impleat Dominus verbum suum ”. Mansit ergo mulier et lactavit filium suum, donec amoveret eum a lacte. 1.24  Et adduxit eum secum, postquam ablactaverat, cum vitulo trium annorum et tribus modiis farinae et utre vini; et adduxit eum ad domum Domini in Silo. Puer autem erat adhuc infantulus. 1.25  Et immolaverunt vitulum et obtulerunt puerum Heli, 1.26  et ait Anna: “ Obsecro, mi domine; vivit anima tua, domine, ego sum illa mulier, quae steti coram te hic orans Dominum. 1.27  Pro puero isto oravi, et dedit mihi Dominus petitionem meam, quam postulavi eum. 1.28  Idcirco et ego commodavi eum Domino; cunctis diebus, quibus vivet, postulatus erit pro Domino ”. Et adoraverunt ibi Dominum.

2.1  Und Hanna betete und sprach: Mein Herz freut sich am HERRN, mein Horn ist erhöht durch den HERRN; mein Mund hat sich weit aufgetan über meine Feinde; denn ich freue mich deines Heils! 2.2  Es ist niemand heilig wie der HERR, ja, es ist keiner, außer dir; und es ist kein Fels wie unser Gott! 2.3  Redet nicht viel von hohen Dingen; Vermessenes gehe nicht aus eurem Munde! Denn der HERR ist ein Gott, der alles weiß, und von ihm werden die Taten gewogen. 2.4  Der Bogen der Starken ist zerbrochen, und die Schwachen haben sich mit Kraft umgürtet. 2.5  Die Satten haben sich um Brot verdingt, aber die Hungrigen hungern nicht mehr; ja, die Unfruchtbare hat sieben geboren, und die viele Kinder hatte, ist verwelkt! 2.6  Der HERR tötet und macht lebendig; er stürzt ins Totenreich und führt herauf! 2.7  Der HERR macht arm und macht reich; er erniedrigt, aber er erhöht auch. 2.8  Er erhebt den Geringen aus dem Staub und erhöht den Armen aus dem Kot, daß er sie setze unter die Fürsten und sie den Thron der Ehren erben lasse; denn die Grundfesten der Erde sind des HERRN, und er hat den Weltkreis darauf gestellt. 2.9  Er wird die Füße seiner Frommen behüten; aber die Gottlosen kommen um in der Finsternis; denn nicht durch Kraft kommt der Mensch empor. 2.10  Die Widersacher werden vor dem HERRN erschrecken; er wird über sie donnern im Himmel. Der HERR wird die Enden der Erde richten und wird seinem König Stärke verleihen und das Horn seines Gesalbten erhöhen! 2.11  Und Elkana ging hin nach Rama in sein Haus; der Knabe aber diente dem HERRN unter den Augen Elis, des Priesters. 2.12  Aber die Söhne Elis waren Söhne Belials; sie erkannten den HERRN nicht, noch wie der Priester mit dem Volk verfahren soll. 2.13  Wenn jemand etwas opfern wollte, so kam des Priesters Diener, während das Fleisch kochte, und hatte eine Gabel mit drei Zinken in seiner Hand; 2.14  und er stieß damit in den Topf der Kessel, in die Pfanne oder Schüssel, und was er mit der Gabel hervorzog, das nahm der Priester für sich. Also taten sie allen Israeliten, die dorthin nach Silo kamen. 2.15  Desgleichen, ehe man das Fett verbrannte, kam des Priesters Diener und sprach zu dem, der das Opfer brachte: Gib das Fleisch, damit man es dem Priester brate; denn er will nicht gekochtes, sondern rohes Fleisch von dir nehmen! 2.16  Sagte der Betreffende dann zu ihm: Man soll zuerst das Fett verbrennen, wie es sich gebührt; hernach nimm, was dein Herz begehrt; So sprach er zu ihm: Du sollst es mir jetzt geben, wenn nicht, so will ich es mit Gewalt nehmen! 2.17  Darum war die Sünde der Jünglinge sehr groß vor dem HERRN; denn die Leute verachteten das Speisopfer des HERRN. 2.18  Samuel aber diente vor dem HERRN; und der Knabe war mit einem leinenen Ephod umgürtet. 2.19  Dazu machte ihm seine Mutter ein kleines Oberkleid und brachte es ihm jährlich mit, wenn sie mit ihrem Mann hinaufging, das jährliche Opfer darzubringen. 2.20  Und Eli segnete Elkana und sein Weib und sprach: Der HERR gebe dir Samen von diesem Weibe an Stelle des Geliehenen, den sie dem HERRN geliehen hat! Und sie gingen an ihren Ort. 2.21  Der HERR aber segnete Hanna, daß sie empfing und noch drei Söhne und zwei Töchter gebar. Der Knabe Samuel aber wuchs heran bei dem HERRN. 2.22  Eli aber war sehr alt und erfuhr alles, was seine Söhne an ganz Israel taten, und daß sie sich mit den Weibern vergingen, die vor der Tür der Stiftshütte den Dienst verrichteten. 2.23  Und er sprach zu ihnen: Warum tut ihr solches? Denn ich vernehme von dem ganzen Volk euer böses Handeln! 2.24  Nicht doch, meine Söhne! Denn das ist kein gutes Gerücht, das ich höre; ihr macht das Volk des HERRN übertreten. 2.25  Wenn jemand wider einen Menschen sündigt, so wird Gott Schiedsrichter sein; wenn aber jemand wider den HERRN sündigt, wer will sich für ihn ins Mittel legen? Aber sie folgten der Stimme ihres Vaters nicht; denn der HERR wollte sie töten. 2.26  Aber der Knabe Samuel wuchs immer mehr heran und war angenehm, sowohl bei dem HERRN als auch bei den Menschen. 2.27  Es kam aber ein Mann Gottes zu Eli und sprach zu ihm: So spricht der HERR: Habe ich mich nicht deines Vaters Hause offenbart, als sie noch beim Hause des Pharao in Ägypten waren? 2.28  Ja, ihn habe ich mir daselbst vor allen Stämmen Israels zum Priester erwählt, daß er auf meinem Altar opfere, Räucherwerk anzünde und das Ephod vor mir trage; und ich habe dem Hause deines Vaters alle Feueropfer der Kinder Israels gegeben! 2.29  Warum tretet ihr denn aus lauter Bosheit meine Schlachtopfer und Speisopfer, die ich verordnet habe, mit Füßen? Und du ehrst deine Söhne mehr als mich, und ihr mästet euch von den Erstlingen aller Speisopfer meines Volkes Israel! 2.30  Darum spricht der Herr, der Gott Israels: Ich habe allerdings gesagt, dein Haus und deines Vaters Haus sollen ewiglich vor mir aus und eingehen; aber nun spricht der HERR: Das sei ferne von mir! Sondern wer mich ehrt, den will ich wieder ehren; wer mich aber verachtet, der soll auch verachtet werden! 2.31  Siehe, die Zeit wird kommen, da ich deinen Arm und den Arm des Hauses deines Vaters abhauen werde, so daß in deinem Hause niemand alt werden soll. 2.32  Und du wirst nur Not sehen bei all dem Guten, das der HERR Israel erweisen wird; und es wird nie mehr ein Betagter in deinem Hause sein. 2.33  Ich will dir zwar nicht jedermann von meinem Altar wegtilgen, da deine Augen sonst verschmachten und deine Seele vor Sehnsucht vergehen müßte; aber aller Nachwuchs deines Hauses soll sterben, wenn sie das Mannesalter erreicht haben. 2.34  Und das sei dir zum Zeichen, was über deine beiden Söhne Hophni und Pinehas kommen wird: an einem Tage werden sie beide sterben! 2.35  Ich aber will mir einen treuen Priester erwecken, der tun wird, was nach meinem Herzen und nach meiner Seele ist; und dem will ich ein beständiges Haus bauen, daß er immerdar vor meinem Gesalbten wandle. 2.36  Und wer von deinem Hause übrig ist, der wird kommen und sich vor ihm niederwerfen um einen Groschen und ein Stück Brot und wird sagen: Lass mich doch zu einer priesterlichen Bedienung zu, daß ich einen Bissen Brot zu essen habe.

2.1  καὶ εἶπεν ἐστερεώθη ἡ καρδία μου ἐν κυρίῳ ὑψώθη κέρας μου ἐν θεῷ μου ἐπλατύνθη ἐπὶ ἐχθροὺς τὸ στόμα μου εὐφράνθην ἐν σωτηρίᾳ σου 2.2  ὅτι οὐκ ἔστιν ἅγιος ὡς κύριος καὶ οὐκ ἔστιν δίκαιος ὡς ὁ θεὸς ἡμῶν οὐκ ἔστιν ἅγιος πλὴν σοῦ 2.3  μὴ καυχᾶσθε καὶ μὴ λαλεῖτε ὑψηλά μὴ ἐξελθάτω μεγαλορρημοσύνη ἐκ τοῦ στόματος ὑμῶν ὅτι θεὸς γνώσεων κύριος καὶ θεὸς ἑτοιμάζων ἐπιτηδεύματα αὐτοῦ 2.4  τόξον δυνατῶν ἠσθένησεν καὶ ἀσθενοῦντες περιεζώσαντο δύναμιν 2.5  πλήρεις ἄρτων ἠλαττώθησαν καὶ οἱ πεινῶντες παρῆκαν γῆν ὅτι στεῖρα ἔτεκεν ἑπτά καὶ ἡ πολλὴ ἐν τέκνοις ἠσθένησεν 2.6  κύριος θανατοῖ καὶ ζωογονεῖ κατάγει εἰς ᾅδου καὶ ἀνάγει 2.7  κύριος πτωχίζει καὶ πλουτίζει ταπεινοῖ καὶ ἀνυψοῖ 2.8  ἀνιστᾷ ἀπὸ γῆς πένητα καὶ ἀπὸ κοπρίας ἐγείρει πτωχὸν καθίσαι μετὰ δυναστῶν λαῶν καὶ θρόνον δόξης κατακληρονομῶν αὐτοῖς 2.9  διδοὺς εὐχὴν τῷ εὐχομένῳ καὶ εὐλόγησεν ἔτη δικαίου ὅτι οὐκ ἐν ἰσχύι δυνατὸς ἀνήρ 2.10  κύριος ἀσθενῆ ποιήσει ἀντίδικον αὐτοῦ κύριος ἅγιος μὴ καυχάσθω ὁ φρόνιμος ἐν τῇ φρονήσει αὐτοῦ καὶ μὴ καυχάσθω ὁ δυνατὸς ἐν τῇ δυνάμει αὐτοῦ καὶ μὴ καυχάσθω ὁ πλούσιος ἐν τῷ πλούτῳ αὐτοῦ ἀλλ' ἢ ἐν τούτῳ καυχάσθω ὁ καυχώμενος συνίειν καὶ γινώσκειν τὸν κύριον καὶ ποιεῖν κρίμα καὶ δικαιοσύνην ἐν μέσῳ τῆς γῆς κύριος ἀνέβη εἰς οὐρανοὺς καὶ ἐβρόντησεν αὐτὸς κρινεῖ ἄκρα γῆς καὶ δίδωσιν ἰσχὺν τοῖς βασιλεῦσιν ἡμῶν καὶ ὑψώσει κέρας χριστοῦ αὐτοῦ 2.11  καὶ κατέλιπον αὐτὸν ἐκεῖ ἐνώπιον κυρίου καὶ ἀπῆλθον εἰς αρμαθαιμ καὶ τὸ παιδάριον ἦν λειτουργῶν τῷ προσώπῳ κυρίου ἐνώπιον ηλι τοῦ ἱερέως 2.12  καὶ οἱ υἱοὶ ηλι τοῦ ἱερέως υἱοὶ λοιμοὶ οὐκ εἰδότες τὸν κύριον 2.13  καὶ τὸ δικαίωμα τοῦ ἱερέως παρὰ τοῦ λαοῦ παντὸς τοῦ θύοντος καὶ ἤρχετο τὸ παιδάριον τοῦ ἱερέως ὡς ἂν ἡψήθη τὸ κρέας καὶ κρεάγρα τριόδους ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ 2.14  καὶ ἐπάταξεν αὐτὴν εἰς τὸν λέβητα τὸν μέγαν ἢ εἰς τὸ χαλκίον ἢ εἰς τὴν κύθραν πᾶν ὃ ἐὰν ἀνέβη ἐν τῇ κρεάγρᾳ ἐλάμβανεν ἑαυτῷ ὁ ἱερεύς κατὰ τάδε ἐποίουν παντὶ ισραηλ τοῖς ἐρχομένοις θῦσαι κυρίῳ ἐν σηλωμ 2.15  καὶ πρὶν θυμιαθῆναι τὸ στέαρ ἤρχετο τὸ παιδάριον τοῦ ἱερέως καὶ ἔλεγεν τῷ ἀνδρὶ τῷ θύοντι δὸς κρέας ὀπτῆσαι τῷ ἱερεῖ καὶ οὐ μὴ λάβω παρὰ σοῦ ἑφθὸν ἐκ τοῦ λέβητος 2.16  καὶ ἔλεγεν ὁ ἀνὴρ ὁ θύων θυμιαθήτω πρῶτον ὡς καθήκει τὸ στέαρ καὶ λαβὲ σεαυτῷ ἐκ πάντων ὧν ἐπιθυμεῖ ἡ ψυχή σου καὶ εἶπεν οὐχί ὅτι νῦν δώσεις καὶ ἐὰν μή λήμψομαι κραταιῶς 2.17  καὶ ἦν ἡ ἁμαρτία τῶν παιδαρίων ἐνώπιον κυρίου μεγάλη σφόδρα ὅτι ἠθέτουν τὴν θυσίαν κυρίου 2.18  καὶ σαμουηλ ἦν λειτουργῶν ἐνώπιον κυρίου παιδάριον περιεζωσμένον εφουδ βαρ 2.19  καὶ διπλοΐδα μικρὰν ἐποίησεν αὐτῷ ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ ἀνέφερεν αὐτῷ ἐξ ἡμερῶν εἰς ἡμέρας ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὴν μετὰ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς θῦσαι τὴν θυσίαν τῶν ἡμερῶν 2.20  καὶ εὐλόγησεν ηλι τὸν ελκανα καὶ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ λέγων ἀποτείσαι σοι κύριος σπέρμα ἐκ τῆς γυναικὸς ταύτης ἀντὶ τοῦ χρέους οὗ ἔχρησας τῷ κυρίῳ καὶ ἀπῆλθεν ὁ ἄνθρωπος εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ 2.21  καὶ ἐπεσκέψατο κύριος τὴν ανναν καὶ ἔτεκεν ἔτι τρεῖς υἱοὺς καὶ δύο θυγατέρας καὶ ἐμεγαλύνθη τὸ παιδάριον σαμουηλ ἐνώπιον κυρίου 2.22  καὶ ηλι πρεσβύτης σφόδρα καὶ ἤκουσεν ἃ ἐποίουν οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τοῖς υἱοῖς ισραηλ 2.23  καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἵνα τί ποιεῖτε κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο ὃ ἐγὼ ἀκούω ἐκ στόματος παντὸς τοῦ λαοῦ κυρίου 2.24  μή τέκνα ὅτι οὐκ ἀγαθὴ ἡ ἀκοή ἣν ἐγὼ ἀκούω μὴ ποιεῖτε οὕτως ὅτι οὐκ ἀγαθαὶ αἱ ἀκοαί ἃς ἐγὼ ἀκούω τοῦ μὴ δουλεύειν λαὸν θεῷ 2.25  ἐὰν ἁμαρτάνων ἁμάρτῃ ἀνὴρ εἰς ἄνδρα καὶ προσεύξονται ὑπὲρ αὐτοῦ πρὸς κύριον καὶ ἐὰν τῷ κυρίῳ ἁμάρτῃ τίς προσεύξεται ὑπὲρ αὐτοῦ καὶ οὐκ ἤκουον τῆς φωνῆς τοῦ πατρὸς αὐτῶν ὅτι βουλόμενος ἐβούλετο κύριος διαφθεῖραι αὐτούς 2.26  καὶ τὸ παιδάριον σαμουηλ ἐπορεύετο καὶ ἐμεγαλύνετο καὶ ἀγαθὸν καὶ μετὰ κυρίου καὶ μετὰ ἀνθρώπων 2.27  καὶ ἦλθεν ἄνθρωπος θεοῦ πρὸς ηλι καὶ εἶπεν τάδε λέγει κύριος ἀποκαλυφθεὶς ἀπεκαλύφθην πρὸς οἶκον πατρός σου ὄντων αὐτῶν ἐν γῇ αἰγύπτῳ δούλων τῷ οἴκῳ φαραω 2.28  καὶ ἐξελεξάμην τὸν οἶκον τοῦ πατρός σου ἐκ πάντων τῶν σκήπτρων ισραηλ ἐμοὶ ἱερατεύειν καὶ ἀναβαίνειν ἐπὶ θυσιαστήριόν μου καὶ θυμιᾶν θυμίαμα καὶ αἴρειν εφουδ καὶ ἔδωκα τῷ οἴκῳ τοῦ πατρός σου τὰ πάντα τοῦ πυρὸς υἱῶν ισραηλ εἰς βρῶσιν 2.29  καὶ ἵνα τί ἐπέβλεψας ἐπὶ τὸ θυμίαμά μου καὶ εἰς τὴν θυσίαν μου ἀναιδεῖ ὀφθαλμῷ καὶ ἐδόξασας τοὺς υἱούς σου ὑπὲρ ἐμὲ ἐνευλογεῖσθαι ἀπαρχῆς πάσης θυσίας ισραηλ ἔμπροσθέν μου 2.30  διὰ τοῦτο τάδε εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ εἶπα ὁ οἶκός σου καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρός σου διελεύσεται ἐνώπιόν μου ἕως αἰῶνος καὶ νῦν φησιν κύριος μηδαμῶς ἐμοί ὅτι ἀλλ' ἢ τοὺς δοξάζοντάς με δοξάσω καὶ ὁ ἐξουθενῶν με ἀτιμωθήσεται 2.31  ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται καὶ ἐξολεθρεύσω τὸ σπέρμα σου καὶ τὸ σπέρμα οἴκου πατρός σου 2.32  καὶ οὐκ ἔσται σου πρεσβύτης ἐν οἴκῳ μου πάσας τὰς ἡμέρας 2.33  καὶ ἄνδρα οὐκ ἐξολεθρεύσω σοι ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου μου ἐκλιπεῖν τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ καταρρεῖν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καὶ πᾶς περισσεύων οἴκου σου πεσοῦνται ἐν ῥομφαίᾳ ἀνδρῶν 2.34  καὶ τοῦτό σοι τὸ σημεῖον ὃ ἥξει ἐπὶ τοὺς δύο υἱούς σου τούτους οφνι καὶ φινεες ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ ἀποθανοῦνται ἀμφότεροι 2.35  καὶ ἀναστήσω ἐμαυτῷ ἱερέα πιστόν ὃς πάντα τὰ ἐν τῇ καρδίᾳ μου καὶ τὰ ἐν τῇ ψυχῇ μου ποιήσει καὶ οἰκοδομήσω αὐτῷ οἶκον πιστόν καὶ διελεύσεται ἐνώπιον χριστοῦ μου πάσας τὰς ἡμέρας 2.36  καὶ ἔσται ὁ περισσεύων ἐν οἴκῳ σου ἥξει προσκυνεῖν αὐτῷ ὀβολοῦ ἀργυρίου λέγων παράρριψόν με ἐπὶ μίαν τῶν ἱερατειῶν σου φαγεῖν ἄρτον

2.1  kai eipen estereohtheh eh kardia moy en kyrioh ypsohtheh keras moy en theoh moy eplatyntheh epi echthroys to stoma moy eyphranthehn en sohtehria soy 2.2  oti oyk estin agios ohs kyrios kai oyk estin dikaios ohs o theos ehmohn oyk estin agios plehn soy 2.3  meh kaychasthe kai meh laleite ypsehla meh exelthatoh megalorrehmosyneh ek toy stomatos ymohn oti theos gnohseohn kyrios kai theos etoimazohn epitehdeymata aytoy 2.4  toxon dynatohn ehsthenehsen kai asthenoyntes periezohsanto dynamin 2.5  plehreis artohn ehlattohthehsan kai oi peinohntes parehkan gehn oti steira eteken epta kai eh polleh en teknois ehsthenehsen 2.6  kyrios thanatoi kai zohogonei katagei eis adoy kai anagei 2.7  kyrios ptohchizei kai ploytizei tapeinoi kai anypsoi 2.8  anista apo gehs penehta kai apo koprias egeirei ptohchon kathisai meta dynastohn laohn kai thronon doxehs kataklehronomohn aytois 2.9  didoys eychehn toh eychomenoh kai eylogehsen eteh dikaioy oti oyk en ischyi dynatos anehr 2.10  kyrios astheneh poiehsei antidikon aytoy kyrios agios meh kaychasthoh o phronimos en teh phronehsei aytoy kai meh kaychasthoh o dynatos en teh dynamei aytoy kai meh kaychasthoh o ploysios en toh ploytoh aytoy all' eh en toytoh kaychasthoh o kaychohmenos syniein kai ginohskein ton kyrion kai poiein krima kai dikaiosynehn en mesoh tehs gehs kyrios anebeh eis oyranoys kai ebrontehsen aytos krinei akra gehs kai didohsin ischyn tois basileysin ehmohn kai ypsohsei keras christoy aytoy 2.11  kai katelipon ayton ekei enohpion kyrioy kai apehlthon eis armathaim kai to paidarion ehn leitoyrgohn toh prosohpoh kyrioy enohpion ehli toy iereohs 2.12  kai oi yioi ehli toy iereohs yioi loimoi oyk eidotes ton kyrion 2.13  kai to dikaiohma toy iereohs para toy laoy pantos toy thyontos kai ehrcheto to paidarion toy iereohs ohs an ehpsehtheh to kreas kai kreagra triodoys en teh cheiri aytoy 2.14  kai epataxen aytehn eis ton lebehta ton megan eh eis to chalkion eh eis tehn kythran pan o ean anebeh en teh kreagra elambanen eaytoh o iereys kata tade epoioyn panti israehl tois erchomenois thysai kyrioh en sehlohm 2.15  kai prin thymiathehnai to stear ehrcheto to paidarion toy iereohs kai elegen toh andri toh thyonti dos kreas optehsai toh ierei kai oy meh laboh para soy ephthon ek toy lebehtos 2.16  kai elegen o anehr o thyohn thymiathehtoh prohton ohs kathehkei to stear kai labe seaytoh ek pantohn ohn epithymei eh psycheh soy kai eipen oychi oti nyn dohseis kai ean meh lehmpsomai krataiohs 2.17  kai ehn eh amartia tohn paidariohn enohpion kyrioy megaleh sphodra oti ehthetoyn tehn thysian kyrioy 2.18  kai samoyehl ehn leitoyrgohn enohpion kyrioy paidarion periezohsmenon ephoyd bar 2.19  kai diploida mikran epoiehsen aytoh eh mehtehr aytoy kai anepheren aytoh ex ehmerohn eis ehmeras en toh anabainein aytehn meta toy andros aytehs thysai tehn thysian tohn ehmerohn 2.20  kai eylogehsen ehli ton elkana kai tehn gynaika aytoy legohn apoteisai soi kyrios sperma ek tehs gynaikos taytehs anti toy chreoys oy echrehsas toh kyrioh kai apehlthen o anthrohpos eis ton topon aytoy 2.21  kai epeskepsato kyrios tehn annan kai eteken eti treis yioys kai dyo thygateras kai emegalyntheh to paidarion samoyehl enohpion kyrioy 2.22  kai ehli presbytehs sphodra kai ehkoysen a epoioyn oi yioi aytoy tois yiois israehl 2.23  kai eipen aytois ina ti poieite kata to rehma toyto o egoh akoyoh ek stomatos pantos toy laoy kyrioy 2.24  meh tekna oti oyk agatheh eh akoeh ehn egoh akoyoh meh poieite oytohs oti oyk agathai ai akoai as egoh akoyoh toy meh doyleyein laon theoh 2.25  ean amartanohn amarteh anehr eis andra kai proseyxontai yper aytoy pros kyrion kai ean toh kyrioh amarteh tis proseyxetai yper aytoy kai oyk ehkoyon tehs phohnehs toy patros aytohn oti boylomenos eboyleto kyrios diaphtheirai aytoys 2.26  kai to paidarion samoyehl eporeyeto kai emegalyneto kai agathon kai meta kyrioy kai meta anthrohpohn 2.27  kai ehlthen anthrohpos theoy pros ehli kai eipen tade legei kyrios apokalyphtheis apekalyphthehn pros oikon patros soy ontohn aytohn en geh aigyptoh doylohn toh oikoh pharaoh 2.28  kai exelexamehn ton oikon toy patros soy ek pantohn tohn skehptrohn israehl emoi ierateyein kai anabainein epi thysiastehrion moy kai thymian thymiama kai airein ephoyd kai edohka toh oikoh toy patros soy ta panta toy pyros yiohn israehl eis brohsin 2.29  kai ina ti epeblepsas epi to thymiama moy kai eis tehn thysian moy anaidei ophthalmoh kai edoxasas toys yioys soy yper eme eneylogeisthai aparchehs pasehs thysias israehl emprosthen moy 2.30  dia toyto tade eipen kyrios o theos israehl eipa o oikos soy kai o oikos toy patros soy dieleysetai enohpion moy eohs aiohnos kai nyn phehsin kyrios mehdamohs emoi oti all' eh toys doxazontas me doxasoh kai o exoythenohn me atimohthehsetai 2.31  idoy ehmerai erchontai kai exolethreysoh to sperma soy kai to sperma oikoy patros soy 2.32  kai oyk estai soy presbytehs en oikoh moy pasas tas ehmeras 2.33  kai andra oyk exolethreysoh soi apo toy thysiastehrioy moy eklipein toys ophthalmoys aytoy kai katarrein tehn psychehn aytoy kai pas perisseyohn oikoy soy pesoyntai en romphaia androhn 2.34  kai toyto soi to sehmeion o ehxei epi toys dyo yioys soy toytoys ophni kai phinees en ehmera mia apothanoyntai amphoteroi 2.35  kai anastehsoh emaytoh ierea piston os panta ta en teh kardia moy kai ta en teh psycheh moy poiehsei kai oikodomehsoh aytoh oikon piston kai dieleysetai enohpion christoy moy pasas tas ehmeras 2.36  kai estai o perisseyohn en oikoh soy ehxei proskynein aytoh oboloy argyrioy legohn pararripson me epi mian tohn ierateiohn soy phagein arton

2.1  וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל־אֹויְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ 2.2  אֵין־קָדֹושׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ׃ 2.3  אַל־תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעֹות יְהוָה [וְלֹא כ] (וְלֹו ק) נִתְכְּנוּ עֲלִלֹות׃ 2.4  קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל׃ 2.5  שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד־עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה׃ 2.6  יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מֹורִיד שְׁאֹול וַיָּעַל׃ 2.7  יְהוָה מֹורִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף־מְרֹומֵם׃ 2.8  מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיֹון לְהֹושִׁיב עִם־נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבֹוד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל׃ 2.9  רַגְלֵי [חֲסִידֹו כ] (חֲסִידָיו ק) יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי־לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר־אִישׁ׃ 2.10  יְהוָה יֵחַתּוּ [מְרִיבֹו כ] (מְרִיבָיו ק) [עָלֹו כ] (עָלָיו ק) בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהוָה יָדִין אַפְסֵי־אָרֶץ וְיִתֶּן־עֹז לְמַלְכֹּו וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֹו׃ פ 2.11  וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה עַל־בֵּיתֹו וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת־יְהוָה אֶת־פְּנֵי עֵלִי הַכֹּהֵן׃ 2.12  וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל לֹא יָדְעוּ אֶת־יְהוָה׃ 2.13  וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת־הָעָם כָּל־אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ־הַשִּׁנַּיִם בְּיָדֹו׃ 2.14  וְהִכָּה בַכִּיֹּור אֹו בַדּוּד אֹו בַקַּלַּחַת אֹו בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בֹּו כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל־יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה׃ 2.15  גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת־הַחֵלֶב וּבָא ׀ נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלֹות לַכֹּהֵן וְלֹא־יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם־חָי׃ 2.16  וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיֹּום הַחֵלֶב וְקַח־לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר ׀ [לֹו כ] (לֹא ק) כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם־לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה׃ 2.17  וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדֹולָה מְאֹד אֶת־פְּנֵי יְהוָה כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְהוָה׃ 2.18  וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת־פְּנֵי יְהוָה נַעַר חָגוּר אֵפֹוד בָּד׃ 2.19  וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה־לֹּו אִמֹּו וְהַעַלְתָה לֹו מִיָּמִים ׀ יָמִימָה בַּעֲלֹותָהּ אֶת־אִישָׁהּ לִזְבֹּחַ אֶת־זֶבַח הַיָּמִים׃ 2.20  וּבֵרַךְ עֵלִי אֶת־אֶלְקָנָה וְאֶת־אִשְׁתֹּו וְאָמַר יָשֵׂם יְהוָה לְךָ זֶרַע מִן־הָאִשָּׁה הַזֹּאת תַּחַת הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל לַיהוָה וְהָלְכוּ לִמְקֹמֹו׃ 2.21  כִּי־פָקַד יְהוָה אֶת־חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה־בָנִים וּשְׁתֵּי בָנֹות וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם־יְהוָה׃ ס 2.22  וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל־יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר־יִשְׁכְּבוּן אֶת־הַנָּשִׁים הַצֹּבְאֹות פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד׃ 2.23  וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת־דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל־הָעָם אֵלֶּה׃ 2.24  אַל בָּנָי כִּי לֹוא־טֹובָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם־יְהוָה׃ 2.25  אִם־יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלֹו אֱלֹהִים וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא־אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל־לֹו וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹול אֲבִיהֶם כִּי־חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם׃ 2.26  וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטֹוב גַּם עִם־יְהוָה וְגַם עִם־אֲנָשִׁים׃ ס 2.27  וַיָּבֹא אִישׁ־אֱלֹהִים אֶל־עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל־בֵּית אָבִיךָ בִּהְיֹותָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה׃ 2.28  וּבָחֹר אֹתֹו מִכָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן לַעֲלֹות עַל־מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפֹוד לְפָנָי וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת־כָּל־אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 2.29  לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעֹון וַתְּכַבֵּד אֶת־בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל־מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי׃ 2.30  לָכֵן נְאֻם־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָמֹור אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד־עֹולָם וְעַתָּה נְאֻם־יְהוָה חָלִילָה לִּי כִּי־מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ׃ 2.31  הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת־זְרֹעֲךָ וְאֶת־זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיֹות זָקֵן בְּבֵיתֶךָ׃ 2.32  וְהִבַּטְתָּ צַר מָעֹון בְּכֹל אֲשֶׁר־יֵיטִיב אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא־יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל־הַיָּמִים׃ 2.33  וְאִישׁ לֹא־אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלֹּות אֶת־עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת־נַפְשֶׁךָ וְכָל־מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים׃ 2.34  וְזֶה־לְּךָ הָאֹות אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל־חָפְנִי וּפִינְחָס בְּיֹום אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם׃ 2.35  וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לֹו בַּיִת נֶאֱמָן וְהתְהַלֵּךְ לִפְנֵי־מְשִׁיחִי כָּל־הַיָּמִים׃ 2.36  וְהָיָה כָּל־הַנֹּותָר בְּבֵיתְךָ יָבֹוא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לֹו לַאֲגֹורַת כֶּסֶף וְכִכַּר־לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל־אַחַת הַכְּהֻנֹּות לֶאֱכֹל פַּת־לָחֶם׃ ס

2.1  watitpalel hanaaH watoAmar Oaalac libij bajHwaaH raamaaH qarnij bajHwaaH raahab pij Oal-Aowjbaj kij xaamahtij bijxxwOaataekaa׃ 2.2  Aejn-qaadowxx kajHwaaH kij Aejn biltaekaa wAejn cwr keAloHejnw׃ 2.3  Aal-tarbw tdabrw gboHaaH gboHaaH jeceA Oaataaq mipijkaem kij Ael deOowt jHwaaH [wloA k] (wlow q) nitknw Oalilowt׃ 2.4  qaexxaet giborijm hatijm wnikxxaalijm Aaazrw haajil׃ 2.5  xbeOijm balaehaem nixkaarw wrOebijm haadelw Oad-OaqaaraaH jaaldaaH xxibOaaH wrabat baanijm AumlaalaaH׃ 2.6  jHwaaH memijt wmhajaeH mowrijd xxAowl wajaaOal׃ 2.7  jHwaaH mowrijxx wmaOaxxijr maxxpijl Aap-mrowmem׃ 2.8  meqijm meOaapaar daal meAaxxpot jaarijm Aaebjown lHowxxijb Oim-ndijbijm wkiseA kaabowd janhilem kij lajHwaaH mcuqej Aaeraec wajaaxxaet OalejHaem tebel׃ 2.9  raglej [hasijdow k] (hasijdaajw q) jixxmor wrxxaaOijm bahoxxaek jidaamw kij-loA bkoha jigbar-Aijxx׃ 2.10  jHwaaH jehatw [mrijbow k] (mrijbaajw q) [Oaalow k] (Oaalaajw q) baxxaamajim jarOem jHwaaH jaadijn Aapsej-Aaaraec wjitaen-Ooz lmalkow wjaarem qaeraen mxxijhow׃ p 2.11  wajelaek AaelqaanaaH HaaraamaataaH Oal-bejtow wHanaOar HaajaaH mxxaaret Aaet-jHwaaH Aaet-pnej Oelij HakoHen׃ 2.12  wbnej Oelij bnej blijaaOal loA jaadOw Aaet-jHwaaH׃ 2.13  wmixxpaT HakoHanijm Aaet-HaaOaam kaal-Aijxx zobeha zaebah wbaaA naOar HakoHen kbaxxel Habaaxaar wHamazleg xxloxx-Haxxinajim bjaadow׃ 2.14  wHikaaH bakijowr Aow badwd Aow baqalahat Aow bapaarwr kol Aaxxaer jaOalaeH Hamazleg jiqah HakoHen bow kaakaaH jaOaxw lkaal-jixraaAel HabaaAijm xxaam bxxiloH׃ 2.15  gam bTaeraem jaqTirwn Aaet-Hahelaeb wbaaA naOar HakoHen wAaamar laaAijxx Hazobeha tnaaH baaxaar liclowt lakoHen wloA-jiqah mimkaa baaxaar mbuxxaal kij Aim-haaj׃ 2.16  wajoAmaer Aelaajw HaaAijxx qaTer jaqTijrwn kajowm Hahelaeb wqah-lkaa kaAaxxaer tAawaeH napxxaekaa wAaamar [low k] (loA q) kij OataaH titen wAim-loA laaqahtij bhaazqaaH׃ 2.17  watHij haTaAt HanOaarijm gdowlaaH mAod Aaet-pnej jHwaaH kij niAacw HaaAanaaxxijm Aet minhat jHwaaH׃ 2.18  wxxmwAel mxxaaret Aaet-pnej jHwaaH naOar haagwr Aepowd baad׃ 2.19  wmOijl qaaTon taOaxaeH-low Aimow wHaOaltaaH low mijaamijm jaamijmaaH baOalowtaaH Aaet-AijxxaaH lizboha Aaet-zaebah Hajaamijm׃ 2.20  wberak Oelij Aaet-AaelqaanaaH wAaet-Aixxtow wAaamar jaaxem jHwaaH lkaa zaeraO min-HaaAixxaaH HazoAt tahat HaxxAelaaH Aaxxaer xxaaAal lajHwaaH wHaalkw limqomow׃ 2.21  kij-paaqad jHwaaH Aaet-hanaaH wataHar watelaed xxloxxaaH-baanijm wxxtej baanowt wajigdal HanaOar xxmwAel Oim-jHwaaH׃ s 2.22  wOelij zaaqen mAod wxxaamaO Aet kaal-Aaxxaer jaOaxwn baanaajw lkaal-jixraaAel wAet Aaxxaer-jixxkbwn Aaet-Hanaaxxijm HacobAowt paetah AoHael mowOed׃ 2.23  wajoAmaer laaHaem laamaaH taOaxwn kadbaarijm HaaAelaeH Aaxxaer Aaanokij xxomeOa Aaet-dibrejkaem raaOijm meAet kaal-HaaOaam AelaeH׃ 2.24  Aal baanaaj kij lowA-TowbaaH HaxxmuOaaH Aaxxaer Aaanokij xxomeOa maOabirijm Oam-jHwaaH׃ 2.25  Aim-jaehaeTaaA Aijxx lAijxx wpillow AaeloHijm wAim lajHwaaH jaehaeTaaA-Aijxx mij jitpalael-low wloA jixxmOw lqowl AabijHaem kij-haapec jHwaaH laHamijtaam׃ 2.26  wHanaOar xxmwAel Holek wgaadel waaTowb gam Oim-jHwaaH wgam Oim-Aanaaxxijm׃ s 2.27  wajaaboA Aijxx-AaeloHijm Aael-Oelij wajoAmaer Aelaajw koH Aaamar jHwaaH HanigloH niglejtij Aael-bejt Aaabijkaa biHjowtaam bmicrajim lbejt parOoH׃ 2.28  wbaahor Aotow mikaal-xxibTej jixraaAel lij lkoHen laOalowt Oal-mizbhij lHaqTijr qToraet laaxeAt Aepowd lpaanaaj waaAaetnaaH lbejt Aaabijkaa Aaet-kaal-Aixxej bnej jixraaAel׃ 2.29  laamaaH tibOaTw bzibhij wbminhaatij Aaxxaer ciwijtij maaOown watkabed Aaet-baanaejkaa mimaenij lHabrijAakaem mereAxxijt kaal-minhat jixraaAel lOamij׃ 2.30  laaken nAum-jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaamowr Aaamartij bejtkaa wbejt Aaabijkaa jitHalkw lpaanaj Oad-Oowlaam wOataaH nAum-jHwaaH haalijlaaH lij kij-mkabdaj Aakabed wbozaj jeqaalw׃ 2.31  HineH jaamijm baaAijm wgaadaOtij Aaet-zroOakaa wAaet-zroOa bejt Aaabijkaa miHjowt zaaqen bbejtaekaa׃ 2.32  wHibaTtaa car maaOown bkol Aaxxaer-jejTijb Aaet-jixraaAel wloA-jiHjaeH zaaqen bbejtkaa kaal-Hajaamijm׃ 2.33  wAijxx loA-Aakrijt lkaa meOim mizbhij lkalowt Aaet-Oejnaejkaa wlaAadijb Aaet-napxxaekaa wkaal-marbijt bejtkaa jaamwtw Aanaaxxijm׃ 2.34  wzaeH-lkaa HaaAowt Aaxxaer jaaboA Aael-xxnej baanaejkaa Aael-haapnij wpijnhaas bjowm Aaehaad jaamwtw xxnejHaem׃ 2.35  waHaqijmotij lij koHen naeAaemaan kaAaxxaer bilbaabij wbnapxxij jaOaxaeH wbaanijtij low bajit naeAaemaan wHtHalek lipnej-mxxijhij kaal-Hajaamijm׃ 2.36  wHaajaaH kaal-Hanowtaar bbejtkaa jaabowA lHixxtahawot low laAagowrat kaesaep wkikar-laahaem wAaamar spaahenij naaA Aael-Aahat HakHunowt laeAaekol pat-laahaem׃ s

2.1  ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על־אויבי כי שמחתי בישועתך׃ 2.2  אין־קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃ 2.3  אל־תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה [ולא כ] (ולו ק) נתכנו עללות׃ 2.4  קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל׃ 2.5  שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד־עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃ 2.6  יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃ 2.7  יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף־מרומם׃ 2.8  מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם־נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל׃ 2.9  רגלי [חסידו כ] (חסידיו ק) ישמר ורשעים בחשך ידמו כי־לא בכח יגבר־איש׃ 2.10  יהוה יחתו [מריבו כ] (מריביו ק) [עלו כ] (עליו ק) בשמים ירעם יהוה ידין אפסי־ארץ ויתן־עז למלכו וירם קרן משיחו׃ פ 2.11  וילך אלקנה הרמתה על־ביתו והנער היה משרת את־יהוה את־פני עלי הכהן׃ 2.12  ובני עלי בני בליעל לא ידעו את־יהוה׃ 2.13  ומשפט הכהנים את־העם כל־איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש־השנים בידו׃ 2.14  והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל־ישראל הבאים שם בשלה׃ 2.15  גם בטרם יקטרון את־החלב ובא ׀ נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא־יקח ממך בשר מבשל כי אם־חי׃ 2.16  ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח־לך כאשר תאוה נפשך ואמר ׀ [לו כ] (לא ק) כי עתה תתן ואם־לא לקחתי בחזקה׃ 2.17  ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את־פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה׃ 2.18  ושמואל משרת את־פני יהוה נער חגור אפוד בד׃ 2.19  ומעיל קטן תעשה־לו אמו והעלתה לו מימים ׀ ימימה בעלותה את־אישה לזבח את־זבח הימים׃ 2.20  וברך עלי את־אלקנה ואת־אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן־האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקמו׃ 2.21  כי־פקד יהוה את־חנה ותהר ותלד שלשה־בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם־יהוה׃ ס 2.22  ועלי זקן מאד ושמע את כל־אשר יעשון בניו לכל־ישראל ואת אשר־ישכבון את־הנשים הצבאות פתח אהל מועד׃ 2.23  ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את־דבריכם רעים מאת כל־העם אלה׃ 2.24  אל בני כי לוא־טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם־יהוה׃ 2.25  אם־יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא־איש מי יתפלל־לו ולא ישמעו לקול אביהם כי־חפץ יהוה להמיתם׃ 2.26  והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם־יהוה וגם עם־אנשים׃ ס 2.27  ויבא איש־אלהים אל־עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל־בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה׃ 2.28  ובחר אתו מכל־שבטי ישראל לי לכהן לעלות על־מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את־כל־אשי בני ישראל׃ 2.29  למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את־בניך ממני להבריאכם מראשית כל־מנחת ישראל לעמי׃ 2.30  לכן נאם־יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד־עולם ועתה נאם־יהוה חלילה לי כי־מכבדי אכבד ובזי יקלו׃ 2.31  הנה ימים באים וגדעתי את־זרעך ואת־זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃ 2.32  והבטת צר מעון בכל אשר־ייטיב את־ישראל ולא־יהיה זקן בביתך כל־הימים׃ 2.33  ואיש לא־אכרית לך מעם מזבחי לכלות את־עיניך ולאדיב את־נפשך וכל־מרבית ביתך ימותו אנשים׃ 2.34  וזה־לך האות אשר יבא אל־שני בניך אל־חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם׃ 2.35  והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני־משיחי כל־הימים׃ 2.36  והיה כל־הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר־לחם ואמר ספחני נא אל־אחת הכהנות לאכל פת־לחם׃ ס

2.1  wttpll hnH wtAmr Olc lbj bjHwH rmH qrnj bjHwH rhb pj Ol-Awjbj kj xmhtj bjxwOtk׃ 2.2  Ajn-qdwx kjHwH kj Ajn bltk wAjn cwr kAlHjnw׃ 2.3  Al-trbw tdbrw gbHH gbHH jcA Otq mpjkm kj Al dOwt jHwH [wlA k] (wlw q) ntknw Ollwt׃ 2.4  qxt gbrjm htjm wnkxljm Azrw hjl׃ 2.5  xbOjm blhm nxkrw wrObjm hdlw Od-OqrH jldH xbOH wrbt bnjm AmllH׃ 2.6  jHwH mmjt wmhjH mwrjd xAwl wjOl׃ 2.7  jHwH mwrjx wmOxjr mxpjl Ap-mrwmm׃ 2.8  mqjm mOpr dl mAxpt jrjm Abjwn lHwxjb Om-ndjbjm wksA kbwd jnhlm kj ljHwH mcqj Arc wjxt OljHm tbl׃ 2.9  rglj [hsjdw k] (hsjdjw q) jxmr wrxOjm bhxk jdmw kj-lA bkh jgbr-Ajx׃ 2.10  jHwH jhtw [mrjbw k] (mrjbjw q) [Olw k] (Oljw q) bxmjm jrOm jHwH jdjn Apsj-Arc wjtn-Oz lmlkw wjrm qrn mxjhw׃ p 2.11  wjlk AlqnH HrmtH Ol-bjtw wHnOr HjH mxrt At-jHwH At-pnj Olj HkHn׃ 2.12  wbnj Olj bnj bljOl lA jdOw At-jHwH׃ 2.13  wmxpT HkHnjm At-HOm kl-Ajx zbh zbh wbA nOr HkHn kbxl Hbxr wHmzlg xlx-Hxnjm bjdw׃ 2.14  wHkH bkjwr Aw bdwd Aw bqlht Aw bprwr kl Axr jOlH Hmzlg jqh HkHn bw kkH jOxw lkl-jxrAl HbAjm xm bxlH׃ 2.15  gm bTrm jqTrwn At-Hhlb wbA nOr HkHn wAmr lAjx Hzbh tnH bxr lclwt lkHn wlA-jqh mmk bxr mbxl kj Am-hj׃ 2.16  wjAmr Aljw HAjx qTr jqTjrwn kjwm Hhlb wqh-lk kAxr tAwH npxk wAmr [lw k] (lA q) kj OtH ttn wAm-lA lqhtj bhzqH׃ 2.17  wtHj hTAt HnOrjm gdwlH mAd At-pnj jHwH kj nAcw HAnxjm At mnht jHwH׃ 2.18  wxmwAl mxrt At-pnj jHwH nOr hgwr Apwd bd׃ 2.19  wmOjl qTn tOxH-lw Amw wHOltH lw mjmjm jmjmH bOlwtH At-AjxH lzbh At-zbh Hjmjm׃ 2.20  wbrk Olj At-AlqnH wAt-Axtw wAmr jxm jHwH lk zrO mn-HAxH HzAt tht HxAlH Axr xAl ljHwH wHlkw lmqmw׃ 2.21  kj-pqd jHwH At-hnH wtHr wtld xlxH-bnjm wxtj bnwt wjgdl HnOr xmwAl Om-jHwH׃ s 2.22  wOlj zqn mAd wxmO At kl-Axr jOxwn bnjw lkl-jxrAl wAt Axr-jxkbwn At-Hnxjm HcbAwt pth AHl mwOd׃ 2.23  wjAmr lHm lmH tOxwn kdbrjm HAlH Axr Ankj xmO At-dbrjkm rOjm mAt kl-HOm AlH׃ 2.24  Al bnj kj lwA-TwbH HxmOH Axr Ankj xmO mObrjm Om-jHwH׃ 2.25  Am-jhTA Ajx lAjx wpllw AlHjm wAm ljHwH jhTA-Ajx mj jtpll-lw wlA jxmOw lqwl AbjHm kj-hpc jHwH lHmjtm׃ 2.26  wHnOr xmwAl Hlk wgdl wTwb gm Om-jHwH wgm Om-Anxjm׃ s 2.27  wjbA Ajx-AlHjm Al-Olj wjAmr Aljw kH Amr jHwH HnglH ngljtj Al-bjt Abjk bHjwtm bmcrjm lbjt prOH׃ 2.28  wbhr Atw mkl-xbTj jxrAl lj lkHn lOlwt Ol-mzbhj lHqTjr qTrt lxAt Apwd lpnj wAtnH lbjt Abjk At-kl-Axj bnj jxrAl׃ 2.29  lmH tbOTw bzbhj wbmnhtj Axr cwjtj mOwn wtkbd At-bnjk mmnj lHbrjAkm mrAxjt kl-mnht jxrAl lOmj׃ 2.30  lkn nAm-jHwH AlHj jxrAl Amwr Amrtj bjtk wbjt Abjk jtHlkw lpnj Od-Owlm wOtH nAm-jHwH hljlH lj kj-mkbdj Akbd wbzj jqlw׃ 2.31  HnH jmjm bAjm wgdOtj At-zrOk wAt-zrO bjt Abjk mHjwt zqn bbjtk׃ 2.32  wHbTt cr mOwn bkl Axr-jjTjb At-jxrAl wlA-jHjH zqn bbjtk kl-Hjmjm׃ 2.33  wAjx lA-Akrjt lk mOm mzbhj lklwt At-Ojnjk wlAdjb At-npxk wkl-mrbjt bjtk jmwtw Anxjm׃ 2.34  wzH-lk HAwt Axr jbA Al-xnj bnjk Al-hpnj wpjnhs bjwm Ahd jmwtw xnjHm׃ 2.35  wHqjmtj lj kHn nAmn kAxr blbbj wbnpxj jOxH wbnjtj lw bjt nAmn wHtHlk lpnj-mxjhj kl-Hjmjm׃ 2.36  wHjH kl-Hnwtr bbjtk jbwA lHxthwt lw lAgwrt ksp wkkr-lhm wAmr sphnj nA Al-Aht HkHnwt lAkl pt-lhm׃ s

2.1  Et oravit Anna et ait: “ Exsultavit cor meum in Do mino, exaltatum est cornu meum in Deo meo; dilatatum est os meum super inimicos meos, quoniam laetata sum in salutari tuo. 2.2  Non est sanctus ut est Dominus; neque enim est alius extra te, et non est fortis sicut Deus noster. 2.3  Nolite multiplicare loqui sublimia gloriantes. Recedant superba de ore vestro, quia Deus scientiarum Dominus est, et ab eo ponderantur actiones. 2.4  Arcus fortium confractus est, et infirmi accincti sunt robore. 2.5  Saturati prius pro pane se locaverunt, et famelici non eguerunt amplius. Sterilis peperit plurimos, et, quae multos habebat filios, emarcuit. 2.6  Dominus mortificat et vivificat, deducit ad infernum et reducit. 2.7  Dominus pauperem facit et ditat, humiliat et sublevat; 2.8  suscitat de pulvere egenum et de stercore elevat pauperem, ut sedeat cum principibus et solium gloriae teneat. Domini enim sunt cardines terrae, et posuit super eos orbem. 2.9  Pedes sanctorum suorum servabit, et impii in tenebris conticescent, quia non in fortitudine sua roborabitur vir. 2.10  Dominus conteret adversarios suos; super ipsos in caelis tonabit. Dominus iudicabit fines terrae et dabit imperium regi suo et sublimabit cornu christi sui ”. 2.11  Et abiit Elcana in Rama in domum suam. Puer autem erat minister in conspectu Domini ante faciem Heli sacerdotis. 2.12  Porro filii Heli filii Belial nescientes Dominum 2.13  neque officium sacerdotum ad populum, sed, quicumque immolasset victimam, veniebat puer sacerdotis, dum coquerentur carnes, et habebat fuscinulam tridentem in manu sua 2.14  et mittebat eam in lebetem vel in caldariam aut in ollam sive in cacabum et omne, quod levabat fuscinula, tollebat sacerdos sibi. Sic faciebant universo Israeli venienti in Silo. 2.15  Etiam, antequam adolerent adipem, veniebat puer sacerdotis et dicebat immolanti: “ Da mihi carnem, ut coquam sacerdoti; non enim accipiet a te carnem coctam sed crudam ”. 2.16  Dicebatque illi immolans: “ Incendatur primum iuxta morem hodie adeps, et tolle tibi, quantumcumque desiderat anima tua ”. Qui respondens aiebat ei: “ Nequaquam; nunc enim dabis, alioquin tollam vi ”. 2.17  Erat ergo peccatum puerorum grande nimis coram Domino, quia detrahebant sacrificio Domini. 2.18  Samuel autem ministrabat ante faciem Domini, puer accinctus ephod lineo. 2.19  Et tunicam parvam faciebat ei mater sua, quam afferebat ei singulis annis ascendens cum viro suo, ut immolaret hostiam annuam. 2.20  Et benedicebat Heli Elcanae et uxori eius dicebatque: “ Reddat tibi Dominus semen de muliere hac pro petitione, quae postulata est pro Domino ”. Et abierunt in locum suum. 2.21  Visitavit ergo Dominus Annam, et concepit et peperit tres filios et duas filias. Et crevit puer Samuel apud Dominum. 2.22  Heli autem erat senex valde et audivit omnia, quae faciebant filii sui universo Israeli et quomodo dormiebant cum mulieribus, quae ministrabant ad ostium tabernaculi, 2.23  et dixit eis: “ Quare facitis res huiuscemodi, quas ego audio, res pessimas, ab omni populo? 2.24  Nolite, filii mei; non enim est bona fama, quam ego audio, ut transgredi faciatis populum Domini. 2.25  Si peccaverit vir in virum, arbiter ei potest esse Deus; si autem in Dominum peccaverit vir, quis intercedet pro eo? ”. Et non audierunt vocem patris sui, quia voluit Dominus occidere eos. 2.26  Puer autem Samuel proficiebat atque crescebat et placebat tam Domino quam hominibus. 2.27  Venit autem vir Dei ad Heli et ait ad eum: “ Haec dicit Dominus: Numquid non aperte revelatus sum domui patris tui, cum esset in Aegypto in domo pharaonis? 2.28  Et elegi eum ex omnibus tribubus Israel mihi in sacerdotem, ut ascenderet ad altare meum et adoleret mihi incensum et portaret ephod coram me; et dedi domui patris tui omnia de sacrificiis filiorum Israel. 2.29  Quare calce abicitis victimam meam et munera mea, quae praecepi, ut offerrentur in templo, et magis honorasti filios tuos quam me, ut impinguaremini primitiis omnis sacrificii Israel populi mei? 2.30  Propterea ait Dominus, Deus Israel: Loquens locutus sum, ut domus tua et domus patris tui ministraret in conspectu meo usque in sempiternum. Nunc autem, dicit Dominus, absit hoc a me. Sed quicumque glorificaverit me, glorificabo eum; qui autem contemnunt me, erunt ignobiles. 2.31  Ecce dies veniunt, et praecidam brachium tuum et brachium domus patris tui, ut non sit senex in domo tua. 2.32  Et videbis aemulum tuum in templo in universis prosperis Israel; et non erit senex in domo tua omnibus diebus. 2.33  Verumtamen non auferam penitus virum ex te ab altari meo; sed ut deficiant oculi tui, et tabescat anima tua, et pars magna domus tuae morietur, cum ad virilem aetatem venerit. 2.34  Hoc autem erit tibi signum, quod venturum est duobus filiis tuis Ophni et Phinees: in die uno morientur ambo. 2.35  Et suscitabo mihi sacerdotem fidelem, qui iuxta cor meum et animam meam faciat; et aedificabo ei domum fidelem, et ambulabit coram christo meo cunctis diebus. 2.36  Futurum est autem ut quicumque remanserit in domo tua, veniat, ut procidat ante illum pro nummo argenteo et torta panis dicatque: “Dimitte me, obsecro, ad unam partem sacerdotalem, ut comedam buccellam panis” ”.

3.1  Und der Knabe Samuel diente dem HERRN vor Eli. Zu jener Zeit war das Wort des HERRN teuer; es brach sich keine Offenbarung Bahn. 3.2  Und es begab sich eines Tages, daß Eli an seinem Orte lag; seine Augen hatten angefangen dunkel zu werden, so daß er nicht mehr sehen konnte. 3.3  Und die Lampe Gottes war noch nicht erloschen; Samuel aber schlief im Tempel des HERRN, wo die Lade Gottes war. 3.4  Und der Herr rief den Samuel. Er aber antwortete: Siehe, hier bin ich! 3.5  Und er lief zu Eli und sprach: Siehe, hier bin ich, denn du hast mich gerufen! Er aber sprach: Ich habe dich nicht gerufen; geh wieder hin und lege dich schlafen! Und er ging hin und legte sich schlafen. 3.6  Da rief der HERR abermal: Samuel! Und Samuel stand auf und ging zu Eli und sprach: Siehe, hier bin ich; denn du hast mich gerufen! Er aber sprach: Ich habe dich nicht gerufen, mein Sohn; geh wieder hin und lege dich schlafen! 3.7  Samuel aber kannte den HERRN noch nicht, und das Wort des HERRN war ihm noch nicht geoffenbart. 3.8  Da rief der HERR dem Samuel zum drittenmal. Und er stand auf und ging zu Eli und sprach: Siehe, hier bin ich, denn du hast mich gerufen! Da merkte Eli, daß der HERR den Knaben rief, 3.9  und Eli sprach zu Samuel: Geh wieder hin und lege dich schlafen; und wenn er dich rufen wird, so sprich: Rede, HERR; denn dein Knecht hört! Samuel ging hin und legte sich an seinen Ort. 3.10  Da kam der HERR und trat dahin und rief wie zuvor: Samuel! Samuel! Und Samuel sprach: Rede, denn dein Knecht hört! 3.11  Und der HERR sprach zu Samuel: Siehe, ich tue eine Sache in Israel, daß dem, der es hören wird, beide Ohren gellen werden. 3.12  An demselben Tage will ich an Eli in Erfüllung gehen lassen alles, was ich wider sein Haus geredet habe; ich will es anfangen und vollenden. 3.13  Denn ich habe es ihm gesagt, daß ich Richter sein wolle über sein Haus ewiglich, um der Missetat willen, von der er wußte, daß seine Söhne sich den Fluch zuzogen, und er hat ihnen nicht gewehrt. 3.14  Und darum habe ich dem Hause Eli geschworen, daß die Missetat des Hauses Eli ewiglich nicht gesühnt werden soll, weder durch Schlachtopfer noch durch Speisopfer! 3.15  Und Samuel lag bis zum Morgen und tat die Türen auf am Hause des HERRN. Samuel aber fürchtete sich, Eli das Gesicht mitzuteilen. 3.16  Da rief ihm Eli und sprach: Samuel, mein Sohn! Er antwortet: Siehe, hier bin ich! 3.17  Er sprach: Wie lautet das Wort, das zu dir geredet worden ist? Verbirg es doch nicht vor mir! Gott tue dir dies und das, wenn du mir etwas verbirgst von allem, was er mit dir geredet hat! 3.18  Da sagte ihm Samuel alles und verbarg nichts vor ihm. Er aber sprach: Es ist der HERR; er tue, was ihm wohlgefällt! 3.19  Samuel aber wuchs heran, und der HERR war mit ihm und ließ keines von allen seinen Worten auf die Erde fallen. 3.20  Und ganz Israel von Dan bis Beerseba erkannte, daß Samuel beglaubigt war als ein Prophet des HERRN. 3.21  Und der HERR fuhr fort, zu Silo zu erscheinen; denn der HERR offenbarte sich dem Samuel zu Silo durch das Wort des HERRN.

3.1  καὶ τὸ παιδάριον σαμουηλ ἦν λειτουργῶν τῷ κυρίῳ ἐνώπιον ηλι τοῦ ἱερέως καὶ ῥῆμα κυρίου ἦν τίμιον ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις οὐκ ἦν ὅρασις διαστέλλουσα 3.2  καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ηλι ἐκάθευδεν ἐν τῷ τόπῳ αὐτοῦ καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἤρξαντο βαρύνεσθαι καὶ οὐκ ἠδύνατο βλέπειν 3.3  καὶ ὁ λύχνος τοῦ θεοῦ πρὶν ἐπισκευασθῆναι καὶ σαμουηλ ἐκάθευδεν ἐν τῷ ναῷ οὗ ἡ κιβωτὸς τοῦ θεοῦ 3.4  καὶ ἐκάλεσεν κύριος σαμουηλ σαμουηλ καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ 3.5  καὶ ἔδραμεν πρὸς ηλι καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ ὅτι κέκληκάς με καὶ εἶπεν οὐ κέκληκά σε ἀνάστρεφε κάθευδε καὶ ἀνέστρεψεν καὶ ἐκάθευδεν 3.6  καὶ προσέθετο κύριος καὶ ἐκάλεσεν σαμουηλ σαμουηλ καὶ ἐπορεύθη πρὸς ηλι τὸ δεύτερον καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ ὅτι κέκληκάς με καὶ εἶπεν οὐ κέκληκά σε ἀνάστρεφε κάθευδε 3.7  καὶ σαμουηλ πρὶν ἢ γνῶναι θεὸν καὶ ἀποκαλυφθῆναι αὐτῷ ῥῆμα κυρίου 3.8  καὶ προσέθετο κύριος καλέσαι σαμουηλ ἐν τρίτῳ καὶ ἀνέστη καὶ ἐπορεύθη πρὸς ηλι καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ ὅτι κέκληκάς με καὶ ἐσοφίσατο ηλι ὅτι κύριος κέκληκεν τὸ παιδάριον 3.9  καὶ εἶπεν ἀνάστρεφε κάθευδε τέκνον καὶ ἔσται ἐὰν καλέσῃ σε καὶ ἐρεῖς λάλει κύριε ὅτι ἀκούει ὁ δοῦλός σου καὶ ἐπορεύθη σαμουηλ καὶ ἐκοιμήθη ἐν τῷ τόπῳ αὐτοῦ 3.10  καὶ ἦλθεν κύριος καὶ κατέστη καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν ὡς ἅπαξ καὶ ἅπαξ καὶ εἶπεν σαμουηλ λάλει ὅτι ἀκούει ὁ δοῦλός σου 3.11  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς σαμουηλ ἰδοὺ ἐγὼ ποιῶ τὰ ῥήματά μου ἐν ισραηλ ὥστε παντὸς ἀκούοντος αὐτὰ ἠχήσει ἀμφότερα τὰ ὦτα αὐτοῦ 3.12  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐπεγερῶ ἐπὶ ηλι πάντα ὅσα ἐλάλησα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ ἄρξομαι καὶ ἐπιτελέσω 3.13  καὶ ἀνήγγελκα αὐτῷ ὅτι ἐκδικῶ ἐγὼ τὸν οἶκον αὐτοῦ ἕως αἰῶνος ἐν ἀδικίαις υἱῶν αὐτοῦ ὅτι κακολογοῦντες θεὸν υἱοὶ αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐνουθέτει αὐτοὺς καὶ οὐδ' οὕτως 3.14  καὶ ἀνήγγελκα αὐτῷ ὅτι ἐκδικῶ ἐγὼ τὸν οἶκον αὐτοῦ ἕως αἰῶνος ἐν ἀδικίαις υἱῶν αὐτοῦ ὅτι κακολογοῦντες θεὸν υἱοὶ αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐνουθέτει αὐτοὺς καὶ οὐδ' οὕτως ὤμοσα τῷ οἴκῳ ηλι εἰ ἐξιλασθήσεται ἀδικία οἴκου ηλι ἐν θυμιάματι καὶ ἐν θυσίαις ἕως αἰῶνος 3.15  καὶ κοιμᾶται σαμουηλ ἕως πρωὶ καὶ ὤρθρισεν τὸ πρωὶ καὶ ἤνοιξεν τὰς θύρας οἴκου κυρίου καὶ σαμουηλ ἐφοβήθη ἀπαγγεῖλαι τὴν ὅρασιν τῷ ηλι 3.16  καὶ εἶπεν ηλι πρὸς σαμουηλ σαμουηλ τέκνον καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἐγώ 3.17  καὶ εἶπεν τί τὸ ῥῆμα τὸ λαληθὲν πρὸς σέ μὴ δὴ κρύψῃς ἀπ' ἐμοῦ τάδε ποιήσαι σοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ἐὰν κρύψῃς ἀπ' ἐμοῦ ῥῆμα ἐκ πάντων τῶν λόγων τῶν λαληθέντων σοι ἐν τοῖς ὠσίν σου 3.18  καὶ ἀπήγγειλεν σαμουηλ πάντας τοὺς λόγους καὶ οὐκ ἔκρυψεν ἀπ' αὐτοῦ καὶ εἶπεν ηλι κύριος αὐτός τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιον αὐτοῦ ποιήσει 3.19  καὶ ἐμεγαλύνθη σαμουηλ καὶ ἦν κύριος μετ' αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔπεσεν ἀπὸ πάντων τῶν λόγων αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν 3.20  καὶ ἔγνωσαν πᾶς ισραηλ ἀπὸ δαν καὶ ἕως βηρσαβεε ὅτι πιστὸς σαμουηλ εἰς προφήτην τῷ κυρίῳ 3.21  καὶ προσέθετο κύριος δηλωθῆναι ἐν σηλωμ ὅτι ἀπεκαλύφθη κύριος πρὸς σαμουηλ καὶ ἐπιστεύθη σαμουηλ προφήτης γενέσθαι τῷ κυρίῳ εἰς πάντα ισραηλ ἀπ' ἄκρων τῆς γῆς καὶ ἕως ἄκρων καὶ ηλι πρεσβύτης σφόδρα καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ πορευόμενοι ἐπορεύοντο καὶ πονηρὰ ἡ ὁδὸς αὐτῶν ἐνώπιον κυρίου

3.1  kai to paidarion samoyehl ehn leitoyrgohn toh kyrioh enohpion ehli toy iereohs kai rehma kyrioy ehn timion en tais ehmerais ekeinais oyk ehn orasis diastelloysa 3.2  kai egeneto en teh ehmera ekeineh kai ehli ekatheyden en toh topoh aytoy kai oi ophthalmoi aytoy ehrxanto barynesthai kai oyk ehdynato blepein 3.3  kai o lychnos toy theoy prin episkeyasthehnai kai samoyehl ekatheyden en toh naoh oy eh kibohtos toy theoy 3.4  kai ekalesen kyrios samoyehl samoyehl kai eipen idoy egoh 3.5  kai edramen pros ehli kai eipen idoy egoh oti keklehkas me kai eipen oy keklehka se anastrephe katheyde kai anestrepsen kai ekatheyden 3.6  kai prosetheto kyrios kai ekalesen samoyehl samoyehl kai eporeytheh pros ehli to deyteron kai eipen idoy egoh oti keklehkas me kai eipen oy keklehka se anastrephe katheyde 3.7  kai samoyehl prin eh gnohnai theon kai apokalyphthehnai aytoh rehma kyrioy 3.8  kai prosetheto kyrios kalesai samoyehl en tritoh kai anesteh kai eporeytheh pros ehli kai eipen idoy egoh oti keklehkas me kai esophisato ehli oti kyrios keklehken to paidarion 3.9  kai eipen anastrephe katheyde teknon kai estai ean kaleseh se kai ereis lalei kyrie oti akoyei o doylos soy kai eporeytheh samoyehl kai ekoimehtheh en toh topoh aytoy 3.10  kai ehlthen kyrios kai katesteh kai ekalesen ayton ohs apax kai apax kai eipen samoyehl lalei oti akoyei o doylos soy 3.11  kai eipen kyrios pros samoyehl idoy egoh poioh ta rehmata moy en israehl ohste pantos akoyontos ayta ehchehsei amphotera ta ohta aytoy 3.12  en teh ehmera ekeineh epegeroh epi ehli panta osa elalehsa eis ton oikon aytoy arxomai kai epitelesoh 3.13  kai anehggelka aytoh oti ekdikoh egoh ton oikon aytoy eohs aiohnos en adikiais yiohn aytoy oti kakologoyntes theon yioi aytoy kai oyk enoythetei aytoys kai oyd' oytohs 3.14  kai anehggelka aytoh oti ekdikoh egoh ton oikon aytoy eohs aiohnos en adikiais yiohn aytoy oti kakologoyntes theon yioi aytoy kai oyk enoythetei aytoys kai oyd' oytohs ohmosa toh oikoh ehli ei exilasthehsetai adikia oikoy ehli en thymiamati kai en thysiais eohs aiohnos 3.15  kai koimatai samoyehl eohs prohi kai ohrthrisen to prohi kai ehnoixen tas thyras oikoy kyrioy kai samoyehl ephobehtheh apaggeilai tehn orasin toh ehli 3.16  kai eipen ehli pros samoyehl samoyehl teknon kai eipen idoy egoh 3.17  kai eipen ti to rehma to lalehthen pros se meh deh krypsehs ap' emoy tade poiehsai soi o theos kai tade prostheieh ean krypsehs ap' emoy rehma ek pantohn tohn logohn tohn lalehthentohn soi en tois ohsin soy 3.18  kai apehggeilen samoyehl pantas toys logoys kai oyk ekrypsen ap' aytoy kai eipen ehli kyrios aytos to agathon enohpion aytoy poiehsei 3.19  kai emegalyntheh samoyehl kai ehn kyrios met' aytoy kai oyk epesen apo pantohn tohn logohn aytoy epi tehn gehn 3.20  kai egnohsan pas israehl apo dan kai eohs behrsabee oti pistos samoyehl eis prophehtehn toh kyrioh 3.21  kai prosetheto kyrios dehlohthehnai en sehlohm oti apekalyphtheh kyrios pros samoyehl kai episteytheh samoyehl prophehtehs genesthai toh kyrioh eis panta israehl ap' akrohn tehs gehs kai eohs akrohn kai ehli presbytehs sphodra kai oi yioi aytoy poreyomenoi eporeyonto kai ponehra eh odos aytohn enohpion kyrioy

3.1  וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת־יְהוָה לִפְנֵי עֵלִי וּדְבַר־יְהוָה הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזֹון נִפְרָץ׃ ס 3.2  וַיְהִי בַּיֹּום הַהוּא וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקֹמֹו [וְעֵינֹו כ] (וְעֵינָיו ק) הֵחֵלּוּ כֵהֹות לֹא יוּכַל לִרְאֹות׃ 3.3  וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל יְהוָה אֲשֶׁר־שָׁם אֲרֹון אֱלֹהִים׃ פ 3.4  וַיִּקְרָא יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ 3.5  וַיָּרָץ אֶל־עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי־קָרָאתָ לִּי וַיֹּאמֶר לֹא־קָרָאתִי שׁוּב שְׁכָב וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכָּב׃ ס 3.6  וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא עֹוד שְׁמוּאֵל וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל־עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיֹּאמֶר לֹא־קָרָאתִי בְנִי שׁוּב שְׁכָב׃ 3.7  וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת־יְהוָה וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר־יְהוָה׃ 3.8  וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא־שְׁמוּאֵל בַּשְּׁלִשִׁית וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיָּבֶן עֵלִי כִּי יְהוָה קֹרֵא לַנָּעַר׃ 3.9  וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב וְהָיָה אִם־יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר יְהוָה כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקֹומֹו׃ 3.10  וַיָּבֹא יְהוָה וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם־בְּפַעַם שְׁמוּאֵל ׀ שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ׃ פ 3.11  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל־שֹׁמְעֹו תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו׃ 3.12  בַּיֹּום הַהוּא אָקִים אֶל־עֵלִי אֵת כָּל־אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־בֵּיתֹו הָחֵל וְכַלֵּה׃ 3.13  וְהִגַּדְתִּי לֹו כִּי־שֹׁפֵט אֲנִי אֶת־בֵּיתֹו עַד־עֹולָם בַּעֲוֹן אֲשֶׁר־יָדַע כִּי־מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם׃ 3.14  וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם־יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית־עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד־עֹולָם׃ 3.15  וַיִּשְׁכַּב שְׁמוּאֵל עַד־הַבֹּקֶר וַיִּפְתַּח אֶת־דַּלְתֹות בֵּית־יְהוָה וּשְׁמוּאֵל יָרֵא מֵהַגִּיד אֶת־הַמַּרְאָה אֶל־עֵלִי׃ 3.16  וַיִּקְרָא עֵלִי אֶת־שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל בְּנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ 3.17  וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל־נָא תְכַחֵד מִמֶּנִּי כֹּה יַעֲשֶׂה־לְּךָ אֱלֹהִים וְכֹה יֹוסִיף אִם־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר מִכָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלֶיךָ׃ 3.18  וַיַּגֶּד־לֹו שְׁמוּאֵל אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ וַיֹּאמַר יְהוָה הוּא הַטֹּוב בְּעֵינָו יַעֲשֶׂה׃ פ 3.19  וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל וַיהוָה הָיָה עִמֹּו וְלֹא־הִפִּיל מִכָּל־דְּבָרָיו אָרְצָה׃ 3.20  וַיֵּדַע כָּל־יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַיהוָה׃ 3.21  וַיֹּסֶף יְהוָה לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה כִּי־נִגְלָה יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל בְּשִׁלֹו בִּדְבַר יְהוָה׃ פ

3.1  wHanaOar xxmwAel mxxaaret Aaet-jHwaaH lipnej Oelij wdbar-jHwaaH HaajaaH jaaqaar bajaamijm HaaHem Aejn haazown nipraac׃ s 3.2  wajHij bajowm HaHwA wOelij xxokeb bimqomow [wOejnow k] (wOejnaajw q) Hehelw keHowt loA jwkal lirAowt׃ 3.3  wner AaeloHijm Taeraem jikbaeH wxxmwAel xxokeb bHejkal jHwaaH Aaxxaer-xxaam Aarown AaeloHijm׃ p 3.4  wajiqraaA jHwaaH Aael-xxmwAel wajoAmaer Hinenij׃ 3.5  wajaaraac Aael-Oelij wajoAmaer Hinnij kij-qaaraaAtaa lij wajoAmaer loA-qaaraaAtij xxwb xxkaab wajelaek wajixxkaab׃ s 3.6  wajosaep jHwaaH qroA Oowd xxmwAel wajaaqaam xxmwAel wajelaek Aael-Oelij wajoAmaer Hinnij kij qaaraaAtaa lij wajoAmaer loA-qaaraaAtij bnij xxwb xxkaab׃ 3.7  wxxmwAel Taeraem jaadaO Aaet-jHwaaH wTaeraem jigaalaeH Aelaajw dbar-jHwaaH׃ 3.8  wajosaep jHwaaH qroA-xxmwAel baxxlixxijt wajaaqaam wajelaek Aael-Oelij wajoAmaer Hinnij kij qaaraaAtaa lij wajaabaen Oelij kij jHwaaH qoreA lanaaOar׃ 3.9  wajoAmaer Oelij lixxmwAel lek xxkaab wHaajaaH Aim-jiqraaA Aelaejkaa wAaamartaa daber jHwaaH kij xxomeOa Oabdaekaa wajelaek xxmwAel wajixxkab bimqowmow׃ 3.10  wajaaboA jHwaaH wajitjacab wajiqraaA kpaOam-bpaOam xxmwAel xxmwAel wajoAmaer xxmwAel daber kij xxomeOa Oabdaekaa׃ p 3.11  wajoAmaer jHwaaH Aael-xxmwAel HineH Aaanokij OoxaeH daabaar bjixraaAel Aaxxaer kaal-xxomOow tcilaejnaaH xxtej Aaaznaajw׃ 3.12  bajowm HaHwA Aaaqijm Aael-Oelij Aet kaal-Aaxxaer dibartij Aael-bejtow Haahel wkaleH׃ 3.13  wHigadtij low kij-xxopeT Aanij Aaet-bejtow Oad-Oowlaam baOawon Aaxxaer-jaadaO kij-mqallijm laaHaem baanaajw wloA kiHaaH baam׃ 3.14  wlaaken nixxbaOtij lbejt Oelij Aim-jitkaper Oawon bejt-Oelij bzaebah wbminhaaH Oad-Oowlaam׃ 3.15  wajixxkab xxmwAel Oad-Haboqaer wajiptah Aaet-daltowt bejt-jHwaaH wxxmwAel jaareA meHagijd Aaet-HamarAaaH Aael-Oelij׃ 3.16  wajiqraaA Oelij Aaet-xxmwAel wajoAmaer xxmwAel bnij wajoAmaer Hinenij׃ 3.17  wajoAmaer maaH Hadaabaar Aaxxaer dibaer Aelaejkaa Aal-naaA tkahed mimaenij koH jaOaxaeH-lkaa AaeloHijm wkoH jowsijp Aim-tkahed mimaenij daabaar mikaal-Hadaabaar Aaxxaer-dibaer Aelaejkaa׃ 3.18  wajagaed-low xxmwAel Aaet-kaal-Hadbaarijm wloA kihed mimaenw wajoAmar jHwaaH HwA HaTowb bOejnaaw jaOaxaeH׃ p 3.19  wajigdal xxmwAel wajHwaaH HaajaaH Oimow wloA-Hipijl mikaal-dbaaraajw AaarcaaH׃ 3.20  wajedaO kaal-jixraaAel midaan wOad-bAer xxaabaO kij naeAaemaan xxmwAel lnaabijA lajHwaaH׃ 3.21  wajosaep jHwaaH lHeraaAoH bxxiloH kij-niglaaH jHwaaH Aael-xxmwAel bxxilow bidbar jHwaaH׃ p

3.1  והנער שמואל משרת את־יהוה לפני עלי ודבר־יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ׃ ס 3.2  ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקמו [ועינו כ] (ועיניו ק) החלו כהות לא יוכל לראות׃ 3.3  ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר־שם ארון אלהים׃ פ 3.4  ויקרא יהוה אל־שמואל ויאמר הנני׃ 3.5  וירץ אל־עלי ויאמר הנני כי־קראת לי ויאמר לא־קראתי שוב שכב וילך וישכב׃ ס 3.6  ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא־קראתי בני שוב שכב׃ 3.7  ושמואל טרם ידע את־יהוה וטרם יגלה אליו דבר־יהוה׃ 3.8  ויסף יהוה קרא־שמואל בשלשית ויקם וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער׃ 3.9  ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם־יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו׃ 3.10  ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם־בפעם שמואל ׀ שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך׃ פ 3.11  ויאמר יהוה אל־שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל־שמעו תצלינה שתי אזניו׃ 3.12  ביום ההוא אקים אל־עלי את כל־אשר דברתי אל־ביתו החל וכלה׃ 3.13  והגדתי לו כי־שפט אני את־ביתו עד־עולם בעון אשר־ידע כי־מקללים להם בניו ולא כהה בם׃ 3.14  ולכן נשבעתי לבית עלי אם־יתכפר עון בית־עלי בזבח ובמנחה עד־עולם׃ 3.15  וישכב שמואל עד־הבקר ויפתח את־דלתות בית־יהוה ושמואל ירא מהגיד את־המראה אל־עלי׃ 3.16  ויקרא עלי את־שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני׃ 3.17  ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל־נא תכחד ממני כה יעשה־לך אלהים וכה יוסיף אם־תכחד ממני דבר מכל־הדבר אשר־דבר אליך׃ 3.18  ויגד־לו שמואל את־כל־הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשה׃ פ 3.19  ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא־הפיל מכל־דבריו ארצה׃ 3.20  וידע כל־ישראל מדן ועד־באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה׃ 3.21  ויסף יהוה להראה בשלה כי־נגלה יהוה אל־שמואל בשלו בדבר יהוה׃ פ

3.1  wHnOr xmwAl mxrt At-jHwH lpnj Olj wdbr-jHwH HjH jqr bjmjm HHm Ajn hzwn nprc׃ s 3.2  wjHj bjwm HHwA wOlj xkb bmqmw [wOjnw k] (wOjnjw q) Hhlw kHwt lA jwkl lrAwt׃ 3.3  wnr AlHjm Trm jkbH wxmwAl xkb bHjkl jHwH Axr-xm Arwn AlHjm׃ p 3.4  wjqrA jHwH Al-xmwAl wjAmr Hnnj׃ 3.5  wjrc Al-Olj wjAmr Hnnj kj-qrAt lj wjAmr lA-qrAtj xwb xkb wjlk wjxkb׃ s 3.6  wjsp jHwH qrA Owd xmwAl wjqm xmwAl wjlk Al-Olj wjAmr Hnnj kj qrAt lj wjAmr lA-qrAtj bnj xwb xkb׃ 3.7  wxmwAl Trm jdO At-jHwH wTrm jglH Aljw dbr-jHwH׃ 3.8  wjsp jHwH qrA-xmwAl bxlxjt wjqm wjlk Al-Olj wjAmr Hnnj kj qrAt lj wjbn Olj kj jHwH qrA lnOr׃ 3.9  wjAmr Olj lxmwAl lk xkb wHjH Am-jqrA Aljk wAmrt dbr jHwH kj xmO Obdk wjlk xmwAl wjxkb bmqwmw׃ 3.10  wjbA jHwH wjtjcb wjqrA kpOm-bpOm xmwAl xmwAl wjAmr xmwAl dbr kj xmO Obdk׃ p 3.11  wjAmr jHwH Al-xmwAl HnH Ankj OxH dbr bjxrAl Axr kl-xmOw tcljnH xtj Aznjw׃ 3.12  bjwm HHwA Aqjm Al-Olj At kl-Axr dbrtj Al-bjtw Hhl wklH׃ 3.13  wHgdtj lw kj-xpT Anj At-bjtw Od-Owlm bOwn Axr-jdO kj-mqlljm lHm bnjw wlA kHH bm׃ 3.14  wlkn nxbOtj lbjt Olj Am-jtkpr Own bjt-Olj bzbh wbmnhH Od-Owlm׃ 3.15  wjxkb xmwAl Od-Hbqr wjpth At-dltwt bjt-jHwH wxmwAl jrA mHgjd At-HmrAH Al-Olj׃ 3.16  wjqrA Olj At-xmwAl wjAmr xmwAl bnj wjAmr Hnnj׃ 3.17  wjAmr mH Hdbr Axr dbr Aljk Al-nA tkhd mmnj kH jOxH-lk AlHjm wkH jwsjp Am-tkhd mmnj dbr mkl-Hdbr Axr-dbr Aljk׃ 3.18  wjgd-lw xmwAl At-kl-Hdbrjm wlA khd mmnw wjAmr jHwH HwA HTwb bOjnw jOxH׃ p 3.19  wjgdl xmwAl wjHwH HjH Omw wlA-Hpjl mkl-dbrjw ArcH׃ 3.20  wjdO kl-jxrAl mdn wOd-bAr xbO kj nAmn xmwAl lnbjA ljHwH׃ 3.21  wjsp jHwH lHrAH bxlH kj-nglH jHwH Al-xmwAl bxlw bdbr jHwH׃ p

3.1  Puer autem Samuel ministrabat Domino coram Heli. Et sermo Domini erat pretiosus in diebus illis: non erat visio frequens. 3.2  Factum est ergo in die quadam, Heli iacebat in loco suo, et oculi eius caligaverant, nec poterat videre. 3.3  Lucerna Dei nondum exstincta erat, et Samuel dormiebat in templo Domini, ubi erat arca Dei. 3.4  Et vocavit Dominus Samuel, qui respondens ait: “ Ecce ego ”. 3.5  Et cucurrit ad Heli et dixit: “ Ecce ego; vocasti enim me ”. Qui dixit: “ Non vocavi. Revertere; dormi! ”. Et abiit et dormivit. 3.6  Et Dominus rursum vocavit Samuel. Consurgensque Samuel abiit ad Heli et dixit: “ Ecce ego, quia vocasti me ”. Qui respondit: “ Non vocavi te, fili mi. Revertere et dormi! ”. 3.7  Porro Samuel necdum sciebat Dominum, neque revelatus fuerat ei sermo Domini. 3.8  Et Dominus rursum vocavit Samuel tertio, qui consurgens abiit ad Heli 3.9  et ait: “ Ecce ego, quia vocasti me ”. Intellexit igitur Heli quia Dominus vocaret puerum, et ait ad Samuel: “ Vade et dormi; et, si deinceps vocaverit te, dices: “ Loquere, Domine, quia audit servus tuus” ”. Abiit ergo Samuel et dormivit in loco suo. 3.10  Et venit Dominus et stetit et vocavit, sicut vocaverat prius: “ Samuel, Samuel ”. Et ait Samuel: “ Loquere, quia audit servus tuus ”. 3.11  Et dixit Dominus ad Samuel: “ Ecce ego facio verbum in Israel, quod quicumque audierit, tinnient ambae aures eius. 3.12  In die illo suscitabo adversum Heli omnia, quae locutus sum super domum eius: incipiam et complebo. 3.13  Praedixi enim ei quod iudicaturus essem domum eius in aeternum propter iniquitatem, eo quod noverat filios suos contemnere Deum et non corripuit eos. 3.14  Idcirco iuravi domui Heli quod non expietur iniquitas domus eius victimis et muneribus usque in aeternum ”. 3.15  Dormivit autem Samuel usque mane aperuitque ostia domus Domini. Et Samuel timebat indicare visionem Heli. 3.16  Vocavit ergo Heli Samuelem et dixit: “ Samuel, fili mi ”. Qui respondens ait: “ Praesto sum ”. 3.17  Et interrogavit eum: “ Quis est sermo, quem locutus est ad te? Oro te, ne celaveris me. Haec faciat tibi Deus et haec addat, si absconderis a me sermonem ex omnibus verbis, quae dicta sunt tibi ”. 3.18  Indicavit itaque ei Samuel universos sermones et non abscondit ab eo. Et ille respondit: “ Dominus est! Quod bonum est in oculis suis, faciat ”. 3.19  Crevit autem Samuel, et Dominus erat cum eo, et non cecidit ex omnibus verbis eius in terram. 3.20  Et cognovit universus Israel a Dan usque Bersabee quod constitutus esset Samuel propheta Domini. 3.21  Et addidit Dominus ut appareret in Silo, quoniam revelatus fuerat Dominus Samueli in Silo iuxta verbum Domini. Et evenit sermo Samuelis universo Israeli.

4.1  Und Samuels Wort erging an ganz Israel. Da zog Israel aus, den Philistern entgegen, in den Streit und lagerte sich bei Eben-Eser; die Philister aber hatten sich zu Aphek gelagert. 4.2  Und die Philister stellten sich in Schlachtordnung auf gegen Israel. Und als der Streit sich ausbreitete, ward Israel von den Philistern geschlagen; die erschlugen aus den Schlachtreihen im Felde bei viertausend Mann. 4.3  Und als das Volk ins Lager kam, sprachen die Ältesten Israels: Warum hat uns der HERR heute von den Philistern lassen geschlagen werden? Laßt uns die Bundeslade des HERRN von Silo zu uns herholen, so wird er in unsre Mitte kommen und uns von der Hand unsrer Feinde retten! 4.4  Und das Volk sandte gen Silo und ließ die Bundeslade des HERRN der Heerscharen, der über den Cherubim thront, von dannen abholen. Und die beiden Söhne Elis, Hophni und Pinehas, waren daselbst mit der Bundeslade Gottes. 4.5  Und als die Bundeslade des HERRN in das Lager kam, jauchzte ganz Israel mit großem Jauchzen, daß die Erde erbebte. 4.6  Als aber die Philister das Geschrei dieses Jauchzens hörten, sprachen sie: Was bedeutet das Geschrei solch großen Jauchzens im Lager der Hebräer? 4.7  Und als sie erfuhren, daß die Lade des HERRN in das Lager gekommen sei, fürchteten sich die Philister, denn sie sprachen: Gott ist in das Lager gekommen! Und sie sprachen: Wehe uns! denn bis anhin verhielt es sich nicht also! 4.8  Wehe uns! Wer wird uns von der Hand dieser herrlichen Götter erretten? Das sind die Götter, welche die Ägypter in der Wüste mit allerlei Plagen schlugen! 4.9  So seid nun tapfer und Männer, ihr Philister, damit ihr den Hebräern nicht dienen müsset, wie sie euch gedient haben. Seid Männer und streitet! 4.10  Da stritten die Philister, und Israel ward geschlagen, ein jeder floh in seine Hütte; und die Niederlage war sehr groß, da aus Israel dreißigtausend Mann Fußvolk fielen. 4.11  Und die Lade Gottes ward genommen, und die beiden Söhne Elis, Hophni und Pinehas, kamen um. 4.12  Da lief ein Benjaminiter aus den Schlachtreihen weg und kam am selben Tage nach Silo und hatte sein Kleid zerrissen und Erde auf sein Haupt gestreut. 4.13  Und als er hineinkam, siehe, da saß Eli auf dem Stuhl und spähte auf den Weg; denn sein Herz war bekümmert wegen der Lade Gottes. Und als der Mann in die Stadt kam und Bericht brachte, schrie die ganze Stadt auf. 4.14  Und als Eli das laute Geschrei hörte, fragte er: Was ist das für ein lautes Getümmel? Da kam der Mann eilends und berichtete es Eli. 4.15  Eli aber war achtundneunzig Jahre alt, und seine Augen waren dunkel, so daß er nicht mehr sehen konnte. 4.16  Aber der Mann sprach zu Eli: Ich komme aus dem Heer, heute bin ich aus dem Heer geflohen! Er aber sprach: Wie steht die Sache, mein Sohn? 4.17  Da antwortete der Bote und sprach: Israel ist vor den Philistern geflohen, und das Volk hat eine große Niederlage erlitten, und auch deine beiden Söhne, Hophni und Pinehas, sind tot; dazu ist die Lade Gottes genommen! 4.18  Als er aber die Lade Gottes erwähnte, fiel Eli rücklings vom Stuhl neben dem Tor und brach das Genick und starb; denn er war alt und ein schwerer Mann. Er hatte aber Israel vierzig Jahre lang gerichtet. 4.19  Aber seine Sohnsfrau, das Weib des Pinehas, stand vor der Geburt. Als sie nun das Geschrei hörte, daß die Lade Gottes genommen und ihr Schwiegervater und ihr Mann tot seien, sank sie nieder und gebar; denn es überfielen sie ihre Wehen. 4.20  Als es aber mit ihr zum Sterben ging, sprachen die Weiber, die neben ihr standen: Fürchte dich nicht, du hast einen Sohn geboren! Aber sie antwortete nichts und beachtete es nicht, 4.21  sondern hieß den Knaben Ikabod und sprach: Die Herrlichkeit ist fort von Israel! weil die Lade Gottes genommen war und wegen ihres Schwiegervaters und ihres Mannes. 4.22  Und sie sprach abermals: Die Herrlichkeit ist fort von Israel, denn die Lade Gottes ist genommen!

4.1  καὶ ἐγενήθη ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ συναθροίζονται ἀλλόφυλοι εἰς πόλεμον ἐπὶ ισραηλ καὶ ἐξῆλθεν ισραηλ εἰς ἀπάντησιν αὐτοῖς εἰς πόλεμον καὶ παρεμβάλλουσιν ἐπὶ αβενεζερ καὶ οἱ ἀλλόφυλοι παρεμβάλλουσιν ἐν αφεκ 4.2  καὶ παρατάσσονται οἱ ἀλλόφυλοι εἰς πόλεμον ἐπὶ ισραηλ καὶ ἔκλινεν ὁ πόλεμος καὶ ἔπταισεν ἀνὴρ ισραηλ ἐνώπιον ἀλλοφύλων καὶ ἐπλήγησαν ἐν τῇ παρατάξει ἐν ἀγρῷ τέσσαρες χιλιάδες ἀνδρῶν 4.3  καὶ ἦλθεν ὁ λαὸς εἰς τὴν παρεμβολήν καὶ εἶπαν οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ κατὰ τί ἔπταισεν ἡμᾶς κύριος σήμερον ἐνώπιον ἀλλοφύλων λάβωμεν τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἐκ σηλωμ καὶ ἐξελθέτω ἐν μέσῳ ἡμῶν καὶ σώσει ἡμᾶς ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν ἡμῶν 4.4  καὶ ἀπέστειλεν ὁ λαὸς εἰς σηλωμ καὶ αἴρουσιν ἐκεῖθεν τὴν κιβωτὸν κυρίου καθημένου χερουβιμ καὶ ἀμφότεροι οἱ υἱοὶ ηλι μετὰ τῆς κιβωτοῦ οφνι καὶ φινεες 4.5  καὶ ἐγενήθη ὡς ἦλθεν κιβωτὸς κυρίου εἰς τὴν παρεμβολήν καὶ ἀνέκραξεν πᾶς ισραηλ φωνῇ μεγάλῃ καὶ ἤχησεν ἡ γῆ 4.6  καὶ ἤκουσαν οἱ ἀλλόφυλοι τῆς κραυγῆς καὶ εἶπον οἱ ἀλλόφυλοι τίς ἡ κραυγὴ ἡ μεγάλη αὕτη ἐν παρεμβολῇ τῶν εβραίων καὶ ἔγνωσαν ὅτι κιβωτὸς κυρίου ἥκει εἰς τὴν παρεμβολήν 4.7  καὶ ἐφοβήθησαν οἱ ἀλλόφυλοι καὶ εἶπον οὗτοι οἱ θεοὶ ἥκασιν πρὸς αὐτοὺς εἰς τὴν παρεμβολήν οὐαὶ ἡμῖν ἐξελοῦ ἡμᾶς κύριε σήμερον ὅτι οὐ γέγονεν τοιαύτη ἐχθὲς καὶ τρίτην 4.8  οὐαὶ ἡμῖν τίς ἐξελεῖται ἡμᾶς ἐκ χειρὸς τῶν θεῶν τῶν στερεῶν τούτων οὗτοι οἱ θεοὶ οἱ πατάξαντες τὴν αἴγυπτον ἐν πάσῃ πληγῇ καὶ ἐν τῇ ἐρήμῳ 4.9  κραταιοῦσθε καὶ γίνεσθε εἰς ἄνδρας ἀλλόφυλοι μήποτε δουλεύσητε τοῖς εβραίοις καθὼς ἐδούλευσαν ἡμῖν καὶ ἔσεσθε εἰς ἄνδρας καὶ πολεμήσατε αὐτούς 4.10  καὶ ἐπολέμησαν αὐτούς καὶ πταίει ἀνὴρ ισραηλ καὶ ἔφυγεν ἕκαστος εἰς σκήνωμα αὐτοῦ καὶ ἐγένετο πληγὴ μεγάλη σφόδρα καὶ ἔπεσαν ἐξ ισραηλ τριάκοντα χιλιάδες ταγμάτων 4.11  καὶ κιβωτὸς θεοῦ ἐλήμφθη καὶ ἀμφότεροι υἱοὶ ηλι ἀπέθανον οφνι καὶ φινεες 4.12  καὶ ἔδραμεν ἀνὴρ ιεμιναῖος ἐκ τῆς παρατάξεως καὶ ἦλθεν εἰς σηλωμ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ διερρηγότα καὶ γῆ ἐπὶ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ 4.13  καὶ ἦλθεν καὶ ἰδοὺ ηλι ἐκάθητο ἐπὶ τοῦ δίφρου παρὰ τὴν πύλην σκοπεύων τὴν ὁδόν ὅτι ἦν ἡ καρδία αὐτοῦ ἐξεστηκυῖα περὶ τῆς κιβωτοῦ τοῦ θεοῦ καὶ ὁ ἄνθρωπος εἰσῆλθεν εἰς τὴν πόλιν ἀπαγγεῖλαι καὶ ἀνεβόησεν ἡ πόλις 4.14  καὶ ἤκουσεν ηλι τὴν φωνὴν τῆς βοῆς καὶ εἶπεν τίς ἡ βοὴ τῆς φωνῆς ταύτης καὶ ὁ ἄνθρωπος σπεύσας εἰσῆλθεν καὶ ἀπήγγειλεν τῷ ηλι 4.15  καὶ ηλι υἱὸς ἐνενήκοντα ἐτῶν καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἐπανέστησαν καὶ οὐκ ἔβλεπεν καὶ εἶπεν ηλὶ τοῖς ἀνδράσιν τοῖς περιεστηκόσιν αὐτῷ τίς ἡ φωνὴ τοῦ ἤχους τούτου 4.16  καὶ ηλι υἱὸς ἐνενήκοντα ἐτῶν καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ ἐπανέστησαν καὶ οὐκ ἔβλεπεν καὶ εἶπεν ηλὶ τοῖς ἀνδράσιν τοῖς περιεστηκόσιν αὐτῷ τίς ἡ φωνὴ τοῦ ἤχους τούτου καὶ ὁ ἀνὴρ σπεύσας προσῆλθεν πρὸς ηλι καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ εἰμι ὁ ἥκων ἐκ τῆς παρεμβολῆς κἀγὼ πέφευγα ἐκ τῆς παρατάξεως σήμερον καὶ εἶπεν τί τὸ γεγονὸς ῥῆμα τέκνον 4.17  καὶ ἀπεκρίθη τὸ παιδάριον καὶ εἶπεν πέφευγεν ἀνὴρ ισραηλ ἐκ προσώπου ἀλλοφύλων καὶ ἐγένετο πληγὴ μεγάλη ἐν τῷ λαῷ καὶ ἀμφότεροι οἱ υἱοί σου τεθνήκασιν καὶ ἡ κιβωτὸς τοῦ θεοῦ ἐλήμφθη 4.18  καὶ ἐγένετο ὡς ἐμνήσθη τῆς κιβωτοῦ τοῦ θεοῦ καὶ ἔπεσεν ἀπὸ τοῦ δίφρου ὀπισθίως ἐχόμενος τῆς πύλης καὶ συνετρίβη ὁ νῶτος αὐτοῦ καὶ ἀπέθανεν ὅτι πρεσβύτης ὁ ἄνθρωπος καὶ βαρύς καὶ αὐτὸς ἔκρινεν τὸν ισραηλ εἴκοσι ἔτη 4.19  καὶ νύμφη αὐτοῦ γυνὴ φινεες συνειληφυῖα τοῦ τεκεῖν καὶ ἤκουσεν τὴν ἀγγελίαν ὅτι ἐλήμφθη ἡ κιβωτὸς τοῦ θεοῦ καὶ ὅτι τέθνηκεν ὁ πενθερὸς αὐτῆς καὶ ὁ ἀνὴρ αὐτῆς καὶ ὤκλασεν καὶ ἔτεκεν ὅτι ἐπεστράφησαν ἐπ' αὐτὴν ὠδῖνες αὐτῆς 4.20  καὶ ἐν τῷ καιρῷ αὐτῆς ἀποθνῄσκει καὶ εἶπον αὐτῇ αἱ γυναῖκες αἱ παρεστηκυῖαι αὐτῇ μὴ φοβοῦ ὅτι υἱὸν τέτοκας καὶ οὐκ ἀπεκρίθη καὶ οὐκ ἐνόησεν ἡ καρδία αὐτῆς 4.21  καὶ ἐκάλεσεν τὸ παιδάριον οὐαὶ βαρχαβωθ ὑπὲρ τῆς κιβωτοῦ τοῦ θεοῦ καὶ ὑπὲρ τοῦ πενθεροῦ αὐτῆς καὶ ὑπὲρ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς 4.22  καὶ εἶπαν ἀπῴκισται δόξα ισραηλ ἐν τῷ λημφθῆναι τὴν κιβωτὸν κυρίου

4.1  kai egenehtheh en tais ehmerais ekeinais kai synathroizontai allophyloi eis polemon epi israehl kai exehlthen israehl eis apantehsin aytois eis polemon kai paremballoysin epi abenezer kai oi allophyloi paremballoysin en aphek 4.2  kai paratassontai oi allophyloi eis polemon epi israehl kai eklinen o polemos kai eptaisen anehr israehl enohpion allophylohn kai eplehgehsan en teh parataxei en agroh tessares chiliades androhn 4.3  kai ehlthen o laos eis tehn parembolehn kai eipan oi presbyteroi israehl kata ti eptaisen ehmas kyrios sehmeron enohpion allophylohn labohmen tehn kibohton toy theoy ehmohn ek sehlohm kai exelthetoh en mesoh ehmohn kai sohsei ehmas ek cheiros echthrohn ehmohn 4.4  kai apesteilen o laos eis sehlohm kai airoysin ekeithen tehn kibohton kyrioy kathehmenoy cheroybim kai amphoteroi oi yioi ehli meta tehs kibohtoy ophni kai phinees 4.5  kai egenehtheh ohs ehlthen kibohtos kyrioy eis tehn parembolehn kai anekraxen pas israehl phohneh megaleh kai ehchehsen eh geh 4.6  kai ehkoysan oi allophyloi tehs kraygehs kai eipon oi allophyloi tis eh kraygeh eh megaleh ayteh en paremboleh tohn ebraiohn kai egnohsan oti kibohtos kyrioy ehkei eis tehn parembolehn 4.7  kai ephobehthehsan oi allophyloi kai eipon oytoi oi theoi ehkasin pros aytoys eis tehn parembolehn oyai ehmin exeloy ehmas kyrie sehmeron oti oy gegonen toiayteh echthes kai tritehn 4.8  oyai ehmin tis exeleitai ehmas ek cheiros tohn theohn tohn stereohn toytohn oytoi oi theoi oi pataxantes tehn aigypton en paseh plehgeh kai en teh erehmoh 4.9  krataioysthe kai ginesthe eis andras allophyloi mehpote doyleysehte tois ebraiois kathohs edoyleysan ehmin kai esesthe eis andras kai polemehsate aytoys 4.10  kai epolemehsan aytoys kai ptaiei anehr israehl kai ephygen ekastos eis skehnohma aytoy kai egeneto plehgeh megaleh sphodra kai epesan ex israehl triakonta chiliades tagmatohn 4.11  kai kibohtos theoy elehmphtheh kai amphoteroi yioi ehli apethanon ophni kai phinees 4.12  kai edramen anehr ieminaios ek tehs parataxeohs kai ehlthen eis sehlohm en teh ehmera ekeineh kai ta imatia aytoy dierrehgota kai geh epi tehs kephalehs aytoy 4.13  kai ehlthen kai idoy ehli ekathehto epi toy diphroy para tehn pylehn skopeyohn tehn odon oti ehn eh kardia aytoy exestehkyia peri tehs kibohtoy toy theoy kai o anthrohpos eisehlthen eis tehn polin apaggeilai kai aneboehsen eh polis 4.14  kai ehkoysen ehli tehn phohnehn tehs boehs kai eipen tis eh boeh tehs phohnehs taytehs kai o anthrohpos speysas eisehlthen kai apehggeilen toh ehli 4.15  kai ehli yios enenehkonta etohn kai oi ophthalmoi aytoy epanestehsan kai oyk eblepen kai eipen ehli tois andrasin tois periestehkosin aytoh tis eh phohneh toy ehchoys toytoy 4.16  kai ehli yios enenehkonta etohn kai oi ophthalmoi aytoy epanestehsan kai oyk eblepen kai eipen ehli tois andrasin tois periestehkosin aytoh tis eh phohneh toy ehchoys toytoy kai o anehr speysas prosehlthen pros ehli kai eipen aytoh egoh eimi o ehkohn ek tehs parembolehs kagoh pepheyga ek tehs parataxeohs sehmeron kai eipen ti to gegonos rehma teknon 4.17  kai apekritheh to paidarion kai eipen pepheygen anehr israehl ek prosohpoy allophylohn kai egeneto plehgeh megaleh en toh laoh kai amphoteroi oi yioi soy tethnehkasin kai eh kibohtos toy theoy elehmphtheh 4.18  kai egeneto ohs emnehstheh tehs kibohtoy toy theoy kai epesen apo toy diphroy opisthiohs echomenos tehs pylehs kai synetribeh o nohtos aytoy kai apethanen oti presbytehs o anthrohpos kai barys kai aytos ekrinen ton israehl eikosi eteh 4.19  kai nympheh aytoy gyneh phinees syneilehphyia toy tekein kai ehkoysen tehn aggelian oti elehmphtheh eh kibohtos toy theoy kai oti tethnehken o pentheros aytehs kai o anehr aytehs kai ohklasen kai eteken oti epestraphehsan ep' aytehn ohdines aytehs 4.20  kai en toh kairoh aytehs apothnehskei kai eipon ayteh ai gynaikes ai parestehkyiai ayteh meh phoboy oti yion tetokas kai oyk apekritheh kai oyk enoehsen eh kardia aytehs 4.21  kai ekalesen to paidarion oyai barchabohth yper tehs kibohtoy toy theoy kai yper toy pentheroy aytehs kai yper toy andros aytehs 4.22  kai eipan apohkistai doxa israehl en toh lehmphthehnai tehn kibohton kyrioy

4.1  וַיְהִי דְבַר־שְׁמוּאֵל לְכָל־יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל־הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק׃ 4.2  וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ׃ 4.3  וַיָּבֹא הָעָם אֶל־הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמָּה נְגָפָנוּ יְהוָה הַיֹּום לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת־אֲרֹון בְּרִית יְהוָה וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ׃ 4.4  וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה צְבָאֹות יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי־עֵלִי עִם־אֲרֹון בְּרִית הָאֱלֹהִים חָפְנִי וּפִינְחָס׃ 4.5  וַיְהִי כְּבֹוא אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה אֶל־הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל־יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדֹולָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ׃ 4.6  וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־קֹול הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קֹול הַתְּרוּעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרֹון יְהוָה בָּא אֶל־הַמַּחֲנֶה׃ 4.7  וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל־הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אֹוי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמֹול שִׁלְשֹׁם׃ 4.8  אֹוי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת־מִצְרַיִם בְּכָל־מַכָּה בַּמִּדְבָּר׃ 4.9  הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם וִהְיִיתֶם לַאֲנָשִׁים וְנִלְחַמְתֶּם׃ 4.10  וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדֹולָה מְאֹד וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי׃ 4.11  וַאֲרֹון אֱלֹהִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי־עֵלִי מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס׃ 4.12  וַיָּרָץ אִישׁ־בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיֹּום הַהוּא וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל־רֹאשֹׁו׃ 4.13  וַיָּבֹוא וְהִנֵּה עֵלִי יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא [יַךְ כ] (יַד ק) דֶּרֶךְ מְצַפֶּה כִּי־הָיָה לִבֹּו חָרֵד עַל אֲרֹון הָאֱלֹהִים וְהָאִישׁ בָּא לְהַגִּיד בָּעִיר וַתִּזְעַק כָּל־הָעִיר׃ 4.14  וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת־קֹול הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קֹול הֶהָמֹון הַזֶּה וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי׃ 4.15  וְעֵלִי בֶּן־תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה וְעֵינָיו קָמָה וְלֹא יָכֹול לִרְאֹות׃ 4.16  וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל־עֵלִי אָנֹכִי הַבָּא מִן־הַמַּעֲרָכָה וַאֲנִי מִן־הַמַּעֲרָכָה נַסְתִּי הַיֹּום וַיֹּאמֶר מֶה־הָיָה הַדָּבָר בְּנִי׃ 4.17  וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדֹולָה הָיְתָה בָעָם וְגַם־שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרֹון הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה׃ פ 4.18  וַיְהִי כְּהַזְכִּירֹו ׀ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל־הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד ׀ יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתֹּו וַיָּמֹת כִּי־זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד וְהוּא שָׁפַט אֶת־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה׃ 4.19  וְכַלָּתֹו אֵשֶׁת־פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת־הַשְּׁמֻעָה אֶל־הִלָּקַח אֲרֹון הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי־נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ׃ 4.20  וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבֹות עָלֶיהָ אַל־תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ וְלֹא עָנְתָה וְלֹא־שָׁתָה לִבָּהּ׃ 4.21  וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי־כָבֹוד לֵאמֹר גָּלָה כָבֹוד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל־הִלָּקַח אֲרֹון הָאֱלֹהִים וְאֶל־חָמִיהָ וְאִישָׁהּ׃ 4.22  וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבֹוד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרֹון הָאֱלֹהִים׃ פ

4.1  wajHij dbar-xxmwAel lkaal-jixraaAel wajeceA jixraaAel liqraAt plixxtijm lamilhaamaaH wajahanw Oal-HaaAaebaen HaaOezaer wplixxtijm haanw baAapeq׃ 4.2  wajaOarkw plixxtijm liqraAt jixraaAel watiToxx HamilhaamaaH wajinaagaep jixraaAel lipnej plixxtijm wajakw bamaOaraakaaH baxaadaeH kAarbaOat Aalaapijm Aijxx׃ 4.3  wajaaboA HaaOaam Aael-HamahanaeH wajoAmrw ziqnej jixraaAel laamaaH ngaapaanw jHwaaH Hajowm lipnej plixxtijm niqhaaH Aelejnw mixxiloH Aaet-Aarown brijt jHwaaH wjaaboA bqirbenw wjoxxiOenw mikap Aojbejnw׃ 4.4  wajixxlah HaaOaam xxiloH wajixAw mixxaam Aet Aarown brijt-jHwaaH cbaaAowt joxxeb Hakrubijm wxxaam xxnej bnej-Oelij Oim-Aarown brijt HaaAaeloHijm haapnij wpijnhaas׃ 4.5  wajHij kbowA Aarown brijt-jHwaaH Aael-HamahanaeH wajaariOw kaal-jixraaAel trwOaaH gdowlaaH wateHom HaaAaaraec׃ 4.6  wajixxmOw plixxtijm Aaet-qowl HatrwOaaH wajoAmrw maeH qowl HatrwOaaH HagdowlaaH HazoAt bmahaneH HaaOibrijm wajedOw kij Aarown jHwaaH baaA Aael-HamahanaeH׃ 4.7  wajirAw Haplixxtijm kij Aaamrw baaA AaeloHijm Aael-HamahanaeH wajoAmrw Aowj laanw kij loA HaajtaaH kaazoAt Aaetmowl xxilxxom׃ 4.8  Aowj laanw mij jacijlenw mijad HaaAaeloHijm HaaAadijrijm HaaAelaeH AelaeH Hem HaaAaeloHijm Hamakijm Aaet-micrajim bkaal-makaaH bamidbaar׃ 4.9  Hithazqw wiHjw laAanaaxxijm plixxtijm paen taOabdw laaOibrijm kaAaxxaer Oaabdw laakaem wiHjijtaem laAanaaxxijm wnilhamtaem׃ 4.10  wajilaahamw plixxtijm wajinaagaep jixraaAel wajaanusw Aijxx lAoHaalaajw watHij HamakaaH gdowlaaH mAod wajipol mijixraaAel xxloxxijm Aaelaep raglij׃ 4.11  waAarown AaeloHijm nilqaah wxxnej bnej-Oelij metw haapnij wpijnhaas׃ 4.12  wajaaraac Aijxx-binjaamin meHamaOaraakaaH wajaaboA xxiloH bajowm HaHwA wmadaajw qruOijm waAadaamaaH Oal-roAxxow׃ 4.13  wajaabowA wHineH Oelij joxxeb Oal-HakiseA [jak k] (jad q) daeraek mcapaeH kij-HaajaaH libow haared Oal Aarown HaaAaeloHijm wHaaAijxx baaA lHagijd baaOijr watizOaq kaal-HaaOijr׃ 4.14  wajixxmaO Oelij Aaet-qowl HacOaaqaaH wajoAmaer maeH qowl HaeHaamown HazaeH wHaaAijxx miHar wajaaboA wajaged lOelij׃ 4.15  wOelij baen-tixxOijm wxxmonaeH xxaanaaH wOejnaajw qaamaaH wloA jaakowl lirAowt׃ 4.16  wajoAmaer HaaAijxx Aael-Oelij Aaanokij HabaaA min-HamaOaraakaaH waAanij min-HamaOaraakaaH nastij Hajowm wajoAmaer maeH-HaajaaH Hadaabaar bnij׃ 4.17  wajaOan Hambaxer wajoAmaer naas jixraaAel lipnej plixxtijm wgam magepaaH gdowlaaH HaajtaaH baaOaam wgam-xxnej baanaejkaa metw haapnij wpijnhaas waAarown HaaAaeloHijm nilqaahaaH׃ p 4.18  wajHij kHazkijrow Aaet-Aarown HaaAaeloHijm wajipol meOal-HakiseA Aahoranijt bOad jad HaxxaOar watixxaaber mapraqtow wajaamot kij-zaaqen HaaAijxx wkaabed wHwA xxaapaT Aaet-jixraaAel AarbaaOijm xxaanaaH׃ 4.19  wkalaatow Aexxaet-pijnhaas HaaraaH laalat watixxmaO Aaet-HaxxmuOaaH Aael-Hilaaqah Aarown HaaAaeloHijm wmet haamijHaa wAijxxaaH watikraO watelaed kij-naeHaepkw OaalaejHaa ciraejHaa׃ 4.20  wkOet mwtaaH watdabernaaH Hanicaabowt OaalaejHaa Aal-tijrAij kij ben jaalaadt wloA OaantaaH wloA-xxaataaH libaaH׃ 4.21  watiqraaA lanaOar Aij-kaabowd leAmor gaalaaH kaabowd mijixraaAel Aael-Hilaaqah Aarown HaaAaeloHijm wAael-haamijHaa wAijxxaaH׃ 4.22  watoAmaer gaalaaH kaabowd mijixraaAel kij nilqah Aarown HaaAaeloHijm׃ p

4.1  ויהי דבר־שמואל לכל־ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על־האבן העזר ופלשתים חנו באפק׃ 4.2  ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש׃ 4.3  ויבא העם אל־המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את־ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו׃ 4.4  וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית־יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני־עלי עם־ארון ברית האלהים חפני ופינחס׃ 4.5  ויהי כבוא ארון ברית־יהוה אל־המחנה וירעו כל־ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ׃ 4.6  וישמעו פלשתים את־קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יהוה בא אל־המחנה׃ 4.7  ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל־המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם׃ 4.8  אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את־מצרים בכל־מכה במדבר׃ 4.9  התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם׃ 4.10  וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי׃ 4.11  וארון אלהים נלקח ושני בני־עלי מתו חפני ופינחס׃ 4.12  וירץ איש־בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על־ראשו׃ 4.13  ויבוא והנה עלי ישב על־הכסא [יך כ] (יד ק) דרך מצפה כי־היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל־העיר׃ 4.14  וישמע עלי את־קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי׃ 4.15  ועלי בן־תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות׃ 4.16  ויאמר האיש אל־עלי אנכי הבא מן־המערכה ואני מן־המערכה נסתי היום ויאמר מה־היה הדבר בני׃ 4.17  ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם־שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה׃ פ 4.18  ויהי כהזכירו ׀ את־ארון האלהים ויפל מעל־הכסא אחרנית בעד ׀ יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי־זקן האיש וכבד והוא שפט את־ישראל ארבעים שנה׃ 4.19  וכלתו אשת־פינחס הרה ללת ותשמע את־השמעה אל־הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי־נהפכו עליה צריה׃ 4.20  וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל־תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא־שתה לבה׃ 4.21  ותקרא לנער אי־כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל־הלקח ארון האלהים ואל־חמיה ואישה׃ 4.22  ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים׃ פ

4.1  wjHj dbr-xmwAl lkl-jxrAl wjcA jxrAl lqrAt plxtjm lmlhmH wjhnw Ol-HAbn HOzr wplxtjm hnw bApq׃ 4.2  wjOrkw plxtjm lqrAt jxrAl wtTx HmlhmH wjngp jxrAl lpnj plxtjm wjkw bmOrkH bxdH kArbOt Alpjm Ajx׃ 4.3  wjbA HOm Al-HmhnH wjAmrw zqnj jxrAl lmH ngpnw jHwH Hjwm lpnj plxtjm nqhH Aljnw mxlH At-Arwn brjt jHwH wjbA bqrbnw wjxOnw mkp Ajbjnw׃ 4.4  wjxlh HOm xlH wjxAw mxm At Arwn brjt-jHwH cbAwt jxb Hkrbjm wxm xnj bnj-Olj Om-Arwn brjt HAlHjm hpnj wpjnhs׃ 4.5  wjHj kbwA Arwn brjt-jHwH Al-HmhnH wjrOw kl-jxrAl trwOH gdwlH wtHm HArc׃ 4.6  wjxmOw plxtjm At-qwl HtrwOH wjAmrw mH qwl HtrwOH HgdwlH HzAt bmhnH HObrjm wjdOw kj Arwn jHwH bA Al-HmhnH׃ 4.7  wjrAw Hplxtjm kj Amrw bA AlHjm Al-HmhnH wjAmrw Awj lnw kj lA HjtH kzAt Atmwl xlxm׃ 4.8  Awj lnw mj jcjlnw mjd HAlHjm HAdjrjm HAlH AlH Hm HAlHjm Hmkjm At-mcrjm bkl-mkH bmdbr׃ 4.9  Hthzqw wHjw lAnxjm plxtjm pn tObdw lObrjm kAxr Obdw lkm wHjjtm lAnxjm wnlhmtm׃ 4.10  wjlhmw plxtjm wjngp jxrAl wjnsw Ajx lAHljw wtHj HmkH gdwlH mAd wjpl mjxrAl xlxjm Alp rglj׃ 4.11  wArwn AlHjm nlqh wxnj bnj-Olj mtw hpnj wpjnhs׃ 4.12  wjrc Ajx-bnjmn mHmOrkH wjbA xlH bjwm HHwA wmdjw qrOjm wAdmH Ol-rAxw׃ 4.13  wjbwA wHnH Olj jxb Ol-HksA [jk k] (jd q) drk mcpH kj-HjH lbw hrd Ol Arwn HAlHjm wHAjx bA lHgjd bOjr wtzOq kl-HOjr׃ 4.14  wjxmO Olj At-qwl HcOqH wjAmr mH qwl HHmwn HzH wHAjx mHr wjbA wjgd lOlj׃ 4.15  wOlj bn-txOjm wxmnH xnH wOjnjw qmH wlA jkwl lrAwt׃ 4.16  wjAmr HAjx Al-Olj Ankj HbA mn-HmOrkH wAnj mn-HmOrkH nstj Hjwm wjAmr mH-HjH Hdbr bnj׃ 4.17  wjOn Hmbxr wjAmr ns jxrAl lpnj plxtjm wgm mgpH gdwlH HjtH bOm wgm-xnj bnjk mtw hpnj wpjnhs wArwn HAlHjm nlqhH׃ p 4.18  wjHj kHzkjrw At-Arwn HAlHjm wjpl mOl-HksA Ahrnjt bOd jd HxOr wtxbr mprqtw wjmt kj-zqn HAjx wkbd wHwA xpT At-jxrAl ArbOjm xnH׃ 4.19  wkltw Axt-pjnhs HrH llt wtxmO At-HxmOH Al-Hlqh Arwn HAlHjm wmt hmjH wAjxH wtkrO wtld kj-nHpkw OljH crjH׃ 4.20  wkOt mwtH wtdbrnH Hncbwt OljH Al-tjrAj kj bn jldt wlA OntH wlA-xtH lbH׃ 4.21  wtqrA lnOr Aj-kbwd lAmr glH kbwd mjxrAl Al-Hlqh Arwn HAlHjm wAl-hmjH wAjxH׃ 4.22  wtAmr glH kbwd mjxrAl kj nlqh Arwn HAlHjm׃ p

4.1  Et factum est in diebus illis, convenerunt Philisthim in pu gnam; et egressus est Israel obviam Philisthim in proelium et castrametatus est iuxta Abenezer. Porro Philisthim venerunt in Aphec 4.2  et instruxerunt aciem contra Israel. Crescente autem certamine, terga vertit Israel Philisthaeis; et caesi sunt in illo certamine passim per agros quasi quattuor milia virorum. 4.3  Et reversus est populus ad castra, dixeruntque maiores natu de Israel: “ Quare percussit nos Dominus hodie coram Philisthim? Afferamus ad nos de Silo arcam foederis Domini, et veniat in medium nostri, ut salvet nos de manu inimicorum nostrorum ”. 4.4  Misit ergo populus in Silo, et tulerunt inde arcam foederis Domini exercituum sedentis super cherubim; erantque duo filii Heli cum arca foederis Dei, Ophni et Phinees. 4.5  Cumque venisset arca foederis Domini in castra, vociferatus est omnis Israel clamore grandi, et personuit terra. 4.6  Et audierunt Philisthim vocem clamoris dixeruntque: “ Quaenam est haec vox clamoris magni in castris Hebraeorum? ”. Et cognoverunt quod arca Domini venisset in castra. 4.7  Timueruntque Philisthim dicentes: “ Venit Deus in castra! ”. Et ingemuerunt dicentes: 4.8  “ Vae nobis! Non enim fuit tanta exsultatio heri et nudiustertius. Vae nobis! Quis nos servabit de manu deorum sublimium istorum? Hi sunt dii, qui percusserunt Aegyptum omni plaga in deserto. 4.9  Confortamini et estote viri, Philisthim, ne serviatis Hebraeis, sicut illi servierunt vobis. Estote viri et bellate! ”. 4.10  Pugnaverunt ergo Philisthim, et caesus est Israel, et fugit unusquisque in tabernaculum suum; et facta est plaga magna nimis, et ceciderunt de Israel triginta milia peditum. 4.11  Et arca Dei capta est; duoque filii Heli mortui sunt, Ophni et Phinees. 4.12  Currens autem vir de Beniamin ex acie venit in Silo in die illo scissa veste et conspersus pulvere caput. 4.13  Cumque ille venisset, Heli sedebat super sellam iuxta portam aspectans viam; erat enim cor eius pavens pro arca Dei. Vir autem ille, postquam ingressus est, nuntiavit urbi; et ululavit omnis civitas. 4.14  Et audivit Heli sonitum clamoris dixitque: “ Quis est hic sonitus tumultus huius? ”. At ille festinavit et venit et nuntiavit Heli. 4.15  Heli autem erat nonaginta et octo annorum, et oculi eius caligaverant, et videre non poterat. 4.16  Et dixit ad Heli: “ Ego sum qui veni de proelio et ego qui de acie fugi hodie ”. Cui ille ait: “ Quid actum est, fili mi? ”. 4.17  Respondens autem, qui nuntiabat: “ Fugit, inquit, Israel coram Philisthim, et ruina magna facta est in populo; insuper et duo filii tui mortui sunt, Ophni et Phinees, et arca Dei capta est ”. 4.18  Cumque ille nominasset arcam Dei, cecidit de sella retrorsum iuxta ostium et, fractis cervicibus, mortuus est; senex enim erat vir et gravis. Et ipse iudicavit Israel quadraginta annis. 4.19  Nurus autem eius, uxor Phinees, praegnans erat vicinaque partui. Et, audito nuntio quod capta esset arca Dei et mortuus socer suus et vir suus, incurvavit se et peperit; irruerant enim in eam dolores subiti. 4.20  In ipso autem momento mortis eius dixerunt ei, quae stabant circa eam: “ Ne timeas, quia filium peperisti ”. Quae non respondit eis neque animadvertit. 4.21  Et vocavit puerum Ichabod dicens: “ Translata est gloria de Israel! ”, quia capta est arca Dei et pro socero suo et pro viro suo. 4.22  Et ait: “ Translata est gloria ab Israel, eo quod capta est arca Dei! ”.

5.1  Die Philister aber hatten die Lade Gottes genommen und sie von Eben-Eser nach Asdod verbracht. 5.2  Und zwar nahmen die Philister die Lade Gottes und brachten sie in das Haus Dagons und stellten sie neben Dagon. 5.3  Als aber die Asdoditer am folgenden Morgen früh aufstanden, siehe, da fanden sie den Dagon auf seinem Angesicht auf der Erde liegen vor der Lade des HERRN. Da nahmen sie den Dagon und setzten ihn wieder an seinen Ort. 5.4  Als sie aber am folgenden Morgen frühe aufstanden, siehe, da fanden sie den Dagon abermals auf seinem Angesicht auf der Erde liegen vor der Lade des HERRN; aber sein Haupt und seine beiden Hände lagen abgehauen auf der Schwelle, nur der Fischleib war von ihm übriggeblieben. 5.5  Darum treten die Priester Dagons und alle, die in das Haus Dagons gehen, nicht auf die Schwelle Dagons in Asdod, bis auf diesen Tag. 5.6  Aber die Hand des HERRN legte sich schwer über die Einwohner von Asdod und verderbte sie und schlug Asdod und ihr ganzes Gebiet mit Beulen. 5.7  Als aber die Leute von Asdod sahen, daß es also zuging, sprachen sie: Laßt die Lade des Gottes Israels nicht bei uns verbleiben; denn seine Hand ist zu hart über uns und unserm Gott Dagon! 5.8  Und sie sandten hin und versammelten alle Fürsten der Philister zu sich und sprachen: Was sollen wir mit der Lade des Gottes Israels machen? Da antworteten sie: Man lasse die Lade des Gottes Israels hintragen nach Gat! Und sie trugen die Lade des Gottes Israels hin. 5.9  Und es begab sich, als sie die Lade hingetragen hatten, ward durch die Hand des HERRN in der Stadt eine sehr große Bestürzung; und er schlug die Leute in der Stadt, vom Kleinsten bis zum Größten, so daß an ihnen Beulen ausbrachen. 5.10  Da sandten sie die Lade Gottes nach Ekron. Als aber die Lade Gottes gen Ekron kam, schrieen die von Ekron und sprachen: Sie haben die Lade des Gottes Israels zu mir gebracht, daß sie mich und mein Volk töte! 5.11  Da sandten sie hin und versammelten alle Fürsten der Philister und sprachen: Sendet die Lade des Gottes Israels wieder zurück an ihren Ort, daß sie mich und mein Volk nicht töte! Denn es war eine tödliche Bestürzung in der ganzen Stadt, und die Hand Gottes lag sehr schwer auf ihr. 5.12  Und die Leute, welche nicht starben, wurden mit Beulen geschlagen, und das Geschrei der Stadt stieg zum Himmel empor.

5.1  καὶ ἀλλόφυλοι ἔλαβον τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ καὶ εἰσήνεγκαν αὐτὴν ἐξ αβεννεζερ εἰς ἄζωτον 5.2  καὶ ἔλαβον ἀλλόφυλοι τὴν κιβωτὸν κυρίου καὶ εἰσήνεγκαν αὐτὴν εἰς οἶκον δαγων καὶ παρέστησαν αὐτὴν παρὰ δαγων 5.3  καὶ ὤρθρισαν οἱ ἀζώτιοι καὶ εἰσῆλθον εἰς οἶκον δαγων καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ δαγων πεπτωκὼς ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐνώπιον κιβωτοῦ τοῦ θεοῦ καὶ ἤγειραν τὸν δαγων καὶ κατέστησαν εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ καὶ ἐβαρύνθη χεὶρ κυρίου ἐπὶ τοὺς ἀζωτίους καὶ ἐβασάνισεν αὐτοὺς καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς εἰς τὰς ἕδρας αὐτῶν τὴν ἄζωτον καὶ τὰ ὅρια αὐτῆς καὶ ἐγένετο ὅτε ὤρθρισαν τὸ πρωί καὶ ἰδοὺ δαγων πεπτωκὼς ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐνώπιον κιβωτοῦ διαθήκης κυρίου καὶ ἡ κεφαλὴ δαγων καὶ ἀμφότερα τὰ ἴχνη χειρῶν αὐτοῦ ἀφῃρημένα ἐπὶ τὰ ἐμπρόσθια αμαφεθ ἕκαστον καὶ ἀμφότεροι οἱ καρποὶ τῶν χειρῶν αὐτοῦ πεπτωκότες ἐπὶ τὸ πρόθυρον πλὴν ἡ ῥάχις δαγων ὑπελείφθη 5.4  καὶ ἐγένετο ὅτε ὤρθρισαν τὸ πρωί καὶ ἰδοὺ δαγων πεπτωκὼς ἐπὶ πρόσωπον αὐτοῦ ἐνώπιον κιβωτοῦ διαθήκης κυρίου καὶ ἡ κεφαλὴ δαγων καὶ ἀμφότερα τὰ ἴχνη χειρῶν αὐτοῦ ἀφῃρημένα ἐπὶ τὰ ἐμπρόσθια αμαφεθ ἕκαστον καὶ ἀμφότεροι οἱ καρποὶ τῶν χειρῶν αὐτοῦ πεπτωκότες ἐπὶ τὸ πρόθυρον πλὴν ἡ ῥάχις δαγων ὑπελείφθη 5.5  διὰ τοῦτο οὐκ ἐπιβαίνουσιν οἱ ἱερεῖς δαγων καὶ πᾶς ὁ εἰσπορευόμενος εἰς οἶκον δαγων ἐπὶ βαθμὸν οἴκου δαγων ἐν ἀζώτῳ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ὅτι ὑπερβαίνοντες ὑπερβαίνουσιν 5.6  καὶ ἐβαρύνθη χεὶρ κυρίου ἐπὶ ἄζωτον καὶ ἐπήγαγεν αὐτοῖς καὶ ἐξέζεσεν αὐτοῖς εἰς τὰς ναῦς καὶ μέσον τῆς χώρας αὐτῆς ἀνεφύησαν μύες καὶ ἐγένετο σύγχυσις θανάτου μεγάλη ἐν τῇ πόλει 5.7  καὶ εἶδον οἱ ἄνδρες ἀζώτου ὅτι οὕτως καὶ λέγουσιν ὅτι οὐ καθήσεται κιβωτὸς τοῦ θεοῦ ισραηλ μεθ' ἡμῶν ὅτι σκληρὰ χεὶρ αὐτοῦ ἐφ' ἡμᾶς καὶ ἐπὶ δαγων θεὸν ἡμῶν 5.8  καὶ ἀποστέλλουσιν καὶ συνάγουσιν τοὺς σατράπας τῶν ἀλλοφύλων πρὸς αὐτοὺς καὶ λέγουσιν τί ποιήσωμεν κιβωτῷ θεοῦ ισραηλ καὶ λέγουσιν οἱ γεθθαῖοι μετελθέτω κιβωτὸς τοῦ θεοῦ πρὸς ἡμᾶς καὶ μετῆλθεν κιβωτὸς τοῦ θεοῦ εἰς γεθθα 5.9  καὶ ἐγενήθη μετὰ τὸ μετελθεῖν αὐτὴν καὶ γίνεται χεὶρ κυρίου ἐν τῇ πόλει τάραχος μέγας σφόδρα καὶ ἐπάταξεν τοὺς ἄνδρας τῆς πόλεως ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς εἰς τὰς ἕδρας αὐτῶν καὶ ἐποίησαν ἑαυτοῖς οἱ γεθθαῖοι ἕδρας 5.10  καὶ ἐξαποστέλλουσιν τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ εἰς ἀσκαλῶνα καὶ ἐγενήθη ὡς εἰσῆλθεν κιβωτὸς θεοῦ εἰς ἀσκαλῶνα καὶ ἐβόησαν οἱ ἀσκαλωνῖται λέγοντες τί ἀπεστρέψατε πρὸς ἡμᾶς τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ ισραηλ θανατῶσαι ἡμᾶς καὶ τὸν λαὸν ἡμῶν 5.11  καὶ ἐξαποστέλλουσιν καὶ συνάγουσιν τοὺς σατράπας τῶν ἀλλοφύλων καὶ εἶπον ἐξαποστείλατε τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ ισραηλ καὶ καθισάτω εἰς τὸν τόπον αὐτῆς καὶ οὐ μὴ θανατώσῃ ἡμᾶς καὶ τὸν λαὸν ἡμῶν ὅτι ἐγενήθη σύγχυσις θανάτου ἐν ὅλῃ τῇ πόλει βαρεῖα σφόδρα ὡς εἰσῆλθεν κιβωτὸς θεοῦ ισραηλ ἐκεῖ 5.12  καὶ οἱ ζῶντες καὶ οὐκ ἀποθανόντες ἐπλήγησαν εἰς τὰς ἕδρας καὶ ἀνέβη ἡ κραυγὴ τῆς πόλεως εἰς τὸν οὐρανόν

5.1  kai allophyloi elabon tehn kibohton toy theoy kai eisehnegkan aytehn ex abennezer eis azohton 5.2  kai elabon allophyloi tehn kibohton kyrioy kai eisehnegkan aytehn eis oikon dagohn kai parestehsan aytehn para dagohn 5.3  kai ohrthrisan oi azohtioi kai eisehlthon eis oikon dagohn kai eidon kai idoy dagohn peptohkohs epi prosohpon aytoy enohpion kibohtoy toy theoy kai ehgeiran ton dagohn kai katestehsan eis ton topon aytoy kai ebaryntheh cheir kyrioy epi toys azohtioys kai ebasanisen aytoys kai epataxen aytoys eis tas edras aytohn tehn azohton kai ta oria aytehs kai egeneto ote ohrthrisan to prohi kai idoy dagohn peptohkohs epi prosohpon aytoy enohpion kibohtoy diathehkehs kyrioy kai eh kephaleh dagohn kai amphotera ta ichneh cheirohn aytoy aphehrehmena epi ta emprosthia amapheth ekaston kai amphoteroi oi karpoi tohn cheirohn aytoy peptohkotes epi to prothyron plehn eh rachis dagohn ypeleiphtheh 5.4  kai egeneto ote ohrthrisan to prohi kai idoy dagohn peptohkohs epi prosohpon aytoy enohpion kibohtoy diathehkehs kyrioy kai eh kephaleh dagohn kai amphotera ta ichneh cheirohn aytoy aphehrehmena epi ta emprosthia amapheth ekaston kai amphoteroi oi karpoi tohn cheirohn aytoy peptohkotes epi to prothyron plehn eh rachis dagohn ypeleiphtheh 5.5  dia toyto oyk epibainoysin oi iereis dagohn kai pas o eisporeyomenos eis oikon dagohn epi bathmon oikoy dagohn en azohtoh eohs tehs ehmeras taytehs oti yperbainontes yperbainoysin 5.6  kai ebaryntheh cheir kyrioy epi azohton kai epehgagen aytois kai exezesen aytois eis tas nays kai meson tehs chohras aytehs anephyehsan myes kai egeneto sygchysis thanatoy megaleh en teh polei 5.7  kai eidon oi andres azohtoy oti oytohs kai legoysin oti oy kathehsetai kibohtos toy theoy israehl meth' ehmohn oti sklehra cheir aytoy eph' ehmas kai epi dagohn theon ehmohn 5.8  kai apostelloysin kai synagoysin toys satrapas tohn allophylohn pros aytoys kai legoysin ti poiehsohmen kibohtoh theoy israehl kai legoysin oi geththaioi metelthetoh kibohtos toy theoy pros ehmas kai metehlthen kibohtos toy theoy eis geththa 5.9  kai egenehtheh meta to metelthein aytehn kai ginetai cheir kyrioy en teh polei tarachos megas sphodra kai epataxen toys andras tehs poleohs apo mikroy eohs megaloy kai epataxen aytoys eis tas edras aytohn kai epoiehsan eaytois oi geththaioi edras 5.10  kai exapostelloysin tehn kibohton toy theoy eis askalohna kai egenehtheh ohs eisehlthen kibohtos theoy eis askalohna kai eboehsan oi askalohnitai legontes ti apestrepsate pros ehmas tehn kibohton toy theoy israehl thanatohsai ehmas kai ton laon ehmohn 5.11  kai exapostelloysin kai synagoysin toys satrapas tohn allophylohn kai eipon exaposteilate tehn kibohton toy theoy israehl kai kathisatoh eis ton topon aytehs kai oy meh thanatohseh ehmas kai ton laon ehmohn oti egenehtheh sygchysis thanatoy en oleh teh polei bareia sphodra ohs eisehlthen kibohtos theoy israehl ekei 5.12  kai oi zohntes kai oyk apothanontes eplehgehsan eis tas edras kai anebeh eh kraygeh tehs poleohs eis ton oyranon

5.1  וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדֹּודָה׃ 5.2  וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתֹו בֵּית דָּגֹון וַיַּצִּיגוּ אֹתֹו אֵצֶל דָּגֹון׃ 5.3  וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדֹּודִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגֹון נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה וַיִּקְחוּ אֶת־דָּגֹון וַיָּשִׁבוּ אֹתֹו לִמְקֹומֹו׃ 5.4  וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגֹון נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה וְרֹאשׁ דָּגֹון וּשְׁתֵּי ׀ כַּפֹּות יָדָיו כְּרֻתֹות אֶל־הַמִּפְתָּן רַק דָּגֹון נִשְׁאַר עָלָיו׃ 5.5  עַל־כֵּן לֹא־יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגֹון וְכָל־הַבָּאִים בֵּית־דָּגֹון עַל־מִפְתַּן דָּגֹון בְּאַשְׁדֹּוד עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס 5.6  וַתִּכְבַּד יַד־יְהוָה אֶל־הָאַשְׁדֹּודִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם [בָּעֳפָלִים כ] (בַּטְּחֹרִים ק) אֶת־אַשְׁדֹּוד וְאֶת־גְּבוּלֶיהָ׃ 5.7  וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי־אַשְׁדֹּוד כִּי־כֵן וְאָמְרוּ לֹא־יֵשֵׁב אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ כִּי־קָשְׁתָה יָדֹו עָלֵינוּ וְעַל דָּגֹון אֱלֹהֵינוּ׃ 5.8  וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ גַּת יִסֹּב אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּסֵּבּוּ אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס 5.9  וַיְהִי אַחֲרֵי ׀ הֵסַבּוּ אֹתֹו וַתְּהִי יַד־יְהוָה ׀ בָּעִיר מְהוּמָה גְּדֹולָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד־גָּדֹול וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם [עֳפָלִים כ] (טְחֹרִים׃ ק) 5.10  וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים עֶקְרֹון וַיְהִי כְּבֹוא אֲרֹון הָאֱלֹהִים עֶקְרֹון וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת־עַמִּי׃ 5.11  וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמֹו וְלֹא־יָמִית אֹתִי וְאֶת־עַמִּי כִּי־הָיְתָה מְהוּמַת־מָוֶת בְּכָל־הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם׃ 5.12  וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא־מֵתוּ הֻכּוּ [בָּעֳפָלִים כ] (בַּטְּחֹרִים ק) וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם׃

5.1  wplixxtijm laaqhw Aet Aarown HaaAaeloHijm wajbiAuHw meAaebaen HaaOezaer AaxxdowdaaH׃ 5.2  wajiqhw plixxtijm Aaet-Aarown HaaAaeloHijm wajaabijAw Aotow bejt daagown wajacijgw Aotow Aecael daagown׃ 5.3  wajaxxkimw Aaxxdowdijm mimaahaaraat wHineH daagown nopel lpaanaajw AarcaaH lipnej Aarown jHwaaH wajiqhw Aaet-daagown wajaaxxibw Aotow limqowmow׃ 5.4  wajaxxkimw baboqaer mimaahaaraat wHineH daagown nopel lpaanaajw AarcaaH lipnej Aarown jHwaaH wroAxx daagown wxxtej kapowt jaadaajw krutowt Aael-Hamiptaan raq daagown nixxAar Oaalaajw׃ 5.5  Oal-ken loA-jidrkw koHanej daagown wkaal-HabaaAijm bejt-daagown Oal-miptan daagown bAaxxdowd Oad Hajowm HazaeH׃ s 5.6  watikbad jad-jHwaaH Aael-HaaAaxxdowdijm wajxximem wajak Aotaam [baaOaapaalijm k] (baThorijm q) Aaet-Aaxxdowd wAaet-gbwlaejHaa׃ 5.7  wajirAw Aanxxej-Aaxxdowd kij-ken wAaamrw loA-jexxeb Aarown AaeloHej jixraaAel Oimaanw kij-qaaxxtaaH jaadow Oaalejnw wOal daagown AaeloHejnw׃ 5.8  wajixxlhw wajaAaspw Aaet-kaal-sarnej plixxtijm AalejHaem wajoAmrw maH-naOaxaeH laAarown AaeloHej jixraaAel wajoAmrw gat jisob Aarown AaeloHej jixraaAel wajasebw Aaet-Aarown AaeloHej jixraaAel׃ s 5.9  wajHij Aaharej Hesabw Aotow watHij jad-jHwaaH baaOijr mHwmaaH gdowlaaH mAod wajak Aaet-Aanxxej HaaOijr miqaaTon wOad-gaadowl wajixaatrw laaHaem [Oaapaalijm k] (Thorijm׃ q) 5.10  wajxxalhw Aaet-Aarown HaaAaeloHijm Oaeqrown wajHij kbowA Aarown HaaAaeloHijm Oaeqrown wajizOaqw HaaOaeqronijm leAmor Hesabw Aelaj Aaet-Aarown AaeloHej jixraaAel laHamijtenij wAaet-Oamij׃ 5.11  wajixxlhw wajaAaspw Aaet-kaal-sarnej plixxtijm wajoAmrw xxalhw Aaet-Aarown AaeloHej jixraaAel wjaaxxob limqomow wloA-jaamijt Aotij wAaet-Oamij kij-HaajtaaH mHwmat-maawaet bkaal-HaaOijr kaabdaaH mAod jad HaaAaeloHijm xxaam׃ 5.12  wHaaAanaaxxijm Aaxxaer loA-metw Hukw [baaOaapaalijm k] (baThorijm q) wataOal xxawOat HaaOijr Haxxaamaajim׃

5.1  ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה׃ 5.2  ויקחו פלשתים את־ארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון׃ 5.3  וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את־דגון וישבו אתו למקומו׃ 5.4  וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי ׀ כפות ידיו כרתות אל־המפתן רק דגון נשאר עליו׃ 5.5  על־כן לא־ידרכו כהני דגון וכל־הבאים בית־דגון על־מפתן דגון באשדוד עד היום הזה׃ ס 5.6  ותכבד יד־יהוה אל־האשדודים וישמם ויך אתם [בעפלים כ] (בטחרים ק) את־אשדוד ואת־גבוליה׃ 5.7  ויראו אנשי־אשדוד כי־כן ואמרו לא־ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי־קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו׃ 5.8  וישלחו ויאספו את־כל־סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה־נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את־ארון אלהי ישראל׃ ס 5.9  ויהי אחרי ׀ הסבו אתו ותהי יד־יהוה ׀ בעיר מהומה גדולה מאד ויך את־אנשי העיר מקטן ועד־גדול וישתרו להם [עפלים כ] (טחרים׃ ק) 5.10  וישלחו את־ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את־ארון אלהי ישראל להמיתני ואת־עמי׃ 5.11  וישלחו ויאספו את־כל־סרני פלשתים ויאמרו שלחו את־ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא־ימית אתי ואת־עמי כי־היתה מהומת־מות בכל־העיר כבדה מאד יד האלהים שם׃ 5.12  והאנשים אשר לא־מתו הכו [בעפלים כ] (בטחרים ק) ותעל שועת העיר השמים׃

5.1  wplxtjm lqhw At Arwn HAlHjm wjbAHw mAbn HOzr AxdwdH׃ 5.2  wjqhw plxtjm At-Arwn HAlHjm wjbjAw Atw bjt dgwn wjcjgw Atw Acl dgwn׃ 5.3  wjxkmw Axdwdjm mmhrt wHnH dgwn npl lpnjw ArcH lpnj Arwn jHwH wjqhw At-dgwn wjxbw Atw lmqwmw׃ 5.4  wjxkmw bbqr mmhrt wHnH dgwn npl lpnjw ArcH lpnj Arwn jHwH wrAx dgwn wxtj kpwt jdjw krtwt Al-Hmptn rq dgwn nxAr Oljw׃ 5.5  Ol-kn lA-jdrkw kHnj dgwn wkl-HbAjm bjt-dgwn Ol-mptn dgwn bAxdwd Od Hjwm HzH׃ s 5.6  wtkbd jd-jHwH Al-HAxdwdjm wjxmm wjk Atm [bOpljm k] (bThrjm q) At-Axdwd wAt-gbwljH׃ 5.7  wjrAw Anxj-Axdwd kj-kn wAmrw lA-jxb Arwn AlHj jxrAl Omnw kj-qxtH jdw Oljnw wOl dgwn AlHjnw׃ 5.8  wjxlhw wjAspw At-kl-srnj plxtjm AljHm wjAmrw mH-nOxH lArwn AlHj jxrAl wjAmrw gt jsb Arwn AlHj jxrAl wjsbw At-Arwn AlHj jxrAl׃ s 5.9  wjHj Ahrj Hsbw Atw wtHj jd-jHwH bOjr mHwmH gdwlH mAd wjk At-Anxj HOjr mqTn wOd-gdwl wjxtrw lHm [Opljm k] (Thrjm׃ q) 5.10  wjxlhw At-Arwn HAlHjm Oqrwn wjHj kbwA Arwn HAlHjm Oqrwn wjzOqw HOqrnjm lAmr Hsbw Alj At-Arwn AlHj jxrAl lHmjtnj wAt-Omj׃ 5.11  wjxlhw wjAspw At-kl-srnj plxtjm wjAmrw xlhw At-Arwn AlHj jxrAl wjxb lmqmw wlA-jmjt Atj wAt-Omj kj-HjtH mHwmt-mwt bkl-HOjr kbdH mAd jd HAlHjm xm׃ 5.12  wHAnxjm Axr lA-mtw Hkw [bOpljm k] (bThrjm q) wtOl xwOt HOjr Hxmjm׃

5.1  Philisthim autem tulerunt arcam Dei et asportaverunt eam a Abenezer in Azotum. 5.2  Tulerunt Philisthim arcam Dei et intulerunt eam in templum Dagon et statuerunt eam iuxta Dagon. 5.3  Cumque surrexissent Azotii altera die, ecce Dagon iacebat pronus in terram ante arcam Domini; et tulerunt Dagon et restituerunt eum in loco suo. 5.4  Rursumque mane die altera consurgentes invenerunt Dagon iacentem super faciem suam in terram coram arca Domini; caput autem Dagon et duae palmae manuum eius abscisae erant super limen: 5.5  porro Dagon truncus solus remanserat in loco suo. Propter hanc causam non calcant sacerdotes Dagon et omnes, qui ingrediuntur templum eius, super limen Dagon in Azoto usque in hodiernum diem. 5.6  Aggravata est autem manus Domini super Azotios, et demolitus est eos et percussit eos tumoribus, Azotum et fines eius. 5.7  Videntes autem viri Azotii huiuscemodi plagam dixerunt: “ Non maneat arca Dei Israel apud nos, quoniam dura est manus eius super nos et super Dagon deum nostrum ”. 5.8  Et mittentes congregaverunt omnes principes Philisthinorum ad se et dixerunt: “ Quid faciemus de arca Dei Israel? ”. Responderuntque: “ In Geth circumducatur arca Dei Israel ”. Et circumduxerunt arcam Dei Israel. 5.9  Postquam autem circumduxerunt eam, facta est manus Domini super civitatem, pavor magnus nimis; et percussit viros urbis a parvo usque ad maiorem, et eruperunt eis tumores. 5.10  Miserunt ergo arcam Dei in Accaron. Cumque venisset arca Dei in Accaron, exclamaverunt Accaronitae dicentes: “ Adduxerunt ad nos arcam Dei Israel, ut interficiat nos et populum nostrum! ”. 5.11  Miserunt itaque et congregaverunt omnes principes Philisthinorum et dixerunt: “ Dimittite arcam Dei Israel, et revertatur in locum suum et non interficiat nos cum populo nostro ”. 5.12  Fiebat enim pavor mortis in tota civitate, et gravissima valde manus Dei. Viri quoque, qui mortui non fuerant, percutiebantur tumoribus, et ascendebat ululatus civitatis in caelum.

6.1  Also war die Lade des HERRN sieben Monate lang im Lande der Philister. 6.2  Und die Philister riefen ihre Priester und Wahrsager und sprachen: Was sollen wir mit der Lade des HERRN machen? Zeiget uns, womit wir sie an ihren Ort senden sollen! 6.3  Sie sprachen: Wollt ihr die Lade des Gottes Israels zurücksenden, so sendet sie nicht leer, sondern ein Schuldopfer sollt ihr ihm entrichten; dann werdet ihr genesen und wird es euch kund werden, warum seine Hand nicht von euch läßt. 6.4  Sie aber sprachen: Welches ist das Schuldopfer, das wir ihm geben sollen? Sie antworteten: Fünf goldene Beulen und fünf goldene Mäuse, nach der Zahl der fünf Fürsten der Philister; denn es ist einerlei Plage über euch alle und über eure Fürsten gekommen. 6.5  So sollt ihr nun Nachbildungen eurer Beulen machen und Nachbildungen eurer Mäuse, die das Land verderbt haben, und sollt dem Gott Israels die Ehre geben; vielleicht wird seine Hand dann leichter werden über euch und eurem Gott und eurem Land. 6.6  Und warum verhärtet ihr euer Herz, wie die Ägypter und der Pharao ihr Herz verhärteten? Ist dem nicht also: da er Macht an ihnen bewies, ließen sie jene ziehen, und so gingen sie hin? 6.7  So nehmet nun einen neuen Wagen und zwei säugende Kühe, auf die niemals ein Joch gekommen ist, und spannet die Kühe an den Wagen und treibet ihre Kälber von ihnen weg nach Hause zurück; 6.8  und nehmet die Lade des HERRN und stellet sie auf den Wagen und tut die goldenen Kleinodien, welche ihr ihm zum Schuldopfer gebet, in ein Kästlein an ihre Seite und sendet sie hin und laßt sie gehen. 6.9  Und sehet wohl zu: geht sie den Weg hinauf, der zu ihrem Gebiet führt, nach Beth-Semes, so hat Er uns all dies große Übel zugefügt; wenn nicht, so wissen wir dann, daß nicht seine Hand uns geschlagen hat, sondern daß es uns zufällig widerfahren ist. 6.10  Die Leute taten also und nahmen zwei säugende Kühe und spannten sie an einen Wagen und behielten ihre Kälber daheim 6.11  und hoben die Lade des HERRN auf den Wagen, dazu das Kästlein mit den goldenen Mäusen und mit den Abbildern ihrer Beulen. 6.12  Da gingen die Kühe auf dem Wege stracks auf Beth-Semes zu; einträchtig liefen sie und brüllten und wichen nicht, weder zur Rechten noch zur Linken. Und die Fürsten der Philister gingen ihnen nach bis an die Grenze von Beth-Semes. 6.13  Die Bethsemiten aber schnitten eben den Weizen im Tale. Als sie nun ihre Augen erhoben, sahen sie die Lade und freuten sich, dieselbe zu sehen. 6.14  Der Wagen aber kam auf den Acker Josuas, des Bethsemiten, und stand daselbst still. Und es war ein großer Stein daselbst; und sie spalteten das Holz vom Wagen und brachten die Kühe dem HERRN zum Brandopfer dar. 6.15  Die Leviten aber hoben die Lade des HERRN herab und das Kästlein, das dabei war, worin sich die goldenen Kleinodien befanden, und setzten sie auf den großen Stein. An demselben Tag opferten die Leute zu Beth-Semes dem HERRN Brandopfer und Schlachtopfer. 6.16  Als aber die fünf Fürsten der Philister das gesehen hatten, kehrten sie am gleichen Tag wieder nach Ekron zurück. 6.17  Das sind aber die goldenen Beulen, welche die Philister dem HERRN zum Schuldopfer gaben: für Asdod eine, für Gaza eine, für Askalon eine, für Gat eine, für Ekron eine. 6.18  Und goldene Mäuse nach der Zahl aller Städte der Philister unter den fünf Fürsten, sowohl der befestigten Städte als auch der Dörfer des flachen Landes. Und Zeuge ist der große Stein, worauf sie die Lade des HERRN niederließen; er ist auf dem Acker Josuas, des Bethsemiten, bis auf diesen Tag. 6.19  Und Er schlug die Bethsemiten, weil sie in die Lade des HERRN geschaut hatten; er schlug nämlich von dem Volk siebzig Mann, und fünfzigtausend Mann. Da trug das Volk Leid, weil der HERR das Volk mit einem so großen Schlag heimgesucht hatte. 6.20  Und die Leute zu Beth-Semes sprachen: Wer kann bestehen vor dem HERRN, diesem heiligen Gott? Und zu wem soll er von uns wegziehen? 6.21  Und sie sandten Boten zu den Bürgern von Kirjat-Jearim und ließen ihnen sagen: Die Philister haben die Lade des HERRN wiedergebracht; kommt herab und holt sie zu euch hinauf!

6.1  καὶ ἦν ἡ κιβωτὸς ἐν ἀγρῷ τῶν ἀλλοφύλων ἑπτὰ μῆνας καὶ ἐξέζεσεν ἡ γῆ αὐτῶν μύας 6.2  καὶ καλοῦσιν ἀλλόφυλοι τοὺς ἱερεῖς καὶ τοὺς μάντεις καὶ τοὺς ἐπαοιδοὺς αὐτῶν λέγοντες τί ποιήσωμεν τῇ κιβωτῷ κυρίου γνωρίσατε ἡμῖν ἐν τίνι ἀποστελοῦμεν αὐτὴν εἰς τὸν τόπον αὐτῆς 6.3  καὶ εἶπαν εἰ ἐξαπεστέλλετε ὑμεῖς τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου θεοῦ ισραηλ μὴ δὴ ἐξαποστείλητε αὐτὴν κενήν ἀλλὰ ἀποδιδόντες ἀπόδοτε αὐτῇ τῆς βασάνου καὶ τότε ἰαθήσεσθε καὶ ἐξιλασθήσεται ὑμῖν μὴ οὐκ ἀποστῇ ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἀφ' ὑμῶν 6.4  καὶ λέγουσιν τί τὸ τῆς βασάνου ἀποδώσομεν αὐτῇ καὶ εἶπαν κατ' ἀριθμὸν τῶν σατραπῶν τῶν ἀλλοφύλων πέντε ἕδρας χρυσᾶς ὅτι πταῖσμα ἓν ὑμῖν καὶ τοῖς ἄρχουσιν ὑμῶν καὶ τῷ λαῷ 6.5  καὶ μῦς χρυσοῦς ὁμοίωμα τῶν μυῶν ὑμῶν τῶν διαφθειρόντων τὴν γῆν καὶ δώσετε τῷ κυρίῳ δόξαν ὅπως κουφίσῃ τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἀφ' ὑμῶν καὶ ἀπὸ τῶν θεῶν ὑμῶν καὶ ἀπὸ τῆς γῆς ὑμῶν 6.6  καὶ ἵνα τί βαρύνετε τὰς καρδίας ὑμῶν ὡς ἐβάρυνεν αἴγυπτος καὶ φαραω τὴν καρδίαν αὐτῶν οὐχὶ ὅτε ἐνέπαιξεν αὐτοῖς ἐξαπέστειλαν αὐτούς καὶ ἀπῆλθον 6.7  καὶ νῦν λάβετε καὶ ποιήσατε ἅμαξαν καινὴν καὶ δύο βόας πρωτοτοκούσας ἄνευ τῶν τέκνων καὶ ζεύξατε τὰς βόας ἐν τῇ ἁμάξῃ καὶ ἀπαγάγετε τὰ τέκνα ἀπὸ ὄπισθεν αὐτῶν εἰς οἶκον 6.8  καὶ λήμψεσθε τὴν κιβωτὸν καὶ θήσετε αὐτὴν ἐπὶ τὴν ἅμαξαν καὶ τὰ σκεύη τὰ χρυσᾶ ἀποδώσετε αὐτῇ τῆς βασάνου καὶ θήσετε ἐν θέματι βερσεχθαν ἐκ μέρους αὐτῆς καὶ ἐξαποστελεῖτε αὐτὴν καὶ ἀπελάσατε αὐτήν καὶ ἀπελεύσεται 6.9  καὶ ὄψεσθε εἰ εἰς ὁδὸν ὁρίων αὐτῆς πορεύσεται κατὰ βαιθσαμυς αὐτὸς πεποίηκεν ἡμῖν τὴν κακίαν ταύτην τὴν μεγάλην καὶ ἐὰν μή καὶ γνωσόμεθα ὅτι οὐ χεὶρ αὐτοῦ ἧπται ἡμῶν ἀλλὰ σύμπτωμα τοῦτο γέγονεν ἡμῖν 6.10  καὶ ἐποίησαν οἱ ἀλλόφυλοι οὕτως καὶ ἔλαβον δύο βόας πρωτοτοκούσας καὶ ἔζευξαν αὐτὰς ἐν τῇ ἁμάξῃ καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν ἀπεκώλυσαν εἰς οἶκον 6.11  καὶ ἔθεντο τὴν κιβωτὸν ἐπὶ τὴν ἅμαξαν καὶ τὸ θέμα εργαβ καὶ τοὺς μῦς τοὺς χρυσοῦς 6.12  καὶ κατεύθυναν αἱ βόες ἐν τῇ ὁδῷ εἰς ὁδὸν βαιθσαμυς ἐν τρίβῳ ἑνὶ ἐπορεύοντο καὶ ἐκοπίων καὶ οὐ μεθίσταντο δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερά καὶ οἱ σατράπαι τῶν ἀλλοφύλων ἐπορεύοντο ὀπίσω αὐτῆς ἕως ὁρίων βαιθσαμυς 6.13  καὶ οἱ ἐν βαιθσαμυς ἐθέριζον θερισμὸν πυρῶν ἐν κοιλάδι καὶ ἦραν ὀφθαλμοὺς αὐτῶν καὶ εἶδον κιβωτὸν κυρίου καὶ ηὐφράνθησαν εἰς ἀπάντησιν αὐτῆς 6.14  καὶ ἡ ἅμαξα εἰσῆλθεν εἰς ἀγρὸν ωσηε τὸν ἐν βαιθσαμυς καὶ ἔστησαν ἐκεῖ παρ' αὐτῇ λίθον μέγαν καὶ σχίζουσιν τὰ ξύλα τῆς ἁμάξης καὶ τὰς βόας ἀνήνεγκαν εἰς ὁλοκαύτωσιν τῷ κυρίῳ 6.15  καὶ οἱ λευῖται ἀνήνεγκαν τὴν κιβωτὸν τοῦ κυρίου καὶ τὸ θέμα εργαβ μετ' αὐτῆς καὶ τὰ ἐπ' αὐτῆς σκεύη τὰ χρυσᾶ καὶ ἔθεντο ἐπὶ τοῦ λίθου τοῦ μεγάλου καὶ οἱ ἄνδρες βαιθσαμυς ἀνήνεγκαν ὁλοκαυτώσεις καὶ θυσίας ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τῷ κυρίῳ 6.16  καὶ οἱ πέντε σατράπαι τῶν ἀλλοφύλων ἑώρων καὶ ἀνέστρεψαν εἰς ἀσκαλῶνα τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 6.17  καὶ αὗται αἱ ἕδραι αἱ χρυσαῖ ἃς ἀπέδωκαν οἱ ἀλλόφυλοι τῆς βασάνου τῷ κυρίῳ τῆς ἀζώτου μίαν τῆς γάζης μίαν τῆς ἀσκαλῶνος μίαν τῆς γεθ μίαν τῆς ακκαρων μίαν 6.18  καὶ μῦς οἱ χρυσοῖ κατ' ἀριθμὸν πασῶν πόλεων τῶν ἀλλοφύλων τῶν πέντε σατραπῶν ἐκ πόλεως ἐστερεωμένης καὶ ἕως κώμης τοῦ φερεζαίου καὶ ἕως λίθου τοῦ μεγάλου οὗ ἐπέθηκαν ἐπ' αὐτοῦ τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου τοῦ ἐν ἀγρῷ ωσηε τοῦ βαιθσαμυσίτου 6.19  καὶ οὐκ ἠσμένισαν οἱ υἱοὶ ιεχονιου ἐν τοῖς ἀνδράσιν βαιθσαμυς ὅτι εἶδαν κιβωτὸν κυρίου καὶ ἐπάταξεν ἐν αὐτοῖς ἑβδομήκοντα ἄνδρας καὶ πεντήκοντα χιλιάδας ἀνδρῶν καὶ ἐπένθησεν ὁ λαός ὅτι ἐπάταξεν κύριος ἐν τῷ λαῷ πληγὴν μεγάλην σφόδρα 6.20  καὶ εἶπαν οἱ ἄνδρες οἱ ἐκ βαιθσαμυς τίς δυνήσεται διελθεῖν ἐνώπιον κυρίου τοῦ ἁγίου τούτου καὶ πρὸς τίνα ἀναβήσεται κιβωτὸς κυρίου ἀφ' ἡμῶν 6.21  καὶ ἀποστέλλουσιν ἀγγέλους πρὸς τοὺς κατοικοῦντας καριαθιαριμ λέγοντες ἀπεστρόφασιν ἀλλόφυλοι τὴν κιβωτὸν κυρίου κατάβητε καὶ ἀναγάγετε αὐτὴν πρὸς ἑαυτούς

6.1  kai ehn eh kibohtos en agroh tohn allophylohn epta mehnas kai exezesen eh geh aytohn myas 6.2  kai kaloysin allophyloi toys iereis kai toys manteis kai toys epaoidoys aytohn legontes ti poiehsohmen teh kibohtoh kyrioy gnohrisate ehmin en tini aposteloymen aytehn eis ton topon aytehs 6.3  kai eipan ei exapestellete ymeis tehn kibohton diathehkehs kyrioy theoy israehl meh deh exaposteilehte aytehn kenehn alla apodidontes apodote ayteh tehs basanoy kai tote iathehsesthe kai exilasthehsetai ymin meh oyk aposteh eh cheir aytoy aph' ymohn 6.4  kai legoysin ti to tehs basanoy apodohsomen ayteh kai eipan kat' arithmon tohn satrapohn tohn allophylohn pente edras chrysas oti ptaisma en ymin kai tois archoysin ymohn kai toh laoh 6.5  kai mys chrysoys omoiohma tohn myohn ymohn tohn diaphtheirontohn tehn gehn kai dohsete toh kyrioh doxan opohs koyphiseh tehn cheira aytoy aph' ymohn kai apo tohn theohn ymohn kai apo tehs gehs ymohn 6.6  kai ina ti barynete tas kardias ymohn ohs ebarynen aigyptos kai pharaoh tehn kardian aytohn oychi ote enepaixen aytois exapesteilan aytoys kai apehlthon 6.7  kai nyn labete kai poiehsate amaxan kainehn kai dyo boas prohtotokoysas aney tohn teknohn kai zeyxate tas boas en teh amaxeh kai apagagete ta tekna apo opisthen aytohn eis oikon 6.8  kai lehmpsesthe tehn kibohton kai thehsete aytehn epi tehn amaxan kai ta skeyeh ta chrysa apodohsete ayteh tehs basanoy kai thehsete en themati bersechthan ek meroys aytehs kai exaposteleite aytehn kai apelasate aytehn kai apeleysetai 6.9  kai opsesthe ei eis odon oriohn aytehs poreysetai kata baithsamys aytos pepoiehken ehmin tehn kakian taytehn tehn megalehn kai ean meh kai gnohsometha oti oy cheir aytoy ehptai ehmohn alla symptohma toyto gegonen ehmin 6.10  kai epoiehsan oi allophyloi oytohs kai elabon dyo boas prohtotokoysas kai ezeyxan aytas en teh amaxeh kai ta tekna aytohn apekohlysan eis oikon 6.11  kai ethento tehn kibohton epi tehn amaxan kai to thema ergab kai toys mys toys chrysoys 6.12  kai kateythynan ai boes en teh odoh eis odon baithsamys en triboh eni eporeyonto kai ekopiohn kai oy methistanto dexia oyde aristera kai oi satrapai tohn allophylohn eporeyonto opisoh aytehs eohs oriohn baithsamys 6.13  kai oi en baithsamys etherizon therismon pyrohn en koiladi kai ehran ophthalmoys aytohn kai eidon kibohton kyrioy kai ehyphranthehsan eis apantehsin aytehs 6.14  kai eh amaxa eisehlthen eis agron ohsehe ton en baithsamys kai estehsan ekei par' ayteh lithon megan kai schizoysin ta xyla tehs amaxehs kai tas boas anehnegkan eis olokaytohsin toh kyrioh 6.15  kai oi leyitai anehnegkan tehn kibohton toy kyrioy kai to thema ergab met' aytehs kai ta ep' aytehs skeyeh ta chrysa kai ethento epi toy lithoy toy megaloy kai oi andres baithsamys anehnegkan olokaytohseis kai thysias en teh ehmera ekeineh toh kyrioh 6.16  kai oi pente satrapai tohn allophylohn eohrohn kai anestrepsan eis askalohna teh ehmera ekeineh 6.17  kai aytai ai edrai ai chrysai as apedohkan oi allophyloi tehs basanoy toh kyrioh tehs azohtoy mian tehs gazehs mian tehs askalohnos mian tehs geth mian tehs akkarohn mian 6.18  kai mys oi chrysoi kat' arithmon pasohn poleohn tohn allophylohn tohn pente satrapohn ek poleohs estereohmenehs kai eohs kohmehs toy pherezaioy kai eohs lithoy toy megaloy oy epethehkan ep' aytoy tehn kibohton diathehkehs kyrioy toy en agroh ohsehe toy baithsamysitoy 6.19  kai oyk ehsmenisan oi yioi iechonioy en tois andrasin baithsamys oti eidan kibohton kyrioy kai epataxen en aytois ebdomehkonta andras kai pentehkonta chiliadas androhn kai epenthehsen o laos oti epataxen kyrios en toh laoh plehgehn megalehn sphodra 6.20  kai eipan oi andres oi ek baithsamys tis dynehsetai dielthein enohpion kyrioy toy agioy toytoy kai pros tina anabehsetai kibohtos kyrioy aph' ehmohn 6.21  kai apostelloysin aggeloys pros toys katoikoyntas kariathiarim legontes apestrophasin allophyloi tehn kibohton kyrioy katabehte kai anagagete aytehn pros eaytoys

6.1  וַיְהִי אֲרֹון־יְהוָה בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים׃ 6.2  וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲרֹון יְהוָה הֹודִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקֹומֹו׃ 6.3  וַיֹּאמְרוּ אִם־מְשַׁלְּחִים אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל־תְּשַׁלְּחוּ אֹתֹו רֵיקָם כִּי־הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לֹו אָשָׁם אָז תֵּרָפְאוּ וְנֹודַע לָכֶם לָמָּה לֹא־תָסוּר יָדֹו מִכֶּם׃ 6.4  וַיֹּאמְרוּ מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לֹו וַיֹּאמְרוּ מִסְפַּר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים חֲמִשָּׁה [עָפְלֵי כ] (טְחֹרֵי ק) זָהָב וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב כִּי־מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם וּלְסַרְנֵיכֶם׃ 6.5  וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי [עָפְלֵיכֶם כ] (טְחֹרֵיכֶם ק) וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת־הָאָרֶץ וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבֹוד אוּלַי יָקֵל אֶת־יָדֹו מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעַל אֱלֹהֵיכֶם וּמֵעַל אַרְצְכֶם׃ 6.6  וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת־לְבַבְכֶם כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת־לִבָּם הֲלֹוא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ׃ 6.7  וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרֹות עָלֹות אֲשֶׁר לֹא־עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת־הַפָּרֹות בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה׃ 6.8  וּלְקַחְתֶּם אֶת־אֲרֹון יְהוָה וּנְתַתֶּם אֹתֹו אֶל־הָעֲגָלָה וְאֵת ׀ כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לֹו אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדֹּו וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתֹו וְהָלָךְ׃ 6.9  וּרְאִיתֶם אִם־דֶּרֶךְ גְּבוּלֹו יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת־הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת וְאִם־לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדֹו נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ׃ 6.10  וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרֹות עָלֹות וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת־בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת׃ 6.11  וַיָּשִׂמוּ אֶת־אֲרֹון יְהוָה אֶל־הָעֲגָלָה וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם׃ 6.12  וַיִשַּׁרְנָה הַפָּרֹות בַּדֶּרֶךְ עַל־דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעֹו וְלֹא־סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד־גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ׃ 6.13  וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר־חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת־עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת־הָאָרֹון וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאֹות׃ 6.14  וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל־שְׂדֵה יְהֹושֻׁעַ בֵּית־הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדֹולָה וַיְבַקְּעוּ אֶת־עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת־הַפָּרֹות הֶעֱלוּ עֹלָה לַיהוָה׃ ס 6.15  וְהַלְוִיִּם הֹורִידוּ ׀ אֶת־אֲרֹון יְהוָה וְאֶת־הָאַרְגַּז אֲשֶׁר־אִתֹּו אֲשֶׁר־בֹּו כְלֵי־זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל־הָאֶבֶן הַגְּדֹולָה וְאַנְשֵׁי בֵית־שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלֹות וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיֹּום הַהוּא לַיהוָה׃ 6.16  וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי־פְלִשְׁתִּים רָאוּ וַיָּשֻׁבוּ עֶקְרֹון בַּיֹּום הַהוּא׃ ס 6.17  וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לַיהוָה לְאַשְׁדֹּוד אֶחָד לְעַזָּה אֶחָד לְאַשְׁקְלֹון אֶחָד לְגַת אֶחָד לְעֶקְרֹון אֶחָד׃ ס 6.18  וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל־עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד ׀ אָבֵל הַגְּדֹולָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרֹון יְהוָה עַד הַיֹּום הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהֹושֻׁעַ בֵּית־הַשִּׁמְשִׁי׃ 6.19  וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית־שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרֹון יְהוָה וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי־הִכָּה יְהוָה בָּעָם מַכָּה גְדֹולָה ׃ 6.20  וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית־שֶׁמֶשׁ מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה הָאֱלֹהִים הַקָּדֹושׁ הַזֶּה וְאֶל־מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ׃ ס 6.21  וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל־יֹושְׁבֵי קִרְיַת־יְעָרִים לֵאמֹר הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־אֲרֹון יְהוָה רְדוּ הַעֲלוּ אֹתֹו אֲלֵיכֶם׃

6.1  wajHij Aarown-jHwaaH bixdeH plixxtijm xxibOaaH haadaaxxijm׃ 6.2  wajiqrAw plixxtijm lakoHanijm wlaqosmijm leAmor maH-naOaxaeH laAarown jHwaaH HowdiOunw bamaeH nxxalhaenw limqowmow׃ 6.3  wajoAmrw Aim-mxxalhijm Aaet-Aarown AaeloHej jixraaAel Aal-txxalhw Aotow rejqaam kij-Haaxxeb taaxxijbw low Aaaxxaam Aaaz teraapAw wnowdaO laakaem laamaaH loA-taaswr jaadow mikaem׃ 6.4  wajoAmrw maaH HaaAaaxxaam Aaxxaer naaxxijb low wajoAmrw mispar sarnej plixxtijm hamixxaaH [Oaaplej k] (Thorej q) zaaHaab wahamixxaaH Oakbrej zaaHaab kij-magepaaH Aahat lkulaam wlsarnejkaem׃ 6.5  waOaxijtaem calmej [Oaaplejkaem k] (Thorejkaem q) wcalmej Oakbrejkaem Hamaxxhijtim Aaet-HaaAaaraec wntataem leAloHej jixraaAel kaabowd Awlaj jaaqel Aaet-jaadow meOalejkaem wmeOal AaeloHejkaem wmeOal Aarckaem׃ 6.6  wlaamaaH tkabdw Aaet-lbabkaem kaAaxxaer kibdw micrajim wparOoH Aaet-libaam HalowA kaAaxxaer HitOalel baaHaem wajxxalhwm wajelekw׃ 6.7  wOataaH qhw waOaxw OagaalaaH hadaaxxaaH Aaehaat wxxtej paarowt Oaalowt Aaxxaer loA-OaalaaH OalejHaem Ool waAasartaem Aaet-Hapaarowt baaOagaalaaH waHaxxejbotaem bnejHaem meAaharejHaem HabaajtaaH׃ 6.8  wlqahtaem Aaet-Aarown jHwaaH wntataem Aotow Aael-HaaOagaalaaH wAet klej HazaaHaab Aaxxaer Haxxebotaem low Aaaxxaam taaxijmw baaAargaz micidow wxxilahtaem Aotow wHaalaak׃ 6.9  wrAijtaem Aim-daeraek gbwlow jaOalaeH bejt xxaemaexx HwA OaaxaaH laanw Aaet-HaaraaOaaH HagdowlaaH HazoAt wAim-loA wjaadaOnw kij loA jaadow naagOaaH baanw miqraeH HwA HaajaaH laanw׃ 6.10  wajaOaxw HaaAanaaxxijm ken wajiqhw xxtej paarowt Oaalowt wajaAasrwm baaOagaalaaH wAaet-bnejHaem kaalw babaajit׃ 6.11  wajaaximw Aaet-Aarown jHwaaH Aael-HaaOagaalaaH wAet HaaAargaz wAet Oakbrej HazaaHaab wAet calmej ThorejHaem׃ 6.12  wajixxarnaaH Hapaarowt badaeraek Oal-daeraek bejt xxaemaexx bimsilaaH Aahat Haalkw Haalok wgaaOow wloA-saarw jaamijn wxmoAwl wsarnej plixxtijm Holkijm AaharejHaem Oad-gbwl bejt xxaamaexx׃ 6.13  wbejt xxaemaexx qocrijm qcijr-hiTijm baaOemaeq wajixAw Aaet-OejnejHaem wajirAw Aaet-HaaAaarown wajixmhw lirAowt׃ 6.14  wHaaOagaalaaH baaAaaH Aael-xdeH jHowxxuOa bejt-Haxximxxij wataOamod xxaam wxxaam Aaebaen gdowlaaH wajbaqOw Aaet-Oacej HaaOagaalaaH wAaet-Hapaarowt HaeOaelw OolaaH lajHwaaH׃ s 6.15  wHalwijim Howrijdw Aaet-Aarown jHwaaH wAaet-HaaAargaz Aaxxaer-Aitow Aaxxaer-bow klej-zaaHaab wajaaximw Aael-HaaAaebaen HagdowlaaH wAanxxej bejt-xxaemaexx HaeOaelw Oolowt wajizbhw zbaahijm bajowm HaHwA lajHwaaH׃ 6.16  wahamixxaaH sarnej-plixxtijm raaAw wajaaxxubw Oaeqrown bajowm HaHwA׃ s 6.17  wAelaeH Thorej HazaaHaab Aaxxaer Hexxijbw plixxtijm Aaaxxaam lajHwaaH lAaxxdowd Aaehaad lOazaaH Aaehaad lAaxxqlown Aaehaad lgat Aaehaad lOaeqrown Aaehaad׃ s 6.18  wOakbrej HazaaHaab mispar kaal-Oaarej plixxtijm lahamexxaet Hasraanijm meOijr mibcaar wOad kopaer Hapraazij wOad Aaabel HagdowlaaH Aaxxaer Hinijhw OaalaejHaa Aet Aarown jHwaaH Oad Hajowm HazaeH bixdeH jHowxxuOa bejt-Haxximxxij׃ 6.19  wajak bAanxxej bejt-xxaemaexx kij raaAw baAarown jHwaaH wajak baaOaam xxibOijm Aijxx hamixxijm Aaelaep Aijxx wajitAablw HaaOaam kij-HikaaH jHwaaH baaOaam makaaH gdowlaaH ׃ 6.20  wajoAmrw Aanxxej bejt-xxaemaexx mij jwkal laOamod lipnej jHwaaH HaaAaeloHijm Haqaadowxx HazaeH wAael-mij jaOalaeH meOaalejnw׃ s 6.21  wajixxlhw malAaakijm Aael-jowxxbej qirjat-jOaarijm leAmor Hexxibw plixxtijm Aaet-Aarown jHwaaH rdw HaOalw Aotow Aalejkaem׃

6.1  ויהי ארון־יהוה בשדה פלשתים שבעה חדשים׃ 6.2  ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה־נעשה לארון יהוה הודענו במה נשלחנו למקומו׃ 6.3  ויאמרו אם־משלחים את־ארון אלהי ישראל אל־תשלחו אתו ריקם כי־השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא־תסור ידו מכם׃ 6.4  ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה [עפלי כ] (טחרי ק) זהב וחמשה עכברי זהב כי־מגפה אחת לכלם ולסרניכם׃ 6.5  ועשיתם צלמי [עפליכם כ] (טחריכם ק) וצלמי עכבריכם המשחיתם את־הארץ ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את־ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם׃ 6.6  ולמה תכבדו את־לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את־לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו׃ 6.7  ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא־עלה עליהם על ואסרתם את־הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה׃ 6.8  ולקחתם את־ארון יהוה ונתתם אתו אל־העגלה ואת ׀ כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך׃ 6.9  וראיתם אם־דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את־הרעה הגדולה הזאת ואם־לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו׃ 6.10  ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת־בניהם כלו בבית׃ 6.11  וישמו את־ארון יהוה אל־העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם׃ 6.12  וישרנה הפרות בדרך על־דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא־סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד־גבול בית שמש׃ 6.13  ובית שמש קצרים קציר־חטים בעמק וישאו את־עיניהם ויראו את־הארון וישמחו לראות׃ 6.14  והעגלה באה אל־שדה יהושע בית־השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את־עצי העגלה ואת־הפרות העלו עלה ליהוה׃ ס 6.15  והלוים הורידו ׀ את־ארון יהוה ואת־הארגז אשר־אתו אשר־בו כלי־זהב וישמו אל־האבן הגדולה ואנשי בית־שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא ליהוה׃ 6.16  וחמשה סרני־פלשתים ראו וישבו עקרון ביום ההוא׃ ס 6.17  ואלה טחרי הזהב אשר השיבו פלשתים אשם ליהוה לאשדוד אחד לעזה אחד לאשקלון אחד לגת אחד לעקרון אחד׃ ס 6.18  ועכברי הזהב מספר כל־ערי פלשתים לחמשת הסרנים מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד ׀ אבל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון יהוה עד היום הזה בשדה יהושע בית־השמשי׃ 6.19  ויך באנשי בית־שמש כי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי־הכה יהוה בעם מכה גדולה ׃ 6.20  ויאמרו אנשי בית־שמש מי יוכל לעמד לפני יהוה האלהים הקדוש הזה ואל־מי יעלה מעלינו׃ ס 6.21  וישלחו מלאכים אל־יושבי קרית־יערים לאמר השבו פלשתים את־ארון יהוה רדו העלו אתו אליכם׃

6.1  wjHj Arwn-jHwH bxdH plxtjm xbOH hdxjm׃ 6.2  wjqrAw plxtjm lkHnjm wlqsmjm lAmr mH-nOxH lArwn jHwH HwdOnw bmH nxlhnw lmqwmw׃ 6.3  wjAmrw Am-mxlhjm At-Arwn AlHj jxrAl Al-txlhw Atw rjqm kj-Hxb txjbw lw Axm Az trpAw wnwdO lkm lmH lA-tswr jdw mkm׃ 6.4  wjAmrw mH HAxm Axr nxjb lw wjAmrw mspr srnj plxtjm hmxH [Oplj k] (Thrj q) zHb whmxH Okbrj zHb kj-mgpH Aht lklm wlsrnjkm׃ 6.5  wOxjtm clmj [Opljkm k] (Thrjkm q) wclmj Okbrjkm Hmxhjtm At-HArc wnttm lAlHj jxrAl kbwd Awlj jql At-jdw mOljkm wmOl AlHjkm wmOl Arckm׃ 6.6  wlmH tkbdw At-lbbkm kAxr kbdw mcrjm wprOH At-lbm HlwA kAxr HtOll bHm wjxlhwm wjlkw׃ 6.7  wOtH qhw wOxw OglH hdxH Aht wxtj prwt Olwt Axr lA-OlH OljHm Ol wAsrtm At-Hprwt bOglH wHxjbtm bnjHm mAhrjHm HbjtH׃ 6.8  wlqhtm At-Arwn jHwH wnttm Atw Al-HOglH wAt klj HzHb Axr Hxbtm lw Axm txjmw bArgz mcdw wxlhtm Atw wHlk׃ 6.9  wrAjtm Am-drk gbwlw jOlH bjt xmx HwA OxH lnw At-HrOH HgdwlH HzAt wAm-lA wjdOnw kj lA jdw ngOH bnw mqrH HwA HjH lnw׃ 6.10  wjOxw HAnxjm kn wjqhw xtj prwt Olwt wjAsrwm bOglH wAt-bnjHm klw bbjt׃ 6.11  wjxmw At-Arwn jHwH Al-HOglH wAt HArgz wAt Okbrj HzHb wAt clmj ThrjHm׃ 6.12  wjxrnH Hprwt bdrk Ol-drk bjt xmx bmslH Aht Hlkw Hlk wgOw wlA-srw jmjn wxmAwl wsrnj plxtjm Hlkjm AhrjHm Od-gbwl bjt xmx׃ 6.13  wbjt xmx qcrjm qcjr-hTjm bOmq wjxAw At-OjnjHm wjrAw At-HArwn wjxmhw lrAwt׃ 6.14  wHOglH bAH Al-xdH jHwxO bjt-Hxmxj wtOmd xm wxm Abn gdwlH wjbqOw At-Ocj HOglH wAt-Hprwt HOlw OlH ljHwH׃ s 6.15  wHlwjm Hwrjdw At-Arwn jHwH wAt-HArgz Axr-Atw Axr-bw klj-zHb wjxmw Al-HAbn HgdwlH wAnxj bjt-xmx HOlw Olwt wjzbhw zbhjm bjwm HHwA ljHwH׃ 6.16  whmxH srnj-plxtjm rAw wjxbw Oqrwn bjwm HHwA׃ s 6.17  wAlH Thrj HzHb Axr Hxjbw plxtjm Axm ljHwH lAxdwd Ahd lOzH Ahd lAxqlwn Ahd lgt Ahd lOqrwn Ahd׃ s 6.18  wOkbrj HzHb mspr kl-Orj plxtjm lhmxt Hsrnjm mOjr mbcr wOd kpr Hprzj wOd Abl HgdwlH Axr Hnjhw OljH At Arwn jHwH Od Hjwm HzH bxdH jHwxO bjt-Hxmxj׃ 6.19  wjk bAnxj bjt-xmx kj rAw bArwn jHwH wjk bOm xbOjm Ajx hmxjm Alp Ajx wjtAblw HOm kj-HkH jHwH bOm mkH gdwlH ׃ 6.20  wjAmrw Anxj bjt-xmx mj jwkl lOmd lpnj jHwH HAlHjm Hqdwx HzH wAl-mj jOlH mOljnw׃ s 6.21  wjxlhw mlAkjm Al-jwxbj qrjt-jOrjm lAmr Hxbw plxtjm At-Arwn jHwH rdw HOlw Atw Aljkm׃

6.1  Fuit ergo arca Domini in regio ne Philisthinorum septem mensi bus; 6.2  et vocaverunt Philisthim sacerdotes et divinos dicentes: “ Quid faciemus de arca Domini? Indicate nobis quomodo remittemus eam in locum suum ”. Qui dixerunt: 6.3  “ Si remittitis arcam Dei Israel, nolite dimittere eam vacuam, sed, quod debetis, reddite ei pro peccato, et tunc curabimini; scietis quare non recedat manus eius a vobis ”. 6.4  Qui dixerunt: “ Quid est quod pro delicto reddere debeamus ei? ”. Responderuntque illi: 6.5  “ Iuxta numerum principum Philisthinorum quinque tumores aureos facietis et quinque mures aureos, quia plaga una fuit omnibus vobis et principibus vestris. Facietisque similitudines tumorum vestrorum et similitudines murium, qui demoliti sunt terram, et dabitis Deo Israel gloriam, si forte relevet manum suam a vobis et a diis vestris et a terra vestra. 6.6  Quare gravatis corda vestra, sicut aggravavit Aegyptus et pharao cor suum? Nonne, postquam percussit eos, tunc dimiserunt eos, et abierunt? 6.7  Nunc ergo arripite et facite plaustrum novum unum et duas vaccas fetas, quibus non est impositum iugum, iungite in plaustro; et recludite vitulos earum domi. 6.8  Tolletisque arcam Domini et ponetis in plaustro; et similitudines aureas, quas exsolvistis ei pro delicto, ponetis in capsella ad latus eius et dimittite eam, ut vadat, 6.9  et aspicietis. Et siquidem per viam finium suorum ascenderit contra Bethsames, ipse fecit nobis hoc malum grande; sin autem minime, sciemus quia nequaquam manus eius tetigit nos, sed casu accidit ”. 6.10  Fecerunt ergo illi hoc modo et tollentes duas vaccas, quae lactabant vitulos, iunxerunt ad plaustrum vitulosque earum concluserunt domi; 6.11  et posuerunt arcam Dei super plaustrum et capsellam, quae habebat mures aureos et similitudines tumorum. 6.12  Ibant autem in directum vaccae per viam, quae ducit Bethsames, et itinere uno gradiebantur pergentes et mugientes et non declinabant neque ad dextram neque ad sinistram. Sed et principes Philisthim sequebantur usque ad terminos Bethsames. 6.13  Porro Bethsamitae metebant triticum in valle; et elevantes oculos viderunt arcam et gavisi sunt, cum vidissent. 6.14  Et plaustrum venit in agrum Iosue Bethsamitae et stetit ibi. Erat autem ibi lapis magnus; et conciderunt ligna plaustri vaccasque imposuerunt super ea holocaustum Domino. 6.15  Levitae autem deposuerunt arcam Dei et capsellam, quae erat iuxta eam, in qua erant similitudines aureae; et posuerunt super lapidem grandem. Viri autem Bethsamitae obtulerunt holocausta et immolaverunt victimas in die illa Domino. 6.16  Et quinque principes Philisthinorum viderunt et reversi sunt in Accaron in die illa. 6.17  Hi sunt autem tumores aurei, quos reddiderunt Philisthim pro delicto Domino: Azotus unum, Gaza unum, Ascalon unum, Geth unum, Accaron unum; 6.18  et mures aureos secundum numerum urbium Philisthim quinque principum, ab urbe murata usque ad villam, quae erat absque muro; et lapis ille magnus, super quem posuerunt arcam Domini, testis est usque in hunc diem in agro Iosue Bethsamitis. 6.19  Filii autem Iechoniae non sunt gavisi super viros Bethsamites quia viderant arcam Domini; et percussit Dominus de populo septuaginta viros. Luxitque populus eo quod Dominus percussisset plebem plaga magna; 6.20  et dixerunt viri Bethsamitae: “ Quis poterit stare in conspectu Domini, Dei sancti huius? Et ad quem ascendet a nobis? ”. 6.21  Miseruntque nuntios ad habitatores Cariathiarim dicentes: “ Reduxerunt Philisthim arcam Domini. Descendite et ducite eam sursum ad vos ”.

7.1  Also kamen die Leute von Kirjat-Jearim und holten die Lade des HERRN hinauf und brachten sie in das Haus Abinadabs auf dem Hügel, und sie weihten seinen Sohn Eleasar, die Lade des HERRN zu hüten. 7.2  Und von dem Tag an, da die Lade zu Kirjat-Jearim weilte, verging eine lange Zeit, bis zwanzig Jahre um waren; und das ganze Haus Israel jammerte dem HERRN nach. 7.3  Samuel aber redete mit ganz Israel und sprach: Wollt ihr von ganzem Herzen zu dem HERRN zurückkehren, so tut die fremden Götter und Astarten aus eurer Mitte und richtet eure Herzen zu dem HERRN und dient ihm allein, so wird er euch aus der Hand der Philister erretten. 7.4  Da taten die Kinder Israel die Baale und die Astarten von sich und dienten dem HERRN allein. 7.5  Samuel aber sprach: Versammelt ganz Israel gen Mizpa, so will ich für euch zum HERRN beten! 7.6  Da kamen sie zusammen gen Mizpa und schöpften Wasser und gossen es aus vor dem HERRN und fasteten am selben Tag und sprachen daselbst: Wir haben gegen den HERRN gesündigt! Also richtete Samuel die Kinder Israel zu Mizpa. 7.7  Als aber die Philister hörten, daß die Kinder Israel gen Mizpa zusammengekommen waren, zogen die Fürsten der Philister hinauf wider Israel. Als die Kinder Israel solches hörten, fürchteten sie sich vor den Philistern. 7.8  Und die Kinder Israel sprachen zu Samuel: Laß nicht ab, für uns zu dem HERRN, unserm Gott, zu schreien, daß er uns aus der Hand der Philister errette! 7.9  Und Samuel nahm ein Milchlamm und opferte es dem HERRN für Israel, und der HERR erhörte ihn. 7.10  Und während Samuel das Brandopfer darbrachte, näherten sich die Philister zum Streit wider Israel; aber an demselben Tage donnerte der HERR mit gewaltiger Stimme wider die Philister und verwirrte sie, so daß sie vor Israel geschlagen wurden. 7.11  Da zogen die Männer Israels aus von Mizpa und jagten die Philister und schlugen sie bis unterhalb Beth-Kar. 7.12  Da nahm Samuel einen Stein und setzte ihn zwischen Mizpa und Schen und hieß ihn Eben-Eser, und sprach: Bis hierher hat der HERR uns geholfen! 7.13  Also wurden die Philister gedemütigt und kamen hinfort nicht mehr in das Gebiet Israels. Und die Hand des HERRN war wider die Philister, solange Samuel lebte. 7.14  Also bekam Israel die Städte wieder, welche die Philister den Israeliten genommen hatten, von Ekron an bis gen Gat, samt ihrem Gebiet; die errettete Israel aus der Hand der Philister. Es war aber Friede zwischen Israel und den Amoritern. 7.15  Und Samuel richtete Israel sein Leben lang; 7.16  und er zog alljährlich umher und machte die Runde in Bethel, Gilgal und Mizpa und richtete Israel an allen diesen Orten. 7.17  Doch kehrte er immer wieder nach Rama zurück; denn daselbst war sein Haus; und er richtete Israel daselbst und baute daselbst dem HERRN einen Altar.

7.1  καὶ ἔρχονται οἱ ἄνδρες καριαθιαριμ καὶ ἀνάγουσιν τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου καὶ εἰσάγουσιν αὐτὴν εἰς οἶκον αμιναδαβ τὸν ἐν τῷ βουνῷ καὶ τὸν ελεαζαρ υἱὸν αὐτοῦ ἡγίασαν φυλάσσειν τὴν κιβωτὸν διαθήκης κυρίου 7.2  καὶ ἐγενήθη ἀφ' ἧς ἡμέρας ἦν ἡ κιβωτὸς ἐν καριαθιαριμ ἐπλήθυναν αἱ ἡμέραι καὶ ἐγένοντο εἴκοσι ἔτη καὶ ἐπέβλεψεν πᾶς οἶκος ισραηλ ὀπίσω κυρίου 7.3  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς πάντα οἶκον ισραηλ λέγων εἰ ἐν ὅλῃ καρδίᾳ ὑμῶν ὑμεῖς ἐπιστρέφετε πρὸς κύριον περιέλετε τοὺς θεοὺς τοὺς ἀλλοτρίους ἐκ μέσου ὑμῶν καὶ τὰ ἄλση καὶ ἑτοιμάσατε τὰς καρδίας ὑμῶν πρὸς κύριον καὶ δουλεύσατε αὐτῷ μόνῳ καὶ ἐξελεῖται ὑμᾶς ἐκ χειρὸς ἀλλοφύλων 7.4  καὶ περιεῖλον οἱ υἱοὶ ισραηλ τὰς βααλιμ καὶ τὰ ἄλση ασταρωθ καὶ ἐδούλευσαν κυρίῳ μόνῳ 7.5  καὶ εἶπεν σαμουηλ ἀθροίσατε πάντα ισραηλ εἰς μασσηφαθ καὶ προσεύξομαι περὶ ὑμῶν πρὸς κύριον 7.6  καὶ συνήχθησαν εἰς μασσηφαθ καὶ ὑδρεύονται ὕδωρ καὶ ἐξέχεαν ἐνώπιον κυρίου ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐνήστευσαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ εἶπαν ἡμαρτήκαμεν ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐδίκαζεν σαμουηλ τοὺς υἱοὺς ισραηλ εἰς μασσηφαθ 7.7  καὶ ἤκουσαν οἱ ἀλλόφυλοι ὅτι συνηθροίσθησαν πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ εἰς μασσηφαθ καὶ ἀνέβησαν σατράπαι ἀλλοφύλων ἐπὶ ισραηλ καὶ ἀκούουσιν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἐφοβήθησαν ἀπὸ προσώπου ἀλλοφύλων 7.8  καὶ εἶπαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς σαμουηλ μὴ παρασιωπήσῃς ἀφ' ἡμῶν τοῦ μὴ βοᾶν πρὸς κύριον θεόν σου καὶ σώσει ἡμᾶς ἐκ χειρὸς ἀλλοφύλων 7.9  καὶ ἔλαβεν σαμουηλ ἄρνα γαλαθηνὸν ἕνα καὶ ἀνήνεγκεν αὐτὸν ὁλοκαύτωσιν σὺν παντὶ τῷ λαῷ τῷ κυρίῳ καὶ ἐβόησεν σαμουηλ πρὸς κύριον περὶ ισραηλ καὶ ἐπήκουσεν αὐτοῦ κύριος 7.10  καὶ ἦν σαμουηλ ἀναφέρων τὴν ὁλοκαύτωσιν καὶ ἀλλόφυλοι προσῆγον εἰς πόλεμον ἐπὶ ισραηλ καὶ ἐβρόντησεν κύριος ἐν φωνῇ μεγάλῃ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐπὶ τοὺς ἀλλοφύλους καὶ συνεχύθησαν καὶ ἔπταισαν ἐνώπιον ισραηλ 7.11  καὶ ἐξῆλθαν ἄνδρες ισραηλ ἐκ μασσηφαθ καὶ κατεδίωξαν τοὺς ἀλλοφύλους καὶ ἐπάταξαν αὐτοὺς ἕως ὑποκάτω τοῦ βαιθχορ 7.12  καὶ ἔλαβεν σαμουηλ λίθον ἕνα καὶ ἔστησεν αὐτὸν ἀνὰ μέσον μασσηφαθ καὶ ἀνὰ μέσον τῆς παλαιᾶς καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ αβενεζερ λίθος τοῦ βοηθοῦ καὶ εἶπεν ἕως ἐνταῦθα ἐβοήθησεν ἡμῖν κύριος 7.13  καὶ ἐταπείνωσεν κύριος τοὺς ἀλλοφύλους καὶ οὐ προσέθεντο ἔτι προσελθεῖν εἰς ὅριον ισραηλ καὶ ἐγενήθη χεὶρ κυρίου ἐπὶ τοὺς ἀλλοφύλους πάσας τὰς ἡμέρας τοῦ σαμουηλ 7.14  καὶ ἀπεδόθησαν αἱ πόλεις ἃς ἔλαβον οἱ ἀλλόφυλοι παρὰ τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ἀπέδωκαν αὐτὰς τῷ ισραηλ ἀπὸ ἀσκαλῶνος ἕως αζοβ καὶ τὸ ὅριον ισραηλ ἀφείλαντο ἐκ χειρὸς ἀλλοφύλων καὶ ἦν εἰρήνη ἀνὰ μέσον ισραηλ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ αμορραίου 7.15  καὶ ἐδίκαζεν σαμουηλ τὸν ισραηλ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς αὐτοῦ 7.16  καὶ ἐπορεύετο κατ' ἐνιαυτὸν ἐνιαυτὸν καὶ ἐκύκλου βαιθηλ καὶ τὴν γαλγαλα καὶ τὴν μασσηφαθ καὶ ἐδίκαζεν τὸν ισραηλ ἐν πᾶσι τοῖς ἡγιασμένοις τούτοις 7.17  ἡ δὲ ἀποστροφὴ αὐτοῦ εἰς αρμαθαιμ ὅτι ἐκεῖ ἦν ὁ οἶκος αὐτοῦ καὶ ἐδίκαζεν ἐκεῖ τὸν ισραηλ καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ

7.1  kai erchontai oi andres kariathiarim kai anagoysin tehn kibohton diathehkehs kyrioy kai eisagoysin aytehn eis oikon aminadab ton en toh boynoh kai ton eleazar yion aytoy ehgiasan phylassein tehn kibohton diathehkehs kyrioy 7.2  kai egenehtheh aph' ehs ehmeras ehn eh kibohtos en kariathiarim eplehthynan ai ehmerai kai egenonto eikosi eteh kai epeblepsen pas oikos israehl opisoh kyrioy 7.3  kai eipen samoyehl pros panta oikon israehl legohn ei en oleh kardia ymohn ymeis epistrephete pros kyrion perielete toys theoys toys allotrioys ek mesoy ymohn kai ta alseh kai etoimasate tas kardias ymohn pros kyrion kai doyleysate aytoh monoh kai exeleitai ymas ek cheiros allophylohn 7.4  kai perieilon oi yioi israehl tas baalim kai ta alseh astarohth kai edoyleysan kyrioh monoh 7.5  kai eipen samoyehl athroisate panta israehl eis massehphath kai proseyxomai peri ymohn pros kyrion 7.6  kai synehchthehsan eis massehphath kai ydreyontai ydohr kai exechean enohpion kyrioy epi tehn gehn kai enehsteysan en teh ehmera ekeineh kai eipan ehmartehkamen enohpion kyrioy kai edikazen samoyehl toys yioys israehl eis massehphath 7.7  kai ehkoysan oi allophyloi oti synehthroisthehsan pantes oi yioi israehl eis massehphath kai anebehsan satrapai allophylohn epi israehl kai akoyoysin oi yioi israehl kai ephobehthehsan apo prosohpoy allophylohn 7.8  kai eipan oi yioi israehl pros samoyehl meh parasiohpehsehs aph' ehmohn toy meh boan pros kyrion theon soy kai sohsei ehmas ek cheiros allophylohn 7.9  kai elaben samoyehl arna galathehnon ena kai anehnegken ayton olokaytohsin syn panti toh laoh toh kyrioh kai eboehsen samoyehl pros kyrion peri israehl kai epehkoysen aytoy kyrios 7.10  kai ehn samoyehl anapherohn tehn olokaytohsin kai allophyloi prosehgon eis polemon epi israehl kai ebrontehsen kyrios en phohneh megaleh en teh ehmera ekeineh epi toys allophyloys kai synechythehsan kai eptaisan enohpion israehl 7.11  kai exehlthan andres israehl ek massehphath kai katediohxan toys allophyloys kai epataxan aytoys eohs ypokatoh toy baithchor 7.12  kai elaben samoyehl lithon ena kai estehsen ayton ana meson massehphath kai ana meson tehs palaias kai ekalesen to onoma aytoy abenezer lithos toy boehthoy kai eipen eohs entaytha eboehthehsen ehmin kyrios 7.13  kai etapeinohsen kyrios toys allophyloys kai oy prosethento eti proselthein eis orion israehl kai egenehtheh cheir kyrioy epi toys allophyloys pasas tas ehmeras toy samoyehl 7.14  kai apedothehsan ai poleis as elabon oi allophyloi para tohn yiohn israehl kai apedohkan aytas toh israehl apo askalohnos eohs azob kai to orion israehl apheilanto ek cheiros allophylohn kai ehn eirehneh ana meson israehl kai ana meson toy amorraioy 7.15  kai edikazen samoyehl ton israehl pasas tas ehmeras tehs zohehs aytoy 7.16  kai eporeyeto kat' eniayton eniayton kai ekykloy baithehl kai tehn galgala kai tehn massehphath kai edikazen ton israehl en pasi tois ehgiasmenois toytois 7.17  eh de apostropheh aytoy eis armathaim oti ekei ehn o oikos aytoy kai edikazen ekei ton israehl kai ohkodomehsen ekei thysiastehrion toh kyrioh

7.1  וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי ׀ קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת־אֲרֹון יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתֹו אֶל־בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת־אֶלְעָזָר בְּנֹו קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת־אֲרֹון יְהוָה׃ פ 7.2  וַיְהִי מִיֹּום שֶׁבֶת הָאָרֹון בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהוָה׃ ס 7.3  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם־בְּכָל־לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל־יְהוָה הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִתֹּוכְכֶם וְהָעַשְׁתָּרֹות וְהָכִינוּ לְבַבְכֶם אֶל־יְהוָה וְעִבְדֻהוּ לְבַדֹּו וְיַצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׃ 7.4  וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת־יְהוָה לְבַדֹּו׃ פ 7.5  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל־יְהוָה׃ 7.6  וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ־מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ ׀ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּצוּמוּ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַיהוָה וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה׃ 7.7  וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי־הִתְקַבְּצוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וַיַּעֲלוּ סַרְנֵי־פְלִשְׁתִּים אֶל־יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים׃ 7.8  וַיֹּאמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־שְׁמוּאֵל אַל־תַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ מִזְּעֹק אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׃ 7.9  וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד [וַיַּעֲלֶה כ] (וַיַּעֲלֵהוּ ק) עֹולָה כָּלִיל לַיהוָה וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל־יְהוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה׃ 7.10  וַיְהִי שְׁמוּאֵל מַעֲלֶה הָעֹולָה וּפְלִשְׁתִּים נִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּרְעֵם יְהוָה ׀ בְּקֹול־גָּדֹול בַּיֹּום הַהוּא עַל־פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 7.11  וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִן־הַמִּצְפָּה וַיִּרְדְּפוּ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיַּכּוּם עַד־מִתַּחַת לְבֵית כָּר׃ 7.12  וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין־הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד־הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהוָה׃ 7.13  וַיִּכָּנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא־יָסְפוּ עֹוד לָבֹוא בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי יַד־יְהוָה בַּפְּלִשְׁתִּים כֹּל יְמֵי שְׁמוּאֵל׃ 7.14  וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ־פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל ׀ לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶקְרֹון וְעַד־גַּת וְאֶת־גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וַיְהִי שָׁלֹום בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי׃ 7.15  וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו׃ 7.16  וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית־אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־הַמְּקֹומֹות הָאֵלֶּה׃ 7.17  וּתְשֻׁבָתֹו הָרָמָתָה כִּי־שָׁם בֵּיתֹו וְשָׁם שָׁפָט אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ

7.1  wajaaboAw Aanxxej qirjat jOaarijm wajaOalw Aaet-Aarown jHwaaH wajaabiAw Aotow Aael-bejt Aabijnaadaab bagibOaaH wAaet-AaelOaazaar bnow qidxxw lixxmor Aaet-Aarown jHwaaH׃ p 7.2  wajHij mijowm xxaebaet HaaAaarown bqirjat jOaarijm wajirbw Hajaamijm wajiHjw Oaexrijm xxaanaaH wajinaaHw kaal-bejt jixraaAel Aaharej jHwaaH׃ s 7.3  wajoAmaer xxmwAel Aael-kaal-bejt jixraaAel leAmor Aim-bkaal-lbabkaem Aataem xxaabijm Aael-jHwaaH Haasijrw Aaet-AaeloHej Hanekaar mitowkkaem wHaaOaxxtaarowt wHaakijnw lbabkaem Aael-jHwaaH wOibduHw lbadow wjacel Aaetkaem mijad plixxtijm׃ 7.4  wajaasijrw bnej jixraaAel Aaet-HabOaalijm wAaet-HaaOaxxtaarot wajaOabdw Aaet-jHwaaH lbadow׃ p 7.5  wajoAmaer xxmwAel qibcw Aaet-kaal-jixraaAel HamicpaataaH wAaetpalel baOadkaem Aael-jHwaaH׃ 7.6  wajiqaabcw HamicpaataaH wajixxAabw-majim wajixxpkw lipnej jHwaaH wajaacwmw bajowm HaHwA wajoAmrw xxaam haaTaaAnw lajHwaaH wajixxpoT xxmwAel Aaet-bnej jixraaAel bamicpaaH׃ 7.7  wajixxmOw plixxtijm kij-Hitqabcw bnej-jixraaAel HamicpaataaH wajaOalw sarnej-plixxtijm Aael-jixraaAel wajixxmOw bnej jixraaAel wajirAw mipnej plixxtijm׃ 7.8  wajoAmrw bnej-jixraaAel Aael-xxmwAel Aal-taharexx mimaenw mizOoq Aael-jHwaaH AaeloHejnw wjoxxiOenw mijad plixxtijm׃ 7.9  wajiqah xxmwAel TleH haalaab Aaehaad [wajaOalaeH k] (wajaOaleHw q) OowlaaH kaalijl lajHwaaH wajizOaq xxmwAel Aael-jHwaaH bOad jixraaAel wajaOaneHw jHwaaH׃ 7.10  wajHij xxmwAel maOalaeH HaaOowlaaH wplixxtijm nigxxw lamilhaamaaH bjixraaAel wajarOem jHwaaH bqowl-gaadowl bajowm HaHwA Oal-plixxtijm wajHumem wajinaagpw lipnej jixraaAel׃ 7.11  wajecAw Aanxxej jixraaAel min-HamicpaaH wajirdpw Aaet-plixxtijm wajakwm Oad-mitahat lbejt kaar׃ 7.12  wajiqah xxmwAel Aaebaen Aahat wajaaxaem bejn-HamicpaaH wbejn Haxxen wajiqraaA Aaet-xxmaaH Aaebaen HaaOaazaer wajoAmar Oad-HenaaH Oazaaraanw jHwaaH׃ 7.13  wajikaanOw Haplixxtijm wloA-jaaspw Oowd laabowA bigbwl jixraaAel watHij jad-jHwaaH baplixxtijm kol jmej xxmwAel׃ 7.14  wataaxxobnaaH HaeOaarijm Aaxxaer laaqhw-plixxtijm meAet jixraaAel ljixraaAel meOaeqrown wOad-gat wAaet-gbwlaan Hicijl jixraaAel mijad plixxtijm wajHij xxaalowm bejn jixraaAel wbejn HaaAaemorij׃ 7.15  wajixxpoT xxmwAel Aaet-jixraaAel kol jmej hajaajw׃ 7.16  wHaalak midej xxaanaaH bxxaanaaH wsaabab bejt-Ael wHagilgaal wHamicpaaH wxxaapaT Aaet-jixraaAel Aet kaal-Hamqowmowt HaaAelaeH׃ 7.17  wtxxubaatow HaaraamaataaH kij-xxaam bejtow wxxaam xxaapaaT Aaet-jixraaAel wajibaen-xxaam mizbeha lajHwaaH׃ p

7.1  ויבאו אנשי ׀ קרית יערים ויעלו את־ארון יהוה ויבאו אתו אל־בית אבינדב בגבעה ואת־אלעזר בנו קדשו לשמר את־ארון יהוה׃ פ 7.2  ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל־בית ישראל אחרי יהוה׃ ס 7.3  ויאמר שמואל אל־כל־בית ישראל לאמר אם־בכל־לבבכם אתם שבים אל־יהוה הסירו את־אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל־יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים׃ 7.4  ויסירו בני ישראל את־הבעלים ואת־העשתרת ויעבדו את־יהוה לבדו׃ פ 7.5  ויאמר שמואל קבצו את־כל־ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל־יהוה׃ 7.6  ויקבצו המצפתה וישאבו־מים וישפכו ׀ לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את־בני ישראל במצפה׃ 7.7  וישמעו פלשתים כי־התקבצו בני־ישראל המצפתה ויעלו סרני־פלשתים אל־ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים׃ 7.8  ויאמרו בני־ישראל אל־שמואל אל־תחרש ממנו מזעק אל־יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים׃ 7.9  ויקח שמואל טלה חלב אחד [ויעלה כ] (ויעלהו ק) עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל־יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה׃ 7.10  ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה ׀ בקול־גדול ביום ההוא על־פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל׃ 7.11  ויצאו אנשי ישראל מן־המצפה וירדפו את־פלשתים ויכום עד־מתחת לבית כר׃ 7.12  ויקח שמואל אבן אחת וישם בין־המצפה ובין השן ויקרא את־שמה אבן העזר ויאמר עד־הנה עזרנו יהוה׃ 7.13  ויכנעו הפלשתים ולא־יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד־יהוה בפלשתים כל ימי שמואל׃ 7.14  ותשבנה הערים אשר לקחו־פלשתים מאת ישראל ׀ לישראל מעקרון ועד־גת ואת־גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי׃ 7.15  וישפט שמואל את־ישראל כל ימי חייו׃ 7.16  והלך מדי שנה בשנה וסבב בית־אל והגלגל והמצפה ושפט את־ישראל את כל־המקומות האלה׃ 7.17  ותשבתו הרמתה כי־שם ביתו ושם שפט את־ישראל ויבן־שם מזבח ליהוה׃ פ

7.1  wjbAw Anxj qrjt jOrjm wjOlw At-Arwn jHwH wjbAw Atw Al-bjt Abjndb bgbOH wAt-AlOzr bnw qdxw lxmr At-Arwn jHwH׃ p 7.2  wjHj mjwm xbt HArwn bqrjt jOrjm wjrbw Hjmjm wjHjw Oxrjm xnH wjnHw kl-bjt jxrAl Ahrj jHwH׃ s 7.3  wjAmr xmwAl Al-kl-bjt jxrAl lAmr Am-bkl-lbbkm Atm xbjm Al-jHwH Hsjrw At-AlHj Hnkr mtwkkm wHOxtrwt wHkjnw lbbkm Al-jHwH wObdHw lbdw wjcl Atkm mjd plxtjm׃ 7.4  wjsjrw bnj jxrAl At-HbOljm wAt-HOxtrt wjObdw At-jHwH lbdw׃ p 7.5  wjAmr xmwAl qbcw At-kl-jxrAl HmcptH wAtpll bOdkm Al-jHwH׃ 7.6  wjqbcw HmcptH wjxAbw-mjm wjxpkw lpnj jHwH wjcwmw bjwm HHwA wjAmrw xm hTAnw ljHwH wjxpT xmwAl At-bnj jxrAl bmcpH׃ 7.7  wjxmOw plxtjm kj-Htqbcw bnj-jxrAl HmcptH wjOlw srnj-plxtjm Al-jxrAl wjxmOw bnj jxrAl wjrAw mpnj plxtjm׃ 7.8  wjAmrw bnj-jxrAl Al-xmwAl Al-thrx mmnw mzOq Al-jHwH AlHjnw wjxOnw mjd plxtjm׃ 7.9  wjqh xmwAl TlH hlb Ahd [wjOlH k] (wjOlHw q) OwlH kljl ljHwH wjzOq xmwAl Al-jHwH bOd jxrAl wjOnHw jHwH׃ 7.10  wjHj xmwAl mOlH HOwlH wplxtjm ngxw lmlhmH bjxrAl wjrOm jHwH bqwl-gdwl bjwm HHwA Ol-plxtjm wjHmm wjngpw lpnj jxrAl׃ 7.11  wjcAw Anxj jxrAl mn-HmcpH wjrdpw At-plxtjm wjkwm Od-mtht lbjt kr׃ 7.12  wjqh xmwAl Abn Aht wjxm bjn-HmcpH wbjn Hxn wjqrA At-xmH Abn HOzr wjAmr Od-HnH Ozrnw jHwH׃ 7.13  wjknOw Hplxtjm wlA-jspw Owd lbwA bgbwl jxrAl wtHj jd-jHwH bplxtjm kl jmj xmwAl׃ 7.14  wtxbnH HOrjm Axr lqhw-plxtjm mAt jxrAl ljxrAl mOqrwn wOd-gt wAt-gbwln Hcjl jxrAl mjd plxtjm wjHj xlwm bjn jxrAl wbjn HAmrj׃ 7.15  wjxpT xmwAl At-jxrAl kl jmj hjjw׃ 7.16  wHlk mdj xnH bxnH wsbb bjt-Al wHglgl wHmcpH wxpT At-jxrAl At kl-Hmqwmwt HAlH׃ 7.17  wtxbtw HrmtH kj-xm bjtw wxm xpT At-jxrAl wjbn-xm mzbh ljHwH׃ p

7.1  Venerunt ergo viri Cariathiarim et duxerunt arcam Domini sursum et intulerunt eam in domum Abinadab in colle; Eleazarum autem filium eius sanctificaverunt, ut custodiret arcam Domini. 7.2  Et factum est, ex qua die mansit arca Domini in Cariathiarim, multiplicati sunt dies; erat quippe iam annus vicesimus, et ingemuit omnis domus Israel post Dominum. 7.3  Ait autem Samuel ad universam domum Israel dicens: “ Si in toto corde vestro revertimini ad Dominum, auferte deos alienos de medio vestri et Astharoth et praeparate corda vestra Domino et servite ei soli, et eruet vos de manu Philisthim ”. 7.4  Abstulerunt ergo filii Israel Baalim et Astharoth et servierunt Domino soli. 7.5  Dixit autem Samuel: “ Congregate universum Israel in Maspha, ut orem pro vobis Dominum ”. 7.6  Et convenerunt in Maspha hauseruntque aquam et effuderunt in conspectu Domini et ieiunaverunt in die illa et dixerunt ibi: “ Peccavimus Domino ”. Iudicavitque Samuel filios Israel in Maspha. 7.7  Et audierunt Philisthim quod congregati essent filii Israel in Maspha, et ascenderunt principes Philisthinorum ad Israel. Quod cum audissent filii Israel, timuerunt a facie Philisthinorum 7.8  dixeruntque ad Samuel: “ Ne cesses pro nobis clamare ad Dominum Deum nostrum, ut salvet nos de manu Philisthinorum ”. 7.9  Tulit ergo Samuel agnum lactantem unum et obtulit illum holocaustum integrum Domino; et clamavit Samuel ad Dominum pro Israel, et exaudivit eum Dominus. 7.10  Factum est autem cum Samuel offerret holocaustum, Philisthim iniere proelium contra Israel. Intonuit autem Dominus fragore magno in die illa super Philisthim et exterruit eos, et caesi sunt a facie Israel. 7.11  Egressique viri Israel de Maspha persecuti sunt Philisthaeos et percusserunt eos usque ad locum, qui erat subter Bethchar. 7.12  Tulit autem Samuel lapidem unum et posuit eum inter Maspha et inter Sen et vocavit nomen loci illius Abenezer (id est Lapis adiutorii) dixitque: “ Hucusque auxiliatus est nobis Dominus ”. 7.13  Et humiliati sunt Philisthim nec apposuerunt ultra ut venirent in terminos Israel. Facta est itaque manus Domini super Philisthaeos cunctis diebus Samuel. 7.14  Et redditae sunt urbes, quas tulerant Philisthim ab Israel, Israeli ab Accaron usque Geth; et terminos earum liberavit Israel de manu Philisthinorum. Eratque pax inter Israel et Amorraeum. 7.15  Iudicabat quoque Samuel Israel cunctis diebus vitae suae 7.16  et ibat per singulos annos circumiens Bethel et Galgala et Maspha et iudicabat Israelem in supradictis locis. Revertebaturque in Rama; ibi enim erat domus eius, et ibi iudicabat Israelem. Aedificavit etiam ibi altare Domino. 7.17  et ibat per singulos annos circumiens Bethel et Galgala et Maspha et iudicabat Israelem in supradictis locis. Revertebaturque in Rama; ibi enim erat domus eius, et ibi iudicabat Israelem. Aedificavit etiam ibi altare Domino.

8.1  Als aber Samuel alt war, setzte er seine Söhne zu Richtern über Israel. 8.2  Sein erstgeborener Sohn hieß Joel und der andere Abija; die waren Richter zu Beer-Seba. 8.3  Aber seine Söhne wandelten nicht in seinem Wege, sondern neigten zum Gewinn und nahmen Geschenke und beugten das Recht. 8.4  Da versammelten sich alle Ältesten Israels und kamen zu Samuel gen Rama 8.5  und sprachen zu ihm: Siehe, du bist alt geworden, und deine Söhne wandeln nicht in deinen Wegen; so setze nun einen König über uns, der uns richte, nach der Weise aller andern Völker! 8.6  Dieses Wort aber mißfiel Samuel, da sie sagten: Gib uns einen König, der uns richte! Und Samuel betete darüber zu dem HERRN. 8.7  Da sprach der HERR zu Samuel: Gehorche der Stimme des Volkes in allem, was sie dir gesagt haben; denn sie haben nicht dich, sondern mich verworfen, daß ich nicht König über sie sein soll. 8.8  Sie tun auch mit dir, wie sie es immer getan haben, von dem Tage an, als ich sie aus Ägypten führte, bis auf diesen Tag, indem sie mich verlassen und andern Göttern gedient haben. 8.9  So gehorche nun ihrer Stimme; doch verwarne sie ausdrücklich und verkündige ihnen das Recht des Königs, der über sie herrschen wird. 8.10  Und Samuel sagte dem Volke, das einen König begehrte, alle Worte des HERRN 8.11  und sprach: Das wird das Recht des Königs sein, der über euch herrschen wird: Eure Söhne wird er nehmen und sie seinen Kriegswagen und seiner Reiterei zuteilen und daß sie vor seinem Wagen her laufen; 8.12  und daß er sie mache zu Obersten über Tausend und zu Obersten über Fünfzig; und daß sie seinen Acker pflügen und seine Ernte einbringen und daß sie ihm seine Kriegswaffen und sein Pferdegeschirr anfertigen. 8.13  Eure Töchter aber wird er nehmen und sie zu Salbenmischerinnen, Köchinnen und Bäckerinnen machen. 8.14  Auch eure besten Äcker, eure Weinberge und eure Ölbäume wird er nehmen und seinen Knechten geben; 8.15  dazu wird er den Zehnten von eurer Saat und von euren Weinbergen nehmen und ihn seinen Kämmerern und Knechten geben. 8.16  Und er wird eure Knechte und eure Mägde und eure schönsten Jünglinge und eure Esel nehmen und sein Geschäft damit ausrichten. 8.17  Er wird den Zehnten eurer Schafe nehmen, und ihr müsset seine Knechte sein. 8.18  Wenn ihr dann zu jener Zeit über euren König, den ihr euch erwählt habt, schreien werdet, so wird euch der HERR alsdann nicht erhören. 8.19  Aber das Volk weigerte sich, die Stimme Samuels zu hören, und sprach: Das tut nichts, es soll dennoch ein König über uns sein, 8.20  daß auch wir seien wie alle Nationen; unser König soll uns richten und vor uns herziehen und unsre Kriege führen! 8.21  Da nun Samuel alle Worte des Volkes gehört hatte, redete er sie vor den Ohren des HERRN. 8.22  Der HERR aber sprach: Gehorche ihrer Stimme und mache ihnen einen König! Und Samuel sprach zu den Männern von Israel: Geht hin, ein jeder in seine Stadt!

8.1  καὶ ἐγένετο ὡς ἐγήρασεν σαμουηλ καὶ κατέστησεν τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ δικαστὰς τῷ ισραηλ 8.2  καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν υἱῶν αὐτοῦ πρωτότοκος ιωηλ καὶ ὄνομα τοῦ δευτέρου αβια δικασταὶ ἐν βηρσαβεε 8.3  καὶ οὐκ ἐπορεύθησαν οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἐν ὁδῷ αὐτοῦ καὶ ἐξέκλιναν ὀπίσω τῆς συντελείας καὶ ἐλάμβανον δῶρα καὶ ἐξέκλινον δικαιώματα 8.4  καὶ συναθροίζονται ἄνδρες ισραηλ καὶ παραγίνονται εἰς αρμαθαιμ πρὸς σαμουηλ 8.5  καὶ εἶπαν αὐτῷ ἰδοὺ σὺ γεγήρακας καὶ οἱ υἱοί σου οὐ πορεύονται ἐν τῇ ὁδῷ σου καὶ νῦν κατάστησον ἐφ' ἡμᾶς βασιλέα δικάζειν ἡμᾶς καθὰ καὶ τὰ λοιπὰ ἔθνη 8.6  καὶ ἦν πονηρὸν τὸ ῥῆμα ἐν ὀφθαλμοῖς σαμουηλ ὡς εἶπαν δὸς ἡμῖν βασιλέα δικάζειν ἡμᾶς καὶ προσηύξατο σαμουηλ πρὸς κύριον 8.7  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς σαμουηλ ἄκουε τῆς φωνῆς τοῦ λαοῦ καθὰ ἂν λαλήσωσίν σοι ὅτι οὐ σὲ ἐξουθενήκασιν ἀλλ' ἢ ἐμὲ ἐξουδενώκασιν τοῦ μὴ βασιλεύειν ἐπ' αὐτῶν 8.8  κατὰ πάντα τὰ ποιήματα ἃ ἐποίησάν μοι ἀφ' ἧς ἡμέρας ἀνήγαγον αὐτοὺς ἐξ αἰγύπτου ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ ἐγκατέλιπόν με καὶ ἐδούλευον θεοῖς ἑτέροις οὕτως αὐτοὶ ποιοῦσιν καὶ σοί 8.9  καὶ νῦν ἄκουε τῆς φωνῆς αὐτῶν πλὴν ὅτι διαμαρτυρόμενος διαμαρτύρῃ αὐτοῖς καὶ ἀπαγγελεῖς αὐτοῖς τὸ δικαίωμα τοῦ βασιλέως ὃς βασιλεύσει ἐπ' αὐτούς 8.10  καὶ εἶπεν σαμουηλ πᾶν τὸ ῥῆμα κυρίου πρὸς τὸν λαὸν τοὺς αἰτοῦντας παρ' αὐτοῦ βασιλέα 8.11  καὶ εἶπεν τοῦτο ἔσται τὸ δικαίωμα τοῦ βασιλέως ὃς βασιλεύσει ἐφ' ὑμᾶς τοὺς υἱοὺς ὑμῶν λήμψεται καὶ θήσεται αὐτοὺς ἐν ἅρμασιν αὐτοῦ καὶ ἱππεῦσιν αὐτοῦ καὶ προτρέχοντας τῶν ἁρμάτων αὐτοῦ 8.12  καὶ θέσθαι αὐτοὺς ἑαυτῷ χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους καὶ θερίζειν θερισμὸν αὐτοῦ καὶ τρυγᾶν τρυγητὸν αὐτοῦ καὶ ποιεῖν σκεύη πολεμικὰ αὐτοῦ καὶ σκεύη ἁρμάτων αὐτοῦ 8.13  καὶ τὰς θυγατέρας ὑμῶν λήμψεται εἰς μυρεψοὺς καὶ εἰς μαγειρίσσας καὶ εἰς πεσσούσας 8.14  καὶ τοὺς ἀγροὺς ὑμῶν καὶ τοὺς ἀμπελῶνας ὑμῶν καὶ τοὺς ἐλαιῶνας ὑμῶν τοὺς ἀγαθοὺς λήμψεται καὶ δώσει τοῖς δούλοις αὐτοῦ 8.15  καὶ τὰ σπέρματα ὑμῶν καὶ τοὺς ἀμπελῶνας ὑμῶν ἀποδεκατώσει καὶ δώσει τοῖς εὐνούχοις αὐτοῦ καὶ τοῖς δούλοις αὐτοῦ 8.16  καὶ τοὺς δούλους ὑμῶν καὶ τὰς δούλας ὑμῶν καὶ τὰ βουκόλια ὑμῶν τὰ ἀγαθὰ καὶ τοὺς ὄνους ὑμῶν λήμψεται καὶ ἀποδεκατώσει εἰς τὰ ἔργα αὐτοῦ 8.17  καὶ τὰ ποίμνια ὑμῶν ἀποδεκατώσει καὶ ὑμεῖς ἔσεσθε αὐτῷ δοῦλοι 8.18  καὶ βοήσεσθε ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ προσώπου βασιλέως ὑμῶν οὗ ἐξελέξασθε ἑαυτοῖς καὶ οὐκ ἐπακούσεται κύριος ὑμῶν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ὅτι ὑμεῖς ἐξελέξασθε ἑαυτοῖς βασιλέα 8.19  καὶ οὐκ ἠβούλετο ὁ λαὸς ἀκοῦσαι τοῦ σαμουηλ καὶ εἶπαν αὐτῷ οὐχί ἀλλ' ἢ βασιλεὺς ἔσται ἐφ' ἡμᾶς 8.20  καὶ ἐσόμεθα καὶ ἡμεῖς κατὰ πάντα τὰ ἔθνη καὶ δικάσει ἡμᾶς βασιλεὺς ἡμῶν καὶ ἐξελεύσεται ἔμπροσθεν ἡμῶν καὶ πολεμήσει τὸν πόλεμον ἡμῶν 8.21  καὶ ἤκουσεν σαμουηλ πάντας τοὺς λόγους τοῦ λαοῦ καὶ ἐλάλησεν αὐτοὺς εἰς τὰ ὦτα κυρίου 8.22  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς σαμουηλ ἄκουε τῆς φωνῆς αὐτῶν καὶ βασίλευσον αὐτοῖς βασιλέα καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς ἄνδρας ισραηλ ἀποτρεχέτω ἕκαστος εἰς τὴν πόλιν αὐτοῦ

8.1  kai egeneto ohs egehrasen samoyehl kai katestehsen toys yioys aytoy dikastas toh israehl 8.2  kai tayta ta onomata tohn yiohn aytoy prohtotokos iohehl kai onoma toy deyteroy abia dikastai en behrsabee 8.3  kai oyk eporeythehsan oi yioi aytoy en odoh aytoy kai exeklinan opisoh tehs synteleias kai elambanon dohra kai exeklinon dikaiohmata 8.4  kai synathroizontai andres israehl kai paraginontai eis armathaim pros samoyehl 8.5  kai eipan aytoh idoy sy gegehrakas kai oi yioi soy oy poreyontai en teh odoh soy kai nyn katastehson eph' ehmas basilea dikazein ehmas katha kai ta loipa ethneh 8.6  kai ehn ponehron to rehma en ophthalmois samoyehl ohs eipan dos ehmin basilea dikazein ehmas kai prosehyxato samoyehl pros kyrion 8.7  kai eipen kyrios pros samoyehl akoye tehs phohnehs toy laoy katha an lalehsohsin soi oti oy se exoythenehkasin all' eh eme exoydenohkasin toy meh basileyein ep' aytohn 8.8  kata panta ta poiehmata a epoiehsan moi aph' ehs ehmeras anehgagon aytoys ex aigyptoy eohs tehs ehmeras taytehs kai egkatelipon me kai edoyleyon theois eterois oytohs aytoi poioysin kai soi 8.9  kai nyn akoye tehs phohnehs aytohn plehn oti diamartyromenos diamartyreh aytois kai apaggeleis aytois to dikaiohma toy basileohs os basileysei ep' aytoys 8.10  kai eipen samoyehl pan to rehma kyrioy pros ton laon toys aitoyntas par' aytoy basilea 8.11  kai eipen toyto estai to dikaiohma toy basileohs os basileysei eph' ymas toys yioys ymohn lehmpsetai kai thehsetai aytoys en armasin aytoy kai ippeysin aytoy kai protrechontas tohn armatohn aytoy 8.12  kai thesthai aytoys eaytoh chiliarchoys kai ekatontarchoys kai therizein therismon aytoy kai trygan trygehton aytoy kai poiein skeyeh polemika aytoy kai skeyeh armatohn aytoy 8.13  kai tas thygateras ymohn lehmpsetai eis myrepsoys kai eis mageirissas kai eis pessoysas 8.14  kai toys agroys ymohn kai toys ampelohnas ymohn kai toys elaiohnas ymohn toys agathoys lehmpsetai kai dohsei tois doylois aytoy 8.15  kai ta spermata ymohn kai toys ampelohnas ymohn apodekatohsei kai dohsei tois eynoychois aytoy kai tois doylois aytoy 8.16  kai toys doyloys ymohn kai tas doylas ymohn kai ta boykolia ymohn ta agatha kai toys onoys ymohn lehmpsetai kai apodekatohsei eis ta erga aytoy 8.17  kai ta poimnia ymohn apodekatohsei kai ymeis esesthe aytoh doyloi 8.18  kai boehsesthe en teh ehmera ekeineh ek prosohpoy basileohs ymohn oy exelexasthe eaytois kai oyk epakoysetai kyrios ymohn en tais ehmerais ekeinais oti ymeis exelexasthe eaytois basilea 8.19  kai oyk ehboyleto o laos akoysai toy samoyehl kai eipan aytoh oychi all' eh basileys estai eph' ehmas 8.20  kai esometha kai ehmeis kata panta ta ethneh kai dikasei ehmas basileys ehmohn kai exeleysetai emprosthen ehmohn kai polemehsei ton polemon ehmohn 8.21  kai ehkoysen samoyehl pantas toys logoys toy laoy kai elalehsen aytoys eis ta ohta kyrioy 8.22  kai eipen kyrios pros samoyehl akoye tehs phohnehs aytohn kai basileyson aytois basilea kai eipen samoyehl pros andras israehl apotrechetoh ekastos eis tehn polin aytoy

8.1  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת־בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל׃ 8.2  וַיְהִי שֶׁם־בְּנֹו הַבְּכֹור יֹואֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע׃ 8.3  וְלֹא־הָלְכוּ בָנָיו [בְּדַרְכֹו כ] (בִּדְרָכָיו ק) וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ־שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט׃ פ 8.4  וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל־שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה׃ 8.5  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגֹּויִם׃ 8.6  וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל־יְהוָה׃ פ 8.7  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקֹול הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי־אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם׃ 8.8  כְּכָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־עָשׂוּ מִיֹּום הַעֲלֹתִי אֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד־הַיֹּום הַזֶּה וַיַּעַזְבֻנִי וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם־לָךְ׃ 8.9  וְעַתָּה שְׁמַע בְּקֹולָם אַךְ כִּי־הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם׃ ס 8.10  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֶל־הָעָם הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתֹּו מֶלֶךְ׃ ס 8.11  וַיֹּאמֶר זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם אֶת־בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לֹו בְּמֶרְכַּבְתֹּו וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתֹּו׃ 8.12  וְלָשׂוּם לֹו שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישֹׁו וְלִקְצֹר קְצִירֹו וְלַעֲשֹׂות כְּלֵי־מִלְחַמְתֹּו וּכְלֵי רִכְבֹּו׃ 8.13  וְאֶת־בְּנֹותֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחֹות וּלְטַבָּחֹות וּלְאֹפֹות׃ 8.14  וְאֶתשְׂ־דֹותֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטֹּובִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו׃ 8.15  וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו׃ 8.16  וְאֶת־עַבְדֵיכֶם וְאֶת־שִׁפְחֹותֵיכֶם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶם הַטֹּובִים וְאֶת־חֲמֹורֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתֹּו׃ 8.17  צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לֹו לַעֲבָדִים׃ 8.18  וּזְעַקְתֶּם בַּיֹּום הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם וְלֹא־יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם בַּיֹּום הַהוּא׃ 8.19  וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקֹול שְׁמוּאֵל וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם־מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ׃ 8.20  וְהָיִינוּ גַם־אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגֹּויִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵנוּ׃ 8.21  וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־דִּבְרֵי הָעָם וַיְדַבְּרֵם בְּאָזְנֵי יְהוָה׃ פ 8.22  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקֹולָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְכוּ אִישׁ לְעִירֹו׃ פ

8.1  wajHij kaAaxxaer zaaqen xxmwAel wajaaxaem Aaet-baanaajw xxopTijm ljixraaAel׃ 8.2  wajHij xxaem-bnow Habkowr jowAel wxxem mixxneHw AabijaaH xxopTijm bibAer xxaabaO׃ 8.3  wloA-Haalkw baanaajw [bdarkow k] (bidraakaajw q) wajiTw Aaharej HabaacaO wajiqhw-xxohad wajaTw mixxpaaT׃ p 8.4  wajitqabcw kol ziqnej jixraaAel wajaaboAw Aael-xxmwAel HaaraamaataaH׃ 8.5  wajoAmrw Aelaajw HineH AataaH zaaqantaa wbaanaejkaa loA Haalkw bidraakaejkaa OataaH xijmaaH-laanw maelaek lxxaapTenw kkaal-Hagowjim׃ 8.6  wajeraO Hadaabaar bOejnej xxmwAel kaAaxxaer Aaamrw tnaaH-laanw maelaek lxxaapTenw wajitpalel xxmwAel Aael-jHwaaH׃ p 8.7  wajoAmaer jHwaaH Aael-xxmwAel xxmaO bqowl HaaOaam lkol Aaxxaer-joAmrw Aelaejkaa kij loA Aotkaa maaAaasw kij-Aotij maaAasw mimlok OalejHaem׃ 8.8  kkaal-HamaOaxijm Aaxxaer-Oaaxw mijowm HaOalotij Aotaam mimicrajim wOad-Hajowm HazaeH wajaOazbunij wajaOabdw AaeloHijm Aaherijm ken HemaaH Ooxijm gam-laak׃ 8.9  wOataaH xxmaO bqowlaam Aak kij-HaaOed taaOijd baaHaem wHigadtaa laaHaem mixxpaT Hamaelaek Aaxxaer jimlok OalejHaem׃ s 8.10  wajoAmaer xxmwAel Aet kaal-dibrej jHwaaH Aael-HaaOaam HaxxoAalijm meAitow maelaek׃ s 8.11  wajoAmaer zaeH jiHjaeH mixxpaT Hamaelaek Aaxxaer jimlok Oalejkaem Aaet-bnejkaem jiqaah wxaam low bmaerkabtow wbpaaraaxxaajw wraacw lipnej maerkabtow׃ 8.12  wlaaxwm low xaarej Aalaapijm wxaarej hamixxijm wlaharoxx harijxxow wliqcor qcijrow wlaOaxowt klej-milhamtow wklej rikbow׃ 8.13  wAaet-bnowtejkaem jiqaah lraqaahowt wlTabaahowt wlAopowt׃ 8.14  wAaetx-dowtejkaem wAaet-karmejkaem wzejtejkaem HaTowbijm jiqaah wnaatan laOabaadaajw׃ 8.15  wzarOejkaem wkarmejkaem jaOxor wnaatan lsaarijsaajw wlaOabaadaajw׃ 8.16  wAaet-Oabdejkaem wAaet-xxiphowtejkaem wAaet-bahwrejkaem HaTowbijm wAaet-hamowrejkaem jiqaah wOaaxaaH limlaAktow׃ 8.17  coAnkaem jaOxor wAataem tiHjw-low laOabaadijm׃ 8.18  wzOaqtaem bajowm HaHwA milipnej malkkaem Aaxxaer bhartaem laakaem wloA-jaOanaeH jHwaaH Aaetkaem bajowm HaHwA׃ 8.19  wajmaaAanw HaaOaam lixxmoOa bqowl xxmwAel wajoAmrw loA kij Aim-maelaek jiHjaeH Oaalejnw׃ 8.20  wHaajijnw gam-Aanahnw kkaal-Hagowjim wxxpaaTaanw malkenw wjaacaaA lpaanejnw wnilham Aaet-milhamotenw׃ 8.21  wajixxmaO xxmwAel Aet kaal-dibrej HaaOaam wajdabrem bAaaznej jHwaaH׃ p 8.22  wajoAmaer jHwaaH Aael-xxmwAel xxmaO bqowlaam wHimlaktaa laaHaem maelaek wajoAmaer xxmwAel Aael-Aanxxej jixraaAel lkw Aijxx lOijrow׃ p

8.1  ויהי כאשר זקן שמואל וישם את־בניו שפטים לישראל׃ 8.2  ויהי שם־בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃ 8.3  ולא־הלכו בניו [בדרכו כ] (בדרכיו ק) ויטו אחרי הבצע ויקחו־שחד ויטו משפט׃ פ 8.4  ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל־שמואל הרמתה׃ 8.5  ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה־לנו מלך לשפטנו ככל־הגוים׃ 8.6  וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה־לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל־יהוה׃ פ 8.7  ויאמר יהוה אל־שמואל שמע בקול העם לכל אשר־יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי־אתי מאסו ממלך עליהם׃ 8.8  ככל־המעשים אשר־עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד־היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם־לך׃ 8.9  ועתה שמע בקולם אך כי־העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃ ס 8.10  ויאמר שמואל את כל־דברי יהוה אל־העם השאלים מאתו מלך׃ ס 8.11  ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את־בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃ 8.12  ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי־מלחמתו וכלי רכבו׃ 8.13  ואת־בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃ 8.14  ואתש־דותיכם ואת־כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃ 8.15  וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃ 8.16  ואת־עבדיכם ואת־שפחותיכם ואת־בחוריכם הטובים ואת־חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃ 8.17  צאנכם יעשר ואתם תהיו־לו לעבדים׃ 8.18  וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא־יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃ 8.19  וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם־מלך יהיה עלינו׃ 8.20  והיינו גם־אנחנו ככל־הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את־מלחמתנו׃ 8.21  וישמע שמואל את כל־דברי העם וידברם באזני יהוה׃ פ 8.22  ויאמר יהוה אל־שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל־אנשי ישראל לכו איש לעירו׃ פ

8.1  wjHj kAxr zqn xmwAl wjxm At-bnjw xpTjm ljxrAl׃ 8.2  wjHj xm-bnw Hbkwr jwAl wxm mxnHw AbjH xpTjm bbAr xbO׃ 8.3  wlA-Hlkw bnjw [bdrkw k] (bdrkjw q) wjTw Ahrj HbcO wjqhw-xhd wjTw mxpT׃ p 8.4  wjtqbcw kl zqnj jxrAl wjbAw Al-xmwAl HrmtH׃ 8.5  wjAmrw Aljw HnH AtH zqnt wbnjk lA Hlkw bdrkjk OtH xjmH-lnw mlk lxpTnw kkl-Hgwjm׃ 8.6  wjrO Hdbr bOjnj xmwAl kAxr Amrw tnH-lnw mlk lxpTnw wjtpll xmwAl Al-jHwH׃ p 8.7  wjAmr jHwH Al-xmwAl xmO bqwl HOm lkl Axr-jAmrw Aljk kj lA Atk mAsw kj-Atj mAsw mmlk OljHm׃ 8.8  kkl-HmOxjm Axr-Oxw mjwm HOltj Atm mmcrjm wOd-Hjwm HzH wjOzbnj wjObdw AlHjm Ahrjm kn HmH Oxjm gm-lk׃ 8.9  wOtH xmO bqwlm Ak kj-HOd tOjd bHm wHgdt lHm mxpT Hmlk Axr jmlk OljHm׃ s 8.10  wjAmr xmwAl At kl-dbrj jHwH Al-HOm HxAljm mAtw mlk׃ s 8.11  wjAmr zH jHjH mxpT Hmlk Axr jmlk Oljkm At-bnjkm jqh wxm lw bmrkbtw wbprxjw wrcw lpnj mrkbtw׃ 8.12  wlxwm lw xrj Alpjm wxrj hmxjm wlhrx hrjxw wlqcr qcjrw wlOxwt klj-mlhmtw wklj rkbw׃ 8.13  wAt-bnwtjkm jqh lrqhwt wlTbhwt wlApwt׃ 8.14  wAtx-dwtjkm wAt-krmjkm wzjtjkm HTwbjm jqh wntn lObdjw׃ 8.15  wzrOjkm wkrmjkm jOxr wntn lsrjsjw wlObdjw׃ 8.16  wAt-Obdjkm wAt-xphwtjkm wAt-bhwrjkm HTwbjm wAt-hmwrjkm jqh wOxH lmlAktw׃ 8.17  cAnkm jOxr wAtm tHjw-lw lObdjm׃ 8.18  wzOqtm bjwm HHwA mlpnj mlkkm Axr bhrtm lkm wlA-jOnH jHwH Atkm bjwm HHwA׃ 8.19  wjmAnw HOm lxmO bqwl xmwAl wjAmrw lA kj Am-mlk jHjH Oljnw׃ 8.20  wHjjnw gm-Anhnw kkl-Hgwjm wxpTnw mlknw wjcA lpnjnw wnlhm At-mlhmtnw׃ 8.21  wjxmO xmwAl At kl-dbrj HOm wjdbrm bAznj jHwH׃ p 8.22  wjAmr jHwH Al-xmwAl xmO bqwlm wHmlkt lHm mlk wjAmr xmwAl Al-Anxj jxrAl lkw Ajx lOjrw׃ p

8.1  Factum est autem cum senuis set, Samuel posuit filios suos iu dices Israel. 8.2  Fuitque nomen filii eius primogeniti Ioel et nomen secundi Abia; iudicabant in Bersabee. 8.3  Et non ambulaverunt filii illius in viis eius, sed declinaverunt post avaritiam acceperuntque munera et perverterunt iudicium. 8.4  Congregati ergo universi maiores natu Israel venerunt ad Samuel in Rama 8.5  dixeruntque ei: “ Ecce tu senuisti, et filii tui non ambulant in viis tuis; nunc ergo constitue nobis regem, ut iudicet nos, sicut universae habent nationes ”. 8.6  Displicuitque sermo in oculis Samuelis, eo quod dixissent: “ Da nobis regem, ut iudicet nos ”. Et oravit Samuel ad Dominum. 8.7  Dixit autem Dominus ad Samuel: “ Audi vocem populi in omnibus, quae loquuntur tibi; non enim te abiecerunt, sed me abiecerunt, ne regnem super eos. 8.8  Iuxta omnia opera sua, quae fecerunt a die, qua eduxi eos de Aegypto, usque ad diem hanc, sicut dereliquerunt me et servierunt diis alienis, sic faciunt etiam tibi. 8.9  Nunc ergo audi vocem eorum; verumtamen contestare eos et praedic eis ius regis, qui regnaturus est super eos ”. 8.10  Dixit itaque Samuel omnia verba Domini ad populum, qui petierat a se regem, 8.11  et ait: “ Hoc erit ius regis, qui imperaturus est vobis: Filios vestros tollet et ponet in curribus suis facietque sibi equites, et current ante quadrigas eius; 8.12  et constituet sibi tribunos et centuriones et aratores agrorum suorum et messores segetum et fabros armorum et curruum suorum. 8.13  Filias quoque vestras faciet sibi unguentarias et focarias et panificas. 8.14  Agros quoque vestros et vineas et oliveta optima tollet et dabit servis suis. 8.15  Sed et segetes vestras et vinearum reditus addecimabit, ut det eunuchis et famulis suis. 8.16  Servos etiam vestros et ancillas et boves vestros optimos et asinos auferet et ponet in opere suo. 8.17  Greges vestros addecimabit, vosque eritis ei servi. 8.18  Et clamabitis in die illa a facie regis vestri, quem elegistis vobis, et non exaudiet vos Dominus in die illa ”. 8.19  Noluit autem populus audire vocem Samuel, sed dixerunt: “ Nequaquam: rex enim erit super nos, 8.20  et erimus nos quoque sicut omnes gentes; et iudicabit nos rex noster et egredietur ante nos et pugnabit bella nostra pro nobis ”. 8.21  Et audivit Samuel omnia verba populi et locutus est ea in auribus Domini. 8.22  Dixit autem Dominus ad Samuel: “ Audi vocem eorum et constitue super eos regem ”. Et ait Samuel ad viros Israel: “ Vadat unusquisque in civitatem suam ”.

9.1  Es war aber ein Mann von Benjamin, namens Kis, ein Sohn Abiels, des Sohnes Zerors, des Sohnes Bechorats, des Sohnes Aphiachs, des Sohnes eines Benjaminiten, ein wackerer Mann. 9.2  Der hatte einen Sohn, namens Saul, jung und schön, so daß keiner schöner war unter den Kindern Israel, eines Hauptes höher als alles Volk. 9.3  Aber Kis, der Vater Sauls, hatte seine Eselinnen verloren. Und Kis sprach zu seinem Sohne Saul: Nimm doch einen der Knaben mit dir und mache dich auf, gehe hin und suche die Eselinnen! 9.4  Und er durchwanderte das Gebirge Ephraim und ging durch die Landschaft Salisa; aber sie fanden sie nicht. Sie gingen auch durch die Landschaft Saalim, da waren sie auch nicht. Darauf durchzogen sie die Landschaft Jemini und fanden sie auch nicht. 9.5  Als sie aber in die Landschaft Zuph kamen, sprach Saul zu seinem Knaben, der bei ihm war: Komm, laß uns wieder umkehren; mein Vater könnte von den Eselinnen lassen und sich um uns sorgen! 9.6  Er aber sprach zu ihm: Siehe doch, es ist ein Mann Gottes in dieser Stadt, und der ist ein ehrwürdiger Mann; alles, was er sagt, trifft sicher ein. So laß uns nun dahin gehen; vielleicht sagt er uns unsern Weg, den wir gehen sollen. 9.7  Saul aber sprach zu seinem Knaben: Siehe, wenn wir hingehen, was bringen wir dem Mann? Denn das Brot ist ausgegangen in unserm Sack; auch haben wir sonst keine Gabe, die wir dem Manne Gottes bringen könnten; was haben wir? 9.8  Der Knabe antwortete dem Saul und sprach: Siehe, ich habe einen Viertel Silberschekel bei mir, den will ich dem Manne Gottes geben, daß er uns unsern Weg zeige. 9.9  Vorzeiten sagte man in Israel, wenn man ging, Gott zu befragen: Kommt, laßt uns zum Seher gehen! Denn die man jetzt Propheten heißt, die hieß man vorzeiten Seher. 9.10  Saul sprach zu seinem Knaben: Dein Vorschlag ist gut; komm, wir wollen gehen! 9.11  Als sie nun hingingen zu der Stadt, da der Mann Gottes war, und die Anhöhe zur Stadt hinaufstiegen, trafen sie Jungfrauen, die herauskamen, um Wasser zu schöpfen; zu denselben sprachen sie: Ist der Seher hier? 9.12  Sie antworteten ihnen und sprachen: Ja, siehe, er ist vor dir; eile nur, denn er ist heute in die Stadt gekommen, weil das Volk heute auf der Höhe zu opfern hat. 9.13  Wenn ihr in die Stadt kommt, so werdet ihr ihn gerade treffen, ehe er zur Höhe hinaufgeht zum Essen; denn das Volk ißt nicht, bis er kommt; denn er muß das Opfer segnen, darnach essen die Geladenen. Darum so gehet hinauf; denn eben jetzt werdet ihr ihn treffen! 9.14  Und als sie zur Stadt hinauf kamen und in die Stadt eintreten wollten, siehe, da kam Samuel heraus, ihnen entgegen, um zur Höhe zu gehen. 9.15  Aber der HERR hatte einen Tag zuvor, ehe Saul kam, Samuels Ohr geöffnet und zu ihm gesagt: 9.16  Morgen um diese Zeit will ich einen Mann aus dem Lande Benjamin zu dir senden, den sollst du zum Fürsten über mein Volk Israel salben, daß er mein Volk von der Philister Hand erlöse; denn ich habe mein Volk angesehen, dieweil sein Geschrei vor mich gekommen ist. 9.17  Als nun Samuel den Saul ansah, antwortete ihm der HERR: Siehe, das ist der Mann, von dem ich dir gesagt habe, daß er über mein Volk herrschen soll! 9.18  Da trat Saul zu Samuel unter dem Tor und sprach: Sage mir doch, wo ist hier des Sehers Haus? 9.19  Samuel antwortete dem Saul und sprach: Ich bin der Seher! Geh vor mir her zur Höhe hinauf; denn ihr sollt heute mit mir essen, und morgen will ich dich ziehen lassen; und alles, was in deinem Herzen ist, will ich dir sagen! 9.20  Um die Eselinnen aber, die dir vor drei Tagen verlorengegangen sind, bekümmere dich nicht; denn sie sind gefunden! Und wem gehört alles Wünschenswerte in Israel? Nicht dir und deines Vaters ganzem Haus? 9.21  Saul antwortete und sprach: Bin ich nicht ein Benjaminiter, von einem der kleinsten Stämme Israels, und ist mein Geschlecht nicht das geringste unter allen Geschlechtern der Stämme Benjamins? Warum sagst du mir denn solches? 9.22  Samuel aber nahm Saul samt seinem Knaben und führte sie in den Saal und setzte sie oben an unter die Geladenen; derer waren bei dreißig Mann. 9.23  Und Samuel sprach zu dem Koch: Gib das Stück her, das ich dir gab, und von dem ich befahl, du solltest es beiseite legen! 9.24  Da hob der Koch die Keule ab und brachte sie heraus und setzte sie Saul vor. Und Samuel sprach: Siehe, das ist aufbehalten worden; nimm es vor dich und iß; denn es ist auf die bestimmte Zeit für dich aufbewahrt worden, als ich sagte: Ich habe das Volk eingeladen! Also aß Saul mit Samuel an jenem Tag. 9.25  Und als sie von der Höhe in die Stadt hinab gegangen waren, redete er mit Saul auf dem Dach. 9.26  Und sie standen am Morgen früh auf. Und als die Morgenröte aufging, rief Samuel dem Saul auf dem Dach und sprach: Steh auf! Ich will dich begleiten. Da machte sich Saul auf, und die beiden gingen miteinander hinaus, er und Samuel. 9.27  Und als sie am Ende der Stadt hinabstiegen, sprach Samuel zu Saul: Sage dem Knaben, daß er vor uns hingehe (und er ging hin) du aber stehe jetzt still, daß ich dir kundtue, was Gott gesagt hat!

9.1  καὶ ἦν ἀνὴρ ἐξ υἱῶν βενιαμιν καὶ ὄνομα αὐτῷ κις υἱὸς αβιηλ υἱοῦ σαρεδ υἱοῦ βαχιρ υἱοῦ αφεκ υἱοῦ ἀνδρὸς ιεμιναίου ἀνὴρ δυνατός 9.2  καὶ τούτῳ υἱός καὶ ὄνομα αὐτῷ σαουλ εὐμεγέθης ἀνὴρ ἀγαθός καὶ οὐκ ἦν ἐν υἱοῖς ισραηλ ἀγαθὸς ὑπὲρ αὐτόν ὑπὲρ ὠμίαν καὶ ἐπάνω ὑψηλὸς ὑπὲρ πᾶσαν τὴν γῆν 9.3  καὶ ἀπώλοντο αἱ ὄνοι κις πατρὸς σαουλ καὶ εἶπεν κις πρὸς σαουλ τὸν υἱὸν αὐτοῦ λαβὲ μετὰ σεαυτοῦ ἓν τῶν παιδαρίων καὶ ἀνάστητε καὶ πορεύθητε καὶ ζητήσατε τὰς ὄνους 9.4  καὶ διῆλθον δι' ὄρους εφραιμ καὶ διῆλθον διὰ τῆς γῆς σελχα καὶ οὐχ εὗρον καὶ διῆλθον διὰ τῆς γῆς εασακεμ καὶ οὐκ ἦν καὶ διῆλθον διὰ τῆς γῆς ιακιμ καὶ οὐχ εὗρον 9.5  αὐτῶν ἐλθόντων εἰς τὴν σιφ καὶ σαουλ εἶπεν τῷ παιδαρίῳ αὐτοῦ τῷ μετ' αὐτοῦ δεῦρο καὶ ἀναστρέψωμεν μὴ ἀνεὶς ὁ πατήρ μου τὰς ὄνους φροντίζῃ περὶ ἡμῶν 9.6  καὶ εἶπεν αὐτῷ τὸ παιδάριον ἰδοὺ δὴ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ πόλει ταύτῃ καὶ ὁ ἄνθρωπος ἔνδοξος πᾶν ὃ ἐὰν λαλήσῃ παραγινόμενον παρέσται καὶ νῦν πορευθῶμεν ὅπως ἀπαγγείλῃ ἡμῖν τὴν ὁδὸν ἡμῶν ἐφ' ἣν ἐπορεύθημεν ἐπ' αὐτήν 9.7  καὶ εἶπεν σαουλ τῷ παιδαρίῳ αὐτοῦ τῷ μετ' αὐτοῦ καὶ ἰδοὺ πορευσόμεθα καὶ τί οἴσομεν τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ ὅτι οἱ ἄρτοι ἐκλελοίπασιν ἐκ τῶν ἀγγείων ἡμῶν καὶ πλεῖον οὐκ ἔστιν μεθ' ἡμῶν εἰσενεγκεῖν τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ τὸ ὑπάρχον ἡμῖν 9.8  καὶ προσέθετο τὸ παιδάριον ἀποκριθῆναι τῷ σαουλ καὶ εἶπεν ἰδοὺ εὕρηται ἐν τῇ χειρί μου τέταρτον σίκλου ἀργυρίου καὶ δώσεις τῷ ἀνθρώπῳ τοῦ θεοῦ καὶ ἀπαγγελεῖ ἡμῖν τὴν ὁδὸν ἡμῶν 9.9  καὶ ἔμπροσθεν ἐν ισραηλ τάδε ἔλεγεν ἕκαστος ἐν τῷ πορεύεσθαι ἐπερωτᾶν τὸν θεόν δεῦρο πορευθῶμεν πρὸς τὸν βλέποντα ὅτι τὸν προφήτην ἐκάλει ὁ λαὸς ἔμπροσθεν ὁ βλέπων 9.10  καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς τὸ παιδάριον αὐτοῦ ἀγαθὸν τὸ ῥῆμα δεῦρο καὶ πορευθῶμεν καὶ ἐπορεύθησαν εἰς τὴν πόλιν οὗ ἦν ἐκεῖ ὁ ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ 9.11  αὐτῶν ἀναβαινόντων τὴν ἀνάβασιν τῆς πόλεως καὶ αὐτοὶ εὑρίσκουσιν τὰ κοράσια ἐξεληλυθότα ὑδρεύσασθαι ὕδωρ καὶ λέγουσιν αὐταῖς εἰ ἔστιν ἐνταῦθα ὁ βλέπων 9.12  καὶ ἀπεκρίθη τὰ κοράσια αὐτοῖς καὶ λέγουσιν αὐτοῖς ἔστιν ἰδοὺ κατὰ πρόσωπον ὑμῶν νῦν διὰ τὴν ἡμέραν ἥκει εἰς τὴν πόλιν ὅτι θυσία σήμερον τῷ λαῷ ἐν βαμα 9.13  ὡς ἂν εἰσέλθητε τὴν πόλιν οὕτως εὑρήσετε αὐτὸν ἐν τῇ πόλει πρὶν ἀναβῆναι αὐτὸν εἰς βαμα τοῦ φαγεῖν ὅτι οὐ μὴ φάγῃ ὁ λαὸς ἕως τοῦ εἰσελθεῖν αὐτόν ὅτι οὗτος εὐλογεῖ τὴν θυσίαν καὶ μετὰ ταῦτα ἐσθίουσιν οἱ ξένοι καὶ νῦν ἀνάβητε ὅτι διὰ τὴν ἡμέραν εὑρήσετε αὐτόν 9.14  καὶ ἀναβαίνουσιν τὴν πόλιν αὐτῶν εἰσπορευομένων εἰς μέσον τῆς πόλεως καὶ ἰδοὺ σαμουηλ ἐξῆλθεν εἰς ἀπάντησιν αὐτῶν τοῦ ἀναβῆναι εἰς βαμα 9.15  καὶ κύριος ἀπεκάλυψεν τὸ ὠτίον σαμουηλ ἡμέρᾳ μιᾷ ἔμπροσθεν τοῦ ἐλθεῖν πρὸς αὐτὸν σαουλ λέγων 9.16  ὡς ὁ καιρὸς αὔριον ἀποστελῶ πρὸς σὲ ἄνδρα ἐκ γῆς βενιαμιν καὶ χρίσεις αὐτὸν εἰς ἄρχοντα ἐπὶ τὸν λαόν μου ισραηλ καὶ σώσει τὸν λαόν μου ἐκ χειρὸς ἀλλοφύλων ὅτι ἐπέβλεψα ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τοῦ λαοῦ μου ὅτι ἦλθεν βοὴ αὐτῶν πρός με 9.17  καὶ σαμουηλ εἶδεν τὸν σαουλ καὶ κύριος ἀπεκρίθη αὐτῷ ἰδοὺ ὁ ἄνθρωπος ὃν εἶπά σοι οὗτος ἄρξει ἐν τῷ λαῷ μου 9.18  καὶ προσήγαγεν σαουλ πρὸς σαμουηλ εἰς μέσον τῆς πόλεως καὶ εἶπεν ἀπάγγειλον δὴ ποῖος ὁ οἶκος τοῦ βλέποντος 9.19  καὶ ἀπεκρίθη σαμουηλ τῷ σαουλ καὶ εἶπεν ἐγώ εἰμι αὐτός ἀνάβηθι ἔμπροσθέν μου εἰς βαμα καὶ φάγε μετ' ἐμοῦ σήμερον καὶ ἐξαποστελῶ σε πρωὶ καὶ πάντα τὰ ἐν τῇ καρδίᾳ σου ἀπαγγελῶ σοι 9.20  καὶ περὶ τῶν ὄνων σου τῶν ἀπολωλυιῶν σήμερον τριταίων μὴ θῇς τὴν καρδίαν σου αὐταῖς ὅτι εὕρηνται καὶ τίνι τὰ ὡραῖα τοῦ ισραηλ οὐ σοὶ καὶ τῷ οἴκῳ τοῦ πατρός σου 9.21  καὶ ἀπεκρίθη σαουλ καὶ εἶπεν οὐχὶ ἀνδρὸς υἱὸς ιεμιναίου ἐγώ εἰμι τοῦ μικροῦ σκήπτρου φυλῆς ισραηλ καὶ τῆς φυλῆς τῆς ἐλαχίστης ἐξ ὅλου σκήπτρου βενιαμιν καὶ ἵνα τί ἐλάλησας πρὸς ἐμὲ κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο 9.22  καὶ ἔλαβεν σαμουηλ τὸν σαουλ καὶ τὸ παιδάριον αὐτοῦ καὶ εἰσήγαγεν αὐτοὺς εἰς τὸ κατάλυμα καὶ ἔθετο αὐτοῖς τόπον ἐν πρώτοις τῶν κεκλημένων ὡσεὶ ἑβδομήκοντα ἀνδρῶν 9.23  καὶ εἶπεν σαμουηλ τῷ μαγείρῳ δός μοι τὴν μερίδα ἣν ἔδωκά σοι ἣν εἶπά σοι θεῖναι αὐτὴν παρὰ σοί 9.24  καὶ ὕψωσεν ὁ μάγειρος τὴν κωλέαν καὶ παρέθηκεν αὐτὴν ἐνώπιον σαουλ καὶ εἶπεν σαμουηλ τῷ σαουλ ἰδοὺ ὑπόλειμμα παράθες αὐτὸ ἐνώπιόν σου καὶ φάγε ὅτι εἰς μαρτύριον τέθειταί σοι παρὰ τοὺς ἄλλους ἀπόκνιζε καὶ ἔφαγεν σαουλ μετὰ σαμουηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 9.25  καὶ κατέβη ἐκ τῆς βαμα ἐν τῇ πόλει καὶ διέστρωσαν τῷ σαουλ ἐπὶ τῷ δώματι 9.26  καὶ ἐκοιμήθη καὶ ἐγένετο ὡς ἀνέβαινεν ὁ ὄρθρος καὶ ἐκάλεσεν σαμουηλ τὸν σαουλ ἐπὶ τῷ δώματι λέγων ἀνάστα καὶ ἐξαποστελῶ σε καὶ ἀνέστη σαουλ καὶ ἐξῆλθεν αὐτὸς καὶ σαμουηλ ἕως ἔξω 9.27  αὐτῶν καταβαινόντων εἰς μέρος τῆς πόλεως καὶ σαμουηλ εἶπεν τῷ σαουλ εἰπὸν τῷ νεανίσκῳ καὶ διελθέτω ἔμπροσθεν ἡμῶν καὶ σὺ στῆθι ὡς σήμερον καὶ ἄκουσον ῥῆμα θεοῦ

9.1  kai ehn anehr ex yiohn beniamin kai onoma aytoh kis yios abiehl yioy sared yioy bachir yioy aphek yioy andros ieminaioy anehr dynatos 9.2  kai toytoh yios kai onoma aytoh saoyl eymegethehs anehr agathos kai oyk ehn en yiois israehl agathos yper ayton yper ohmian kai epanoh ypsehlos yper pasan tehn gehn 9.3  kai apohlonto ai onoi kis patros saoyl kai eipen kis pros saoyl ton yion aytoy labe meta seaytoy en tohn paidariohn kai anastehte kai poreythehte kai zehtehsate tas onoys 9.4  kai diehlthon di' oroys ephraim kai diehlthon dia tehs gehs selcha kai oych eyron kai diehlthon dia tehs gehs easakem kai oyk ehn kai diehlthon dia tehs gehs iakim kai oych eyron 9.5  aytohn elthontohn eis tehn siph kai saoyl eipen toh paidarioh aytoy toh met' aytoy deyro kai anastrepsohmen meh aneis o patehr moy tas onoys phrontizeh peri ehmohn 9.6  kai eipen aytoh to paidarion idoy deh anthrohpos toy theoy en teh polei tayteh kai o anthrohpos endoxos pan o ean lalehseh paraginomenon parestai kai nyn poreythohmen opohs apaggeileh ehmin tehn odon ehmohn eph' ehn eporeythehmen ep' aytehn 9.7  kai eipen saoyl toh paidarioh aytoy toh met' aytoy kai idoy poreysometha kai ti oisomen toh anthrohpoh toy theoy oti oi artoi ekleloipasin ek tohn aggeiohn ehmohn kai pleion oyk estin meth' ehmohn eisenegkein toh anthrohpoh toy theoy to yparchon ehmin 9.8  kai prosetheto to paidarion apokrithehnai toh saoyl kai eipen idoy eyrehtai en teh cheiri moy tetarton sikloy argyrioy kai dohseis toh anthrohpoh toy theoy kai apaggelei ehmin tehn odon ehmohn 9.9  kai emprosthen en israehl tade elegen ekastos en toh poreyesthai eperohtan ton theon deyro poreythohmen pros ton bleponta oti ton prophehtehn ekalei o laos emprosthen o blepohn 9.10  kai eipen saoyl pros to paidarion aytoy agathon to rehma deyro kai poreythohmen kai eporeythehsan eis tehn polin oy ehn ekei o anthrohpos toy theoy 9.11  aytohn anabainontohn tehn anabasin tehs poleohs kai aytoi eyriskoysin ta korasia exelehlythota ydreysasthai ydohr kai legoysin aytais ei estin entaytha o blepohn 9.12  kai apekritheh ta korasia aytois kai legoysin aytois estin idoy kata prosohpon ymohn nyn dia tehn ehmeran ehkei eis tehn polin oti thysia sehmeron toh laoh en bama 9.13  ohs an eiselthehte tehn polin oytohs eyrehsete ayton en teh polei prin anabehnai ayton eis bama toy phagein oti oy meh phageh o laos eohs toy eiselthein ayton oti oytos eylogei tehn thysian kai meta tayta esthioysin oi xenoi kai nyn anabehte oti dia tehn ehmeran eyrehsete ayton 9.14  kai anabainoysin tehn polin aytohn eisporeyomenohn eis meson tehs poleohs kai idoy samoyehl exehlthen eis apantehsin aytohn toy anabehnai eis bama 9.15  kai kyrios apekalypsen to ohtion samoyehl ehmera mia emprosthen toy elthein pros ayton saoyl legohn 9.16  ohs o kairos ayrion aposteloh pros se andra ek gehs beniamin kai chriseis ayton eis archonta epi ton laon moy israehl kai sohsei ton laon moy ek cheiros allophylohn oti epeblepsa epi tehn tapeinohsin toy laoy moy oti ehlthen boeh aytohn pros me 9.17  kai samoyehl eiden ton saoyl kai kyrios apekritheh aytoh idoy o anthrohpos on eipa soi oytos arxei en toh laoh moy 9.18  kai prosehgagen saoyl pros samoyehl eis meson tehs poleohs kai eipen apaggeilon deh poios o oikos toy blepontos 9.19  kai apekritheh samoyehl toh saoyl kai eipen egoh eimi aytos anabehthi emprosthen moy eis bama kai phage met' emoy sehmeron kai exaposteloh se prohi kai panta ta en teh kardia soy apaggeloh soi 9.20  kai peri tohn onohn soy tohn apolohlyiohn sehmeron tritaiohn meh thehs tehn kardian soy aytais oti eyrehntai kai tini ta ohraia toy israehl oy soi kai toh oikoh toy patros soy 9.21  kai apekritheh saoyl kai eipen oychi andros yios ieminaioy egoh eimi toy mikroy skehptroy phylehs israehl kai tehs phylehs tehs elachistehs ex oloy skehptroy beniamin kai ina ti elalehsas pros eme kata to rehma toyto 9.22  kai elaben samoyehl ton saoyl kai to paidarion aytoy kai eisehgagen aytoys eis to katalyma kai etheto aytois topon en prohtois tohn keklehmenohn ohsei ebdomehkonta androhn 9.23  kai eipen samoyehl toh mageiroh dos moi tehn merida ehn edohka soi ehn eipa soi theinai aytehn para soi 9.24  kai ypsohsen o mageiros tehn kohlean kai parethehken aytehn enohpion saoyl kai eipen samoyehl toh saoyl idoy ypoleimma parathes ayto enohpion soy kai phage oti eis martyrion tetheitai soi para toys alloys apoknize kai ephagen saoyl meta samoyehl en teh ehmera ekeineh 9.25  kai katebeh ek tehs bama en teh polei kai diestrohsan toh saoyl epi toh dohmati 9.26  kai ekoimehtheh kai egeneto ohs anebainen o orthros kai ekalesen samoyehl ton saoyl epi toh dohmati legohn anasta kai exaposteloh se kai anesteh saoyl kai exehlthen aytos kai samoyehl eohs exoh 9.27  aytohn katabainontohn eis meros tehs poleohs kai samoyehl eipen toh saoyl eipon toh neaniskoh kai dielthetoh emprosthen ehmohn kai sy stehthi ohs sehmeron kai akoyson rehma theoy

9.1  וַיְהִי־אִישׁ [מִבִּן־יָמִין כ] (מִבִּנְיָמִין ק) וּשְׁמֹו קִישׁ בֶּן־אֲבִיאֵל בֶּן־צְרֹור בֶּן־בְּכֹורַת בֶּן־אֲפִיחַ בֶּן־אִישׁ יְמִינִי גִּבֹּור חָיִל׃ 9.2  וְלֹו־הָיָה בֵן וּשְׁמֹו שָׁאוּל בָּחוּר וָטֹוב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טֹוב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמֹו וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל־הָעָם׃ 9.3  וַתֹּאבַדְנָה הָאֲתֹנֹות לְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר קִישׁ אֶל־שָׁאוּל בְּנֹו קַח־נָא אִתְּךָ אֶת־אַחַד מֵהַנְּעָרִים וְקוּם לֵךְ בַּקֵּשׁ אֶת־הָאֲתֹנֹת׃ 9.4  וַיַּעֲבֹר בְּהַר־אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ־שָׁלִשָׁה וְלֹא מָצָאוּ וַיַּעַבְרוּ בְאֶרֶץ־שַׁעֲלִים וָאַיִן וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ־יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ׃ 9.5  הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף וְשָׁאוּל אָמַר לְנַעֲרֹו אֲשֶׁר־עִמֹּו לְכָה וְנָשׁוּבָה פֶּן־יֶחְדַּל אָבִי מִן־הָאֲתֹנֹות וְדָאַג לָנוּ׃ 9.6  וַיֹּאמֶר לֹו הִנֵּה־נָא אִישׁ־אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת וְהָאִישׁ נִכְבָּד כֹּל אֲשֶׁר־יְדַבֵּר בֹּוא יָבֹוא עַתָּה נֵלֲכָה שָּׁם אוּלַי יַגִּיד לָנוּ אֶת־דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר־הָלַכְנוּ עָלֶיהָ׃ 9.7  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרֹו וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה־נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין־לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים מָה אִתָּנוּ׃ 9.8  וַיֹּסֶף הַנַּעַר לַעֲנֹות אֶת־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִגִּיד לָנוּ אֶת־דַּרְכֵּנוּ׃ 9.9  לְפָנִים ׀ בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה־אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתֹּו לִדְרֹושׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד־הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיֹּום יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה׃ 9.10  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרֹו טֹוב דְּבָרְךָ לְכָה ׀ נֵלֵכָה וַיֵּלְכוּ אֶל־הָעִיר אֲשֶׁר־שָׁם אִישׁ הָאֱלֹהִים׃ 9.11  הֵמָּה עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרֹות יֹצְאֹות לִשְׁאֹב מָיִם וַיֹּאמְרוּ לָהֶן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה׃ 9.12  וַתַּעֲנֶינָה אֹותָם וַתֹּאמַרְנָה יֵּשׁ הִנֵּה לְפָנֶיךָ מַהֵר ׀ עַתָּה כִּי הַיֹּום בָּא לָעִיר כִּי זֶבַח הַיֹּום לָעָם בַּבָּמָה׃ 9.13  כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתֹו בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל כִּי לֹא־יֹאכַל הָעָם עַד־בֹּאֹו כִּי־הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי־כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים וְעַתָּה עֲלוּ כִּי־אֹתֹו כְהַיֹּום תִּמְצְאוּן אֹתֹו׃ 9.14  וַיַּעֲלוּ הָעִיר הֵמָּה בָּאִים בְּתֹוךְ הָעִיר וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלֹות הַבָּמָה׃ ס 9.15  וַיהוָה גָּלָה אֶת־אֹזֶן שְׁמוּאֵל יֹום אֶחָד לִפְנֵי בֹוא־שָׁאוּל לֵאמֹר׃ 9.16  כָּעֵת ׀ מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתֹּו לְנָגִיד עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהֹושִׁיעַ אֶת־עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת־עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתֹו אֵלָי׃ 9.17  וּשְׁמוּאֵל רָאָה אֶת־שָׁאוּל וַיהוָה עָנָהוּ הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי׃ 9.18  וַיִּגַּשׁ שָׁאוּל אֶת־שְׁמוּאֵל בְּתֹוךְ הַשָּׁעַר וַיֹּאמֶר הַגִּידָה־נָּא לִי אֵי־זֶה בֵּית הָרֹאֶה׃ 9.19  וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה עֲלֵה לְפָנַי הַבָּמָה וַאֲכַלְתֶּם עִמִּי הַיֹּום וְשִׁלַּחְתִּיךָ בַבֹּקֶר וְכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ אַגִּיד לָךְ׃ 9.20  וְלָאֲתֹנֹות הָאֹבְדֹות לְךָ הַיֹּום שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים אַל־תָּשֶׂם אֶת־לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ וּלְמִי כָּל־חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל הֲלֹוא לְךָ וּלְכֹל בֵּית אָבִיךָ׃ ס 9.21  וַיַּעַן שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הֲלֹוא בֶן־יְמִינִי אָנֹכִי מִקַּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה מִכָּל־מִשְׁפְּחֹות שִׁבְטֵי בִנְיָמִן וְלָמָּה דִּבַּרְתָּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה׃ ס 9.22  וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־שָׁאוּל וְאֶת־נַעֲרֹו וַיְבִיאֵם לִשְׁכָּתָה וַיִּתֵּן לָהֶם מָקֹום בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים וְהֵמָּה כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ׃ 9.23  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל לַטַּבָּח תְּנָה אֶת־הַמָּנָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ שִׂים אֹתָהּ עִמָּךְ׃ 9.24  וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת־הַשֹּׁוק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם ׀ לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים־לְפָנֶיךָ אֱכֹל כִּי לַמֹּועֵד שָׁמוּר־לְךָ לֵאמֹר הָעָם ׀ קָרָאתִי וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם־שְׁמוּאֵל בַּיֹּום הַהוּא׃ 9.25  וַיֵּרְדוּ מֵהַבָּמָה הָעִיר וַיְדַבֵּר עִם־שָׁאוּל עַל־הַגָּג׃ 9.26  וַיַּשְׁכִּמוּ וַיְהִי כַּעֲלֹות הַשַּׁחַר וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל [הַגָּג כ] (הַגָּגָה ק) לֵאמֹר קוּמָה וַאֲשַׁלְּחֶךָּ וַיָּקָם שָׁאוּל וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם הוּא וּשְׁמוּאֵל הַחוּצָה׃ 9.27  הֵמָּה יֹורְדִים בִּקְצֵה הָעִיר וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל־שָׁאוּל אֱמֹר לַנַּעַר וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ וַיַּעֲבֹר וְאַתָּה עֲמֹד כַּיֹּום וְאַשְׁמִיעֲךָ אֶת־דְּבַר אֱלֹהִים׃ פ

9.1  wajHij-Aijxx [mibin-jaamijn k] (mibinjaamijn q) wxxmow qijxx baen-AabijAel baen-crowr baen-bkowrat baen-Aapijha baen-Aijxx jmijnij gibowr haajil׃ 9.2  wlow-HaajaaH ben wxxmow xxaaAwl baahwr waaTowb wAejn Aijxx mibnej jixraaAel Towb mimaenw mixxikmow waamaOlaaH gaaboHa mikaal-HaaOaam׃ 9.3  watoAbadnaaH HaaAatonowt lqijxx Aabij xxaaAwl wajoAmaer qijxx Aael-xxaaAwl bnow qah-naaA Aitkaa Aaet-Aahad meHanOaarijm wqwm lek baqexx Aaet-HaaAatonot׃ 9.4  wajaOabor bHar-Aaeprajim wajaOabor bAaeraec-xxaalixxaaH wloA maacaaAw wajaOabrw bAaeraec-xxaOalijm waaAajin wajaOabor bAaeraec-jmijnij wloA maacaaAw׃ 9.5  HemaaH baaAw bAaeraec cwp wxxaaAwl Aaamar lnaOarow Aaxxaer-Oimow lkaaH wnaaxxwbaaH paen-jaehdal Aaabij min-HaaAatonowt wdaaAag laanw׃ 9.6  wajoAmaer low HineH-naaA Aijxx-AaeloHijm baaOijr HazoAt wHaaAijxx nikbaad kol Aaxxaer-jdaber bowA jaabowA OataaH nelakaaH xxaam Awlaj jagijd laanw Aaet-darkenw Aaxxaer-Haalaknw OaalaejHaa׃ 9.7  wajoAmaer xxaaAwl lnaOarow wHineH nelek wmaH-naabijA laaAijxx kij Halaehaem Aaazal mikelejnw wtxxwraaH Aejn-lHaabijA lAijxx HaaAaeloHijm maaH Aitaanw׃ 9.8  wajosaep HanaOar laOanowt Aaet-xxaaAwl wajoAmaer HineH nimcaaA bjaadij raebaO xxaeqael kaasaep wnaatatij lAijxx HaaAaeloHijm wHigijd laanw Aaet-darkenw׃ 9.9  lpaanijm bjixraaAel koH-Aaamar HaaAijxx blaektow lidrowxx AaeloHijm lkw wnelkaaH Oad-HaaroAaeH kij lanaabijA Hajowm jiqaareA lpaanijm HaaroAaeH׃ 9.10  wajoAmaer xxaaAwl lnaOarow Towb dbaarkaa lkaaH nelekaaH wajelkw Aael-HaaOijr Aaxxaer-xxaam Aijxx HaaAaeloHijm׃ 9.11  HemaaH Oolijm bmaOaleH HaaOijr wHemaaH maacAw nOaarowt jocAowt lixxAob maajim wajoAmrw laaHaen Hajexx baazaeH HaaroAaeH׃ 9.12  wataOanaejnaaH Aowtaam watoAmarnaaH jexx HineH lpaanaejkaa maHer OataaH kij Hajowm baaA laaOijr kij zaebah Hajowm laaOaam babaamaaH׃ 9.13  kboAakaem HaaOijr ken timcAwn Aotow bTaeraem jaOalaeH HabaamaataaH laeAaekol kij loA-joAkal HaaOaam Oad-boAow kij-HwA jbaarek Hazaebah Aaharej-ken joAklw HaqruAijm wOataaH Oalw kij-Aotow kHajowm timcAwn Aotow׃ 9.14  wajaOalw HaaOijr HemaaH baaAijm btowk HaaOijr wHineH xxmwAel joceA liqraaAtaam laOalowt HabaamaaH׃ s 9.15  wajHwaaH gaalaaH Aaet-Aozaen xxmwAel jowm Aaehaad lipnej bowA-xxaaAwl leAmor׃ 9.16  kaaOet maahaar Aaexxlah Aelaejkaa Aijxx meAaeraec binjaamin wmxxahtow lnaagijd Oal-Oamij jixraaAel wHowxxijOa Aaet-Oamij mijad plixxtijm kij raaAijtij Aaet-Oamij kij baaAaaH caOaqaatow Aelaaj׃ 9.17  wxxmwAel raaAaaH Aaet-xxaaAwl wajHwaaH OaanaaHw HineH HaaAijxx Aaxxaer Aaamartij Aelaejkaa zaeH jaOcor bOamij׃ 9.18  wajigaxx xxaaAwl Aaet-xxmwAel btowk HaxxaaOar wajoAmaer HagijdaaH-naaA lij Aej-zaeH bejt HaaroAaeH׃ 9.19  wajaOan xxmwAel Aaet-xxaaAwl wajoAmaer Aaanokij HaaroAaeH OaleH lpaanaj HabaamaaH waAakaltaem Oimij Hajowm wxxilahtijkaa baboqaer wkol Aaxxaer bilbaabkaa Aagijd laak׃ 9.20  wlaaAatonowt HaaAobdowt lkaa Hajowm xxloxxaet Hajaamijm Aal-taaxaem Aaet-libkaa laaHaem kij nimcaaAw wlmij kaal-haemdat jixraaAel HalowA lkaa wlkol bejt Aaabijkaa׃ s 9.21  wajaOan xxaaAwl wajoAmaer HalowA baen-jmijnij Aaanokij miqaTanej xxibTej jixraaAel wmixxpahtij HacOiraaH mikaal-mixxphowt xxibTej binjaamin wlaamaaH dibartaa Aelaj kadaabaar HazaeH׃ s 9.22  wajiqah xxmwAel Aaet-xxaaAwl wAaet-naOarow wajbijAem lixxkaataaH wajiten laaHaem maaqowm broAxx HaqrwAijm wHemaaH kixxloxxijm Aijxx׃ 9.23  wajoAmaer xxmwAel laTabaah tnaaH Aaet-HamaanaaH Aaxxaer naatatij laak Aaxxaer Aaamartij Aelaejkaa xijm AotaaH Oimaak׃ 9.24  wajaaraem HaTabaah Aaet-Haxxowq wHaeOaalaejHaa wajaaxaem lipnej xxaaAwl wajoAmaer HineH HanixxAaar xijm-lpaanaejkaa Aaekol kij lamowOed xxaamwr-lkaa leAmor HaaOaam qaaraaAtij wajoAkal xxaaAwl Oim-xxmwAel bajowm HaHwA׃ 9.25  wajerdw meHabaamaaH HaaOijr wajdaber Oim-xxaaAwl Oal-Hagaag׃ 9.26  wajaxxkimw wajHij kaOalowt Haxxahar wajiqraaA xxmwAel Aael-xxaaAwl [Hagaag k] (HagaagaaH q) leAmor qwmaaH waAaxxalhaekaa wajaaqaam xxaaAwl wajecAw xxnejHaem HwA wxxmwAel HahwcaaH׃ 9.27  HemaaH jowrdijm biqceH HaaOijr wxxmwAel Aaamar Aael-xxaaAwl Aaemor lanaOar wjaOabor lpaanejnw wajaOabor wAataaH Oamod kajowm wAaxxmijOakaa Aaet-dbar AaeloHijm׃ p

9.1  ויהי־איש [מבן־ימין כ] (מבנימין ק) ושמו קיש בן־אביאל בן־צרור בן־בכורת בן־אפיח בן־איש ימיני גבור חיל׃ 9.2  ולו־היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל־העם׃ 9.3  ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל־שאול בנו קח־נא אתך את־אחד מהנערים וקום לך בקש את־האתנת׃ 9.4  ויעבר בהר־אפרים ויעבר בארץ־שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ־שעלים ואין ויעבר בארץ־ימיני ולא מצאו׃ 9.5  המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר־עמו לכה ונשובה פן־יחדל אבי מן־האתנות ודאג לנו׃ 9.6  ויאמר לו הנה־נא איש־אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר־ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את־דרכנו אשר־הלכנו עליה׃ 9.7  ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה־נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין־להביא לאיש האלהים מה אתנו׃ 9.8  ויסף הנער לענות את־שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את־דרכנו׃ 9.9  לפנים ׀ בישראל כה־אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד־הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה׃ 9.10  ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה ׀ נלכה וילכו אל־העיר אשר־שם איש האלהים׃ 9.11  המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה׃ 9.12  ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר ׀ עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה׃ 9.13  כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא־יאכל העם עד־באו כי־הוא יברך הזבח אחרי־כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי־אתו כהיום תמצאון אתו׃ 9.14  ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה׃ ס 9.15  ויהוה גלה את־אזן שמואל יום אחד לפני בוא־שאול לאמר׃ 9.16  כעת ׀ מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על־עמי ישראל והושיע את־עמי מיד פלשתים כי ראיתי את־עמי כי באה צעקתו אלי׃ 9.17  ושמואל ראה את־שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי׃ 9.18  ויגש שאול את־שמואל בתוך השער ויאמר הגידה־נא לי אי־זה בית הראה׃ 9.19  ויען שמואל את־שאול ויאמר אנכי הראה עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך׃ 9.20  ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים אל־תשם את־לבך להם כי נמצאו ולמי כל־חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך׃ ס 9.21  ויען שאול ויאמר הלוא בן־ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל־משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה׃ ס 9.22  ויקח שמואל את־שאול ואת־נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשים איש׃ 9.23  ויאמר שמואל לטבח תנה את־המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך׃ 9.24  וירם הטבח את־השוק והעליה וישם ׀ לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים־לפניך אכל כי למועד שמור־לך לאמר העם ׀ קראתי ויאכל שאול עם־שמואל ביום ההוא׃ 9.25  וירדו מהבמה העיר וידבר עם־שאול על־הגג׃ 9.26  וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל־שאול [הגג כ] (הגגה ק) לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה׃ 9.27  המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל־שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את־דבר אלהים׃ פ

9.1  wjHj-Ajx [mbn-jmjn k] (mbnjmjn q) wxmw qjx bn-AbjAl bn-crwr bn-bkwrt bn-Apjh bn-Ajx jmjnj gbwr hjl׃ 9.2  wlw-HjH bn wxmw xAwl bhwr wTwb wAjn Ajx mbnj jxrAl Twb mmnw mxkmw wmOlH gbH mkl-HOm׃ 9.3  wtAbdnH HAtnwt lqjx Abj xAwl wjAmr qjx Al-xAwl bnw qh-nA Atk At-Ahd mHnOrjm wqwm lk bqx At-HAtnt׃ 9.4  wjObr bHr-Aprjm wjObr bArc-xlxH wlA mcAw wjObrw bArc-xOljm wAjn wjObr bArc-jmjnj wlA mcAw׃ 9.5  HmH bAw bArc cwp wxAwl Amr lnOrw Axr-Omw lkH wnxwbH pn-jhdl Abj mn-HAtnwt wdAg lnw׃ 9.6  wjAmr lw HnH-nA Ajx-AlHjm bOjr HzAt wHAjx nkbd kl Axr-jdbr bwA jbwA OtH nlkH xm Awlj jgjd lnw At-drknw Axr-Hlknw OljH׃ 9.7  wjAmr xAwl lnOrw wHnH nlk wmH-nbjA lAjx kj Hlhm Azl mkljnw wtxwrH Ajn-lHbjA lAjx HAlHjm mH Atnw׃ 9.8  wjsp HnOr lOnwt At-xAwl wjAmr HnH nmcA bjdj rbO xql ksp wnttj lAjx HAlHjm wHgjd lnw At-drknw׃ 9.9  lpnjm bjxrAl kH-Amr HAjx blktw ldrwx AlHjm lkw wnlkH Od-HrAH kj lnbjA Hjwm jqrA lpnjm HrAH׃ 9.10  wjAmr xAwl lnOrw Twb dbrk lkH nlkH wjlkw Al-HOjr Axr-xm Ajx HAlHjm׃ 9.11  HmH Oljm bmOlH HOjr wHmH mcAw nOrwt jcAwt lxAb mjm wjAmrw lHn Hjx bzH HrAH׃ 9.12  wtOnjnH Awtm wtAmrnH jx HnH lpnjk mHr OtH kj Hjwm bA lOjr kj zbh Hjwm lOm bbmH׃ 9.13  kbAkm HOjr kn tmcAwn Atw bTrm jOlH HbmtH lAkl kj lA-jAkl HOm Od-bAw kj-HwA jbrk Hzbh Ahrj-kn jAklw HqrAjm wOtH Olw kj-Atw kHjwm tmcAwn Atw׃ 9.14  wjOlw HOjr HmH bAjm btwk HOjr wHnH xmwAl jcA lqrAtm lOlwt HbmH׃ s 9.15  wjHwH glH At-Azn xmwAl jwm Ahd lpnj bwA-xAwl lAmr׃ 9.16  kOt mhr Axlh Aljk Ajx mArc bnjmn wmxhtw lngjd Ol-Omj jxrAl wHwxjO At-Omj mjd plxtjm kj rAjtj At-Omj kj bAH cOqtw Alj׃ 9.17  wxmwAl rAH At-xAwl wjHwH OnHw HnH HAjx Axr Amrtj Aljk zH jOcr bOmj׃ 9.18  wjgx xAwl At-xmwAl btwk HxOr wjAmr HgjdH-nA lj Aj-zH bjt HrAH׃ 9.19  wjOn xmwAl At-xAwl wjAmr Ankj HrAH OlH lpnj HbmH wAkltm Omj Hjwm wxlhtjk bbqr wkl Axr blbbk Agjd lk׃ 9.20  wlAtnwt HAbdwt lk Hjwm xlxt Hjmjm Al-txm At-lbk lHm kj nmcAw wlmj kl-hmdt jxrAl HlwA lk wlkl bjt Abjk׃ s 9.21  wjOn xAwl wjAmr HlwA bn-jmjnj Ankj mqTnj xbTj jxrAl wmxphtj HcOrH mkl-mxphwt xbTj bnjmn wlmH dbrt Alj kdbr HzH׃ s 9.22  wjqh xmwAl At-xAwl wAt-nOrw wjbjAm lxktH wjtn lHm mqwm brAx HqrwAjm wHmH kxlxjm Ajx׃ 9.23  wjAmr xmwAl lTbh tnH At-HmnH Axr nttj lk Axr Amrtj Aljk xjm AtH Omk׃ 9.24  wjrm HTbh At-Hxwq wHOljH wjxm lpnj xAwl wjAmr HnH HnxAr xjm-lpnjk Akl kj lmwOd xmwr-lk lAmr HOm qrAtj wjAkl xAwl Om-xmwAl bjwm HHwA׃ 9.25  wjrdw mHbmH HOjr wjdbr Om-xAwl Ol-Hgg׃ 9.26  wjxkmw wjHj kOlwt Hxhr wjqrA xmwAl Al-xAwl [Hgg k] (HggH q) lAmr qwmH wAxlhk wjqm xAwl wjcAw xnjHm HwA wxmwAl HhwcH׃ 9.27  HmH jwrdjm bqcH HOjr wxmwAl Amr Al-xAwl Amr lnOr wjObr lpnjnw wjObr wAtH Omd kjwm wAxmjOk At-dbr AlHjm׃ p

9.1  Et erat vir de Beniamin nomine Cis filius Abiel filii Seror filii Be chorath filii Aphia, Beniaminita vir potens. 9.2  Et erat ei filius vocabulo Saul electus et bonus, et non erat vir de filiis Israel melior illo; ab umero et sursum eminebat super omnem populum. 9.3  Perierant autem asinae Cis patris Saul, et dixit Cis ad Saul filium suum: “ Tolle tecum unum de pueris et consurgens vade et quaere asinas ”. Qui cum transissent per montem Ephraim 9.4  et per terram Salisa et non invenissent, transierunt etiam per terram Salim, et non erant, sed et per terram Iemini et minime reppererunt. 9.5  Cum autem venissent in terram Suph, dixit Saul ad puerum suum, qui erat cum eo: “ Veni, et revertamur, ne forte dimiserit pater meus asinas et sollicitus sit pro nobis ”. 9.6  Qui ait ei: “ Ecce est vir Dei in civitate hac, vir nobilis. Omne quod loquitur, absque ambiguitate venit. Nunc ergo eamus illuc, si forte indicet nobis de via nostra, propter quam venimus ”. 9.7  Dixitque Saul ad puerum suum: “ Ecce ibimus; quid feremus ad virum? Panis defecit in sitarciis nostris, et sportulam non habemus, ut demus homini Dei. Quid habemus? ”. 9.8  Rursum puer respondit Sauli et ait: “ Ecce inventa est in manu mea quarta pars sicli argenti; demus homini Dei, ut indicet nobis viam nostram ”. — 9.9  Olim in Israel sic loquebatur unusquisque vadens consulere Deum: “ Venite, et eamus ad videntem ”; qui enim propheta dicitur hodie, vocabatur olim videns. — 9.10  Et dixit Saul ad puerum suum: “ Optimus sermo tuus; veni, eamus ”. Et ierunt in civitatem, in qua erat vir Dei. 9.11  Cumque ascenderent clivum civitatis, invenerunt puellas egredientes ad hauriendam aquam et dixerunt eis: “ Num hic est videns? ”. 9.12  Quae respondentes dixerunt illis: “ Hic est: ecce ante te, festina nunc; hodie enim venit in civitatem, quia sacrificium est hodie populo in excelso. 9.13  Ingredientes urbem statim invenietis eum, antequam ascendat excelsum ad vescendum; neque enim comesurus est populus, donec ille veniat, quia ipse benedicit hostiae, et deinceps comedunt, qui vocati sunt. Nunc ergo conscendite, quia statim reperietis eum ”. 9.14  Et ascenderunt in civitatem. Cumque illi intrarent in urbem, apparuit Samuel egrediens obviam eis, ut ascenderet in excelsum. 9.15  Dominus autem revelaverat Samuel, ante unam diem quam veniret Saul, dicens: 9.16  “ Hac ipsa, quae nunc est hora, cras mittam ad te virum de terra Beniamin, et unges eum ducem super populum meum Israel, et salvabit populum meum de manu Philisthinorum, quia respexi populum meum; venit enim clamor eorum ad me ”. 9.17  Cumque aspexisset Samuel Saulem, Dominus ait ei: “ Ecce vir, quem dixeram tibi; iste dominabitur populo meo ”. 9.18  Accessit autem Saul ad Samuelem in medio portae et ait: “ Indica, oro, mihi: Ubi est domus videntis? ”. 9.19  Et respondit Samuel Sauli dicens: “ Ego sum videns. Ascende ante me in excelsum, ut comedatis mecum hodie. Et dimittam te mane et omnia, quae sunt in corde tuo, indicabo tibi; 9.20  et de asinis, quas perdidisti nudiustertius, ne sollicitus sis, quia inventae sunt. Et cuius erunt optima quaeque Israel? Nonne tibi et omni domui patris tui? ”. 9.21  Respondens autem Saul ait: “Numquid non Beniaminita ego sum de minima tribu Israel, et cognatio mea novissima inter omnes familias de tribu Beniamin? Quare ergo locutus es mihi sermonem istum? ”. 9.22  Assumens itaque Samuel Saulem et puerum eius introduxit eos in triclinium et dedit eis locum in capite eorum, qui fuerant invitati: erant enim quasi triginta viri. 9.23  Dixitque Samuel coco: “ Da partem, quam dedi tibi et praecepi, ut reponeres seorsum apud te ”. 9.24  Levavit autem cocus armum et caudam et posuit ante Saul. Dixitque Samuel: “ Ecce quod remansit; pone ante te et comede, quia de industria servatum est tibi, quando populum vocavi ”. Et comedit Saul cum Samuel in die illa. 9.25  Et descenderunt de excelso in oppidum. Et straverunt pro Saul in solario, et dormivit. 9.26  Cumque mane surrexissent, et iam elucesceret, vocavit Samuel Saul in solario dicens: “ Surge, ut dimittam te ”. Et surrexit Saul. Egressique sunt ambo, ipse videlicet et Samuel. 9.27  Cumque descenderent in extrema parte civitatis, Samuel dixit ad Saul: “ Dic puero, ut antecedat nos — et ille antecessit C; tu autem subsiste paulisper, ut indicem tibi verbum Domini ”.

10.1  Da nahm Samuel die Ölflasche und goß sie auf sein Haupt und küßte ihn und sprach: Hat dich nicht der HERR zum Fürsten über sein Erbteil gesalbt? 10.2  Wenn du jetzt von mir gehst, wirst du zwei Männer finden bei dem Grabe Rahels, im Gebiet Benjamin, bei Zelzach; die werden zu dir sagen: Die Eselinnen sind gefunden, die du suchen gegangen bist; und siehe, dein Vater hat die Nachfrage nach den Eselinnen aufgegeben und sorgt sich nun um euch und spricht: Was soll ich für meinen Sohn tun? 10.3  Und wenn du von dannen weiter gehst, wirst du zur Eiche Tabor kommen; daselbst werden dich drei Männer antreffen, die zu Gott gen Bethel wallen; einer trägt drei Böcklein, der andere drei Laibe Brot, der dritte einen Schlauch mit Wein. 10.4  Und sie werden dich grüßen und dir zwei Brote geben, die sollst du von ihren Händen nehmen. 10.5  Darnach wirst du auf den Hügel Gottes kommen, wo der Philisterposten steht; und wenn du daselbst in die Stadt kommst, wird dir eine Schar Propheten begegnen, die von der Höhe herabkommen, und vor ihnen her Psalter und Handpauken und Flöten und Harfen, und sie werden weissagen. 10.6  Da wird der Geist des HERRN über dich kommen, daß du mit ihnen weissagst, und du wirst in einen andern Mann verwandelt werden. 10.7  Wenn dir dann diese Zeichen eingetroffen sind, so tue, was dir unter die Hände kommt, denn Gott ist mit dir. 10.8  Du sollst aber vor mir nach Gilgal hinabgehen und siehe, daselbst will ich zu dir hinabkommen, um Brandopfer und Dankopfer darzubringen. Sieben Tage lang sollst du warten, bis ich zu dir komme und dir anzeige, was du tun sollst. 10.9  Als er nun seine Schultern wandte, um von Samuel wegzugehen, da verwandelte Gott sein Herz, und es trafen alle diese Zeichen am selben Tage ein. 10.10  Denn als sie dort an den Hügel kamen, siehe, da begegnete ihm eine Schar Propheten, und der Geist Gottes kam über ihn, so daß er in ihrer Mitte weissagte. 10.11  Als aber die, welche ihn zuvor gekannt hatten, sahen, daß er mit den Propheten weissagte, sprachen sie alle untereinander: Was ist dem Sohne des Kis widerfahren? Ist Saul auch unter den Propheten? 10.12  Da antwortete ein Mann daselbst und sprach: Und wer ist ihr Vater? Daher kommt das Sprichwort: Ist Saul auch unter den Propheten? 10.13  Und als er aufgehört hatte zu weissagen, kam er auf die Höhe. 10.14  Und Sauls Oheim sprach zu ihm und seinem Knaben: Wo seid ihr hingegangen? Sie antworteten: Die Eselinnen zu suchen; und als wir sahen, daß sie nicht da waren, gingen wir zu Samuel. 10.15  Da sprach Sauls Oheim: Teile mir doch mit, was euch Samuel sagte! 10.16  Saul antwortete seinem Oheim: Er sagte uns für gewiß, daß die Eselinnen gefunden seien! Was aber Samuel von dem Königtum gesagt hatte, das verriet er ihm nicht. 10.17  Samuel aber berief das Volk zum HERRN gen Mizpa. 10.18  Und er sprach zu den Kindern Israel: So spricht der HERR, der Gott Israels: Ich habe Israel aus Ägypten geführt und euch aus der Ägypter Hand errettet und aus der Hand aller Königreiche, die euch bedrängten. 10.19  Ihr aber habt heute euren Gott verworfen, der euch aus all eurem Elend und aus euren Nöten errettet hat, und habt zu ihm gesagt: Setze einen König über uns! Wohlan, so tretet nun vor den HERRN nach euren Stämmen und nach euren Tausendschaften! 10.20  Als nun Samuel alle Stämme Israels herzutreten ließ, ward durchs Los getroffen der Stamm Benjamin. 10.21  Und als er den Stamm Benjamin nach seinen Geschlechtern herzutreten ließ, ward getroffen das Geschlecht Matri, und als er das Geschlecht Matri herzutreten ließ, Mann für Mann, da ward getroffen Saul, der Sohn des Kis. Und sie suchten ihn, aber sie fanden ihn nicht. 10.22  Da fragten sie den HERRN weiter: Ist der Mann schon da? Der HERR antwortete: Siehe, er hat sich beim Geräte versteckt! 10.23  Da liefen sie hin und holten ihn von dort. Und als er unter das Volk trat, war er eines Hauptes höher als alles Volk. 10.24  Und Samuel sprach zu dem ganzen Volk: Da seht ihr den, welchen der HERR erwählt hat, denn ihm ist keiner gleich unter dem ganzen Volk! Da jauchzte alles Volk und sprach: Es lebe der König! 10.25  Samuel aber verkündigte dem Volke das königliche Recht und schrieb es in ein Buch und legte es vor den HERRN. Darnach entließ Samuel alles Volk, einen jeden in sein Haus. 10.26  Und Saul ging auch heim gen Gibea und mit ihm die Tapfern, deren Herz Gott gerührt hatte. 10.27  Etliche Nichtswürdige aber sprachen: Was sollte uns dieser helfen? Und sie verachteten ihn und brachten ihm keine Geschenke. Doch er tat, als hörte er's nicht.

10.1  καὶ ἔλαβεν σαμουηλ τὸν φακὸν τοῦ ἐλαίου καὶ ἐπέχεεν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἐφίλησεν αὐτὸν καὶ εἶπεν αὐτῷ οὐχὶ κέχρικέν σε κύριος εἰς ἄρχοντα ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐπὶ ισραηλ καὶ σὺ ἄρξεις ἐν λαῷ κυρίου καὶ σὺ σώσεις αὐτὸν ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν αὐτοῦ κυκλόθεν καὶ τοῦτό σοι τὸ σημεῖον ὅτι ἔχρισέν σε κύριος ἐπὶ κληρονομίαν αὐτοῦ εἰς ἄρχοντα 10.2  ὡς ἂν ἀπέλθῃς σήμερον ἀπ' ἐμοῦ καὶ εὑρήσεις δύο ἄνδρας πρὸς τοῖς τάφοις ραχηλ ἐν τῷ ὁρίῳ βενιαμιν ἁλλομένους μεγάλα καὶ ἐροῦσίν σοι εὕρηνται αἱ ὄνοι ἃς ἐπορεύθητε ζητεῖν καὶ ἰδοὺ ὁ πατήρ σου ἀποτετίνακται τὸ ῥῆμα τῶν ὄνων καὶ ἐδαψιλεύσατο δι' ὑμᾶς λέγων τί ποιήσω ὑπὲρ τοῦ υἱοῦ μου 10.3  καὶ ἀπελεύσει ἐκεῖθεν καὶ ἐπέκεινα ἥξεις ἕως τῆς δρυὸς θαβωρ καὶ εὑρήσεις ἐκεῖ τρεῖς ἄνδρας ἀναβαίνοντας πρὸς τὸν θεὸν εἰς βαιθηλ ἕνα αἴροντα τρία αἰγίδια καὶ ἕνα αἴροντα τρία ἀγγεῖα ἄρτων καὶ ἕνα αἴροντα ἀσκὸν οἴνου 10.4  καὶ ἐρωτήσουσίν σε τὰ εἰς εἰρήνην καὶ δώσουσίν σοι δύο ἀπαρχὰς ἄρτων καὶ λήμψῃ ἐκ τῆς χειρὸς αὐτῶν 10.5  καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσῃ εἰς τὸν βουνὸν τοῦ θεοῦ οὗ ἐστιν ἐκεῖ τὸ ἀνάστημα τῶν ἀλλοφύλων ἐκεῖ νασιβ ὁ ἀλλόφυλος καὶ ἔσται ὡς ἂν εἰσέλθητε ἐκεῖ εἰς τὴν πόλιν καὶ ἀπαντήσεις χορῷ προφητῶν καταβαινόντων ἐκ τῆς βαμα καὶ ἔμπροσθεν αὐτῶν νάβλα καὶ τύμπανον καὶ αὐλὸς καὶ κινύρα καὶ αὐτοὶ προφητεύοντες 10.6  καὶ ἐφαλεῖται ἐπὶ σὲ πνεῦμα κυρίου καὶ προφητεύσεις μετ' αὐτῶν καὶ στραφήσῃ εἰς ἄνδρα ἄλλον 10.7  καὶ ἔσται ὅταν ἥξει τὰ σημεῖα ταῦτα ἐπὶ σέ ποίει πάντα ὅσα ἐὰν εὕρῃ ἡ χείρ σου ὅτι θεὸς μετὰ σοῦ 10.8  καὶ καταβήσῃ ἔμπροσθεν τῆς γαλγαλα καὶ ἰδοὺ καταβαίνω πρὸς σὲ ἀνενεγκεῖν ὁλοκαύτωσιν καὶ θυσίας εἰρηνικάς ἑπτὰ ἡμέρας διαλείψεις ἕως τοῦ ἐλθεῖν με πρὸς σέ καὶ γνωρίσω σοι ἃ ποιήσεις 10.9  καὶ ἐγενήθη ὥστε ἐπιστραφῆναι τῷ ὤμῳ αὐτοῦ ἀπελθεῖν ἀπὸ σαμουηλ μετέστρεψεν αὐτῷ ὁ θεὸς καρδίαν ἄλλην καὶ ἦλθεν πάντα τὰ σημεῖα ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 10.10  καὶ ἔρχεται ἐκεῖθεν εἰς τὸν βουνόν καὶ ἰδοὺ χορὸς προφητῶν ἐξ ἐναντίας αὐτοῦ καὶ ἥλατο ἐπ' αὐτὸν πνεῦμα θεοῦ καὶ ἐπροφήτευσεν ἐν μέσῳ αὐτῶν 10.11  καὶ ἐγενήθησαν πάντες οἱ εἰδότες αὐτὸν ἐχθὲς καὶ τρίτην καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ἐν μέσῳ τῶν προφητῶν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ τί τοῦτο τὸ γεγονὸς τῷ υἱῷ κις ἦ καὶ σαουλ ἐν προφήταις 10.12  καὶ ἀπεκρίθη τις αὐτῶν καὶ εἶπεν καὶ τίς πατὴρ αὐτοῦ διὰ τοῦτο ἐγενήθη εἰς παραβολήν ἦ καὶ σαουλ ἐν προφήταις 10.13  καὶ συνετέλεσεν προφητεύων καὶ ἔρχεται εἰς τὸν βουνόν 10.14  καὶ εἶπεν ὁ οἰκεῖος αὐτοῦ πρὸς αὐτὸν καὶ πρὸς τὸ παιδάριον αὐτοῦ ποῦ ἐπορεύθητε καὶ εἶπαν ζητεῖν τὰς ὄνους καὶ εἴδαμεν ὅτι οὐκ εἰσίν καὶ εἰσήλθομεν πρὸς σαμουηλ 10.15  καὶ εἶπεν ὁ οἰκεῖος πρὸς σαουλ ἀπάγγειλον δή μοι τί εἶπέν σοι σαμουηλ 10.16  καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς τὸν οἰκεῖον αὐτοῦ ἀπήγγειλεν ἀπαγγέλλων μοι ὅτι εὕρηνται αἱ ὄνοι τὸ δὲ ῥῆμα τῆς βασιλείας οὐκ ἀπήγγειλεν αὐτῷ 10.17  καὶ παρήγγειλεν σαμουηλ παντὶ τῷ λαῷ πρὸς κύριον εἰς μασσηφα 10.18  καὶ εἶπεν πρὸς υἱοὺς ισραηλ τάδε εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ λέγων ἐγὼ ἀνήγαγον τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐξ αἰγύπτου καὶ ἐξειλάμην ὑμᾶς ἐκ χειρὸς φαραω βασιλέως αἰγύπτου καὶ ἐκ πασῶν τῶν βασιλειῶν τῶν θλιβουσῶν ὑμᾶς 10.19  καὶ ὑμεῖς σήμερον ἐξουθενήκατε τὸν θεόν ὃς αὐτός ἐστιν ὑμῶν σωτὴρ ἐκ πάντων τῶν κακῶν ὑμῶν καὶ θλίψεων ὑμῶν καὶ εἴπατε οὐχί ἀλλ' ἢ ὅτι βασιλέα στήσεις ἐφ' ἡμῶν καὶ νῦν κατάστητε ἐνώπιον κυρίου κατὰ τὰ σκῆπτρα ὑμῶν καὶ κατὰ τὰς φυλὰς ὑμῶν 10.20  καὶ προσήγαγεν σαμουηλ πάντα τὰ σκῆπτρα ισραηλ καὶ κατακληροῦται σκῆπτρον βενιαμιν 10.21  καὶ προσάγει σκῆπτρον βενιαμιν εἰς φυλάς καὶ κατακληροῦται φυλὴ ματταρι καὶ προσάγουσιν τὴν φυλὴν ματταρι εἰς ἄνδρας καὶ κατακληροῦται σαουλ υἱὸς κις καὶ ἐζήτει αὐτόν καὶ οὐχ εὑρίσκετο 10.22  καὶ ἐπηρώτησεν σαμουηλ ἔτι ἐν κυρίῳ εἰ ἔρχεται ὁ ἀνὴρ ἐνταῦθα καὶ εἶπεν κύριος ἰδοὺ αὐτὸς κέκρυπται ἐν τοῖς σκεύεσιν 10.23  καὶ ἔδραμεν καὶ λαμβάνει αὐτὸν ἐκεῖθεν καὶ κατέστησεν ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ καὶ ὑψώθη ὑπὲρ πάντα τὸν λαὸν ὑπὲρ ὠμίαν καὶ ἐπάνω 10.24  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς πάντα τὸν λαόν εἰ ἑοράκατε ὃν ἐκλέλεκται ἑαυτῷ κύριος ὅτι οὐκ ἔστιν αὐτῷ ὅμοιος ἐν πᾶσιν ὑμῖν καὶ ἔγνωσαν πᾶς ὁ λαὸς καὶ εἶπαν ζήτω ὁ βασιλεύς 10.25  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς τὸν λαὸν τὸ δικαίωμα τοῦ βασιλέως καὶ ἔγραψεν ἐν βιβλίῳ καὶ ἔθηκεν ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐξαπέστειλεν σαμουηλ πάντα τὸν λαόν καὶ ἀπῆλθεν ἕκαστος εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ 10.26  καὶ σαουλ ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ εἰς γαβαα καὶ ἐπορεύθησαν υἱοὶ δυνάμεων ὧν ἥψατο κύριος καρδίας αὐτῶν μετὰ σαουλ 10.27  καὶ υἱοὶ λοιμοὶ εἶπαν τί σώσει ἡμᾶς οὗτος καὶ ἠτίμασαν αὐτὸν καὶ οὐκ ἤνεγκαν αὐτῷ δῶρα καὶ ἐγενήθη ὡς μετὰ μῆνα καὶ ἀνέβη ναας ὁ αμμανίτης καὶ παρεμβάλλει ἐπὶ ιαβις γαλααδ καὶ εἶπον πάντες οἱ ἄνδρες ιαβις πρὸς ναας τὸν αμμανίτην διάθου ἡμῖν διαθήκην καὶ δουλεύσομέν σοι

10.1  kai elaben samoyehl ton phakon toy elaioy kai epecheen epi tehn kephalehn aytoy kai ephilehsen ayton kai eipen aytoh oychi kechriken se kyrios eis archonta epi ton laon aytoy epi israehl kai sy arxeis en laoh kyrioy kai sy sohseis ayton ek cheiros echthrohn aytoy kyklothen kai toyto soi to sehmeion oti echrisen se kyrios epi klehronomian aytoy eis archonta 10.2  ohs an apelthehs sehmeron ap' emoy kai eyrehseis dyo andras pros tois taphois rachehl en toh orioh beniamin allomenoys megala kai eroysin soi eyrehntai ai onoi as eporeythehte zehtein kai idoy o patehr soy apotetinaktai to rehma tohn onohn kai edapsileysato di' ymas legohn ti poiehsoh yper toy yioy moy 10.3  kai apeleysei ekeithen kai epekeina ehxeis eohs tehs dryos thabohr kai eyrehseis ekei treis andras anabainontas pros ton theon eis baithehl ena aironta tria aigidia kai ena aironta tria aggeia artohn kai ena aironta askon oinoy 10.4  kai erohtehsoysin se ta eis eirehnehn kai dohsoysin soi dyo aparchas artohn kai lehmpseh ek tehs cheiros aytohn 10.5  kai meta tayta eiseleyseh eis ton boynon toy theoy oy estin ekei to anastehma tohn allophylohn ekei nasib o allophylos kai estai ohs an eiselthehte ekei eis tehn polin kai apantehseis choroh prophehtohn katabainontohn ek tehs bama kai emprosthen aytohn nabla kai tympanon kai aylos kai kinyra kai aytoi prophehteyontes 10.6  kai ephaleitai epi se pneyma kyrioy kai prophehteyseis met' aytohn kai straphehseh eis andra allon 10.7  kai estai otan ehxei ta sehmeia tayta epi se poiei panta osa ean eyreh eh cheir soy oti theos meta soy 10.8  kai katabehseh emprosthen tehs galgala kai idoy katabainoh pros se anenegkein olokaytohsin kai thysias eirehnikas epta ehmeras dialeipseis eohs toy elthein me pros se kai gnohrisoh soi a poiehseis 10.9  kai egenehtheh ohste epistraphehnai toh ohmoh aytoy apelthein apo samoyehl metestrepsen aytoh o theos kardian allehn kai ehlthen panta ta sehmeia en teh ehmera ekeineh 10.10  kai erchetai ekeithen eis ton boynon kai idoy choros prophehtohn ex enantias aytoy kai ehlato ep' ayton pneyma theoy kai eprophehteysen en mesoh aytohn 10.11  kai egenehthehsan pantes oi eidotes ayton echthes kai tritehn kai eidon kai idoy aytos en mesoh tohn prophehtohn kai eipen o laos ekastos pros ton plehsion aytoy ti toyto to gegonos toh yioh kis eh kai saoyl en prophehtais 10.12  kai apekritheh tis aytohn kai eipen kai tis patehr aytoy dia toyto egenehtheh eis parabolehn eh kai saoyl en prophehtais 10.13  kai synetelesen prophehteyohn kai erchetai eis ton boynon 10.14  kai eipen o oikeios aytoy pros ayton kai pros to paidarion aytoy poy eporeythehte kai eipan zehtein tas onoys kai eidamen oti oyk eisin kai eisehlthomen pros samoyehl 10.15  kai eipen o oikeios pros saoyl apaggeilon deh moi ti eipen soi samoyehl 10.16  kai eipen saoyl pros ton oikeion aytoy apehggeilen apaggellohn moi oti eyrehntai ai onoi to de rehma tehs basileias oyk apehggeilen aytoh 10.17  kai parehggeilen samoyehl panti toh laoh pros kyrion eis massehpha 10.18  kai eipen pros yioys israehl tade eipen kyrios o theos israehl legohn egoh anehgagon toys yioys israehl ex aigyptoy kai exeilamehn ymas ek cheiros pharaoh basileohs aigyptoy kai ek pasohn tohn basileiohn tohn thliboysohn ymas 10.19  kai ymeis sehmeron exoythenehkate ton theon os aytos estin ymohn sohtehr ek pantohn tohn kakohn ymohn kai thlipseohn ymohn kai eipate oychi all' eh oti basilea stehseis eph' ehmohn kai nyn katastehte enohpion kyrioy kata ta skehptra ymohn kai kata tas phylas ymohn 10.20  kai prosehgagen samoyehl panta ta skehptra israehl kai kataklehroytai skehptron beniamin 10.21  kai prosagei skehptron beniamin eis phylas kai kataklehroytai phyleh mattari kai prosagoysin tehn phylehn mattari eis andras kai kataklehroytai saoyl yios kis kai ezehtei ayton kai oych eyrisketo 10.22  kai epehrohtehsen samoyehl eti en kyrioh ei erchetai o anehr entaytha kai eipen kyrios idoy aytos kekryptai en tois skeyesin 10.23  kai edramen kai lambanei ayton ekeithen kai katestehsen en mesoh toy laoy kai ypsohtheh yper panta ton laon yper ohmian kai epanoh 10.24  kai eipen samoyehl pros panta ton laon ei eorakate on eklelektai eaytoh kyrios oti oyk estin aytoh omoios en pasin ymin kai egnohsan pas o laos kai eipan zehtoh o basileys 10.25  kai eipen samoyehl pros ton laon to dikaiohma toy basileohs kai egrapsen en biblioh kai ethehken enohpion kyrioy kai exapesteilen samoyehl panta ton laon kai apehlthen ekastos eis ton topon aytoy 10.26  kai saoyl apehlthen eis ton oikon aytoy eis gabaa kai eporeythehsan yioi dynameohn ohn ehpsato kyrios kardias aytohn meta saoyl 10.27  kai yioi loimoi eipan ti sohsei ehmas oytos kai ehtimasan ayton kai oyk ehnegkan aytoh dohra kai egenehtheh ohs meta mehna kai anebeh naas o ammanitehs kai paremballei epi iabis galaad kai eipon pantes oi andres iabis pros naas ton ammanitehn diathoy ehmin diathehkehn kai doyleysomen soi

10.1  וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל־רֹאשֹׁו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלֹוא כִּי־מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל־נַחֲלָתֹו לְנָגִיד׃ 10.2  בְּלֶכְתְּךָ הַיֹּום מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם־קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת־דִּבְרֵי הָאֲתֹנֹות וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי׃ 10.3  וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד־אֵלֹון תָּבֹור וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל־הָאֱלֹהִים בֵּית־אֵל אֶחָד נֹשֵׂא ׀ שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרֹות לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל־יָיִן׃ 10.4  וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלֹום וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי־לֶחֶם וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם׃ 10.5  אַחַר כֵּן תָּבֹוא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנֹּור וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים׃ 10.6  וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר׃ 10.7  וְהָיָה כִּי [תְבֹאֶינָה כ] (תָבֹאנָה ק) הָאֹתֹות הָאֵלֶּה לָךְ עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ׃ 10.8  וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלֹות עֹלֹות לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים שִׁבְעַת יָמִים תֹּוחֵל עַד־בֹּואִי אֵלֶיךָ וְהֹודַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה׃ 10.9  וְהָיָה כְּהַפְנֹתֹו שִׁכְמֹו לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ־לֹו אֱלֹהִים לֵב אַחֵר וַיָּבֹאוּ כָּל־הָאֹתֹות הָאֵלֶּה בַּיֹּום הַהוּא׃ ס 10.10  וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל־נְבִאִים לִקְרָאתֹו וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתֹוכָם׃ 10.11  וַיְהִי כָּל־יֹודְעֹו מֵאִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם־נְבִאִים נִבָּא וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מַה־זֶּה הָיָה לְבֶן־קִישׁ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים׃ 10.12  וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם עַל־כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים׃ 10.13  וַיְכַל מֵהִתְנַבֹּות וַיָּבֹא הַבָּמָה׃ 10.14  וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל־נַעֲרֹו אָן הֲלַכְתֶּם וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת־הָאֲתֹנֹות וַנִּרְאֶה כִי־אַיִן וַנָּבֹוא אֶל־שְׁמוּאֵל׃ 10.15  וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל הַגִּידָה־נָּא לִי מָה־אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל׃ 10.16  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דֹּודֹו הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות וְאֶת־דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא־הִגִּיד לֹו אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל׃ פ 10.17  וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת־הָעָם אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה׃ 10.18  וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פ כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל־הַמַּמְלָכֹות הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם׃ 10.19  וְאַתֶּם הַיֹּום מְאַסְתֶּם אֶת־אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוּא מֹושִׁיעַ לָכֶם מִכָּל־רָעֹותֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לֹו כִּי־מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהוָה לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם׃ 10.20  וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן׃ 10.21  וַיַּקְרֵב אֶת־שֵׁבֶט בִּנְיָמִן [לְמִשְׁפְּחֹתֹו כ] (לְמִשְׁפְּחֹתָיו ק) וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן־קִישׁ וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא׃ 10.22  וַיִּשְׁאֲלוּ־עֹוד בַּיהוָה הֲבָא עֹוד הֲלֹם אִישׁ ס וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה־הוּא נֶחְבָּא אֶל־הַכֵּלִים׃ 10.23  וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם וַיִּתְיַצֵּב בְּתֹוךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכָּל־הָעָם מִשִּׁכְמֹו וָמָעְלָה׃ 10.24  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר־בֹּו יְהוָה כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל־הָעָם וַיָּרִעוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃ פ 10.25  וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי יְהוָה וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת־כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתֹו׃ 10.26  וְגַם־שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתֹו גִּבְעָתָה וַיֵּלְכוּ עִמֹּו הַחַיִל אֲשֶׁר־נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם׃ 10.27  וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה־יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא־הֵבִיאוּ לֹו מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ׃ פ

10.1  wajiqah xxmwAel Aaet-pak Haxxaemaen wajicoq Oal-roAxxow wajixxaaqeHw wajoAmaer HalowA kij-mxxaahakaa jHwaaH Oal-nahalaatow lnaagijd׃ 10.2  blaektkaa Hajowm meOimaadij wmaacaaAtaa xxnej Aanaaxxijm Oim-qburat raahel bigbwl binjaamin bcaelcah wAaamrw Aelaejkaa nimcAw HaaAatonowt Aaxxaer Haalaktaa lbaqexx wHineH naaTaxx Aaabijkaa Aaet-dibrej HaaAatonowt wdaaAag laakaem leAmor maaH AaeOaexaeH libnij׃ 10.3  whaalaptaa mixxaam waaHaalAaaH wbaaAtaa Oad-Aelown taabowr wmcaaAwkaa xxaam xxloxxaaH Aanaaxxijm Oolijm Aael-HaaAaeloHijm bejt-Ael Aaehaad noxeA xxloxxaaH gdaajijm wAaehaad noxeA xxloxxaet kikrowt laehaem wAaehaad noxeA nebael-jaajin׃ 10.4  wxxaaAalw lkaa lxxaalowm wnaatnw lkaa xxtej-laehaem wlaaqahtaa mijaadaam׃ 10.5  Aahar ken taabowA gibOat HaaAaeloHijm Aaxxaer-xxaam ncibej plixxtijm wijHij kboAakaa xxaam HaaOijr wpaagaOtaa haebael nbijAijm jordijm meHabaamaaH wlipnejHaem nebael wtop whaalijl wkinowr wHemaaH mitnabAijm׃ 10.6  wcaalhaaH Oaalaejkaa rwha jHwaaH wHitnabijtaa Oimaam wnaeHpaktaa lAijxx Aaher׃ 10.7  wHaajaaH kij [tboAaejnaaH k] (taaboAnaaH q) HaaAotowt HaaAelaeH laak OaxeH lkaa Aaxxaer timcaaA jaadaekaa kij HaaAaeloHijm Oimaak׃ 10.8  wjaaradtaa lpaanaj Hagilgaal wHineH Aaanokij jored Aelaejkaa lHaOalowt Oolowt lizboha zibhej xxlaamijm xxibOat jaamijm towhel Oad-bowAij Aelaejkaa wHowdaOtij lkaa Aet Aaxxaer taOaxaeH׃ 10.9  wHaajaaH kHapnotow xxikmow laalaekaet meOim xxmwAel wajaHapaak-low AaeloHijm leb Aaher wajaaboAw kaal-HaaAotowt HaaAelaeH bajowm HaHwA׃ s 10.10  wajaaboAw xxaam HagibOaataaH wHineH haebael-nbiAijm liqraaAtow waticlah Oaalaajw rwha AaeloHijm wajitnabeA btowkaam׃ 10.11  wajHij kaal-jowdOow meAitmowl xxilxxowm wajirAw wHineH Oim-nbiAijm nibaaA wajoAmaer HaaOaam Aijxx Aael-reOeHw maH-zaeH HaajaaH lbaen-qijxx Hagam xxaaAwl banbijAijm׃ 10.12  wajaOan Aijxx mixxaam wajoAmaer wmij AabijHaem Oal-ken HaajtaaH lmaaxxaal Hagam xxaaAwl banbiAijm׃ 10.13  wajkal meHitnabowt wajaaboA HabaamaaH׃ 10.14  wajoAmaer dowd xxaaAwl Aelaajw wAael-naOarow Aaan Halaktaem wajoAmaer lbaqexx Aaet-HaaAatonowt wanirAaeH kij-Aajin wanaabowA Aael-xxmwAel׃ 10.15  wajoAmaer dowd xxaaAwl HagijdaaH-naaA lij maaH-Aaamar laakaem xxmwAel׃ 10.16  wajoAmaer xxaaAwl Aael-dowdow Haged Higijd laanw kij nimcAw HaaAatonowt wAaet-dbar HamlwkaaH loA-Higijd low Aaxxaer Aaamar xxmwAel׃ p 10.17  wajacOeq xxmwAel Aaet-HaaOaam Aael-jHwaaH HamicpaaH׃ 10.18  wajoAmaer Aael-bnej jixraaAel p koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaanokij HaeOaelejtij Aaet-jixraaAel mimicraajim waaAacijl Aaetkaem mijad micrajim wmijad kaal-Hamamlaakowt Halohacijm Aaetkaem׃ 10.19  wAataem Hajowm mAastaem Aaet-AaeloHejkaem Aaxxaer-HwA mowxxijOa laakaem mikaal-raaOowtejkaem wcaarotejkaem watoAmrw low kij-maelaek taaxijm Oaalejnw wOataaH Hitjacbw lipnej jHwaaH lxxibTejkaem wlAalpejkaem׃ 10.20  wajaqreb xxmwAel Aet kaal-xxibTej jixraaAel wajilaaked xxebaeT binjaamin׃ 10.21  wajaqreb Aaet-xxebaeT binjaamin [lmixxphotow k] (lmixxphotaajw q) watilaaked mixxpahat HamaTrij wajilaaked xxaaAwl baen-qijxx wajbaqxxuHw wloA nimcaaA׃ 10.22  wajixxAalw-Oowd bajHwaaH HabaaA Oowd Halom Aijxx s wajoAmaer jHwaaH HineH-HwA naehbaaA Aael-Hakelijm׃ 10.23  wajaarucw wajiqaahuHw mixxaam wajitjaceb btowk HaaOaam wajigbaH mikaal-HaaOaam mixxikmow waamaaOlaaH׃ 10.24  wajoAmaer xxmwAel Aael-kaal-HaaOaam HarAijtaem Aaxxaer baahar-bow jHwaaH kij Aejn kaamoHw bkaal-HaaOaam wajaariOw kaal-HaaOaam wajoAmrw jhij Hamaelaek׃ p 10.25  wajdaber xxmwAel Aael-HaaOaam Aet mixxpaT HamlukaaH wajiktob basepaer wajanah lipnej jHwaaH wajxxalah xxmwAel Aaet-kaal-HaaOaam Aijxx lbejtow׃ 10.26  wgam-xxaaAwl Haalak lbejtow gibOaataaH wajelkw Oimow Hahajil Aaxxaer-naagaO AaeloHijm blibaam׃ 10.27  wbnej blijaOal Aaamrw maH-joxxiOenw zaeH wajibzuHw wloA-HebijAw low minhaaH wajHij kmaharijxx׃ p

10.1  ויקח שמואל את־פך השמן ויצק על־ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי־משחך יהוה על־נחלתו לנגיד׃ 10.2  בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם־קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את־דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני׃ 10.3  וחלפת משם והלאה ובאת עד־אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל־האלהים בית־אל אחד נשא ׀ שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל־יין׃ 10.4  ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי־לחם ולקחת מידם׃ 10.5  אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר־שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים׃ 10.6  וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר׃ 10.7  והיה כי [תבאינה כ] (תבאנה ק) האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך׃ 10.8  וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד־בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה׃ 10.9  והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך־לו אלהים לב אחר ויבאו כל־האתות האלה ביום ההוא׃ ס 10.10  ויבאו שם הגבעתה והנה חבל־נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם׃ 10.11  ויהי כל־יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם־נבאים נבא ויאמר העם איש אל־רעהו מה־זה היה לבן־קיש הגם שאול בנביאים׃ 10.12  ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על־כן היתה למשל הגם שאול בנבאים׃ 10.13  ויכל מהתנבות ויבא הבמה׃ 10.14  ויאמר דוד שאול אליו ואל־נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את־האתנות ונראה כי־אין ונבוא אל־שמואל׃ 10.15  ויאמר דוד שאול הגידה־נא לי מה־אמר לכם שמואל׃ 10.16  ויאמר שאול אל־דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת־דבר המלוכה לא־הגיד לו אשר אמר שמואל׃ פ 10.17  ויצעק שמואל את־העם אל־יהוה המצפה׃ 10.18  ויאמר ׀ אל־בני ישראל פ כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את־ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל־הממלכות הלחצים אתכם׃ 10.19  ואתם היום מאסתם את־אלהיכם אשר־הוא מושיע לכם מכל־רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי־מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם׃ 10.20  ויקרב שמואל את כל־שבטי ישראל וילכד שבט בנימן׃ 10.21  ויקרב את־שבט בנימן [למשפחתו כ] (למשפחתיו ק) ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן־קיש ויבקשהו ולא נמצא׃ 10.22  וישאלו־עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ס ויאמר יהוה הנה־הוא נחבא אל־הכלים׃ 10.23  וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל־העם משכמו ומעלה׃ 10.24  ויאמר שמואל אל־כל־העם הראיתם אשר בחר־בו יהוה כי אין כמהו בכל־העם וירעו כל־העם ויאמרו יחי המלך׃ פ 10.25  וידבר שמואל אל־העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את־כל־העם איש לביתו׃ 10.26  וגם־שאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשר־נגע אלהים בלבם׃ 10.27  ובני בליעל אמרו מה־ישענו זה ויבזהו ולא־הביאו לו מנחה ויהי כמחריש׃ פ

10.1  wjqh xmwAl At-pk Hxmn wjcq Ol-rAxw wjxqHw wjAmr HlwA kj-mxhk jHwH Ol-nhltw lngjd׃ 10.2  blktk Hjwm mOmdj wmcAt xnj Anxjm Om-qbrt rhl bgbwl bnjmn bclch wAmrw Aljk nmcAw HAtnwt Axr Hlkt lbqx wHnH nTx Abjk At-dbrj HAtnwt wdAg lkm lAmr mH AOxH lbnj׃ 10.3  whlpt mxm wHlAH wbAt Od-Alwn tbwr wmcAwk xm xlxH Anxjm Oljm Al-HAlHjm bjt-Al Ahd nxA xlxH gdjjm wAhd nxA xlxt kkrwt lhm wAhd nxA nbl-jjn׃ 10.4  wxAlw lk lxlwm wntnw lk xtj-lhm wlqht mjdm׃ 10.5  Ahr kn tbwA gbOt HAlHjm Axr-xm ncbj plxtjm wjHj kbAk xm HOjr wpgOt hbl nbjAjm jrdjm mHbmH wlpnjHm nbl wtp whljl wknwr wHmH mtnbAjm׃ 10.6  wclhH Oljk rwh jHwH wHtnbjt Omm wnHpkt lAjx Ahr׃ 10.7  wHjH kj [tbAjnH k] (tbAnH q) HAtwt HAlH lk OxH lk Axr tmcA jdk kj HAlHjm Omk׃ 10.8  wjrdt lpnj Hglgl wHnH Ankj jrd Aljk lHOlwt Olwt lzbh zbhj xlmjm xbOt jmjm twhl Od-bwAj Aljk wHwdOtj lk At Axr tOxH׃ 10.9  wHjH kHpntw xkmw llkt mOm xmwAl wjHpk-lw AlHjm lb Ahr wjbAw kl-HAtwt HAlH bjwm HHwA׃ s 10.10  wjbAw xm HgbOtH wHnH hbl-nbAjm lqrAtw wtclh Oljw rwh AlHjm wjtnbA btwkm׃ 10.11  wjHj kl-jwdOw mAtmwl xlxwm wjrAw wHnH Om-nbAjm nbA wjAmr HOm Ajx Al-rOHw mH-zH HjH lbn-qjx Hgm xAwl bnbjAjm׃ 10.12  wjOn Ajx mxm wjAmr wmj AbjHm Ol-kn HjtH lmxl Hgm xAwl bnbAjm׃ 10.13  wjkl mHtnbwt wjbA HbmH׃ 10.14  wjAmr dwd xAwl Aljw wAl-nOrw An Hlktm wjAmr lbqx At-HAtnwt wnrAH kj-Ajn wnbwA Al-xmwAl׃ 10.15  wjAmr dwd xAwl HgjdH-nA lj mH-Amr lkm xmwAl׃ 10.16  wjAmr xAwl Al-dwdw Hgd Hgjd lnw kj nmcAw HAtnwt wAt-dbr HmlwkH lA-Hgjd lw Axr Amr xmwAl׃ p 10.17  wjcOq xmwAl At-HOm Al-jHwH HmcpH׃ 10.18  wjAmr Al-bnj jxrAl p kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Ankj HOljtj At-jxrAl mmcrjm wAcjl Atkm mjd mcrjm wmjd kl-Hmmlkwt Hlhcjm Atkm׃ 10.19  wAtm Hjwm mAstm At-AlHjkm Axr-HwA mwxjO lkm mkl-rOwtjkm wcrtjkm wtAmrw lw kj-mlk txjm Oljnw wOtH Htjcbw lpnj jHwH lxbTjkm wlAlpjkm׃ 10.20  wjqrb xmwAl At kl-xbTj jxrAl wjlkd xbT bnjmn׃ 10.21  wjqrb At-xbT bnjmn [lmxphtw k] (lmxphtjw q) wtlkd mxpht HmTrj wjlkd xAwl bn-qjx wjbqxHw wlA nmcA׃ 10.22  wjxAlw-Owd bjHwH HbA Owd Hlm Ajx s wjAmr jHwH HnH-HwA nhbA Al-Hkljm׃ 10.23  wjrcw wjqhHw mxm wjtjcb btwk HOm wjgbH mkl-HOm mxkmw wmOlH׃ 10.24  wjAmr xmwAl Al-kl-HOm HrAjtm Axr bhr-bw jHwH kj Ajn kmHw bkl-HOm wjrOw kl-HOm wjAmrw jhj Hmlk׃ p 10.25  wjdbr xmwAl Al-HOm At mxpT HmlkH wjktb bspr wjnh lpnj jHwH wjxlh xmwAl At-kl-HOm Ajx lbjtw׃ 10.26  wgm-xAwl Hlk lbjtw gbOtH wjlkw Omw Hhjl Axr-ngO AlHjm blbm׃ 10.27  wbnj bljOl Amrw mH-jxOnw zH wjbzHw wlA-HbjAw lw mnhH wjHj kmhrjx׃ p

10.1  Tulit autem Samuel lenticulam olei et effudit super caput eius et deosculatus eum ait: “ Ecce unxit te Dominus in principem super populum suum, super Israel. Et tu dominaberis populo Domini et tu liberabis eum de manu inimicorum eius, qui in circuitu eius sunt. Et hoc tibi signum quia unxit te Deus in principem super hereditatem suam: 10.2  cum abieris hodie a me, invenies duos viros iuxta sepulcrum Rachel in finibus Beniamin, dicentque tibi: “Inventae sunt asinae, ad quas ieras perquirendas; et intermissis pater tuus asinis sollicitus est pro vobis et dicit: Quid faciam de filio meo?”. 10.3  Cumque abieris inde et ultra transieris et veneris ad quercum Thabor, invenient te ibi tres viri ascendentes ad Deum in Bethel: unus portans tres haedos et alius tres tortas panis et alius portans utrem vini. 10.4  Cumque te salutaverint, dabunt tibi duos panes, et accipies de manu eorum. 10.5  Post haec venies in Gabaa Dei, ubi est statio Philisthinorum; et, cum ingressus fueris ibi urbem, obviam habebis gregem prophetarum descendentium de excelso et ante eos psalterium et tympanum et tibiam et citharam ipsosque prophetantes. 10.6  Et insiliet in te spiritus Domini, et prophetabis cum eis et mutaberis in virum alium. 10.7  Quando ergo evenerint signa haec omnia tibi, fac, quaecumque invenerit manus tua, quia Dominus tecum est. 10.8  Et descendes ante me in Galgala. Ego quippe descendam ad te, ut offeram oblationem et immolem victimas pacificas. Septem diebus exspectabis, donec veniam ad te et ostendam tibi, quae facias ”. 10.9  Itaque, cum avertisset umerum suum, ut abiret a Samuele, immutavit ei Deus cor aliud, et venerunt omnia signa haec in die illa. 10.10  Veneruntque inde in Gabaa, et ecce grex prophetarum obvius ei; et insiluit super eum spiritus Dei, et prophetavit in medio eorum. 10.11  Videntes autem omnes, qui noverant eum heri et nudiustertius, quod esset cum prophetis et prophetaret, dixerunt ad invicem: “ Quaenam res accidit filio Cis? Num et Saul inter prophetas? ”. 10.12  Responditque vir loci illius dicens: “ Et quis pater eorum? ”. Propterea versum est in proverbium: “ Num et Saul inter prophetas? ”. 10.13  Cessavit autem prophetare et venit in Gabaa; 10.14  dixitque patruus Saul ad eum et ad puerum eius: “ Quo abistis? ”. Qui respondit: “ Quaerere asinas; quas cum non repperissemus, venimus ad Samuelem”. 10.15  Et dixit ei patruus suus: “Indica mihi quid dixerit tibi Samuel”. 10.16  Et ait Saul ad patruum suum: “ Indicavit nobis quia inventae essent asinae ”. De sermone autem regni non indicavit ei, quem locutus illi fuerat Samuel. 10.17  Et convocavit Samuel populum ad Dominum in Maspha 10.18  et ait ad filios Israel: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Ego eduxi Israel de Aegypto et erui vos de manu Aegyptiorum et de manu omnium regnorum, quae affligebant vos. 10.19  Vos autem hodie proiecistis Deum vestrum, qui solus salvavit vos de universis malis et tribulationibus vestris, et dixistis: “Nequaquam, sed regem constitue super nos!”. Nunc ergo state coram Domino per tribus vestras et per familias ”. 10.20  Et applicuit Samuel omnes tribus Israel; et cecidit sors in tribum Beniamin. 10.21  Et applicuit tribum Beniamin et cognationes eius; et cecidit in cognationem Metri et pervenit usque ad Saul filium Cis. Quaesierunt ergo eum, et non est inventus. 10.22  Et consuluerunt post haec Dominum, utrumnam venisset illuc vir. Responditque Dominus: “ Ecce absconditus est inter sarcinas ”. 10.23  Cucurrerunt itaque et tulerunt eum inde; stetitque in medio populi et altior fuit universo populo ab umero et sursum. 10.24  Et ait Samuel ad omnem populum: “ Certe videtis, quem elegit Dominus, quoniam non sit similis ei in omni populo ”. Et clamavit cunctus populus et ait: “ Vivat rex! ”. 10.25  Locutus est autem Samuel ad populum legem regni et scripsit in libro et reposuit coram Domino; et dimisit Samuel omnem populum, singulos in domum suam. 10.26  Sed et Saul abiit in domum suam in Gabaa; et abierunt cum eo viri fortes, quorum tetigerat Deus corda. 10.27  Filii vero Belial dixerunt: “ Num salvare nos poterit iste? ”. Et despexerunt eum et non attulerunt ei munera; ille vero dissimulabat se audire.

11.1  Aber Nahas, der Ammoniter, zog herauf und belagerte Jabes in Gilead. Da sprachen alle Männer von Jabes zu Nahas: Mache einen Bund mit uns, so wollen wir dir dienen! 11.2  Aber Nahas, der Ammoniter, antwortete ihnen: So will ich mit euch einen Bund machen, daß ich euch allen das rechte Auge aussteche und damit auf ganz Israel Schmach bringe. 11.3  Da sprachen die Ältesten von Jabes zu ihm: Gib uns sieben Tage Frist, daß wir Boten senden in das ganze Gebiet Israels. Ist dann niemand, der uns hilft, so wollen wir zu dir hinausgehen! 11.4  Da kamen die Boten nach Gibea zu Saul und redeten solches vor den Ohren des Volkes. Da erhob das ganze Volk seine Stimme und weinte. 11.5  Und siehe, da kam gerade Saul vom Felde hinter den Rindern her und sprach: Was hat das Volk, daß es weint? Da erzählten sie ihm die Worte der Männer von Jabes. 11.6  Da kam der Geist Gottes über Saul, als er diese Worte hörte, und sein Zorn ergrimmte sehr; 11.7  und er nahm ein Paar Rinder und zerstückelte sie und sandte davon durch Boten in alle Landmarken Israels und ließ sagen: Wer nicht auszieht, Saul und Samuel nach, dessen Rindern wird man also tun! Da fiel die Furcht des HERRN auf das Volk, daß sie auszogen wie ein Mann. 11.8  Und er musterte sie zu Besek; und der Kinder Israel waren dreihunderttausend Mann und der Männer Juda dreißigtausend. 11.9  Und sie sprachen zu den Boten, die gekommen waren: Also sollt ihr zu den Männern von Jabes in Gilead sagen: Morgen soll euch Rettung zuteil werden, wenn die Sonne am heißesten scheint! Als die Boten kamen und solches den Männern zu Jabes verkündigten, wurden sie froh. 11.10  Und die Männer von Jabes sprachen: Morgen wollen wir zu euch hinauskommen, dann könnt ihr mit uns tun, was euch gut dünkt! 11.11  Am andern Morgen stellte Saul das Volk in drei Heerhaufen auf, und sie drangen um die Morgenwache ins feindliche Lager und schlugen die Ammoniter, bis der Tag am heißesten war; die Übriggebliebenen aber wurden so versprengt, daß ihrer nicht zwei beieinander blieben. 11.12  Da sprach das Volk zu Samuel: Wer sind die, welche sagten: Sollte Saul über uns herrschen? Gebt diese Männer her, daß wir sie töten! 11.13  Saul aber sprach: Es soll an diesem Tag niemand sterben; denn der HERR hat heute Heil gegeben in Israel. 11.14  Samuel sprach zum Volk: Kommt, laßt uns nach Gilgal gehen und das Königtum daselbst erneuern! 11.15  Da ging alles Volk nach Gilgal und machte daselbst Saul zum König vor dem HERRN zu Gilgal und opferte daselbst Dankopfer vor dem HERRN. Und Saul und alle Männer Israels freuten sich daselbst gar sehr.

11.1  καὶ ἐγενήθη ὡς μετὰ μῆνα καὶ ἀνέβη ναας ὁ αμμανίτης καὶ παρεμβάλλει ἐπὶ ιαβις γαλααδ καὶ εἶπον πάντες οἱ ἄνδρες ιαβις πρὸς ναας τὸν αμμανίτην διάθου ἡμῖν διαθήκην καὶ δουλεύσομέν σοι 11.2  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ναας ὁ αμμανίτης ἐν ταύτῃ διαθήσομαι ὑμῖν διαθήκην ἐν τῷ ἐξορύξαι ὑμῶν πάντα ὀφθαλμὸν δεξιόν καὶ θήσομαι ὄνειδος ἐπὶ ισραηλ 11.3  καὶ λέγουσιν αὐτῷ οἱ ἄνδρες ιαβις ἄνες ἡμῖν ἑπτὰ ἡμέρας καὶ ἀποστελοῦμεν ἀγγέλους εἰς πᾶν ὅριον ισραηλ ἐὰν μὴ ᾖ ὁ σῴζων ἡμᾶς ἐξελευσόμεθα πρὸς ὑμᾶς 11.4  καὶ ἔρχονται οἱ ἄγγελοι εἰς γαβαα πρὸς σαουλ καὶ λαλοῦσιν τοὺς λόγους εἰς τὰ ὦτα τοῦ λαοῦ καὶ ἦραν πᾶς ὁ λαὸς τὴν φωνὴν αὐτῶν καὶ ἔκλαυσαν 11.5  καὶ ἰδοὺ σαουλ ἤρχετο μετὰ τὸ πρωὶ ἐξ ἀγροῦ καὶ εἶπεν σαουλ τί ὅτι κλαίει ὁ λαός καὶ διηγοῦνται αὐτῷ τὰ ῥήματα τῶν υἱῶν ιαβις 11.6  καὶ ἐφήλατο πνεῦμα κυρίου ἐπὶ σαουλ ὡς ἤκουσεν τὰ ῥήματα ταῦτα καὶ ἐθυμώθη ἐπ' αὐτοὺς ὀργὴ αὐτοῦ σφόδρα 11.7  καὶ ἔλαβεν δύο βόας καὶ ἐμέλισεν αὐτὰς καὶ ἀπέστειλεν εἰς πᾶν ὅριον ισραηλ ἐν χειρὶ ἀγγέλων λέγων ὃς οὐκ ἔστιν ἐκπορευόμενος ὀπίσω σαουλ καὶ ὀπίσω σαμουηλ κατὰ τάδε ποιήσουσιν τοῖς βουσὶν αὐτοῦ καὶ ἐπῆλθεν ἔκστασις κυρίου ἐπὶ τὸν λαὸν ισραηλ καὶ ἐβόησαν ὡς ἀνὴρ εἷς 11.8  καὶ ἐπισκέπτεται αὐτοὺς αβιεζεκ ἐν βαμα πᾶν ἄνδρα ισραηλ ἑξακοσίας χιλιάδας καὶ ἄνδρας ιουδα ἑβδομήκοντα χιλιάδας 11.9  καὶ εἶπεν τοῖς ἀγγέλοις τοῖς ἐρχομένοις τάδε ἐρεῖτε τοῖς ἀνδράσιν ιαβις αὔριον ὑμῖν ἡ σωτηρία διαθερμάναντος τοῦ ἡλίου καὶ ἦλθον οἱ ἄγγελοι εἰς τὴν πόλιν καὶ ἀπαγγέλλουσιν τοῖς ἀνδράσιν ιαβις καὶ εὐφράνθησαν 11.10  καὶ εἶπαν οἱ ἄνδρες ιαβις πρὸς ναας τὸν αμμανίτην αὔριον ἐξελευσόμεθα πρὸς ὑμᾶς καὶ ποιήσετε ἡμῖν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιον ὑμῶν 11.11  καὶ ἐγενήθη μετὰ τὴν αὔριον καὶ ἔθετο σαουλ τὸν λαὸν εἰς τρεῖς ἀρχάς καὶ εἰσπορεύονται μέσον τῆς παρεμβολῆς ἐν φυλακῇ τῇ πρωινῇ καὶ ἔτυπτον τοὺς υἱοὺς αμμων ἕως διεθερμάνθη ἡ ἡμέρα καὶ ἐγενήθησαν οἱ ὑπολελειμμένοι διεσπάρησαν καὶ οὐχ ὑπελείφθησαν ἐν αὐτοῖς δύο κατὰ τὸ αὐτό 11.12  καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαμουηλ τίς ὁ εἴπας ὅτι σαουλ οὐ βασιλεύσει ἡμῶν παράδος τοὺς ἄνδρας καὶ θανατώσομεν αὐτούς 11.13  καὶ εἶπεν σαουλ οὐκ ἀποθανεῖται οὐδεὶς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ὅτι σήμερον κύριος ἐποίησεν σωτηρίαν ἐν ισραηλ 11.14  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς τὸν λαὸν λέγων πορευθῶμεν εἰς γαλγαλα καὶ ἐγκαινίσωμεν ἐκεῖ τὴν βασιλείαν 11.15  καὶ ἐπορεύθη πᾶς ὁ λαὸς εἰς γαλγαλα καὶ ἔχρισεν σαμουηλ ἐκεῖ τὸν σαουλ εἰς βασιλέα ἐνώπιον κυρίου ἐν γαλγαλοις καὶ ἔθυσεν ἐκεῖ θυσίας καὶ εἰρηνικὰς ἐνώπιον κυρίου καὶ εὐφράνθη σαμουηλ καὶ πᾶς ισραηλ ὥστε λίαν

11.1  kai egenehtheh ohs meta mehna kai anebeh naas o ammanitehs kai paremballei epi iabis galaad kai eipon pantes oi andres iabis pros naas ton ammanitehn diathoy ehmin diathehkehn kai doyleysomen soi 11.2  kai eipen pros aytoys naas o ammanitehs en tayteh diathehsomai ymin diathehkehn en toh exoryxai ymohn panta ophthalmon dexion kai thehsomai oneidos epi israehl 11.3  kai legoysin aytoh oi andres iabis anes ehmin epta ehmeras kai aposteloymen aggeloys eis pan orion israehl ean meh eh o sohzohn ehmas exeleysometha pros ymas 11.4  kai erchontai oi aggeloi eis gabaa pros saoyl kai laloysin toys logoys eis ta ohta toy laoy kai ehran pas o laos tehn phohnehn aytohn kai eklaysan 11.5  kai idoy saoyl ehrcheto meta to prohi ex agroy kai eipen saoyl ti oti klaiei o laos kai diehgoyntai aytoh ta rehmata tohn yiohn iabis 11.6  kai ephehlato pneyma kyrioy epi saoyl ohs ehkoysen ta rehmata tayta kai ethymohtheh ep' aytoys orgeh aytoy sphodra 11.7  kai elaben dyo boas kai emelisen aytas kai apesteilen eis pan orion israehl en cheiri aggelohn legohn os oyk estin ekporeyomenos opisoh saoyl kai opisoh samoyehl kata tade poiehsoysin tois boysin aytoy kai epehlthen ekstasis kyrioy epi ton laon israehl kai eboehsan ohs anehr eis 11.8  kai episkeptetai aytoys abiezek en bama pan andra israehl exakosias chiliadas kai andras ioyda ebdomehkonta chiliadas 11.9  kai eipen tois aggelois tois erchomenois tade ereite tois andrasin iabis ayrion ymin eh sohtehria diathermanantos toy ehlioy kai ehlthon oi aggeloi eis tehn polin kai apaggelloysin tois andrasin iabis kai eyphranthehsan 11.10  kai eipan oi andres iabis pros naas ton ammanitehn ayrion exeleysometha pros ymas kai poiehsete ehmin to agathon enohpion ymohn 11.11  kai egenehtheh meta tehn ayrion kai etheto saoyl ton laon eis treis archas kai eisporeyontai meson tehs parembolehs en phylakeh teh prohineh kai etypton toys yioys ammohn eohs diethermantheh eh ehmera kai egenehthehsan oi ypoleleimmenoi diesparehsan kai oych ypeleiphthehsan en aytois dyo kata to ayto 11.12  kai eipen o laos pros samoyehl tis o eipas oti saoyl oy basileysei ehmohn parados toys andras kai thanatohsomen aytoys 11.13  kai eipen saoyl oyk apothaneitai oydeis en teh ehmera tayteh oti sehmeron kyrios epoiehsen sohtehrian en israehl 11.14  kai eipen samoyehl pros ton laon legohn poreythohmen eis galgala kai egkainisohmen ekei tehn basileian 11.15  kai eporeytheh pas o laos eis galgala kai echrisen samoyehl ekei ton saoyl eis basilea enohpion kyrioy en galgalois kai ethysen ekei thysias kai eirehnikas enohpion kyrioy kai eyphrantheh samoyehl kai pas israehl ohste lian

11.1  וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמֹּונִי וַיִּחַן עַל־יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל־אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל־נָחָשׁ כְּרָת־לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ׃ 11.2  וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמֹּונִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקֹור לָכֶם כָּל־עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃ 11.3  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו זִקְנֵי יָבֵישׁ הֶרֶף לָנוּ שִׁבְעַת יָמִים וְנִשְׁלְחָה מַלְאָכִים בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְאִם־אֵין מֹושִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶיךָ׃ 11.4  וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל־הָעָם אֶת־קֹולָם וַיִּבְכּוּ׃ 11.5  וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן־הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה־לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ־לֹו אֶת־דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ׃ 11.6  וַתִּצְלַח רוּחַ־אֱלֹהִים עַל־שָׁאוּל [בְּשָׁמְעֹו כ] (כְּשָׁמְעֹו ק) אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפֹּו מְאֹד׃ 11.7  וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים ׀ לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרֹו וַיִּפֹּל פַּחַד־יְהוָה עַל־הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד׃ 11.8  וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאֹות אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף׃ 11.9  וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּהְיֶה־לָכֶם תְּשׁוּעָה [בְּחֹם כ] (כְּחֹם ק) הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ׃ 11.10  וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל־הַטֹּוב בְּעֵינֵיכֶם׃ ס 11.11  וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת־הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתֹוךְ־הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת־עַמֹּון עַד־חֹם הַיֹּום וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ־בָם שְׁנַיִם יָחַד׃ 11.12  וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שְׁמוּאֵל מִי הָאֹמֵר שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ תְּנוּ הָאֲנָשִׁים וּנְמִיתֵם׃ 11.13  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לֹא־יוּמַת אִישׁ בַּיֹּום הַזֶּה כִּי הַיֹּום עָשָׂה־יְהוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל׃ ס 11.14  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה׃ 11.15  וַיֵּלְכוּ כָל־הָעָם הַגִּלְגָּל וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת־שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי יְהוָה וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל־אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד־מְאֹד׃ פ

11.1  wajaOal naahaaxx HaaOamownij wajihan Oal-jaabexx gilOaad wajoAmrw kaal-Aanxxej jaabejxx Aael-naahaaxx kraat-laanw brijt wnaOabdaekaa׃ 11.2  wajoAmaer AalejHaem naahaaxx HaaOamownij bzoAt Aaekrot laakaem binqowr laakaem kaal-Oejn jaamijn wxamtijHaa haerpaaH Oal-kaal-jixraaAel׃ 11.3  wajoAmrw Aelaajw ziqnej jaabejxx Haeraep laanw xxibOat jaamijm wnixxlhaaH malAaakijm bkol gbwl jixraaAel wAim-Aejn mowxxijOa Aotaanw wjaacaaAnw Aelaejkaa׃ 11.4  wajaaboAw HamalAaakijm gibOat xxaaAwl wajdabrw Hadbaarijm bAaaznej HaaOaam wajixAw kaal-HaaOaam Aaet-qowlaam wajibkw׃ 11.5  wHineH xxaaAwl baaA Aaharej Habaaqaar min-HaxaadaeH wajoAmaer xxaaAwl maH-laaOaam kij jibkw wajsaprw-low Aaet-dibrej Aanxxej jaabejxx׃ 11.6  waticlah rwha-AaeloHijm Oal-xxaaAwl [bxxaamOow k] (kxxaamOow q) Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH wajihar Aapow mAod׃ 11.7  wajiqah caemaed baaqaar wajnatheHw wajxxalah bkaal-gbwl jixraaAel bjad HamalAaakijm leAmor Aaxxaer Aejnaenw joceA Aaharej xxaaAwl wAahar xxmwAel koH jeOaaxaeH libqaarow wajipol pahad-jHwaaH Oal-HaaOaam wajecAw kAijxx Aaehaad׃ 11.8  wajipqdem bbaazaeq wajiHjw bnej-jixraaAel xxloxx meAowt Aaelaep wAijxx jHwdaaH xxloxxijm Aaalaep׃ 11.9  wajoAmrw lamalAaakijm HabaaAijm koH toAmrwn lAijxx jaabejxx gilOaad maahaar tiHjaeH-laakaem txxwOaaH [bhom k] (khom q) Haxxaamaexx wajaaboAw HamalAaakijm wajagijdw lAanxxej jaabejxx wajixmaahw׃ 11.10  wajoAmrw Aanxxej jaabejxx maahaar neceA Aalejkaem waOaxijtaem laanw kkaal-HaTowb bOejnejkaem׃ s 11.11  wajHij mimaahaaraat wajaaxaem xxaaAwl Aaet-HaaOaam xxloxxaaH raaAxxijm wajaaboAw btowk-HamahanaeH bAaxxmoraet Haboqaer wajakw Aaet-Oamown Oad-hom Hajowm wajHij HanixxAaarijm wajaapucw wloA nixxAarw-baam xxnajim jaahad׃ 11.12  wajoAmaer HaaOaam Aael-xxmwAel mij HaaAomer xxaaAwl jimlok Oaalejnw tnw HaaAanaaxxijm wnmijtem׃ 11.13  wajoAmaer xxaaAwl loA-jwmat Aijxx bajowm HazaeH kij Hajowm OaaxaaH-jHwaaH txxwOaaH bjixraaAel׃ s 11.14  wajoAmaer xxmwAel Aael-HaaOaam lkw wnelkaaH Hagilgaal wnhadexx xxaam HamlwkaaH׃ 11.15  wajelkw kaal-HaaOaam Hagilgaal wajamlikw xxaam Aaet-xxaaAwl lipnej jHwaaH bagilgaal wajizbhw-xxaam zbaahijm xxlaamijm lipnej jHwaaH wajixmah xxaam xxaaAwl wkaal-Aanxxej jixraaAel Oad-mAod׃ p

11.1  ויעל נחש העמוני ויחן על־יבש גלעד ויאמרו כל־אנשי יביש אל־נחש כרת־לנו ברית ונעבדך׃ 11.2  ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל־עין ימין ושמתיה חרפה על־כל־ישראל׃ 11.3  ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם־אין מושיע אתנו ויצאנו אליך׃ 11.4  ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל־העם את־קולם ויבכו׃ 11.5  והנה שאול בא אחרי הבקר מן־השדה ויאמר שאול מה־לעם כי יבכו ויספרו־לו את־דברי אנשי יביש׃ 11.6  ותצלח רוח־אלהים על־שאול [בשמעו כ] (כשמעו ק) את־הדברים האלה ויחר אפו מאד׃ 11.7  ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל־גבול ישראל ביד המלאכים ׀ לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד־יהוה על־העם ויצאו כאיש אחד׃ 11.8  ויפקדם בבזק ויהיו בני־ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף׃ 11.9  ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה־לכם תשועה [בחם כ] (כחם ק) השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו׃ 11.10  ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל־הטוב בעיניכם׃ ס 11.11  ויהי ממחרת וישם שאול את־העם שלשה ראשים ויבאו בתוך־המחנה באשמרת הבקר ויכו את־עמון עד־חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו־בם שנים יחד׃ 11.12  ויאמר העם אל־שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם׃ 11.13  ויאמר שאול לא־יומת איש ביום הזה כי היום עשה־יהוה תשועה בישראל׃ ס 11.14  ויאמר שמואל אל־העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה׃ 11.15  וילכו כל־העם הגלגל וימלכו שם את־שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו־שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל־אנשי ישראל עד־מאד׃ פ

11.1  wjOl nhx HOmwnj wjhn Ol-jbx glOd wjAmrw kl-Anxj jbjx Al-nhx krt-lnw brjt wnObdk׃ 11.2  wjAmr AljHm nhx HOmwnj bzAt Akrt lkm bnqwr lkm kl-Ojn jmjn wxmtjH hrpH Ol-kl-jxrAl׃ 11.3  wjAmrw Aljw zqnj jbjx Hrp lnw xbOt jmjm wnxlhH mlAkjm bkl gbwl jxrAl wAm-Ajn mwxjO Atnw wjcAnw Aljk׃ 11.4  wjbAw HmlAkjm gbOt xAwl wjdbrw Hdbrjm bAznj HOm wjxAw kl-HOm At-qwlm wjbkw׃ 11.5  wHnH xAwl bA Ahrj Hbqr mn-HxdH wjAmr xAwl mH-lOm kj jbkw wjsprw-lw At-dbrj Anxj jbjx׃ 11.6  wtclh rwh-AlHjm Ol-xAwl [bxmOw k] (kxmOw q) At-Hdbrjm HAlH wjhr Apw mAd׃ 11.7  wjqh cmd bqr wjnthHw wjxlh bkl-gbwl jxrAl bjd HmlAkjm lAmr Axr Ajnnw jcA Ahrj xAwl wAhr xmwAl kH jOxH lbqrw wjpl phd-jHwH Ol-HOm wjcAw kAjx Ahd׃ 11.8  wjpqdm bbzq wjHjw bnj-jxrAl xlx mAwt Alp wAjx jHwdH xlxjm Alp׃ 11.9  wjAmrw lmlAkjm HbAjm kH tAmrwn lAjx jbjx glOd mhr tHjH-lkm txwOH [bhm k] (khm q) Hxmx wjbAw HmlAkjm wjgjdw lAnxj jbjx wjxmhw׃ 11.10  wjAmrw Anxj jbjx mhr ncA Aljkm wOxjtm lnw kkl-HTwb bOjnjkm׃ s 11.11  wjHj mmhrt wjxm xAwl At-HOm xlxH rAxjm wjbAw btwk-HmhnH bAxmrt Hbqr wjkw At-Omwn Od-hm Hjwm wjHj HnxArjm wjpcw wlA nxArw-bm xnjm jhd׃ 11.12  wjAmr HOm Al-xmwAl mj HAmr xAwl jmlk Oljnw tnw HAnxjm wnmjtm׃ 11.13  wjAmr xAwl lA-jwmt Ajx bjwm HzH kj Hjwm OxH-jHwH txwOH bjxrAl׃ s 11.14  wjAmr xmwAl Al-HOm lkw wnlkH Hglgl wnhdx xm HmlwkH׃ 11.15  wjlkw kl-HOm Hglgl wjmlkw xm At-xAwl lpnj jHwH bglgl wjzbhw-xm zbhjm xlmjm lpnj jHwH wjxmh xm xAwl wkl-Anxj jxrAl Od-mAd׃ p

11.1  Ascendit autem Naas Am monites et pugnare coepit ad versum Iabes Galaad. Dixeruntque omnes viri Iabes ad Naas: “ Habeto nos foederatos, et serviemus tibi ”. 11.2  Et respondit ad eos Naas Ammonites: “ In hoc feriam vobiscum foedus, ut eruam omnium vestrum oculos dextros ponamque vos opprobrium in universo Israel ”. 11.3  Et dixerunt ad eum seniores Iabes: “ Concede nobis septem dies, ut mittamus nuntios in universos terminos Israel; et, si non fuerit qui defendat nos, egrediemur ad te ”. 11.4  Venerunt ergo nuntii in Gabaa Saulis et locuti sunt verba audiente populo; et levavit omnis populus vocem suam et flevit. 11.5  Et ecce Saul veniebat sequens boves de agro et ait: “ Quid habet populus quod plorat? ”. Et narraverunt ei verba virorum Iabes. 11.6  Et insilivit spiritus Domini in Saul, cum audisset verba haec; et iratus est furor eius nimis. 11.7  Et assumens par boum concidit in frusta misitque in omnes terminos Israel per manum nuntiorum dicens: “ Quicumque non exierit secutusque fuerit Saul et Samuel, sic fiet bobus eius ”. Invasit ergo timor Domini populum, et egressi sunt quasi vir unus. 11.8  Et recensuit eos in Bezec: fueruntque filiorum Israel trecenta milia; virorum autem Iudae triginta milia. 11.9  Et dixit nuntiis, qui venerant: “ Sic dicetis viris, qui sunt in Iabes Galaad: Cras erit vobis salus, cum incaluerit sol ”. Venerunt ergo nuntii et annuntiaverunt viris Iabes, qui laetati sunt 11.10  et dixerunt: “Mane exibimus ad vos, et facietis nobis omne, quod placuerit vobis ”. 11.11  Et factum est, cum venisset dies crastinus, constituit Saul populum in tres partes; et ingressi sunt media castra in vigilia matutina et percusserunt Ammon, usque dum incalesceret dies. Reliqui autem dispersi sunt, ita ut non relinquerentur in eis duo pariter. 11.12  Et ait populus ad Samuel: “ Quis est iste qui dixit: “Saul num regnabit super nos?”. Date viros, et interficiemus eos ”. 11.13  Et ait Saul: “ Non occidetur quisquam in die hac, quia hodie fecit Dominus salutem in Israel”. 11.14  Dixit autem Samuel ad populum: “ Venite, et eamus in Galgala et innovemus ibi regnum ”. 11.15  Et perrexit omnis populus in Galgala, et fecerunt ibi regem Saul coram Domino in Galgala; et immolaverunt ibi victimas pacificas coram Domino. Et laetatus est ibi Saul et cuncti viri Israel nimis.

12.1  Samuel aber sprach zu ganz Israel: Siehe, ich habe eurer Stimme gehorcht in allem, was ihr mir gesagt habt, und habe einen König über euch gesetzt. 12.2  Und nun siehe, da geht euer König vor euch her; ich aber bin alt und grau geworden und siehe, meine Söhne sind bei euch, und ich habe vor euch gewandelt von meiner Jugend an bis auf diesen Tag. 12.3  Siehe, hier bin ich! Zeuget wider mich vor dem HERRN und seinem Gesalbten: Wessen Ochsen oder Esel habe ich genommen? Wen habe ich unterdrückt? Wen habe ich mißhandelt? Von wessen Hand habe ich Bestechung genommen, daß ich ihm zuliebe ein Auge zudrückte? Ich will es euch wiedergeben. 12.4  Sie sprachen: Du hast uns nie mißhandelt, noch uns unterdrückt, noch von jemandes Hand irgend etwas genommen! 12.5  Er sprach: Der HERR sei Zeuge wider euch; sein Gesalbter sei auch Zeuge am heutigen Tag, daß ihr gar nichts in meiner Hand gefunden habt! Und das Volk sprach: Er sei Zeuge! 12.6  Und Samuel sprach zum Volk: Ja, der HERR, der Mose und Aaron gemacht und der eure Väter aus Ägyptenland geführt hat! 12.7  So tretet nun her, daß ich mit euch rechte vor dem HERRN wegen aller Wohltaten des HERRN, die er an euch und an euren Vätern getan hat! 12.8  Als Jakob nach Ägypten gekommen war, schrieen eure Väter zum HERRN. Und der HERR sandte Mose und Aaron, daß sie eure Väter aus Ägypten führten; und er ließ sie wohnen an diesem Ort. 12.9  Als sie aber des HERRN, ihres Gottes, vergaßen, verkaufte er sie unter die Hand Siseras, des Feldhauptmannes des Königs Jabir zu Hazor und unter die Hand der Philister und unter die Hand des Königs der Moabiter; die stritten wider sie. 12.10  Sie aber schrieen zum HERRN und sprachen: Wir haben gesündigt, daß wir den HERRN verlassen und den Baalen und Astarten gedient haben; nun aber errette uns von der Hand unsrer Feinde, so wollen wir dir dienen! 12.11  Da sandte der HERR Jerub-Baal und Bedan, und Jephtah und Samuel und errettete euch aus den Händen eurer Feinde ringsum und ließ euch sicher wohnen. 12.12  Als ihr aber sahet, daß Nahas, der König der Ammoniter, wider euch heranzog, sprachet ihr zu mir: «Nein, sondern ein König soll über uns herrschen!» da doch der HERR, euer Gott, euer König war. 12.13  Und nun, seht, da ist euer König, den ihr erwählt und begehrt habt; denn siehe, der HERR hat einen König über euch gesetzt! 12.14  Werdet ihr nun den HERRN fürchten und ihm dienen und seiner Stimme gehorchen und dem Munde des HERRN nicht widerspenstig sein, und werdet ihr beide, ihr und euer König, der über euch herrscht, dem HERRN, eurem Gott, nachfolgen, so wird der HERR mit euch sein! 12.15  Werdet ihr aber der Stimme des HERRN nicht gehorchen, sondern dem Munde des HERRN widerspenstig sein, so wird die Hand des HERRN wider euch und eure Väter sein! 12.16  Sehet aber jetzt, während ihr hier stehet, was für eine große Sache der HERR vor euren Augen tun wird. 12.17  Ist nicht jetzt die Weizenernte? Ich aber will den HERRN anrufen, daß er donnern und regnen lasse, damit ihr erfahret und sehet, daß eure Übeltat groß ist, welche ihr vor den Augen des HERRN getan habt, indem ihr für euch einen König begehrtet. 12.18  Da rief Samuel den HERRN an, und der HERR ließ donnern und regnen an jenem Tage. Da fürchtete das ganze Volk den HERRN und Samuel gar sehr. 12.19  Und das ganze Volk sprach zu Samuel: Bitte den HERRN, deinen Gott, für deine Knechte, daß wir nicht sterben; denn zu allen unsern Sünden haben wir noch das Übel hinzugefügt, daß wir für uns einen König begehrten! 12.20  Samuel aber sprach zum Volk: Fürchtet euch nicht! Ihr habt zwar all dies Übel getan; doch weichet nicht von dem HERRN ab, sondern dienet dem HERRN von ganzem Herzen! 12.21  Und weichet nicht ab zu den Nichtigen; sie nützen euch nichts und können euch nicht erretten; denn sie sind nichtig. 12.22  Der HERR aber wird sein Volk nicht verstoßen um seines großen Namens willen, weil es dem HERRN gefallen hat, euch zu seinem Volk zu machen. 12.23  Es sei aber auch ferne von mir, mich also an dem HERRN zu versündigen, daß ich ablassen sollte, für euch zu beten und euch zu lehren den guten und richtigen Weg! 12.24  So fürchtet nun den HERRN und dienet ihm in Wahrheit, mit eurem ganzen Herzen; denn seht, wie mächtig er sich an euch bewiesen hat! 12.25  Solltet ihr aber trotzdem übel tun, so würdet ihr samt eurem König weggerafft werden.

12.1  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς πάντα ἄνδρα ισραηλ ἰδοὺ ἤκουσα φωνῆς ὑμῶν εἰς πάντα ὅσα εἴπατέ μοι καὶ ἐβασίλευσα ἐφ' ὑμᾶς βασιλέα 12.2  καὶ νῦν ἰδοὺ ὁ βασιλεὺς διαπορεύεται ἐνώπιον ὑμῶν κἀγὼ γεγήρακα καὶ καθήσομαι καὶ οἱ υἱοί μου ἰδοὺ ἐν ὑμῖν κἀγὼ ἰδοὺ διελήλυθα ἐνώπιον ὑμῶν ἐκ νεότητός μου καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης 12.3  ἰδοὺ ἐγώ ἀποκρίθητε κατ' ἐμοῦ ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐνώπιον χριστοῦ αὐτοῦ μόσχον τίνος εἴληφα ἢ ὄνον τίνος εἴληφα ἢ τίνα κατεδυνάστευσα ὑμῶν ἢ τίνα ἐξεπίεσα ἢ ἐκ χειρὸς τίνος εἴληφα ἐξίλασμα καὶ ὑπόδημα ἀποκρίθητε κατ' ἐμοῦ καὶ ἀποδώσω ὑμῖν 12.4  καὶ εἶπαν πρὸς σαμουηλ οὐκ ἠδίκησας ἡμᾶς καὶ οὐ κατεδυνάστευσας καὶ οὐκ ἔθλασας ἡμᾶς καὶ οὐκ εἴληφας ἐκ χειρὸς οὐδενὸς οὐδέν 12.5  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς τὸν λαόν μάρτυς κύριος ἐν ὑμῖν καὶ μάρτυς χριστὸς αὐτοῦ σήμερον ἐν ταύτῃ τῇ ἡμέρᾳ ὅτι οὐχ εὑρήκατε ἐν χειρί μου οὐθέν καὶ εἶπαν μάρτυς 12.6  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς τὸν λαὸν λέγων μάρτυς κύριος ὁ ποιήσας τὸν μωυσῆν καὶ τὸν ααρων ὁ ἀναγαγὼν τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐξ αἰγύπτου 12.7  καὶ νῦν κατάστητε καὶ δικάσω ὑμᾶς ἐνώπιον κυρίου καὶ ἀπαγγελῶ ὑμῖν τὴν πᾶσαν δικαιοσύνην κυρίου ἃ ἐποίησεν ἐν ὑμῖν καὶ ἐν τοῖς πατράσιν ὑμῶν 12.8  ὡς εἰσῆλθεν ιακωβ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ εἰς αἴγυπτον καὶ ἐταπείνωσεν αὐτοὺς αἴγυπτος καὶ ἐβόησαν οἱ πατέρες ἡμῶν πρὸς κύριον καὶ ἀπέστειλεν κύριος τὸν μωυσῆν καὶ τὸν ααρων καὶ ἐξήγαγεν τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐξ αἰγύπτου καὶ κατῴκισεν αὐτοὺς ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ 12.9  καὶ ἐπελάθοντο κυρίου τοῦ θεοῦ αὐτῶν καὶ ἀπέδοτο αὐτοὺς εἰς χεῖρας σισαρα ἀρχιστρατήγου ιαβιν βασιλέως ασωρ καὶ εἰς χεῖρας ἀλλοφύλων καὶ εἰς χεῖρας βασιλέως μωαβ καὶ ἐπολέμησαν ἐν αὐτοῖς 12.10  καὶ ἐβόησαν πρὸς κύριον καὶ ἔλεγον ἡμάρτομεν ὅτι ἐγκατελίπομεν τὸν κύριον καὶ ἐδουλεύσαμεν τοῖς βααλιμ καὶ τοῖς ἄλσεσιν καὶ νῦν ἐξελοῦ ἡμᾶς ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν ἡμῶν καὶ δουλεύσομέν σοι 12.11  καὶ ἀπέστειλεν κύριος τὸν ιεροβααλ καὶ τὸν βαρακ καὶ τὸν ιεφθαε καὶ τὸν σαμουηλ καὶ ἐξείλατο ὑμᾶς ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν ὑμῶν τῶν κυκλόθεν καὶ κατῳκεῖτε πεποιθότες 12.12  καὶ εἴδετε ὅτι ναας βασιλεὺς υἱῶν αμμων ἦλθεν ἐφ' ὑμᾶς καὶ εἴπατε οὐχί ἀλλ' ἢ ὅτι βασιλεὺς βασιλεύσει ἐφ' ἡμῶν καὶ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν βασιλεὺς ἡμῶν 12.13  καὶ νῦν ἰδοὺ ὁ βασιλεύς ὃν ἐξελέξασθε καὶ ἰδοὺ δέδωκεν κύριος ἐφ' ὑμᾶς βασιλέα 12.14  ἐὰν φοβηθῆτε τὸν κύριον καὶ δουλεύσητε αὐτῷ καὶ ἀκούσητε τῆς φωνῆς αὐτοῦ καὶ μὴ ἐρίσητε τῷ στόματι κυρίου καὶ ἦτε καὶ ὑμεῖς καὶ ὁ βασιλεὺς ὁ βασιλεύων ἐφ' ὑμῶν ὀπίσω κυρίου πορευόμενοι 12.15  ἐὰν δὲ μὴ ἀκούσητε τῆς φωνῆς κυρίου καὶ ἐρίσητε τῷ στόματι κυρίου καὶ ἔσται χεὶρ κυρίου ἐπὶ ὑμᾶς καὶ ἐπὶ τὸν βασιλέα ὑμῶν 12.16  καὶ νῦν κατάστητε καὶ ἴδετε τὸ ῥῆμα τὸ μέγα τοῦτο ὃ ὁ κύριος ποιήσει ἐν ὀφθαλμοῖς ὑμῶν 12.17  οὐχὶ θερισμὸς πυρῶν σήμερον ἐπικαλέσομαι κύριον καὶ δώσει φωνὰς καὶ ὑετόν καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ὅτι ἡ κακία ὑμῶν μεγάλη ἣν ἐποιήσατε ἐνώπιον κυρίου αἰτήσαντες ἑαυτοῖς βασιλέα 12.18  καὶ ἐπεκαλέσατο σαμουηλ τὸν κύριον καὶ ἔδωκεν κύριος φωνὰς καὶ ὑετὸν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἐφοβήθησαν πᾶς ὁ λαὸς τὸν κύριον σφόδρα καὶ τὸν σαμουηλ 12.19  καὶ εἶπαν πᾶς ὁ λαὸς πρὸς σαμουηλ πρόσευξαι ὑπὲρ τῶν δούλων σου πρὸς κύριον θεόν σου καὶ οὐ μὴ ἀποθάνωμεν ὅτι προστεθείκαμεν πρὸς πάσας τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν κακίαν αἰτήσαντες ἑαυτοῖς βασιλέα 12.20  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς τὸν λαόν μὴ φοβεῖσθε ὑμεῖς πεποιήκατε τὴν πᾶσαν κακίαν ταύτην πλὴν μὴ ἐκκλίνητε ἀπὸ ὄπισθεν κυρίου καὶ δουλεύσατε τῷ κυρίῳ ἐν ὅλῃ καρδίᾳ ὑμῶν 12.21  καὶ μὴ παραβῆτε ὀπίσω τῶν μηθὲν ὄντων οἳ οὐ περανοῦσιν οὐθὲν καὶ οἳ οὐκ ἐξελοῦνται ὅτι οὐθέν εἰσιν 12.22  ὅτι οὐκ ἀπώσεται κύριος τὸν λαὸν αὐτοῦ διὰ τὸ ὄνομα αὐτοῦ τὸ μέγα ὅτι ἐπιεικέως κύριος προσελάβετο ὑμᾶς αὑτῷ εἰς λαόν 12.23  καὶ ἐμοὶ μηδαμῶς τοῦ ἁμαρτεῖν τῷ κυρίῳ ἀνιέναι τοῦ προσεύχεσθαι περὶ ὑμῶν καὶ δουλεύσω τῷ κυρίῳ καὶ δείξω ὑμῖν τὴν ὁδὸν τὴν ἀγαθὴν καὶ τὴν εὐθεῖαν 12.24  πλὴν φοβεῖσθε τὸν κύριον καὶ δουλεύσατε αὐτῷ ἐν ἀληθείᾳ καὶ ἐν ὅλῃ καρδίᾳ ὑμῶν ὅτι εἴδετε ἃ ἐμεγάλυνεν μεθ' ὑμῶν 12.25  καὶ ἐὰν κακίᾳ κακοποιήσητε καὶ ὑμεῖς καὶ ὁ βασιλεὺς ὑμῶν προστεθήσεσθε

12.1  kai eipen samoyehl pros panta andra israehl idoy ehkoysa phohnehs ymohn eis panta osa eipate moi kai ebasileysa eph' ymas basilea 12.2  kai nyn idoy o basileys diaporeyetai enohpion ymohn kagoh gegehraka kai kathehsomai kai oi yioi moy idoy en ymin kagoh idoy dielehlytha enohpion ymohn ek neotehtos moy kai eohs tehs ehmeras taytehs 12.3  idoy egoh apokrithehte kat' emoy enohpion kyrioy kai enohpion christoy aytoy moschon tinos eilehpha eh onon tinos eilehpha eh tina katedynasteysa ymohn eh tina exepiesa eh ek cheiros tinos eilehpha exilasma kai ypodehma apokrithehte kat' emoy kai apodohsoh ymin 12.4  kai eipan pros samoyehl oyk ehdikehsas ehmas kai oy katedynasteysas kai oyk ethlasas ehmas kai oyk eilehphas ek cheiros oydenos oyden 12.5  kai eipen samoyehl pros ton laon martys kyrios en ymin kai martys christos aytoy sehmeron en tayteh teh ehmera oti oych eyrehkate en cheiri moy oythen kai eipan martys 12.6  kai eipen samoyehl pros ton laon legohn martys kyrios o poiehsas ton mohysehn kai ton aarohn o anagagohn toys pateras ehmohn ex aigyptoy 12.7  kai nyn katastehte kai dikasoh ymas enohpion kyrioy kai apaggeloh ymin tehn pasan dikaiosynehn kyrioy a epoiehsen en ymin kai en tois patrasin ymohn 12.8  ohs eisehlthen iakohb kai oi yioi aytoy eis aigypton kai etapeinohsen aytoys aigyptos kai eboehsan oi pateres ehmohn pros kyrion kai apesteilen kyrios ton mohysehn kai ton aarohn kai exehgagen toys pateras ehmohn ex aigyptoy kai katohkisen aytoys en toh topoh toytoh 12.9  kai epelathonto kyrioy toy theoy aytohn kai apedoto aytoys eis cheiras sisara archistratehgoy iabin basileohs asohr kai eis cheiras allophylohn kai eis cheiras basileohs mohab kai epolemehsan en aytois 12.10  kai eboehsan pros kyrion kai elegon ehmartomen oti egkatelipomen ton kyrion kai edoyleysamen tois baalim kai tois alsesin kai nyn exeloy ehmas ek cheiros echthrohn ehmohn kai doyleysomen soi 12.11  kai apesteilen kyrios ton ierobaal kai ton barak kai ton iephthae kai ton samoyehl kai exeilato ymas ek cheiros echthrohn ymohn tohn kyklothen kai katohkeite pepoithotes 12.12  kai eidete oti naas basileys yiohn ammohn ehlthen eph' ymas kai eipate oychi all' eh oti basileys basileysei eph' ehmohn kai kyrios o theos ehmohn basileys ehmohn 12.13  kai nyn idoy o basileys on exelexasthe kai idoy dedohken kyrios eph' ymas basilea 12.14  ean phobehthehte ton kyrion kai doyleysehte aytoh kai akoysehte tehs phohnehs aytoy kai meh erisehte toh stomati kyrioy kai ehte kai ymeis kai o basileys o basileyohn eph' ymohn opisoh kyrioy poreyomenoi 12.15  ean de meh akoysehte tehs phohnehs kyrioy kai erisehte toh stomati kyrioy kai estai cheir kyrioy epi ymas kai epi ton basilea ymohn 12.16  kai nyn katastehte kai idete to rehma to mega toyto o o kyrios poiehsei en ophthalmois ymohn 12.17  oychi therismos pyrohn sehmeron epikalesomai kyrion kai dohsei phohnas kai yeton kai gnohte kai idete oti eh kakia ymohn megaleh ehn epoiehsate enohpion kyrioy aitehsantes eaytois basilea 12.18  kai epekalesato samoyehl ton kyrion kai edohken kyrios phohnas kai yeton en teh ehmera ekeineh kai ephobehthehsan pas o laos ton kyrion sphodra kai ton samoyehl 12.19  kai eipan pas o laos pros samoyehl proseyxai yper tohn doylohn soy pros kyrion theon soy kai oy meh apothanohmen oti prostetheikamen pros pasas tas amartias ehmohn kakian aitehsantes eaytois basilea 12.20  kai eipen samoyehl pros ton laon meh phobeisthe ymeis pepoiehkate tehn pasan kakian taytehn plehn meh ekklinehte apo opisthen kyrioy kai doyleysate toh kyrioh en oleh kardia ymohn 12.21  kai meh parabehte opisoh tohn mehthen ontohn oi oy peranoysin oythen kai oi oyk exeloyntai oti oythen eisin 12.22  oti oyk apohsetai kyrios ton laon aytoy dia to onoma aytoy to mega oti epieikeohs kyrios proselabeto ymas aytoh eis laon 12.23  kai emoi mehdamohs toy amartein toh kyrioh anienai toy proseychesthai peri ymohn kai doyleysoh toh kyrioh kai deixoh ymin tehn odon tehn agathehn kai tehn eytheian 12.24  plehn phobeisthe ton kyrion kai doyleysate aytoh en alehtheia kai en oleh kardia ymohn oti eidete a emegalynen meth' ymohn 12.25  kai ean kakia kakopoiehsehte kai ymeis kai o basileys ymohn prostethehsesthe

12.1  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר־אֲמַרְתֶּם לִי וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ׃ 12.2  וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ ׀ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד־הַיֹּום הַזֶּה׃ 12.3  הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחֹו אֶת־שֹׁור ׀ מִי לָקַחְתִּי וַחֲמֹור מִי לָקַחְתִּי וְאֶת־מִי עָשַׁקְתִּי אֶת־מִי רַצֹּותִי וּמִיַּד־מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בֹּו וְאָשִׁיב לָכֶם׃ 12.4  וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצֹּותָנוּ וְלֹא־לָקַחְתָּ מִיַּד־אִישׁ מְאוּמָה׃ 12.5  וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהוָה בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחֹו הַיֹּום הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה וַיֹּאמֶר עֵד׃ פ 12.6  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 12.7  וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֵת כָּל־צִדְקֹות יְהוָה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת־אֲבֹותֵיכֶם׃ 12.8  כַּאֲשֶׁר־בָּא יַעֲקֹב מִצְרָיִם וַיִּזְעֲקוּ אֲבֹותֵיכֶם אֶל־יְהוָה וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן וַיֹּוצִיאוּ אֶת־אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃ 12.9  וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר־צְבָא חָצֹור וּבְיַד־פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מֹואָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם׃ 12.10  וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהוָה [וַיֹּאמֶר כ] (וַיֹּאמְרוּ ק) חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת־יְהוָה וַנַּעֲבֹד אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹות וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ׃ 12.11  וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־יְרֻבַּעַל וְאֶת־בְּדָן וְאֶת־יִפְתָּח וְאֶת־שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח׃ 12.12  וַתִּרְאוּ כִּי־נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמֹּון בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא כִּי־מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם׃ 12.13  וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן יְהוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ׃ 12.14  אִם־תִּירְאוּ אֶת־יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתֹו וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלֹו וְלֹא תַמְרוּ אֶת־פִּי יְהוָה וִהְיִתֶם גַּם־אַתֶּם וְגַם־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ 12.15  וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה וּמְרִיתֶם אֶת־פִּי יְהוָה וְהָיְתָה יַד־יְהוָה בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם׃ 12.16  גַּם־עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת־הַדָּבָר הַגָּדֹול הַזֶּה אֲשֶׁר יְהוָה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם׃ 12.17  הֲלֹוא קְצִיר־חִטִּים הַיֹּום אֶקְרָא אֶל־יְהוָה וְיִתֵּן קֹלֹות וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי־רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהוָה לִשְׁאֹול לָכֶם מֶלֶךְ׃ ס 12.18  וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל־יְהוָה וַיִּתֵּן יְהוָה קֹלֹת וּמָטָר בַּיֹּום הַהוּא וַיִּירָא כָל־הָעָם מְאֹד אֶת־יְהוָה וְאֶת־שְׁמוּאֵל׃ 12.19  וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעָם אֶל־שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל בְּעַד־עֲבָדֶיךָ אֶל־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְאַל־נָמוּת כִּי־יָסַפְנוּ עַל־כָּל־חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ׃ ס 12.20  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת אַךְ אַל־תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֶת־יְהוָה בְּכָל־לְבַבְכֶם׃ 12.21  וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי ׀ אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא־יֹועִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי־תֹהוּ הֵמָּה׃ 12.22  כִּי לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמֹּו בַּעֲבוּר שְׁמֹו הַגָּדֹול כִּי הֹואִיל יְהוָה לַעֲשֹׂות אֶתְכֶם לֹו לְעָם׃ 12.23  גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהוָה מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וְהֹורֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטֹּובָה וְהַיְשָׁרָה׃ 12.24  אַךְ ׀ יְראוּ אֶת־יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתֹו בֶּאֱמֶת בְּכָל־לְבַבְכֶם כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר־הִגְדִּל עִמָּכֶם׃ 12.25  וְאִם־הָרֵעַ תָּרֵעוּ גַּם־אַתֶּם גַּם־מַלְכְּכֶם תִּסָּפוּ׃ פ

12.1  wajoAmaer xxmwAel Aael-kaal-jixraaAel HineH xxaamaOtij bqolkaem lkol Aaxxaer-Aamartaem lij waaAamlijk Oalejkaem maelaek׃ 12.2  wOataaH HineH Hamaelaek mitHalek lipnejkaem waAanij zaaqantij waaxabtij wbaanaj Hinaam Aitkaem waAanij HitHalaktij lipnejkaem minOuraj Oad-Hajowm HazaeH׃ 12.3  Hinnij Oanw bij naegaed jHwaaH wnaegaed mxxijhow Aaet-xxowr mij laaqahtij wahamowr mij laaqahtij wAaet-mij Oaaxxaqtij Aaet-mij racowtij wmijad-mij laaqahtij kopaer wAaOlijm Oejnaj bow wAaaxxijb laakaem׃ 12.4  wajoAmrw loA Oaxxaqtaanw wloA racowtaanw wloA-laaqahtaa mijad-Aijxx mAwmaaH׃ 12.5  wajoAmaer AalejHaem Oed jHwaaH baakaem wOed mxxijhow Hajowm HazaeH kij loA mcaaAtaem bjaadij mAwmaaH wajoAmaer Oed׃ p 12.6  wajoAmaer xxmwAel Aael-HaaOaam jHwaaH Aaxxaer OaaxaaH Aaet-moxxaeH wAaet-AaHaron waAaxxaer HaeOaelaaH Aaet-Aabotejkaem meAaeraec micraajim׃ 12.7  wOataaH Hitjacbw wAixxaapTaaH Aitkaem lipnej jHwaaH Aet kaal-cidqowt jHwaaH Aaxxaer-OaaxaaH Aitkaem wAaet-Aabowtejkaem׃ 12.8  kaAaxxaer-baaA jaOaqob micraajim wajizOaqw Aabowtejkaem Aael-jHwaaH wajixxlah jHwaaH Aaet-moxxaeH wAaet-AaHaron wajowcijAw Aaet-Aabotejkaem mimicrajim wajoxxibwm bamaaqowm HazaeH׃ 12.9  wajixxkhw Aaet-jHwaaH AaeloHejHaem wajimkor Aotaam bjad sijsraaA xar-cbaaA haacowr wbjad-plixxtijm wbjad maelaek mowAaab wajilaahamw baam׃ 12.10  wajizOaqw Aael-jHwaaH [wajoAmaer k] (wajoAmrw q) haaTaaAnw kij Oaazabnw Aaet-jHwaaH wanaOabod Aaet-HabOaalijm wAaet-HaaOaxxtaarowt wOataaH Hacijlenw mijad Aojbejnw wnaOabdaekaa׃ 12.11  wajixxlah jHwaaH Aaet-jrubaOal wAaet-bdaan wAaet-jiptaah wAaet-xxmwAel wajacel Aaetkaem mijad Aojbejkaem misaabijb watexxbw baeTah׃ 12.12  watirAw kij-naahaaxx maelaek bnej-Oamown baaA Oalejkaem watoAmrw lij loA kij-maelaek jimlok Oaalejnw wajHwaaH AaeloHejkaem malkkaem׃ 12.13  wOataaH HineH Hamaelaek Aaxxaer bhartaem Aaxxaer xxAaeltaem wHineH naatan jHwaaH Oalejkaem maelaek׃ 12.14  Aim-tijrAw Aaet-jHwaaH waOabadtaem Aotow wxxmaOtaem bqolow wloA tamrw Aaet-pij jHwaaH wiHjitaem gam-Aataem wgam-Hamaelaek Aaxxaer maalak Oalejkaem Aahar jHwaaH AaeloHejkaem׃ 12.15  wAim-loA tixxmOw bqowl jHwaaH wmrijtaem Aaet-pij jHwaaH wHaajtaaH jad-jHwaaH baakaem wbaAabotejkaem׃ 12.16  gam-OataaH Hitjacbw wrAw Aaet-Hadaabaar Hagaadowl HazaeH Aaxxaer jHwaaH OoxaeH lOejnejkaem׃ 12.17  HalowA qcijr-hiTijm Hajowm AaeqraaA Aael-jHwaaH wjiten qolowt wmaaTaar wdOw wrAw kij-raaOatkaem rabaaH Aaxxaer Oaxijtaem bOejnej jHwaaH lixxAowl laakaem maelaek׃ s 12.18  wajiqraaA xxmwAel Aael-jHwaaH wajiten jHwaaH qolot wmaaTaar bajowm HaHwA wajijraaA kaal-HaaOaam mAod Aaet-jHwaaH wAaet-xxmwAel׃ 12.19  wajoAmrw kaal-HaaOaam Aael-xxmwAel Hitpalel bOad-Oabaadaejkaa Aael-jHwaaH AaeloHaejkaa wAal-naamwt kij-jaasapnw Oal-kaal-haToAtejnw raaOaaH lixxAol laanw maelaek׃ s 12.20  wajoAmaer xxmwAel Aael-HaaOaam Aal-tijraaAw Aataem Oaxijtaem Aet kaal-HaaraaOaaH HazoAt Aak Aal-taaswrw meAaharej jHwaaH waOabadtaem Aaet-jHwaaH bkaal-lbabkaem׃ 12.21  wloA taaswrw kij Aaharej HatoHw Aaxxaer loA-jowOijlw wloA jacijlw kij-toHw HemaaH׃ 12.22  kij loA-jiToxx jHwaaH Aaet-Oamow baOabwr xxmow Hagaadowl kij HowAijl jHwaaH laOaxowt Aaetkaem low lOaam׃ 12.23  gam Aaanokij haalijlaaH lij mehaToA lajHwaaH mehadol lHitpalel baOadkaem wHowrejtij Aaetkaem bdaeraek HaTowbaaH wHajxxaaraaH׃ 12.24  Aak jrAw Aaet-jHwaaH waOabadtaem Aotow baeAaemaet bkaal-lbabkaem kij rAw Aet Aaxxaer-Higdil Oimaakaem׃ 12.25  wAim-HaareOa taareOw gam-Aataem gam-malkkaem tisaapw׃ p

12.1  ויאמר שמואל אל־כל־ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר־אמרתם לי ואמליך עליכם מלך׃ 12.2  ועתה הנה המלך ׀ מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד־היום הזה׃ 12.3  הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את־שור ׀ מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת־מי עשקתי את־מי רצותי ומיד־מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם׃ 12.4  ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא־לקחת מיד־איש מאומה׃ 12.5  ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד׃ פ 12.6  ויאמר שמואל אל־העם יהוה אשר עשה את־משה ואת־אהרן ואשר העלה את־אבתיכם מארץ מצרים׃ 12.7  ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יהוה את כל־צדקות יהוה אשר־עשה אתכם ואת־אבותיכם׃ 12.8  כאשר־בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל־יהוה וישלח יהוה את־משה ואת־אהרן ויוציאו את־אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה׃ 12.9  וישכחו את־יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר־צבא חצור וביד־פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם׃ 12.10  ויזעקו אל־יהוה [ויאמר כ] (ויאמרו ק) חטאנו כי עזבנו את־יהוה ונעבד את־הבעלים ואת־העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך׃ 12.11  וישלח יהוה את־ירבעל ואת־בדן ואת־יפתח ואת־שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח׃ 12.12  ותראו כי־נחש מלך בני־עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי־מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם׃ 12.13  ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך׃ 12.14  אם־תיראו את־יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקלו ולא תמרו את־פי יהוה והיתם גם־אתם וגם־המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם׃ 12.15  ואם־לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את־פי יהוה והיתה יד־יהוה בכם ובאבתיכם׃ 12.16  גם־עתה התיצבו וראו את־הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם׃ 12.17  הלוא קציר־חטים היום אקרא אל־יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי־רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך׃ ס 12.18  ויקרא שמואל אל־יהוה ויתן יהוה קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל־העם מאד את־יהוה ואת־שמואל׃ 12.19  ויאמרו כל־העם אל־שמואל התפלל בעד־עבדיך אל־יהוה אלהיך ואל־נמות כי־יספנו על־כל־חטאתינו רעה לשאל לנו מלך׃ ס 12.20  ויאמר שמואל אל־העם אל־תיראו אתם עשיתם את כל־הרעה הזאת אך אל־תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את־יהוה בכל־לבבכם׃ 12.21  ולא תסורו כי ׀ אחרי התהו אשר לא־יועילו ולא יצילו כי־תהו המה׃ 12.22  כי לא־יטש יהוה את־עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם׃ 12.23  גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה׃ 12.24  אך ׀ יראו את־יהוה ועבדתם אתו באמת בכל־לבבכם כי ראו את אשר־הגדל עמכם׃ 12.25  ואם־הרע תרעו גם־אתם גם־מלככם תספו׃ פ

12.1  wjAmr xmwAl Al-kl-jxrAl HnH xmOtj bqlkm lkl Axr-Amrtm lj wAmljk Oljkm mlk׃ 12.2  wOtH HnH Hmlk mtHlk lpnjkm wAnj zqntj wxbtj wbnj Hnm Atkm wAnj HtHlktj lpnjkm mnOrj Od-Hjwm HzH׃ 12.3  Hnnj Onw bj ngd jHwH wngd mxjhw At-xwr mj lqhtj whmwr mj lqhtj wAt-mj Oxqtj At-mj rcwtj wmjd-mj lqhtj kpr wAOljm Ojnj bw wAxjb lkm׃ 12.4  wjAmrw lA Oxqtnw wlA rcwtnw wlA-lqht mjd-Ajx mAwmH׃ 12.5  wjAmr AljHm Od jHwH bkm wOd mxjhw Hjwm HzH kj lA mcAtm bjdj mAwmH wjAmr Od׃ p 12.6  wjAmr xmwAl Al-HOm jHwH Axr OxH At-mxH wAt-AHrn wAxr HOlH At-Abtjkm mArc mcrjm׃ 12.7  wOtH Htjcbw wAxpTH Atkm lpnj jHwH At kl-cdqwt jHwH Axr-OxH Atkm wAt-Abwtjkm׃ 12.8  kAxr-bA jOqb mcrjm wjzOqw Abwtjkm Al-jHwH wjxlh jHwH At-mxH wAt-AHrn wjwcjAw At-Abtjkm mmcrjm wjxbwm bmqwm HzH׃ 12.9  wjxkhw At-jHwH AlHjHm wjmkr Atm bjd sjsrA xr-cbA hcwr wbjd-plxtjm wbjd mlk mwAb wjlhmw bm׃ 12.10  wjzOqw Al-jHwH [wjAmr k] (wjAmrw q) hTAnw kj Ozbnw At-jHwH wnObd At-HbOljm wAt-HOxtrwt wOtH Hcjlnw mjd Ajbjnw wnObdk׃ 12.11  wjxlh jHwH At-jrbOl wAt-bdn wAt-jpth wAt-xmwAl wjcl Atkm mjd Ajbjkm msbjb wtxbw bTh׃ 12.12  wtrAw kj-nhx mlk bnj-Omwn bA Oljkm wtAmrw lj lA kj-mlk jmlk Oljnw wjHwH AlHjkm mlkkm׃ 12.13  wOtH HnH Hmlk Axr bhrtm Axr xAltm wHnH ntn jHwH Oljkm mlk׃ 12.14  Am-tjrAw At-jHwH wObdtm Atw wxmOtm bqlw wlA tmrw At-pj jHwH wHjtm gm-Atm wgm-Hmlk Axr mlk Oljkm Ahr jHwH AlHjkm׃ 12.15  wAm-lA txmOw bqwl jHwH wmrjtm At-pj jHwH wHjtH jd-jHwH bkm wbAbtjkm׃ 12.16  gm-OtH Htjcbw wrAw At-Hdbr Hgdwl HzH Axr jHwH OxH lOjnjkm׃ 12.17  HlwA qcjr-hTjm Hjwm AqrA Al-jHwH wjtn qlwt wmTr wdOw wrAw kj-rOtkm rbH Axr Oxjtm bOjnj jHwH lxAwl lkm mlk׃ s 12.18  wjqrA xmwAl Al-jHwH wjtn jHwH qlt wmTr bjwm HHwA wjjrA kl-HOm mAd At-jHwH wAt-xmwAl׃ 12.19  wjAmrw kl-HOm Al-xmwAl Htpll bOd-Obdjk Al-jHwH AlHjk wAl-nmwt kj-jspnw Ol-kl-hTAtjnw rOH lxAl lnw mlk׃ s 12.20  wjAmr xmwAl Al-HOm Al-tjrAw Atm Oxjtm At kl-HrOH HzAt Ak Al-tswrw mAhrj jHwH wObdtm At-jHwH bkl-lbbkm׃ 12.21  wlA tswrw kj Ahrj HtHw Axr lA-jwOjlw wlA jcjlw kj-tHw HmH׃ 12.22  kj lA-jTx jHwH At-Omw bObwr xmw Hgdwl kj HwAjl jHwH lOxwt Atkm lw lOm׃ 12.23  gm Ankj hljlH lj mhTA ljHwH mhdl lHtpll bOdkm wHwrjtj Atkm bdrk HTwbH wHjxrH׃ 12.24  Ak jrAw At-jHwH wObdtm Atw bAmt bkl-lbbkm kj rAw At Axr-Hgdl Omkm׃ 12.25  wAm-HrO trOw gm-Atm gm-mlkkm tspw׃ p

12.1  Dixit autem Samuel ad universum Israel: “ Ecce audivi vocem vestram iuxta omnia, quae locuti estis ad me, et constitui super vos regem; 12.2  et nunc rex graditur ante vos. Ego autem senui et incanui; porro filii mei vobiscum sunt. Itaque conversatus coram vobis ab adulescentia mea usque ad hanc diem; 12.3  ecce praesto sum. Loquimini contra me coram Domino et coram christo eius, utrum bovem cuiusquam tulerim an asinum, si quempiam calumniatus sum, si oppressi aliquem, si de manu cuiusquam munus accepi, ut oculos meos clauderem in eius causa. Restituam vobis ”. 12.4  Et dixerunt: “ Non es calumniatus nos neque oppressisti neque tulisti de manu alicuius quippiam ”. 12.5  Dixitque ad eos: “ Testis Dominus adversum vos, et testis christus eius in die hac, quia non inveneritis in manu mea quippiam ”. Et dixerunt: “ Testis ”. 12.6  Et ait Samuel ad populum: “ Testis est Dominus, qui fecit Moysen et Aaron et eduxit patres nostros de terra Aegypti. 12.7  Nunc ergo state, ut iudicio contendam adversum vos coram Domino de omnibus misericordiis Domini, quas fecit vobiscum et cum patribus vestris: 12.8  quomodo ingressus est Iacob in Aegyptum, et oppresserunt eos Aegyptii; et clamaverunt patres vestri ad Dominum, et misit Dominus Moysen et Aaron et eduxit patres vestros ex Aegypto et collocavit eos in loco hoc; 12.9  qui obliti sunt Domini Dei sui, et tradidit eos in manu Sisarae magistri militiae Asor et in manu Philisthinorum et in manu regis Moab, et pugnaverunt adversum eos. 12.10  Postea autem clamaverunt ad Dominum et dixerunt: “Peccavimus, quia dereliquimus Dominum et servivimus Baalim et Astharoth; nunc ergo erue nos de manu inimicorum nostrorum, et serviemus tibi”. 12.11  Et misit Dominus Ierobbaal et Barac et Iephte et Samuel et eruit vos de manu inimicorum vestrorum per circuitum; et habitastis confidenter. 12.12  Videntes autem quod Naas rex filiorum Ammon venisset adversum vos, dixistis mihi: “Nequaquam, sed rex imperabit nobis!”, cum Dominus Deus vester regnaret in vobis. 12.13  Nunc ergo praesto est rex vester, quem elegistis et petistis; ecce dedit vobis Dominus regem. 12.14  Si timueritis Dominum et servieritis ei et audieritis vocem eius et non contempseritis sermonem Domini, eritis et vos et rex, qui imperat vobis, sequentes Dominum Deum vestrum. 12.15  Si autem non audieritis vocem Domini, sed contempseritis sermonem Domini, erit manus Domini super vos et super regem vestrum, ut disperdat vos. 12.16  Sed et nunc state et videte rem istam grandem, quam facturus est Dominus in conspectu vestro. 12.17  Numquid non messis tritici est hodie? Invocabo Dominum, et dabit tonitrua et pluvias; et scietis et videbitis quia grande malum feceritis vobis in conspectu Domini petentes super vos regem ”. 12.18  Et clamavit Samuel ad Dominum, et dedit Dominus tonitrua et pluviam in die illa. 12.19  Et timuit omnis populus nimis Dominum et Samuel; dixitque universus populus ad Samuel: “ Ora pro servis tuis ad Dominum Deum tuum, ut non moriamur: addidimus enim universis peccatis nostris malum, ut peteremus nobis regem ”. 12.20  Dixit autem Samuel ad populum: “ Nolite timere. Vos fecistis universum malum hoc; verumtamen nolite recedere a tergo Domini et servite Domino in omni corde vestro; 12.21  et nolite declinare post vana, quae non proderunt vobis neque eruent vos, quia vana sunt; 12.22  profecto non derelinquet Dominus populum suum propter nomen suum magnum, quia dignatus est Dominus facere vos sibi populum. 12.23  Absit autem a me hoc peccatum in Dominum, ut cessem orare pro vobis et docere vos viam bonam et rectam. 12.24  Igitur timete Dominum et servite ei in veritate et ex toto corde vestro; vidistis enim magnifica, quae in vobis gesserit. 12.25  Quod si perseveraveritis in malitia, et vos et rex vester pariter peribitis ”.

13.1  Saul war {Zahl unsicher} Jahre alt, als er König wurde, und regierte das zweite Jahr über Israel. 13.2  Da erwählte sich Saul dreitausend Mann aus Israel, davon waren zweitausend mit Saul zu Michmas, auf dem Gebirge von Bethel, und eintausend mit Jonatan zu Gibea-Benjamin, das übrige Volk aber ließ er gehen, einen jeden in seine Hütte. 13.3  Jonatan aber schlug den Posten der Philister, der zu Geba war. Solches kam vor die Philister. Und Saul ließ im ganzen Lande die Posaunen blasen und sagen: Die Hebräer sollen es hören! 13.4  Und ganz Israel hörte sagen: Saul hat den Philisterposten geschlagen; auch hat sich Israel bei den Philistern verhaßt gemacht! Und das Volk wurde zusammengerufen, Saul nach, gen Gilgal. 13.5  Da versammelten sich die Philister, wider Israel zu streiten: Wagenkämpfer, tausend Gespanne, sechstausend Reiter und Volk wie der Sand am Gestade des Meeres; die zogen herauf und lagerten sich zu Michmas, östlich von Beth-Aven. 13.6  Als nun die Männer von Israel sahen, daß sie in Nöten waren (denn das Volk war sehr geängstigt), versteckten sie sich in den Höhlen und auf den Felsenkämmen, in den Felsklüften und in Löchern und Brunnengruben. 13.7  Und es gingen auch Hebräer über den Jordan in das Land Gad und Gilead. Saul aber war noch zu Gilgal; und das ganze Volk hinter ihm war zaghaft. 13.8  Und nachdem er sieben Tage lang gewartet hatte, bis zu der von Samuel bestimmten Zeit, Samuel aber nicht nach Gilgal kam, da zerstreute sich das Volk von ihm weg. 13.9  Da sprach Saul: Bringet die Brandopfer und Dankopfer zu mir! Und er brachte das Brandopfer dar. 13.10  Als er aber das Brandopfer vollendet hatte, siehe, da kam Samuel. Da ging Saul hinaus ihm entgegen, um ihn zu grüßen. 13.11  Samuel aber sprach: Was hast du gemacht? Saul antwortete: Als ich sah, daß das Volk sich von mir zerstreute und daß du nicht zur bestimmten Zeit kamst und daß die Philister zu Michmas versammelt waren, 13.12  da sprach ich: Nun werden die Philister zu mir nach Gilgal herabkommen, und ich habe das Angesicht des HERRN noch nicht erbeten; da wagte ich's und opferte das Brandopfer. 13.13  Samuel aber sprach zu Saul: Du hast töricht gehandelt, daß du das Gebot des HERRN, deines Gottes, das er dir geboten, nicht gehalten hast; denn sonst hätte er dein Königtum über Israel auf ewig bestätigt. 13.14  Nun aber wird dein Königtum nicht bestehen. Der HERR hat sich einen Mann ausgesucht nach seinem Herzen; dem hat der HERR geboten, über sein Volk Fürst zu sein, weil du nicht gehalten hast, was dir der HERR gebot! 13.15  Da machte sich Samuel auf und ging von Gilgal hinauf nach Gibea-Benjamin. Saul aber musterte das Volk, das noch bei ihm war, etwa sechshundert Mann. 13.16  Und Saul und sein Sohn Jonatan und das Volk, das noch bei ihm war, verblieben zu Gibea-Benjamin; die Philister aber hatten sich zu Michmas gelagert. 13.17  Und es zogen aus dem Lager der Philister drei Haufen, das Land zu verheeren; der eine Haufe nahm den Weg gen Ophra, nach der Landschaft Schual hin; 13.18  der andere aber nahm den Weg nach Beth-Horon, und der dritte den Weg nach dem Gebirge, welches über das Tal Zeboim weg nach der Wüste sieht. 13.19  Aber im ganzen Land Israel war kein Schmied zu finden; denn die Philister dachten, die Hebräer könnten sonst Schwerter und Spieße machen. 13.20  Darum mußte ganz Israel zu den Philistern hinabziehen, wenn jemand seine Pflugschar, seine Haue, sein Beil oder seinen Spaten zu schärfen hatte, 13.21  wenn die Schneiden an den Spaten und Hauen und Gabeln und Beilen stumpf geworden waren, und um den Ochsenstachel zu schärfen. 13.22  Und so kam es, daß am Tage der Schlacht weder Schwert noch Spieß zu finden war in der Hand des ganzen Volkes, welches mit Saul und Jonatan war; für Saul aber und seinen Sohn Jonatan war etwas vorhanden. 13.23  Und ein Vorposten der Philister rückte bis zum Engpaß von Michmas vor.

13.1   13.2  καὶ ἐκλέγεται σαουλ ἑαυτῷ τρεῖς χιλιάδας ἀνδρῶν ἐκ τῶν ἀνδρῶν ισραηλ καὶ ἦσαν μετὰ σαουλ δισχίλιοι ἐν μαχεμας καὶ ἐν τῷ ὄρει βαιθηλ χίλιοι ἦσαν μετὰ ιωναθαν ἐν γαβεε τοῦ βενιαμιν καὶ τὸ κατάλοιπον τοῦ λαοῦ ἐξαπέστειλεν ἕκαστον εἰς τὸ σκήνωμα αὐτοῦ 13.3  καὶ ἐπάταξεν ιωναθαν τὸν νασιβ τὸν ἀλλόφυλον τὸν ἐν τῷ βουνῷ καὶ ἀκούουσιν οἱ ἀλλόφυλοι καὶ σαουλ σάλπιγγι σαλπίζει εἰς πᾶσαν τὴν γῆν λέγων ἠθετήκασιν οἱ δοῦλοι 13.4  καὶ πᾶς ισραηλ ἤκουσεν λεγόντων πέπαικεν σαουλ τὸν νασιβ τὸν ἀλλόφυλον καὶ ᾐσχύνθησαν ισραηλ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις καὶ ἀνεβόησαν ὁ λαὸς ὀπίσω σαουλ ἐν γαλγαλοις 13.5  καὶ οἱ ἀλλόφυλοι συνάγονται εἰς πόλεμον ἐπὶ ισραηλ καὶ ἀναβαίνουσιν ἐπὶ ισραηλ τριάκοντα χιλιάδες ἁρμάτων καὶ ἓξ χιλιάδες ἱππέων καὶ λαὸς ὡς ἡ ἄμμος ἡ παρὰ τὴν θάλασσαν τῷ πλήθει καὶ ἀναβαίνουσιν καὶ παρεμβάλλουσιν ἐν μαχεμας ἐξ ἐναντίας βαιθων κατὰ νότου 13.6  καὶ ἀνὴρ ισραηλ εἶδεν ὅτι στενῶς αὐτῷ μὴ προσάγειν αὐτόν καὶ ἐκρύβη ὁ λαὸς ἐν τοῖς σπηλαίοις καὶ ἐν ταῖς μάνδραις καὶ ἐν ταῖς πέτραις καὶ ἐν τοῖς βόθροις καὶ ἐν τοῖς λάκκοις 13.7  καὶ οἱ διαβαίνοντες διέβησαν τὸν ιορδάνην εἰς γῆν γαδ καὶ γαλααδ καὶ σαουλ ἔτι ἦν ἐν γαλγαλοις καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἐξέστη ὀπίσω αὐτοῦ 13.8  καὶ διέλιπεν ἑπτὰ ἡμέρας τῷ μαρτυρίῳ ὡς εἶπεν σαμουηλ καὶ οὐ παρεγένετο σαμουηλ εἰς γαλγαλα καὶ διεσπάρη ὁ λαὸς αὐτοῦ ἀπ' αὐτοῦ 13.9  καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ὅπως ποιήσω ὁλοκαύτωσιν καὶ εἰρηνικάς καὶ ἀνήνεγκεν τὴν ὁλοκαύτωσιν 13.10  καὶ ἐγένετο ὡς συνετέλεσεν ἀναφέρων τὴν ὁλοκαύτωσιν καὶ σαμουηλ παραγίνεται καὶ ἐξῆλθεν σαουλ εἰς ἀπάντησιν αὐτῷ εὐλογῆσαι αὐτόν 13.11  καὶ εἶπεν σαμουηλ τί πεποίηκας καὶ εἶπεν σαουλ ὅτι εἶδον ὡς διεσπάρη ὁ λαὸς ἀπ' ἐμοῦ καὶ σὺ οὐ παρεγένου ὡς διετάξω ἐν τῷ μαρτυρίῳ τῶν ἡμερῶν καὶ οἱ ἀλλόφυλοι συνήχθησαν εἰς μαχεμας 13.12  καὶ εἶπα νῦν καταβήσονται οἱ ἀλλόφυλοι πρός με εἰς γαλγαλα καὶ τοῦ προσώπου τοῦ κυρίου οὐκ ἐδεήθην καὶ ἐνεκρατευσάμην καὶ ἀνήνεγκα τὴν ὁλοκαύτωσιν 13.13  καὶ εἶπεν σαμουηλ πρὸς σαουλ μεματαίωταί σοι ὅτι οὐκ ἐφύλαξας τὴν ἐντολήν μου ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὡς νῦν ἡτοίμασεν κύριος τὴν βασιλείαν σου ἕως αἰῶνος ἐπὶ ισραηλ 13.14  καὶ νῦν ἡ βασιλεία σου οὐ στήσεται καὶ ζητήσει κύριος ἑαυτῷ ἄνθρωπον κατὰ τὴν καρδίαν αὐτοῦ καὶ ἐντελεῖται κύριος αὐτῷ εἰς ἄρχοντα ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ ὅτι οὐκ ἐφύλαξας ὅσα ἐνετείλατό σοι κύριος 13.15  καὶ ἀνέστη σαμουηλ καὶ ἀπῆλθεν ἐκ γαλγαλων εἰς ὁδὸν αὐτοῦ καὶ τὸ κατάλειμμα τοῦ λαοῦ ἀνέβη ὀπίσω σαουλ εἰς ἀπάντησιν ὀπίσω τοῦ λαοῦ τοῦ πολεμιστοῦ αὐτῶν παραγενομένων ἐκ γαλγαλων εἰς γαβαα βενιαμιν καὶ ἐπεσκέψατο σαουλ τὸν λαὸν τὸν εὑρεθέντα μετ' αὐτοῦ ὡς ἑξακοσίους ἄνδρας 13.16  καὶ σαουλ καὶ ιωναθαν υἱὸς αὐτοῦ καὶ ὁ λαὸς οἱ εὑρεθέντες μετ' αὐτῶν ἐκάθισαν ἐν γαβεε βενιαμιν καὶ ἔκλαιον καὶ οἱ ἀλλόφυλοι παρεμβεβλήκεισαν εἰς μαχεμας 13.17  καὶ ἐξῆλθεν διαφθείρων ἐξ ἀγροῦ ἀλλοφύλων τρισὶν ἀρχαῖς ἡ ἀρχὴ ἡ μία ἐπιβλέπουσα ὁδὸν γοφερα ἐπὶ γῆν σωγαλ 13.18  καὶ ἡ μία ἀρχὴ ἐπιβλέπουσα ὁδὸν βαιθωρων καὶ ἡ ἀρχὴ ἡ μία ἐπιβλέπουσα ὁδὸν γαβεε τὴν εἰσκύπτουσαν ἐπὶ γαι τὴν σαβιν 13.19  καὶ τέκτων σιδήρου οὐχ εὑρίσκετο ἐν πάσῃ γῇ ισραηλ ὅτι εἶπον οἱ ἀλλόφυλοι μὴ ποιήσωσιν οἱ εβραῖοι ῥομφαίαν καὶ δόρυ 13.20  καὶ κατέβαινον πᾶς ισραηλ εἰς γῆν ἀλλοφύλων χαλκεύειν ἕκαστος τὸ θέριστρον αὐτοῦ καὶ τὸ σκεῦος αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὴν ἀξίνην αὐτοῦ καὶ τὸ δρέπανον αὐτοῦ 13.21  καὶ ἦν ὁ τρυγητὸς ἕτοιμος τοῦ θερίζειν τὰ δὲ σκεύη ἦν τρεῖς σίκλοι εἰς τὸν ὀδόντα καὶ τῇ ἀξίνῃ καὶ τῷ δρεπάνῳ ὑπόστασις ἦν ἡ αὐτή 13.22  καὶ ἐγενήθη ἐν ταῖς ἡμέραις τοῦ πολέμου μαχεμας καὶ οὐχ εὑρέθη ῥομφαία καὶ δόρυ ἐν χειρὶ παντὸς τοῦ λαοῦ τοῦ μετὰ σαουλ καὶ μετὰ ιωναθαν καὶ εὑρέθη τῷ σαουλ καὶ τῷ ιωναθαν υἱῷ αὐτοῦ 13.23  καὶ ἐξῆλθεν ἐξ ὑποστάσεως τῶν ἀλλοφύλων τὴν ἐν τῷ πέραν μαχεμας

13.1   13.2  kai eklegetai saoyl eaytoh treis chiliadas androhn ek tohn androhn israehl kai ehsan meta saoyl dischilioi en machemas kai en toh orei baithehl chilioi ehsan meta iohnathan en gabee toy beniamin kai to kataloipon toy laoy exapesteilen ekaston eis to skehnohma aytoy 13.3  kai epataxen iohnathan ton nasib ton allophylon ton en toh boynoh kai akoyoysin oi allophyloi kai saoyl salpiggi salpizei eis pasan tehn gehn legohn ehthetehkasin oi doyloi 13.4  kai pas israehl ehkoysen legontohn pepaiken saoyl ton nasib ton allophylon kai ehschynthehsan israehl en tois allophylois kai aneboehsan o laos opisoh saoyl en galgalois 13.5  kai oi allophyloi synagontai eis polemon epi israehl kai anabainoysin epi israehl triakonta chiliades armatohn kai ex chiliades ippeohn kai laos ohs eh ammos eh para tehn thalassan toh plehthei kai anabainoysin kai paremballoysin en machemas ex enantias baithohn kata notoy 13.6  kai anehr israehl eiden oti stenohs aytoh meh prosagein ayton kai ekrybeh o laos en tois spehlaiois kai en tais mandrais kai en tais petrais kai en tois bothrois kai en tois lakkois 13.7  kai oi diabainontes diebehsan ton iordanehn eis gehn gad kai galaad kai saoyl eti ehn en galgalois kai pas o laos exesteh opisoh aytoy 13.8  kai dielipen epta ehmeras toh martyrioh ohs eipen samoyehl kai oy paregeneto samoyehl eis galgala kai diespareh o laos aytoy ap' aytoy 13.9  kai eipen saoyl prosagagete opohs poiehsoh olokaytohsin kai eirehnikas kai anehnegken tehn olokaytohsin 13.10  kai egeneto ohs synetelesen anapherohn tehn olokaytohsin kai samoyehl paraginetai kai exehlthen saoyl eis apantehsin aytoh eylogehsai ayton 13.11  kai eipen samoyehl ti pepoiehkas kai eipen saoyl oti eidon ohs diespareh o laos ap' emoy kai sy oy paregenoy ohs dietaxoh en toh martyrioh tohn ehmerohn kai oi allophyloi synehchthehsan eis machemas 13.12  kai eipa nyn katabehsontai oi allophyloi pros me eis galgala kai toy prosohpoy toy kyrioy oyk edeehthehn kai enekrateysamehn kai anehnegka tehn olokaytohsin 13.13  kai eipen samoyehl pros saoyl memataiohtai soi oti oyk ephylaxas tehn entolehn moy ehn eneteilato soi kyrios ohs nyn ehtoimasen kyrios tehn basileian soy eohs aiohnos epi israehl 13.14  kai nyn eh basileia soy oy stehsetai kai zehtehsei kyrios eaytoh anthrohpon kata tehn kardian aytoy kai enteleitai kyrios aytoh eis archonta epi ton laon aytoy oti oyk ephylaxas osa eneteilato soi kyrios 13.15  kai anesteh samoyehl kai apehlthen ek galgalohn eis odon aytoy kai to kataleimma toy laoy anebeh opisoh saoyl eis apantehsin opisoh toy laoy toy polemistoy aytohn paragenomenohn ek galgalohn eis gabaa beniamin kai epeskepsato saoyl ton laon ton eyrethenta met' aytoy ohs exakosioys andras 13.16  kai saoyl kai iohnathan yios aytoy kai o laos oi eyrethentes met' aytohn ekathisan en gabee beniamin kai eklaion kai oi allophyloi parembeblehkeisan eis machemas 13.17  kai exehlthen diaphtheirohn ex agroy allophylohn trisin archais eh archeh eh mia epiblepoysa odon gophera epi gehn sohgal 13.18  kai eh mia archeh epiblepoysa odon baithohrohn kai eh archeh eh mia epiblepoysa odon gabee tehn eiskyptoysan epi gai tehn sabin 13.19  kai tektohn sidehroy oych eyrisketo en paseh geh israehl oti eipon oi allophyloi meh poiehsohsin oi ebraioi romphaian kai dory 13.20  kai katebainon pas israehl eis gehn allophylohn chalkeyein ekastos to theristron aytoy kai to skeyos aytoy kai ekastos tehn axinehn aytoy kai to drepanon aytoy 13.21  kai ehn o trygehtos etoimos toy therizein ta de skeyeh ehn treis sikloi eis ton odonta kai teh axineh kai toh drepanoh ypostasis ehn eh ayteh 13.22  kai egenehtheh en tais ehmerais toy polemoy machemas kai oych eyretheh romphaia kai dory en cheiri pantos toy laoy toy meta saoyl kai meta iohnathan kai eyretheh toh saoyl kai toh iohnathan yioh aytoy 13.23  kai exehlthen ex ypostaseohs tohn allophylohn tehn en toh peran machemas

13.1  בֶּן־שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכֹו וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃ 13.2  וַיִּבְחַר־לֹו שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם־שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית־אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם־יֹונָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו׃ 13.3  וַיַּךְ יֹונָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשֹּׁופָר בְּכָל־הָאָרֶץ לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים׃ 13.4  וְכָל־יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל אֶת־נְצִיב פְּלִשְׁתִּים וְגַם־נִבְאַשׁ יִשְׂרָאֵל בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּצָּעֲקוּ הָעָם אַחֲרֵי שָׁאוּל הַגִּלְגָּל׃ 13.5  וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ ׀ לְהִלָּחֵם עִם־יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים וְעָם כַּחֹול אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־הַיָּם לָרֹב וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ קִדְמַת בֵּית אָוֶן׃ 13.6  וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר־לֹו כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרֹות וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרֹות׃ 13.7  וְעִבְרִים עָבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד וְשָׁאוּל עֹודֶנּוּ בַגִּלְגָּל וְכָל־הָעָם חָרְדוּ אַחֲרָיו׃ 13.8  [וַיִּיחֶל כ] (וַיֹּוחֶל ׀ ק) שִׁבְעַת יָמִים לַמֹּועֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל וְלֹא־בָא שְׁמוּאֵל הַגִּלְגָּל וַיָּפֶץ הָעָם מֵעָלָיו׃ 13.9  וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַגִּשׁוּ אֵלַי הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וַיַּעַל הָעֹלָה׃ 13.10  וַיְהִי כְּכַלֹּתֹו לְהַעֲלֹות הָעֹלָה וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל בָּא וַיֵּצֵא שָׁאוּל לִקְרָאתֹו לְבָרֲכֹו׃ 13.11  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל מֶה עָשִׂיתָ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כִּי־רָאִיתִי כִי־נָפַץ הָעָם מֵעָלַי וְאַתָּה לֹא־בָאתָ לְמֹועֵד הַיָּמִים וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים מִכְמָשׂ׃ 13.12  וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל וּפְנֵי יְהוָה לֹא חִלִּיתִי וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעֹלָה׃ ס 13.13  וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־מִצְוַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ כִּי עַתָּה הֵכִין יְהוָה אֶת־מַמְלַכְתְּךָ אֶל־יִשְׂרָאֵל עַד־עֹולָם׃ 13.14  וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא־תָקוּם בִּקֵּשׁ יְהוָה לֹו אִישׁ כִּלְבָבֹו וַיְצַוֵּהוּ יְהוָה לְנָגִיד עַל־עַמֹּו כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר־צִוְּךָ יְהוָה׃ פ 13.15  וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיַּעַל מִן־הַגִּלְגָּל גִּבְעַת בִּנְיָמִן וַיִּפְקֹד שָׁאוּל אֶת־הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמֹּו כְּשֵׁשׁ מֵאֹות אִישׁ׃ 13.16  וְשָׁאוּל וְיֹונָתָן בְּנֹו וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם יֹשְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ׃ 13.17  וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים הָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה אֶל־דֶּרֶךְ עָפְרָה אֶל־אֶרֶץ שׁוּעָל׃ 13.18  וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרֹון וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף עַל־גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּרָה׃ ס 13.19  וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי־ [אָמַר כ] (אָמְרוּ ק) פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אֹו חֲנִית׃ 13.20  וַיֵּרְדוּ כָל־יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים לִלְטֹושׁ אִישׁ אֶת־מַחֲרַשְׁתֹּו וְאֶת־אֵתֹו וְאֶת־קַרְדֻּמֹּו וְאֵת מַחֲרֵשָׁתֹו׃ 13.21  וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשֹׁון וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן׃ 13.22  וְהָיָה בְּיֹום מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־שָׁאוּל וְאֶת־יֹונָתָן וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיֹונָתָן בְּנֹו׃ 13.23  וַיֵּצֵא מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֶל־מַעֲבַר מִכְמָשׂ׃ ס

13.1  baen-xxaanaaH xxaaAwl bmaalkow wxxtej xxaanijm maalak Oal-jixraaAel׃ 13.2  wajibhar-low xxaaAwl xxloxxaet Aalaapijm mijixraaAel wajiHjw Oim-xxaaAwl Aalpajim bmikmaax wbHar bejt-Ael wAaelaep Haajw Oim-jownaataan bgibOat binjaamijn wjaetaer HaaOaam xxilah Aijxx lAoHaalaajw׃ 13.3  wajak jownaataan Aet ncijb plixxtijm Aaxxaer bgaebaO wajixxmOw plixxtijm wxxaaAwl taaqaO baxxowpaar bkaal-HaaAaaraec leAmor jixxmOw HaaOibrijm׃ 13.4  wkaal-jixraaAel xxaamOw leAmor HikaaH xxaaAwl Aaet-ncijb plixxtijm wgam-nibAaxx jixraaAel baplixxtijm wajicaaOaqw HaaOaam Aaharej xxaaAwl Hagilgaal׃ 13.5  wplixxtijm naeAaespw lHilaahem Oim-jixraaAel xxloxxijm Aaelaep raekaeb wxxexxaet Aalaapijm paaraaxxijm wOaam kahowl Aaxxaer Oal-xpat-Hajaam laarob wajaOalw wajahanw bmikmaax qidmat bejt Aaawaen׃ 13.6  wAijxx jixraaAel raaAw kij car-low kij nigax HaaOaam wajithabAw HaaOaam bamOaarowt wbahawaahijm wbaslaaOijm wbacrihijm wbaborowt׃ 13.7  wOibrijm Oaabrw Aaet-Hajarden Aaeraec gaad wgilOaad wxxaaAwl Oowdaenw bagilgaal wkaal-HaaOaam haardw Aaharaajw׃ 13.8  [wajijhael k] (wajowhael q) xxibOat jaamijm lamowOed Aaxxaer xxmwAel wloA-baaA xxmwAel Hagilgaal wajaapaec HaaOaam meOaalaajw׃ 13.9  wajoAmaer xxaaAwl Hagixxw Aelaj HaaOolaaH wHaxxlaamijm wajaOal HaaOolaaH׃ 13.10  wajHij kkalotow lHaOalowt HaaOolaaH wHineH xxmwAel baaA wajeceA xxaaAwl liqraaAtow lbaarakow׃ 13.11  wajoAmaer xxmwAel maeH Oaaxijtaa wajoAmaer xxaaAwl kij-raaAijtij kij-naapac HaaOaam meOaalaj wAataaH loA-baaAtaa lmowOed Hajaamijm wplixxtijm naeAaesaapijm mikmaax׃ 13.12  waaAomar OataaH jerdw plixxtijm Aelaj Hagilgaal wpnej jHwaaH loA hilijtij waaAaetAapaq waaAaOalaeH HaaOolaaH׃ s 13.13  wajoAmaer xxmwAel Aael-xxaaAwl niskaaltaa loA xxaamartaa Aaet-micwat jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer ciwaak kij OataaH Hekijn jHwaaH Aaet-mamlaktkaa Aael-jixraaAel Oad-Oowlaam׃ 13.14  wOataaH mamlaktkaa loA-taaqwm biqexx jHwaaH low Aijxx kilbaabow wajcaweHw jHwaaH lnaagijd Oal-Oamow kij loA xxaamartaa Aet Aaxxaer-ciwkaa jHwaaH׃ p 13.15  wajaaqaam xxmwAel wajaOal min-Hagilgaal gibOat binjaamin wajipqod xxaaAwl Aaet-HaaOaam HanimcAijm Oimow kxxexx meAowt Aijxx׃ 13.16  wxxaaAwl wjownaataan bnow wHaaOaam HanimcaaA Oimaam joxxbijm bgaebaO binjaamin wplixxtijm haanw bmikmaax׃ 13.17  wajeceA Hamaxxhijt mimahaneH plixxtijm xxloxxaaH raaAxxijm HaaroAxx Aaehaad jipnaeH Aael-daeraek OaapraaH Aael-Aaeraec xxwOaal׃ 13.18  wHaaroAxx Aaehaad jipnaeH daeraek bejt horown wHaaroAxx Aaehaad jipnaeH daeraek Hagbwl Hanixxqaap Oal-gej HacboOijm HamidbaaraaH׃ s 13.19  whaaraaxx loA jimaaceA bkol Aaeraec jixraaAel kij- [Aaamar k] (Aaamrw q) plixxtijm paen jaOaxw HaaOibrijm haeraeb Aow hanijt׃ 13.20  wajerdw kaal-jixraaAel Haplixxtijm lilTowxx Aijxx Aaet-maharaxxtow wAaet-Aetow wAaet-qardumow wAet maharexxaatow׃ 13.21  wHaajtaaH HapcijraaH pijm lamaharexxot wlaaAetijm wlixxloxx qilxxown wlHaqardumijm wlHacijb Hadaarbaan׃ 13.22  wHaajaaH bjowm milhaemaet wloA nimcaaA haeraeb wahanijt bjad kaal-HaaOaam Aaxxaer Aaet-xxaaAwl wAaet-jownaataan watimaaceA lxxaaAwl wljownaataan bnow׃ 13.23  wajeceA macab plixxtijm Aael-maOabar mikmaax׃ s

13.1  בן־שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על־ישראל׃ 13.2  ויבחר־לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם־שאול אלפים במכמש ובהר בית־אל ואלף היו עם־יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו׃ 13.3  ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל־הארץ לאמר ישמעו העברים׃ 13.4  וכל־ישראל שמעו לאמר הכה שאול את־נציב פלשתים וגם־נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל׃ 13.5  ופלשתים נאספו ׀ להלחם עם־ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על־שפת־הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און׃ 13.6  ואיש ישראל ראו כי צר־לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות׃ 13.7  ועברים עברו את־הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל־העם חרדו אחריו׃ 13.8  [וייחל כ] (ויוחל ׀ ק) שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא־בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו׃ 13.9  ויאמר שאול הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה׃ 13.10  ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו׃ 13.11  ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי־ראיתי כי־נפץ העם מעלי ואתה לא־באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש׃ 13.12  ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה׃ ס 13.13  ויאמר שמואל אל־שאול נסכלת לא שמרת את־מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את־ממלכתך אל־ישראל עד־עולם׃ 13.14  ועתה ממלכתך לא־תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על־עמו כי לא שמרת את אשר־צוך יהוה׃ פ 13.15  ויקם שמואל ויעל מן־הגלגל גבעת בנימן ויפקד שאול את־העם הנמצאים עמו כשש מאות איש׃ 13.16  ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש׃ 13.17  ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יפנה אל־דרך עפרה אל־ארץ שועל׃ 13.18  והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על־גי הצבעים המדברה׃ ס 13.19  וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי־ [אמר כ] (אמרו ק) פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית׃ 13.20  וירדו כל־ישראל הפלשתים ללטוש איש את־מחרשתו ואת־אתו ואת־קרדמו ואת מחרשתו׃ 13.21  והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן׃ 13.22  והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל־העם אשר את־שאול ואת־יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו׃ 13.23  ויצא מצב פלשתים אל־מעבר מכמש׃ ס

13.1  bn-xnH xAwl bmlkw wxtj xnjm mlk Ol-jxrAl׃ 13.2  wjbhr-lw xAwl xlxt Alpjm mjxrAl wjHjw Om-xAwl Alpjm bmkmx wbHr bjt-Al wAlp Hjw Om-jwntn bgbOt bnjmjn wjtr HOm xlh Ajx lAHljw׃ 13.3  wjk jwntn At ncjb plxtjm Axr bgbO wjxmOw plxtjm wxAwl tqO bxwpr bkl-HArc lAmr jxmOw HObrjm׃ 13.4  wkl-jxrAl xmOw lAmr HkH xAwl At-ncjb plxtjm wgm-nbAx jxrAl bplxtjm wjcOqw HOm Ahrj xAwl Hglgl׃ 13.5  wplxtjm nAspw lHlhm Om-jxrAl xlxjm Alp rkb wxxt Alpjm prxjm wOm khwl Axr Ol-xpt-Hjm lrb wjOlw wjhnw bmkmx qdmt bjt Awn׃ 13.6  wAjx jxrAl rAw kj cr-lw kj ngx HOm wjthbAw HOm bmOrwt wbhwhjm wbslOjm wbcrhjm wbbrwt׃ 13.7  wObrjm Obrw At-Hjrdn Arc gd wglOd wxAwl Owdnw bglgl wkl-HOm hrdw Ahrjw׃ 13.8  [wjjhl k] (wjwhl q) xbOt jmjm lmwOd Axr xmwAl wlA-bA xmwAl Hglgl wjpc HOm mOljw׃ 13.9  wjAmr xAwl Hgxw Alj HOlH wHxlmjm wjOl HOlH׃ 13.10  wjHj kkltw lHOlwt HOlH wHnH xmwAl bA wjcA xAwl lqrAtw lbrkw׃ 13.11  wjAmr xmwAl mH Oxjt wjAmr xAwl kj-rAjtj kj-npc HOm mOlj wAtH lA-bAt lmwOd Hjmjm wplxtjm nAspjm mkmx׃ 13.12  wAmr OtH jrdw plxtjm Alj Hglgl wpnj jHwH lA hljtj wAtApq wAOlH HOlH׃ s 13.13  wjAmr xmwAl Al-xAwl nsklt lA xmrt At-mcwt jHwH AlHjk Axr cwk kj OtH Hkjn jHwH At-mmlktk Al-jxrAl Od-Owlm׃ 13.14  wOtH mmlktk lA-tqwm bqx jHwH lw Ajx klbbw wjcwHw jHwH lngjd Ol-Omw kj lA xmrt At Axr-cwk jHwH׃ p 13.15  wjqm xmwAl wjOl mn-Hglgl gbOt bnjmn wjpqd xAwl At-HOm HnmcAjm Omw kxx mAwt Ajx׃ 13.16  wxAwl wjwntn bnw wHOm HnmcA Omm jxbjm bgbO bnjmn wplxtjm hnw bmkmx׃ 13.17  wjcA Hmxhjt mmhnH plxtjm xlxH rAxjm HrAx Ahd jpnH Al-drk OprH Al-Arc xwOl׃ 13.18  wHrAx Ahd jpnH drk bjt hrwn wHrAx Ahd jpnH drk Hgbwl Hnxqp Ol-gj HcbOjm HmdbrH׃ s 13.19  whrx lA jmcA bkl Arc jxrAl kj- [Amr k] (Amrw q) plxtjm pn jOxw HObrjm hrb Aw hnjt׃ 13.20  wjrdw kl-jxrAl Hplxtjm llTwx Ajx At-mhrxtw wAt-Atw wAt-qrdmw wAt mhrxtw׃ 13.21  wHjtH HpcjrH pjm lmhrxt wlAtjm wlxlx qlxwn wlHqrdmjm wlHcjb Hdrbn׃ 13.22  wHjH bjwm mlhmt wlA nmcA hrb whnjt bjd kl-HOm Axr At-xAwl wAt-jwntn wtmcA lxAwl wljwntn bnw׃ 13.23  wjcA mcb plxtjm Al-mObr mkmx׃ s

13.1  Filius annorum Saul, cum regnare coepisset; duobus au tem annis regnavit super Israel. 13.2  Et elegit sibi Saul tria milia de Israel: et erant cum Saul duo milia in Machmas et in monte Bethel, mille autem cum Ionathan in Gabaa Beniamin. Porro ceterum populum remisit unumquemque in tabernacula sua. 13.3  Et percussit Ionathan stationem Philisthinorum, quae erat in Gabaa. Quod audierunt Philisthim; Saul autem cecinit bucina in omni terra dicens: “ Audiant Hebraei! ”. 13.4  Et universus Israel audivit huiuscemodi famam: “ Percussit Saul stationem Philisthinorum; et factus est Israel odiosus Philisthim ”. Ergo populus congregatus est post Saul in Galgala. 13.5  Et Philisthim congregati sunt ad proeliandum contra Israel: tria milia curruum et sex milia equitum et reliquum vulgus plurimum sicut arena, quae est in litore maris. Et ascendentes castrametati sunt in Machmas ad orientem Bethaven. 13.6  Quod cum vidissent viri Israel se in arto sitos — afflictus est enim populus — absconderunt se in speluncis et in abditis, in petris quoque et in antris et in cisternis. 13.7  Hebraei autem transierunt Iordanem in terram Gad et Galaad. Cumque adhuc esset Saul in Galgalis, universus populus perterritus est, qui sequebatur eum. 13.8  Et exspectavit septem diebus iuxta placitum Samuel, et non venit Samuel in Galgala; dilapsusque est populus ab eo. 13.9  Ait ergo Saul: “ Afferte mihi holocaustum et pacifica ”. Et obtulit holocaustum. 13.10  Cumque complesset offerens holocaustum, ecce Samuel veniebat; et egressus est Saul obviam ei, ut salutaret eum. 13.11  Locutusque est ad eum Samuel: “ Quid fecisti? ”. Respondit Saul: “ Quia vidi quod dilaberetur populus a me, et tu non veneras iuxta placitos dies, porro Philisthim congregati fuerant in Machmas, 13.12  dixi: Nunc descendent Philisthim ad me in Galgala, et faciem Domini non placavi. Necessitate compulsus obtuli holocaustum ”. 13.13  Dixitque Samuel ad Saul: “ Stulte egisti. Utinam custodisses mandata Domini Dei tui, quae praecepit tibi! Profecto nunc confirmasset Dominus regnum tuum super Israel in sempiternum; 13.14  sed nequaquam regnum tuum ultra consurget. Quaesivit sibi Dominus virum iuxta cor suum; et constituit eum Dominus ducem super populum suum, eo quod non servaveris, quae praecepit Dominus ”. 13.15  Surrexit autem Samuel et ascendit de Galgalis et abiit per viam suam. Et reliquus populus ascendit post Saul obviam exercitui bellatorum. Et venerunt de Galgalis in Gabaa Beniamin. Et recensuit Saul populum, qui inventi fuerant cum eo, quasi sescentos viros. 13.16  Et Saul et Ionathan filius eius populusque, qui erat cum eis, erat in Gabaa Beniamin; porro Philisthim consederant in Machmas. 13.17  Et egressi sunt ad praedandum de castris Philisthinorum tres cunei: unus cuneus pergebat contra viam Ophra ad terram Sual, 13.18  porro alius ingrediebatur per viam Bethoron, tertius autem verterat se ad iter termini imminentis valli Seboim contra desertum. 13.19  Porro faber ferrarius non inveniebatur in omni terra Israel; caverant enim Philisthim, ne forte facerent Hebraei gladium aut lanceam. 13.20  Descendebat ergo omnis Israel ad Philisthim, ut exacueret unusquisque vomerem suum et ligonem et securim et falcem. 13.21  Pretium autem exacutionis erat: pro vomeribus et ligonibus duae partes sicli, et tertia pars sicli ad acuendas secures et ad stimulum corrigendum. 13.22  Cumque venisset dies proelii Machmas, non est inventus ensis et lancea in manu totius populi, qui erat cum Saul et cum Ionathan, excepto Saul et Ionathan filio eius. 13.23  Egressa est autem statio Philisthim ad fauces Machmas.

14.1  Es begab sich aber eines Tages, daß Jonatan, Sauls Sohn, zu seinem Knappen, seinem Waffenträger, sprach: Komm, laß uns hinübergehen zu dem Vorposten der Philister, der dort drüben ist! Seinem Vater aber sagte er es nicht. 14.2  Und Saul lag am Ende von Gibea unter einem Granatbaum, der zu Migron ist; und bei ihm waren etwa sechshundert Mann. 14.3  Und Achija, der Sohn Achitubs, Ikabods Bruder, Pinehas' Sohn, des Sohnes Elis, der Priester des HERRN zu Silo, trug das Ephod. Und das Volk wußte nicht, daß Jonatan weggegangen war. 14.4  Aber zwischen den Engpässen, wo Jonatan zum Vorposten der Philister hinüberzugehen suchte, waren zwei spitze Felsen, der eine diesseits, der andere jenseits; der eine hieß Bozez, der andere Sene. 14.5  Die eine Zacke erhebt sich nördlich gegenüber Michmas, die andere südlich gegenüber Geba. 14.6  Und Jonatan sprach zu dem Jüngling, der seine Waffen trug: Komm, laß uns zu dem Posten dieser Unbeschnittenen hinübergehen! Vielleicht wird der HERR durch uns wirken; denn es ist dem HERRN nicht schwer, durch viele oder durch wenige zu helfen! 14.7  Da antwortete ihm sein Waffenträger: Tue alles, was in deinem Herzen ist! Gehe hin, siehe, ich bin mit dir, wie dein Herz will! 14.8  Jonatan sprach: Siehe, wir werden zu den Leuten hinüberkommen, und sie werden uns bemerken. 14.9  Wenn sie dann zu uns sagen: «Steht stille, bis wir zu euch gelangen!» so wollen wir an unserm Ort stehenbleiben und nicht zu ihnen hinaufsteigen. 14.10  Wenn sie aber sagen: «Kommt zu uns herauf!» so wollen wir zu ihnen hinaufsteigen, denn der HERR hat sie in unsre Hand gegeben, und das soll uns zum Zeichen sein. 14.11  Als sie nun beide von dem Posten der Philister bemerkt wurden, sprachen die Philister: Siehe, die Hebräer kommen aus den Löchern heraus, dahin sie sich verkrochen hatten! 14.12  Und die Leute, welche auf Posten standen, riefen Jonatan und seinem Waffenträger und sprachen: Kommt herauf zu uns, so wollen wir euch etwas lehren! Da sprach Jonatan zu seinem Waffenträger: Steige mir nach; denn der HERR hat sie in Israels Hand gegeben! 14.13  Und Jonatan kletterte auf Händen und Füßen hinauf und sein Waffenträger ihm nach. Und jene fielen vor Jonatan, und sein Waffenträger tötete sie hinter ihm her; 14.14  so daß Jonatan und sein Waffenträger in diesem ersten Gefecht auf ungefähr einer halben Juchart Ackerland etwa zwanzig Mann erlegten. 14.15  Und es kam ein Schrecken in das Lager auf dem Felde und unter das ganze Volk; auch die, welche auf Posten standen und die streifenden Rotten erschraken, und das Land erbebte, und es wurde zu einem Schrecken Gottes. 14.16  Und die Späher Sauls zu Gibea-Benjamin schauten aus und siehe, die Menge wogte hin und her. 14.17  Da sprach Saul zu dem Volk, das bei ihm war: Zählet doch und sehet, wer von uns weggegangen ist! Und als sie zählten, siehe, da fehlten Jonatan und sein Waffenträger. 14.18  Da sprach Saul zu Achija: Bringe die Lade Gottes herzu! Denn die Lade Gottes war zu der Zeit bei den Kindern Israel. 14.19  Und während Saul noch mit dem Priester redete, wurde das Getümmel im Heerlager der Philister immer größer. Da sagte Saul zum Priester: Ziehe deine Hand zurück! 14.20  Und Saul und alles Volk, das mit ihm war, versammelten sich, und als sie zum Kampfe kamen, siehe, da ging eines jeden Schwert wider den andern; es herrschte die größte Verwirrung. 14.21  Auch die Hebräer, die zuvor bei den Philistern gewesen und mit ihnen von ringsumher ins Lager hinaufgezogen waren, wandten sich zu den Israeliten, welche mit Saul und Jonatan waren. 14.22  Und als alle Männer von Israel, die sich auf dem Gebirge Ephraim verkrochen hatten, hörten, daß die Philister flohen, schlossen sie sich jenen auch zum Kampfe an. 14.23  Also rettete der HERR an jenem Tage Israel; und der Streit zog sich hinüber bis Beth-Aven. 14.24  Aber die Männer Israels wurden an jenem Tage überangestrengt; denn Saul beschwor alles Volk und sprach: Verflucht sei der Mann, welcher Brot ißt bis zum Abend, bis ich mich an meinen Feinden gerächt habe! Da kostete niemand im Volk eine Speise. 14.25  Und das ganze Land hatte sich mit Bienenzucht befaßt, und Bienenstöcke befanden sich auf freiem Felde. 14.26  Als nun das Volk zu den Stöcken kam, siehe, da floß der Honig; aber niemand tat von demselben mit der Hand zu seinem Munde; denn das Volk fürchtete sich vor dem Schwur. 14.27  Jonatan aber hatte es nicht gehört, als sein Vater das Volk beschwor; und er streckte die Spitze seines Stabes aus, den er in seiner Hand hatte, und tauchte ihn in einen Honigwaben und nahm eine Handvoll in den Mund; da wurden seine Augen munter. 14.28  Aber einer aus dem Volk hob an und sprach: Dein Vater hat das Volk hoch und teuer beschworen und gesagt: Verflucht sei der Mann, der heute etwas ißt! Das Volk aber war müde. 14.29  Da sprach Jonatan: Mein Vater hat das Land ins Unglück gebracht! Sehet doch, wie munter meine Augen geworden sind, weil ich ein wenig von diesem Honig gekostet habe! 14.30  Wieviel mehr, wenn das Volk heute von der Beute seiner Feinde, die es vorfand, gegessen hätte! So aber ist die Niederlage der Philister nicht groß geworden. 14.31  Doch schlugen sie die Philister an jenem Tage von Michmas bis gen Ajalon, wiewohl das Volk sehr müde war. 14.32  Und das Volk machte sich über die Beute her, und sie nahmen Schafe und Rinder und Kälber und schlachteten sie auf der Erde, und das Volk aß das Fleisch mit dem Blut. 14.33  Das zeigte man aber dem Saul an und sprach: Siehe, das Volk versündigt sich am HERRN, da es mitsamt dem Blute ißt! Er sprach: Ihr habt eine Untreue begangen! Wälzet einen großen Stein zu mir her! 14.34  Und Saul sprach weiter: Zerstreuet euch unter das Volk und saget ihnen, daß jedermann seinen Ochsen und sein Schaf zu mir bringe, sie hier schlachte und dann esse, damit ihr euch mit Blutessen nicht an dem HERRN versündiget. Da brachte alles Volk, ein jeder, was er zur Hand hatte, bei Nacht herzu und schlachtete es daselbst. 14.35  Und Saul baute dem HERRN einen Altar; das war der erste Altar, den er dem HERRN baute. 14.36  Und Saul sprach: Laßt uns bei Nacht hinabziehen, den Philistern nach, und sie berauben, bis es heller Morgen wird, und niemand von ihnen übriglassen! Sie antworteten: Tue alles, was dir gefällt! Aber der Priester sprach: Laßt uns hier zu Gott nahen! 14.37  Und Saul fragte Gott: Soll ich hinabziehen, den Philistern nach? Willst du sie in Israels Hand geben? Aber Er antwortete ihm an jenem Tage nicht. 14.38  Da sprach Saul: Es sollen alle Häupter des Volkes herzutreten und erforschen und sehen, an wem heute die Schuld liegt; 14.39  denn so wahr der HERR lebt, der Israel geholfen hat, wenn sie gleich an meinem Sohne Jonatan wäre, so soll er gewiß sterben! Da antwortete ihm niemand vom ganzen Volk. 14.40  Und er sprach zu ganz Israel: Ihr sollt auf jene Seite treten; ich und mein Sohn Jonatan wollen auf dieser Seite sein. Das Volk sprach zu Saul: Tue, was dir gefällt! 14.41  Und Saul sprach zu dem HERRN, dem Gott Israels: Tue die Wahrheit kund! Da wurden Jonatan und Saul getroffen; aber das Volk ging frei aus. 14.42  Saul sprach: Werfet das Los über mich und meinen Sohn Jonatan! Da ward Jonatan getroffen. 14.43  Und Saul sprach zu Jonatan: Sage mir, was hast du getan? 14.44  Jonatan sagte es ihm und sprach: Ich habe nur ein wenig Honig gekostet mit der Spitze des Stabes, den ich in meiner Hand hatte, und siehe, ich soll sterben! Da sprach Saul: Gott tue mir dies und das; Jonatan, du mußt unbedingt sterben! 14.45  Aber das Volk sprach zu Saul: Sollte Jonatan sterben, der Israel ein so großes Heil verschafft hat? Das sei ferne! So wahr der HERR lebt, es soll kein Haar von seinem Haupt auf die Erde fallen; denn er hat an diesem Tage mit Gott gewirkt! Also erlöste das Volk den Jonatan, daß er nicht sterben mußte. 14.46  Da zog Saul von der Verfolgung der Philister herauf, und die Philister zogen an ihren Ort. 14.47  Als aber Saul die Herrschaft über Israel bekommen hatte, stritt er wider alle seine Feinde ringsumher, wider die Moabiter, wider die Ammoniter, wider die Edomiter, wider die Könige von Zoba und wider die Philister; und wohin er sich wandte, da war er siegreich. 14.48  Und er bewies Tapferkeit und schlug die Amalekiter und errettete Israel von der Hand aller, die sie beraubten. 14.49  Saul aber hatte Söhne: Jonatan, Jischwi und Malkischua. Und seine zwei Töchter hießen: die erstgeborene Merab und die jüngere Michal. 14.50  Und das Weib Sauls hieß Achinoam und war eine Tochter des Ahimaaz. Und sein Feldhauptmann hieß Abner, ein Sohn Ners, Sauls Oheim. 14.51  Kis aber war Sauls Vater; Ner aber, Abners Vater, war ein Sohn Abiels. 14.52  Und solange Saul lebte, war ein harter Streit wider die Philister. Darum, wo Saul einen starken und tapfern Mann sah, da zog er ihn zu sich.

14.1  καὶ γίνεται ἡμέρα καὶ εἶπεν ιωναθαν υἱὸς σαουλ τῷ παιδαρίῳ τῷ αἴροντι τὰ σκεύη αὐτοῦ δεῦρο καὶ διαβῶμεν εἰς μεσσαβ τῶν ἀλλοφύλων τὴν ἐν τῷ πέραν ἐκείνῳ καὶ τῷ πατρὶ αὐτοῦ οὐκ ἀπήγγειλεν 14.2  καὶ σαουλ ἐκάθητο ἐπ' ἄκρου τοῦ βουνοῦ ὑπὸ τὴν ῥόαν τὴν ἐν μαγδων καὶ ἦσαν μετ' αὐτοῦ ὡς ἑξακόσιοι ἄνδρες 14.3  καὶ αχια υἱὸς αχιτωβ ἀδελφοῦ ιωχαβηδ υἱοῦ φινεες υἱοῦ ηλι ἱερεὺς τοῦ θεοῦ ἐν σηλωμ αἴρων εφουδ καὶ ὁ λαὸς οὐκ ᾔδει ὅτι πεπόρευται ιωναθαν 14.4  καὶ ἀνὰ μέσον τῆς διαβάσεως οὗ ἐζήτει ιωναθαν διαβῆναι εἰς τὴν ὑπόστασιν τῶν ἀλλοφύλων καὶ ἀκρωτήριον πέτρας ἔνθεν καὶ ἀκρωτήριον πέτρας ἔνθεν ὄνομα τῷ ἑνὶ βαζες καὶ ὄνομα τῷ ἄλλῳ σεννα 14.5  ἡ ὁδὸς ἡ μία ἀπὸ βορρᾶ ἐρχομένῳ μαχμας καὶ ἡ ὁδὸς ἡ ἄλλη ἀπὸ νότου ἐρχομένῳ γαβεε 14.6  καὶ εἶπεν ιωναθαν πρὸς τὸ παιδάριον τὸ αἶρον τὰ σκεύη αὐτοῦ δεῦρο διαβῶμεν εἰς μεσσαβ τῶν ἀπεριτμήτων τούτων εἴ τι ποιήσαι ἡμῖν κύριος ὅτι οὐκ ἔστιν τῷ κυρίῳ συνεχόμενον σῴζειν ἐν πολλοῖς ἢ ἐν ὀλίγοις 14.7  καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ αἴρων τὰ σκεύη αὐτοῦ ποίει πᾶν ὃ ἐὰν ἡ καρδία σου ἐκκλίνῃ ἰδοὺ ἐγὼ μετὰ σοῦ ὡς ἡ καρδία σοῦ καρδία μοῦ 14.8  καὶ εἶπεν ιωναθαν ἰδοὺ ἡμεῖς διαβαίνομεν πρὸς τοὺς ἄνδρας καὶ κατακυλισθησόμεθα πρὸς αὐτούς 14.9  ἐὰν τάδε εἴπωσιν πρὸς ἡμᾶς ἀπόστητε ἐκεῖ ἕως ἂν ἀπαγγείλωμεν ὑμῖν καὶ στησόμεθα ἐφ' ἑαυτοῖς καὶ οὐ μὴ ἀναβῶμεν ἐπ' αὐτούς 14.10  καὶ ἐὰν τάδε εἴπωσιν πρὸς ἡμᾶς ἀνάβητε πρὸς ἡμᾶς καὶ ἀναβησόμεθα ὅτι παραδέδωκεν αὐτοὺς κύριος εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν τοῦτο ἡμῖν τὸ σημεῖον 14.11  καὶ εἰσῆλθον ἀμφότεροι εἰς μεσσαβ τῶν ἀλλοφύλων καὶ λέγουσιν οἱ ἀλλόφυλοι ἰδοὺ οἱ εβραῖοι ἐκπορεύονται ἐκ τῶν τρωγλῶν αὐτῶν οὗ ἐκρύβησαν ἐκεῖ 14.12  καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ ἄνδρες μεσσαβ πρὸς ιωναθαν καὶ πρὸς τὸν αἴροντα τὰ σκεύη αὐτοῦ καὶ λέγουσιν ἀνάβητε πρὸς ἡμᾶς καὶ γνωριοῦμεν ὑμῖν ῥῆμα καὶ εἶπεν ιωναθαν πρὸς τὸν αἴροντα τὰ σκεύη αὐτοῦ ἀνάβηθι ὀπίσω μου ὅτι παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος εἰς χεῖρας ισραηλ 14.13  καὶ ἀνέβη ιωναθαν ἐπὶ τὰς χεῖρας αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ ὁ αἴρων τὰ σκεύη αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ ἐπέβλεψαν κατὰ πρόσωπον ιωναθαν καὶ ἐπάταξεν αὐτούς καὶ ὁ αἴρων τὰ σκεύη αὐτοῦ ἐπεδίδου ὀπίσω αὐτοῦ 14.14  καὶ ἐγενήθη ἡ πληγὴ ἡ πρώτη ἣν ἐπάταξεν ιωναθαν καὶ ὁ αἴρων τὰ σκεύη αὐτοῦ ὡς εἴκοσι ἄνδρες ἐν βολίσι καὶ ἐν πετροβόλοις καὶ ἐν κόχλαξιν τοῦ πεδίου 14.15  καὶ ἐγενήθη ἔκστασις ἐν τῇ παρεμβολῇ καὶ ἐν ἀγρῷ καὶ πᾶς ὁ λαὸς οἱ ἐν μεσσαβ καὶ οἱ διαφθείροντες ἐξέστησαν καὶ αὐτοὶ οὐκ ἤθελον ποιεῖν καὶ ἐθάμβησεν ἡ γῆ καὶ ἐγενήθη ἔκστασις παρὰ κυρίου 14.16  καὶ εἶδον οἱ σκοποὶ τοῦ σαουλ ἐν γαβεε βενιαμιν καὶ ἰδοὺ ἡ παρεμβολὴ τεταραγμένη ἔνθεν καὶ ἔνθεν 14.17  καὶ εἶπεν σαουλ τῷ λαῷ τῷ μετ' αὐτοῦ ἐπισκέψασθε δὴ καὶ ἴδετε τίς πεπόρευται ἐξ ὑμῶν καὶ ἐπεσκέψαντο καὶ ἰδοὺ οὐχ εὑρίσκετο ιωναθαν καὶ ὁ αἴρων τὰ σκεύη αὐτοῦ 14.18  καὶ εἶπεν σαουλ τῷ αχια προσάγαγε τὸ εφουδ ὅτι αὐτὸς ἦρεν τὸ εφουδ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐνώπιον ισραηλ 14.19  καὶ ἐγενήθη ὡς ἐλάλει σαουλ πρὸς τὸν ἱερέα καὶ ὁ ἦχος ἐν τῇ παρεμβολῇ τῶν ἀλλοφύλων ἐπορεύετο πορευόμενος καὶ ἐπλήθυνεν καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς τὸν ἱερέα συνάγαγε τὰς χεῖράς σου 14.20  καὶ ἀνεβόησεν σαουλ καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ καὶ ἔρχονται ἕως τοῦ πολέμου καὶ ἰδοὺ ἐγένετο ῥομφαία ἀνδρὸς ἐπὶ τὸν πλησίον αὐτοῦ σύγχυσις μεγάλη σφόδρα 14.21  καὶ οἱ δοῦλοι οἱ ὄντες ἐχθὲς καὶ τρίτην ἡμέραν μετὰ τῶν ἀλλοφύλων οἱ ἀναβάντες εἰς τὴν παρεμβολὴν ἐπεστράφησαν καὶ αὐτοὶ εἶναι μετὰ ισραηλ τῶν μετὰ σαουλ καὶ ιωναθαν 14.22  καὶ πᾶς ισραηλ οἱ κρυπτόμενοι ἐν τῷ ὄρει εφραιμ καὶ ἤκουσαν ὅτι πεφεύγασιν οἱ ἀλλόφυλοι καὶ συνάπτουσιν καὶ αὐτοὶ ὀπίσω αὐτῶν εἰς πόλεμον 14.23  καὶ ἔσωσεν κύριος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τὸν ισραηλ καὶ ὁ πόλεμος διῆλθεν τὴν βαιθων καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἦν μετὰ σαουλ ὡς δέκα χιλιάδες ἀνδρῶν καὶ ἦν ὁ πόλεμος διεσπαρμένος εἰς ὅλην τὴν πόλιν ἐν τῷ ὄρει εφραιμ 14.24  καὶ σαουλ ἠγνόησεν ἄγνοιαν μεγάλην ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀρᾶται τῷ λαῷ λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον ἕως ἑσπέρας καὶ ἐκδικήσω τὸν ἐχθρόν μου καὶ οὐκ ἐγεύσατο πᾶς ὁ λαὸς ἄρτου 14.25  καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἠρίστα καὶ ιααρ δρυμὸς ἦν μελισσῶνος κατὰ πρόσωπον τοῦ ἀγροῦ 14.26  καὶ εἰσῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν μελισσῶνα καὶ ἰδοὺ ἐπορεύετο λαλῶν καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἐπιστρέφων τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὁ λαὸς τὸν ὅρκον κυρίου 14.27  καὶ ιωναθαν οὐκ ἀκηκόει ἐν τῷ ὁρκίζειν τὸν πατέρα αὐτοῦ τὸν λαόν καὶ ἐξέτεινεν τὸ ἄκρον τοῦ σκήπτρου αὐτοῦ τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔβαψεν αὐτὸ εἰς τὸ κηρίον τοῦ μέλιτος καὶ ἐπέστρεψεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἀνέβλεψαν οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ 14.28  καὶ ἀπεκρίθη εἷς ἐκ τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ὁρκίσας ὥρκισεν ὁ πατήρ σου τὸν λαὸν λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς φάγεται ἄρτον σήμερον καὶ ἐξελύθη ὁ λαός 14.29  καὶ ἔγνω ιωναθαν καὶ εἶπεν ἀπήλλαχεν ὁ πατήρ μου τὴν γῆν ἰδὲ δὴ ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου ὅτι ἐγευσάμην βραχὺ τοῦ μέλιτος τούτου 14.30  ἀλλ' ὅτι εἰ ἔφαγεν ἔσθων ὁ λαὸς σήμερον τῶν σκύλων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὧν εὗρεν ὅτι νῦν ἂν μείζων ἦν ἡ πληγὴ ἐν τοῖς ἀλλοφύλοις 14.31  καὶ ἐπάταξεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων ἐν μαχεμας καὶ ἐκοπίασεν ὁ λαὸς σφόδρα 14.32  καὶ ἐκλίθη ὁ λαὸς εἰς τὰ σκῦλα καὶ ἔλαβεν ὁ λαὸς ποίμνια καὶ βουκόλια καὶ τέκνα βοῶν καὶ ἔσφαξεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἤσθιεν ὁ λαὸς σὺν τῷ αἵματι 14.33  καὶ ἀπηγγέλη τῷ σαουλ λέγοντες ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ φαγὼν σὺν τῷ αἵματι καὶ εἶπεν σαουλ ἐν γεθθεμ κυλίσατέ μοι λίθον ἐνταῦθα μέγαν 14.34  καὶ εἶπεν σαουλ διασπάρητε ἐν τῷ λαῷ καὶ εἴπατε αὐτοῖς προσαγαγεῖν ἐνταῦθα ἕκαστος τὸν μόσχον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸ πρόβατον αὐτοῦ καὶ σφαζέτω ἐπὶ τούτου καὶ οὐ μὴ ἁμάρτητε τῷ κυρίῳ τοῦ ἐσθίειν σὺν τῷ αἵματι καὶ προσῆγεν πᾶς ὁ λαὸς ἕκαστος τὸ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσφαζον ἐκεῖ 14.35  καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ σαουλ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ τοῦτο ἤρξατο σαουλ οἰκοδομῆσαι θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ 14.36  καὶ εἶπεν σαουλ καταβῶμεν ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων τὴν νύκτα καὶ διαρπάσωμεν ἐν αὐτοῖς ἕως διαφαύσῃ ἡ ἡμέρα καὶ μὴ ὑπολίπωμεν ἐν αὐτοῖς ἄνδρα καὶ εἶπαν πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει καὶ εἶπεν ὁ ἱερεύς προσέλθωμεν ἐνταῦθα πρὸς τὸν θεόν 14.37  καὶ ἐπηρώτησεν σαουλ τὸν θεόν εἰ καταβῶ ὀπίσω τῶν ἀλλοφύλων εἰ παραδώσεις αὐτοὺς εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 14.38  καὶ εἶπεν σαουλ προσαγάγετε ἐνταῦθα πάσας τὰς γωνίας τοῦ ισραηλ καὶ γνῶτε καὶ ἴδετε ἐν τίνι γέγονεν ἡ ἁμαρτία αὕτη σήμερον 14.39  ὅτι ζῇ κύριος ὁ σώσας τὸν ισραηλ ὅτι ἐὰν ἀποκριθῇ κατὰ ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου θανάτῳ ἀποθανεῖται καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀποκρινόμενος ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ 14.40  καὶ εἶπεν παντὶ ισραηλ ὑμεῖς ἔσεσθε εἰς δουλείαν καὶ ἐγὼ καὶ ιωναθαν ὁ υἱός μου ἐσόμεθα εἰς δουλείαν καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ τὸ ἀγαθὸν ἐνώπιόν σου ποίει 14.41  καὶ εἶπεν σαουλ κύριε ὁ θεὸς ισραηλ τί ὅτι οὐκ ἀπεκρίθης τῷ δούλῳ σου σήμερον εἰ ἐν ἐμοὶ ἢ ἐν ιωναθαν τῷ υἱῷ μου ἡ ἀδικία κύριε ὁ θεὸς ισραηλ δὸς δήλους καὶ ἐὰν τάδε εἴπῃς ἐν τῷ λαῷ σου ισραηλ δὸς δὴ ὁσιότητα καὶ κληροῦται ιωναθαν καὶ σαουλ καὶ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν 14.42  καὶ εἶπεν σαουλ βάλετε ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ μου ὃν ἂν κατακληρώσηται κύριος ἀποθανέτω καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ οὐκ ἔστιν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ κατεκράτησεν σαουλ τοῦ λαοῦ καὶ βάλλουσιν ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον ιωναθαν τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ καὶ κατακληροῦται ιωναθαν 14.43  καὶ εἶπεν σαουλ πρὸς ιωναθαν ἀπάγγειλόν μοι τί πεποίηκας καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ιωναθαν καὶ εἶπεν γευσάμενος ἐγευσάμην ἐν ἄκρῳ τῷ σκήπτρῳ τῷ ἐν τῇ χειρί μου βραχὺ μέλι ἰδοὺ ἐγὼ ἀποθνῄσκω 14.44  καὶ εἶπεν αὐτῷ σαουλ τάδε ποιήσαι μοι ὁ θεὸς καὶ τάδε προσθείη ὅτι θανάτῳ ἀποθανῇ σήμερον 14.45  καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς σαουλ εἰ σήμερον θανατωθήσεται ὁ ποιήσας τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην ἐν ισραηλ ζῇ κύριος εἰ πεσεῖται τῆς τριχὸς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ ἐπὶ τὴν γῆν ὅτι ὁ λαὸς τοῦ θεοῦ ἐποίησεν τὴν ἡμέραν ταύτην καὶ προσηύξατο ὁ λαὸς περὶ ιωναθαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐκ ἀπέθανεν 14.46  καὶ ἀνέβη σαουλ ἀπὸ ὄπισθεν τῶν ἀλλοφύλων καὶ οἱ ἀλλόφυλοι ἀπῆλθον εἰς τὸν τόπον αὐτῶν 14.47  καὶ σαουλ κατακληροῦται ἔργον ἐπὶ ισραηλ καὶ ἐπολέμει κύκλῳ πάντας τοὺς ἐχθροὺς αὐτοῦ εἰς τὸν μωαβ καὶ εἰς τοὺς υἱοὺς αμμων καὶ εἰς τοὺς υἱοὺς εδωμ καὶ εἰς τὸν βαιθεωρ καὶ εἰς βασιλέα σουβα καὶ εἰς τοὺς ἀλλοφύλους οὗ ἂν ἐστράφη ἐσῴζετο 14.48  καὶ ἐποίησεν δύναμιν καὶ ἐπάταξεν τὸν αμαληκ καὶ ἐξείλατο τὸν ισραηλ ἐκ χειρὸς τῶν καταπατούντων αὐτόν 14.49  καὶ ἦσαν υἱοὶ σαουλ ιωναθαν καὶ ιεσσιου καὶ μελχισα καὶ ὀνόματα τῶν δύο θυγατέρων αὐτοῦ ὄνομα τῇ πρωτοτόκῳ μεροβ καὶ ὄνομα τῇ δευτέρᾳ μελχολ 14.50  καὶ ὄνομα τῇ γυναικὶ αὐτοῦ αχινοομ θυγάτηρ αχιμαας καὶ ὄνομα τῷ ἀρχιστρατήγῳ αβεννηρ υἱὸς νηρ υἱοῦ οἰκείου σαουλ 14.51  καὶ κις πατὴρ σαουλ καὶ νηρ πατὴρ αβεννηρ υἱὸς ιαμιν υἱοῦ αβιηλ 14.52  καὶ ἦν ὁ πόλεμος κραταιὸς ἐπὶ τοὺς ἀλλοφύλους πάσας τὰς ἡμέρας σαουλ καὶ ἰδὼν σαουλ πάντα ἄνδρα δυνατὸν καὶ πάντα ἄνδρα υἱὸν δυνάμεως καὶ συνήγαγεν αὐτοὺς πρὸς αὐτόν

14.1  kai ginetai ehmera kai eipen iohnathan yios saoyl toh paidarioh toh aironti ta skeyeh aytoy deyro kai diabohmen eis messab tohn allophylohn tehn en toh peran ekeinoh kai toh patri aytoy oyk apehggeilen 14.2  kai saoyl ekathehto ep' akroy toy boynoy ypo tehn roan tehn en magdohn kai ehsan met' aytoy ohs exakosioi andres 14.3  kai achia yios achitohb adelphoy iohchabehd yioy phinees yioy ehli iereys toy theoy en sehlohm airohn ephoyd kai o laos oyk ehdei oti peporeytai iohnathan 14.4  kai ana meson tehs diabaseohs oy ezehtei iohnathan diabehnai eis tehn ypostasin tohn allophylohn kai akrohtehrion petras enthen kai akrohtehrion petras enthen onoma toh eni bazes kai onoma toh alloh senna 14.5  eh odos eh mia apo borra erchomenoh machmas kai eh odos eh alleh apo notoy erchomenoh gabee 14.6  kai eipen iohnathan pros to paidarion to airon ta skeyeh aytoy deyro diabohmen eis messab tohn aperitmehtohn toytohn ei ti poiehsai ehmin kyrios oti oyk estin toh kyrioh synechomenon sohzein en pollois eh en oligois 14.7  kai eipen aytoh o airohn ta skeyeh aytoy poiei pan o ean eh kardia soy ekklineh idoy egoh meta soy ohs eh kardia soy kardia moy 14.8  kai eipen iohnathan idoy ehmeis diabainomen pros toys andras kai katakylisthehsometha pros aytoys 14.9  ean tade eipohsin pros ehmas apostehte ekei eohs an apaggeilohmen ymin kai stehsometha eph' eaytois kai oy meh anabohmen ep' aytoys 14.10  kai ean tade eipohsin pros ehmas anabehte pros ehmas kai anabehsometha oti paradedohken aytoys kyrios eis tas cheiras ehmohn toyto ehmin to sehmeion 14.11  kai eisehlthon amphoteroi eis messab tohn allophylohn kai legoysin oi allophyloi idoy oi ebraioi ekporeyontai ek tohn trohglohn aytohn oy ekrybehsan ekei 14.12  kai apekrithehsan oi andres messab pros iohnathan kai pros ton aironta ta skeyeh aytoy kai legoysin anabehte pros ehmas kai gnohrioymen ymin rehma kai eipen iohnathan pros ton aironta ta skeyeh aytoy anabehthi opisoh moy oti paredohken aytoys kyrios eis cheiras israehl 14.13  kai anebeh iohnathan epi tas cheiras aytoy kai epi toys podas aytoy kai o airohn ta skeyeh aytoy met' aytoy kai epeblepsan kata prosohpon iohnathan kai epataxen aytoys kai o airohn ta skeyeh aytoy epedidoy opisoh aytoy 14.14  kai egenehtheh eh plehgeh eh prohteh ehn epataxen iohnathan kai o airohn ta skeyeh aytoy ohs eikosi andres en bolisi kai en petrobolois kai en kochlaxin toy pedioy 14.15  kai egenehtheh ekstasis en teh paremboleh kai en agroh kai pas o laos oi en messab kai oi diaphtheirontes exestehsan kai aytoi oyk ehthelon poiein kai ethambehsen eh geh kai egenehtheh ekstasis para kyrioy 14.16  kai eidon oi skopoi toy saoyl en gabee beniamin kai idoy eh paremboleh tetaragmeneh enthen kai enthen 14.17  kai eipen saoyl toh laoh toh met' aytoy episkepsasthe deh kai idete tis peporeytai ex ymohn kai epeskepsanto kai idoy oych eyrisketo iohnathan kai o airohn ta skeyeh aytoy 14.18  kai eipen saoyl toh achia prosagage to ephoyd oti aytos ehren to ephoyd en teh ehmera ekeineh enohpion israehl 14.19  kai egenehtheh ohs elalei saoyl pros ton ierea kai o ehchos en teh paremboleh tohn allophylohn eporeyeto poreyomenos kai eplehthynen kai eipen saoyl pros ton ierea synagage tas cheiras soy 14.20  kai aneboehsen saoyl kai pas o laos o met' aytoy kai erchontai eohs toy polemoy kai idoy egeneto romphaia andros epi ton plehsion aytoy sygchysis megaleh sphodra 14.21  kai oi doyloi oi ontes echthes kai tritehn ehmeran meta tohn allophylohn oi anabantes eis tehn parembolehn epestraphehsan kai aytoi einai meta israehl tohn meta saoyl kai iohnathan 14.22  kai pas israehl oi kryptomenoi en toh orei ephraim kai ehkoysan oti pepheygasin oi allophyloi kai synaptoysin kai aytoi opisoh aytohn eis polemon 14.23  kai esohsen kyrios en teh ehmera ekeineh ton israehl kai o polemos diehlthen tehn baithohn kai pas o laos ehn meta saoyl ohs deka chiliades androhn kai ehn o polemos diesparmenos eis olehn tehn polin en toh orei ephraim 14.24  kai saoyl ehgnoehsen agnoian megalehn en teh ehmera ekeineh kai aratai toh laoh legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton eohs esperas kai ekdikehsoh ton echthron moy kai oyk egeysato pas o laos artoy 14.25  kai pasa eh geh ehrista kai iaar drymos ehn melissohnos kata prosohpon toy agroy 14.26  kai eisehlthen o laos eis ton melissohna kai idoy eporeyeto lalohn kai idoy oyk ehn epistrephohn tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy oti ephobehtheh o laos ton orkon kyrioy 14.27  kai iohnathan oyk akehkoei en toh orkizein ton patera aytoy ton laon kai exeteinen to akron toy skehptroy aytoy toy en teh cheiri aytoy kai ebapsen ayto eis to kehrion toy melitos kai epestrepsen tehn cheira aytoy eis to stoma aytoy kai aneblepsan oi ophthalmoi aytoy 14.28  kai apekritheh eis ek toy laoy kai eipen orkisas ohrkisen o patehr soy ton laon legohn epikataratos o anthrohpos os phagetai arton sehmeron kai exelytheh o laos 14.29  kai egnoh iohnathan kai eipen apehllachen o patehr moy tehn gehn ide deh oti eidon oi ophthalmoi moy oti egeysamehn brachy toy melitos toytoy 14.30  all' oti ei ephagen esthohn o laos sehmeron tohn skylohn tohn echthrohn aytohn ohn eyren oti nyn an meizohn ehn eh plehgeh en tois allophylois 14.31  kai epataxen en teh ehmera ekeineh ek tohn allophylohn en machemas kai ekopiasen o laos sphodra 14.32  kai eklitheh o laos eis ta skyla kai elaben o laos poimnia kai boykolia kai tekna boohn kai esphaxen epi tehn gehn kai ehsthien o laos syn toh aimati 14.33  kai apehggeleh toh saoyl legontes ehmartehken o laos toh kyrioh phagohn syn toh aimati kai eipen saoyl en geththem kylisate moi lithon entaytha megan 14.34  kai eipen saoyl diasparehte en toh laoh kai eipate aytois prosagagein entaytha ekastos ton moschon aytoy kai ekastos to probaton aytoy kai sphazetoh epi toytoy kai oy meh amartehte toh kyrioh toy esthiein syn toh aimati kai prosehgen pas o laos ekastos to en teh cheiri aytoy kai esphazon ekei 14.35  kai ohkodomehsen ekei saoyl thysiastehrion toh kyrioh toyto ehrxato saoyl oikodomehsai thysiastehrion toh kyrioh 14.36  kai eipen saoyl katabohmen opisoh tohn allophylohn tehn nykta kai diarpasohmen en aytois eohs diaphayseh eh ehmera kai meh ypolipohmen en aytois andra kai eipan pan to agathon enohpion soy poiei kai eipen o iereys proselthohmen entaytha pros ton theon 14.37  kai epehrohtehsen saoyl ton theon ei kataboh opisoh tohn allophylohn ei paradohseis aytoys eis cheiras israehl kai oyk apekritheh aytoh en teh ehmera ekeineh 14.38  kai eipen saoyl prosagagete entaytha pasas tas gohnias toy israehl kai gnohte kai idete en tini gegonen eh amartia ayteh sehmeron 14.39  oti zeh kyrios o sohsas ton israehl oti ean apokritheh kata iohnathan toy yioy moy thanatoh apothaneitai kai oyk ehn o apokrinomenos ek pantos toy laoy 14.40  kai eipen panti israehl ymeis esesthe eis doyleian kai egoh kai iohnathan o yios moy esometha eis doyleian kai eipen o laos pros saoyl to agathon enohpion soy poiei 14.41  kai eipen saoyl kyrie o theos israehl ti oti oyk apekrithehs toh doyloh soy sehmeron ei en emoi eh en iohnathan toh yioh moy eh adikia kyrie o theos israehl dos dehloys kai ean tade eipehs en toh laoh soy israehl dos deh osiotehta kai klehroytai iohnathan kai saoyl kai o laos exehlthen 14.42  kai eipen saoyl balete ana meson emoy kai ana meson iohnathan toy yioy moy on an kataklehrohsehtai kyrios apothanetoh kai eipen o laos pros saoyl oyk estin to rehma toyto kai katekratehsen saoyl toy laoy kai balloysin ana meson aytoy kai ana meson iohnathan toy yioy aytoy kai kataklehroytai iohnathan 14.43  kai eipen saoyl pros iohnathan apaggeilon moi ti pepoiehkas kai apehggeilen aytoh iohnathan kai eipen geysamenos egeysamehn en akroh toh skehptroh toh en teh cheiri moy brachy meli idoy egoh apothnehskoh 14.44  kai eipen aytoh saoyl tade poiehsai moi o theos kai tade prostheieh oti thanatoh apothaneh sehmeron 14.45  kai eipen o laos pros saoyl ei sehmeron thanatohthehsetai o poiehsas tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn en israehl zeh kyrios ei peseitai tehs trichos tehs kephalehs aytoy epi tehn gehn oti o laos toy theoy epoiehsen tehn ehmeran taytehn kai prosehyxato o laos peri iohnathan en teh ehmera ekeineh kai oyk apethanen 14.46  kai anebeh saoyl apo opisthen tohn allophylohn kai oi allophyloi apehlthon eis ton topon aytohn 14.47  kai saoyl kataklehroytai ergon epi israehl kai epolemei kykloh pantas toys echthroys aytoy eis ton mohab kai eis toys yioys ammohn kai eis toys yioys edohm kai eis ton baitheohr kai eis basilea soyba kai eis toys allophyloys oy an estrapheh esohzeto 14.48  kai epoiehsen dynamin kai epataxen ton amalehk kai exeilato ton israehl ek cheiros tohn katapatoyntohn ayton 14.49  kai ehsan yioi saoyl iohnathan kai iessioy kai melchisa kai onomata tohn dyo thygaterohn aytoy onoma teh prohtotokoh merob kai onoma teh deytera melchol 14.50  kai onoma teh gynaiki aytoy achinoom thygatehr achimaas kai onoma toh archistratehgoh abennehr yios nehr yioy oikeioy saoyl 14.51  kai kis patehr saoyl kai nehr patehr abennehr yios iamin yioy abiehl 14.52  kai ehn o polemos krataios epi toys allophyloys pasas tas ehmeras saoyl kai idohn saoyl panta andra dynaton kai panta andra yion dynameohs kai synehgagen aytoys pros ayton